סיקור מקיף

נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה התפטרה; “ענתה תשובות משפטיות לשאלות מוסריות”

מאגיל העידה יחד עם עוד שתי נשיