אבי בליזובסקי

החללית סטארליינר SM-2, החללית הבאה של בואינג, בשלבי הבניה. צילום יחצ בואינג

בואינג ו-SpaceX מפגרות כשנתיים לעומת לוח הזמנים המתוכנן לפיתוח חלליות מאויישות (עדכון – מנכ"ל בואינג פוטר)

  • תגובה אחת
סרטן הלבלב. המחשה: shutterstock

קבוצת חוקרים ישראלים בקליפורניה מדווחת על פריצת דרך לריפוי סרטן הלבלב

  • 2 תגובות
החללית סטארליינר בדרכה לנחיתה בוויט סנדס ניו מקסיקו, 22/12/19. צילום נאס"א ובואינג

יומיים לאחר התקלה בשיגור, הסטארליינר של בואינג נוחתת בשלום בניו מקסיקו

  • אין תגובות
התמזגות גלקסיות. הדמיה: shutterstock

לחור השחור במרכז שביל החלב עשוי להיות חבר

  • 10 תגובות
הדמיה של חללית סטארליינר עוגנת בתחנת החלל. זה כבר לא יקרה בשיגור הנוכחי (20/12/19) תקלה. איור: בואינג

תקלה בחללית סטארליינר של בואינג לא איפשרה לה להגיע לתחנת החלל * החללית אמורה בעתיד לשאת אסטרונאוטים לתחנה

  • אין תגובות
הננו-לוויין NANOVA. צילום: אלביט מערכות

אלביט מערכות שיגרה ננו לוויין ליישומי תקשורת מסחרית

  • תגובה אחת
מנכ"ל P-Cure , ד"רמיכאל מאראש. צילום: עידן מעוז

P-Cure פיתחה מכשיר הקרנות לסרטן מבוסס פרוטונים שלא דורש בניין שלם

  • 3 תגובות
מודל תלת מימדי של יתוש ששימש לעריכת סימולציה שמייצרת הדים של יתושים. איור: מור טאוב

ממצאים חדשים לגבי האופן בו עטלפים משתמשים בסונר הטבעי שלהם כדי לזהות ולצוד נחילי חרקים

  • תגובה אחת
השביט בוריסוב, בנקודה הקרובה שלו לשמש, דצמבר 2019. צילום: טלסקופ החלל האבל

השביט הבין-כוכבי בוריסוב חלף על פני השמש והאיץ

  • 18 תגובות
תמונת השער צולמה כאשר עלתה על החוף בליסבון, פורטוגל ב-4 בדצמבר 2019. Photograph by Evgenia Arbugaeva for TIME

פעילת הסביבה גרטה תונברג נבחרה כאישיות השנה של טיים לשנת 2019

  • 4 תגובות
פליטת הלוויין דוכיפת 3 מהמשגר ההודי, 11/12/2019. צילום מסך.

לוויין התלמידים "דוכיפת 3" שוגר בהצלחה לחלל

  • תגובה אחת
תלמידי תיכון מרכיבים את הלוויין דוכיפת 3. צילום: מרכז המדעים הרצליה

"דוכיפת 3 מוכיח שגם תחת איומי רקטות ופצמ"רים אפשר לקיים חינוך מדעי איכותי" עדכון על הצלחת השיגור

  • תגובה אחת
תלמידים בשער הנגב בונים את הלוויין דוכיפת 3. צילום: מרכז המדעים הרצליה

הלוויין דוכיפת 3 ישוגר בעוד כשבועיים מהודו

  • 4 תגובות
אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל, סאנופי. צילום: אבי בליזובסקי

"הרופא ירשום אפליקציה"

  • אין תגובות
שילוב של תמונות המעבר של כוכב חמה על פני השמש ב-1999, באור על-סגול. צילום: נאס"א

המעבר של כוכב חמה על פני השמש – תופעה אסטרונומית פשוטה שעזרה לנו להבין את מקומנו ביקום

  • אין תגובות
פרופ' יו הר, מעבדת המדיה של MIT. צילום: אבי בליזובסקי

הפרופסור בעל הרגליים הביוניות, או: הסייבורג

  • 4 תגובות
דימות תהודה מגנטית של נבדקת ללא פקעת הרחה (מימין) ונבדקת עם פקעת הרחה (משמאל). שתיהן עם חוש ריח תקין לגמרי

שמאל, ימין וחוש הריח: לכ-4% מהנשים השמאליות יש חוש ריח תקין, אף שאין להן פקעת הרחה

  • אין תגובות
גולגולת של אדם מודרני (מאחור) ושל אדם ניאנדרטלי. צילום: shutterstock

האם מחלות שהפיץ ההומו סאפיינס גרמו בסופו של דבר להכחדת הניאנדרטלים?

  • 2 תגובות
פרופ' ליסה רנדל, אוניברסיטת הארווארד. צילום יחצ

סימולציה מקנה המידה הקטן ביותר ועד ליקום הנראה כולו – המפתח להבנת היקום

  • 6 תגובות
סוכרת. המחשה: shutterstock

המיקרו לבלב המהונדס מישראל שינסה לשפר איכות חייהם של חולי סוכרת

  • 5 תגובות
תסמיני החצבת. איור: shutterstock

חצבת מוחקת זכרון חיסוני של מחלות אחרות

  • אין תגובות
שער הגליון הראשון של כתב העת פנטסיה 2000. מתוך ויקיפדיה

פנטסיה 2000: עוד מעט תוכלו לקרוא את כל הגליונות באינטרנט * מקימי המגזין פונים למימון המונים

  • 3 תגובות
לימוד באמצעים טכנולוגיים. איור: shutterstock

האם האקדמיה מתאימה את עצמה לשוק התעסוקה של העידן הדיגיטלי?

  • תגובה אחת
בזכות ניתוח מחדש של הנתונים משנת 2017 של אירוע המיזוג, זיהינו כעת חתימה של יסוד כבד אחד מוגדר בתוך כדור אש זה, היסוד סטרונציום, מה שמוכיח כי התנגשות של כוכבי נויטרונים גרמה ליצירה של יסוד זה ביקום. איור: ESO

זיהוי ראשון אי-פעם של יסוד כבד שנוצר בעקבות התנגשות של כוכבי נויטרונים

  • 2 תגובות
הדמייה של מכתש גייל מולא באגם מים, כפי שהחוקרים מעריכים שהיה לפני כ-3.5 מליארדי שנים. מקור: נאס"א.

למאדים היו בעבר אגמי מלח הדומים לאלה שעל פני כדור הארץ

  • 4 תגובות
בינה מלאכותית כללית. איור: shutterstock

בינה מלאכותית כללית כבר כמעט כאן

  • 7 תגובות
מפות של חוטי חומר הממלאים את היקום. חוטי הגז מוצגים בצבע כחול. מפות הרקע הן תמונה אופטית שצולמה באמצעות טלסקופ סובארו (משמאל) ותמונה באורך גל מילימטרי שצולמה ממצפה ALMA (מימין). התגלה קיומים של מבנים גזיים נרחבים וחוטי רשת קוסמיים (משמאל); ושהחוטים מחברים בין מספר גלקסיות שבהן יש שיעור גבוה של היווצרות כוכבים (מימין). קרדיט: RIKEN

חוטי חומר מאסיביים הממלאים את היקום אחראים לצמיחת הגלקסיות והחורים השחורים העצומים שבמרכזן

  • 15 תגובות
חיים ביקום. איור: shutterstock

יהיה מוזר אם לא ימצאו סימן לחיים ביולוגיים בהינתן העובדה שיש כל כך הרבה כוכבי לכת

  • 24 תגובות
המחשב קוונטי IBM Q בעל 50 סיביות קוונטיות. מקור: IBM.

המחשבים הקוונטיים – זה הזמן להתחיל לבנות מומחיות

  • 6 תגובות
במפה הזאת, שנבנתה על סמך התצפיות של החללית פלאנק ששיגרה סוכנות החלל האירופית, אפשר לראות את קרינת הרקע הקוסמית בגלי־מיקרו (CMB), האור הנצפה הקדום ביותר של היקום, והיא נותנת לנו את התמונה הטובה ביותר מעולם של היקום בימי ילדותו המוקדמים. השטחים הכחולים בשמים מייצגים נקודות שבהן הטמפרטורה של קרינת הרקע, וממילא גם של היקום המוקדם, היא נמוכה יותר, והאזורים האדומים משקפים מקומות חמים יותר. תומכי תיאוריית האינפלציה, תיאוריה הגורסת שהיקום התפשט במהירות ברגעיו הראשונים, טוענים שתבנית הנקודות הקרות והחמות עולה בקנה אחד עם הרעיון הזה. ואולם, התיאוריה יכולה למעשה לייצור כל תבנית, וברוב הגרסאות שלה היא מייצרת הבדלי טמפרטורה גדולים יותר ממה שהמפה הזאת מראה. יותר מזה, אם האינפלציה אכן התרחשה, קרינת הרקע הייתה צריכה לכלול ראיות לגלי כבידה קוסמיים, אדוות במרחב־זמן שנגרמו על ידי המתיחה הקדומה, אבל היא אינה כוללת ראיות כאלה. במקום זאת, נתוני פלאנק מגלים שהסיפור האמיתי של תולדות היקום שלנו עדיין רחוק מסיום. מקור: ESA and the Planck Collaboration.

זוכה נובל פרופ' פיבלס חשף את הסודות שמאחורי הקרינה הקוסמית

  • אין תגובות
הדמייה של פגאסי 51b - ענק גזים שמקיף כוכב הדומה לשמש שלנו, אך קרוב אליה מאד, מה שמעניק לו ולדומיו את הכינוי "צדק חם". מקור: NASA/JPL-Caltech.

מדע כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש פורח בזכות גאונותו של מישל מאיור, והמכשיר שבנה

  • 3 תגובות
אנו צופים ביקום והוא נראה דומה בכל הכיוונים. מתוך אתר פרס נובל

"זוכה הנובל ג'ים פיבלס הוביל את המחקר התיאורטי בקוסמולוגיה במשך עשורים"

  • 3 תגובות
זיהום אוויר ופליטת פחמן, מתוך ויקיפידיה.

המין האנושי לא חי עם אטמוספירה רווית פחמן דו-חמצני עד אמצע המאה העשרים

  • 6 תגובות
מיזוג של שביל החלב ואנדרומדה. איור: NASA; ESA; Z. Levay and R. van der Marel, STScI; T. Hallas; and A. Mellinger

ההיסטוריה האלימה של גלקסיית אנדרומדה, שעושה את דרכה להתנגשות עם שביל החלב

  • 9 תגובות
בריסל בלגיה, 21 בפברואר 2019, פעילת האקלים השוודית בת ה-16 גרטה תונברג נוטלת חלק במצעד למען הסביבה והאקלים שאורגן על ידי סטודנטים. צילום: Shutterstock.com

הנערה השבדית גרטה תונברג מתריעה: הדור שלי יישא בתוצאות העדר הפעולות לעצירת משבר האקלים

  • 14 תגובות
שונית האלמוגים במפרץ אילת. צילום - אילן מליסטר, המשרד להגנת הסביבה

שונית האלמוגים באילת עדיין עומדת בעליית טמפרטורת מי הים, השאלה עד מתי

  • אין תגובות
פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ. איור: נאס"א

האסטרואיד שהתנגש בכדור הארץ לפני 466 מיליון שנה דווקא חיזק את החיים

  • 14 תגובות
איזור 51 כפי שהוא נראה בתמונת לוויין באתר Google Earth

רק אלפים בודדים מתוך 2 מיליון שנרשמו הגיעו ל"אירוע ההסתערות" על איזור 51, חמישה נעצרו

  • אין תגובות
שביט. המחשה: shutterstock

שביט שזה עתה התגלה הוא ככל הנראה מבקר מחוץ למערכת השמש

  • תגובה אחת
כוכבי לכת מכל הסוגים. איור: shutterstock

זיהוי אדי מים באטמוספירה של כוכב לכת הדומה לכדור הארץ הוא צעד גדול בדרך לגילוי חיים בחלל

  • 4 תגובות
המחשת אמן של כוכב הלכת K2-18b. איור: ALEX BOERSMA, אוניברסיטת מונטריאול

התגלו מים בכוכב לכת שנמצא באזור החיים של כוכבו

  • 2 תגובות
הטלמטריה האחרונה שהתקבלה מהחללית ויקראם שהתרסקה ככל הנראה על הירח, 6/9/19. צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב INDIA TODAY

נחתת הירח ההודית התרסקה דקות ספורות לפני הנחיתה המתוכננת

  • 4 תגובות
הדמייה של הנחתת ויקראם משחררת את רכב השטח במשימת צ'נאדראיאן 2. איור: סוכנות החלל ההודית

בעיות בנחיתת החללית צ'נאדראיאן 2 על הירח – שידור חי

  • תגובה אחת
החללית Soyuz MS-14 כפי שצולמה ב-24 באוגוסט 2019 בעת נסיון העגינה שלה בתחנת החלל. צילום: נאס"א

נכשלה עגינת חללית לא מאויישת בתחנת החלל הבינלאומית. נסיון נוסף – שלישי לפנות בוקר

  • 5 תגובות
מד חום בהולנד מראה טמפרטורה של 40 מעלות צלזיוס, יולי 2019. צילום: shutterstock

יולי 2019 היה החודש החם ביותר בהיסטוריה

  • 6 תגובות
איור: נחתת הירח של תוכנית ארטמיס ממנה ימריאו האסטרונאוטים. איור: נאס"א

מרכז טיסות החלל בהאנטסוויל אלבמה יקבל אחריות על פיתוח נחתת הירח של ארטמיס

  • 3 תגובות
ייצוגים אמנותיים של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שיש באפשרותם לתמוך בקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם. איור: המעבדה לכוכבי לכת הניתנים ליישוב, האוניברסיטה של פורטו ריקו, ארסיבו.

כמה כוכבי לכת דמויי כדור הארץ מקיפים כוכבים דמויי שמש באיזור החיים?

  • 20 תגובות
אינפוגרפיקה: מסלולה של החללית ההודית צ'אנדריאן-2 לירח. איור: ISRO

צ'אנדריאן 2 החלה להקיף את הירח

  • תגובה אחת
טלסקופ החלל הישראלי המתוכנן אולטראסאט (Ultrasat)בהובלת מכון ויצמן

מכון ויצמן וסוכנות החלל מכריזות על טלסקופ החלל אולטראסאט שישמש לאיתור אירועים אלימים ביקום

  • 2 תגובות
מימין לשמאל: משה גולני, סמנכ"ל הנדסה בחלל תקשורת, לי רוזן מנהל השיגור מספייסX, דוד פולק מנכ"ל חלל תקשורת ואיציק שינברג משנה למנכ"ל חלל תקשורת. צילום: SPACECOM

הלוויין עמוס 17 שוגר בהצלחה; שידור חי

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש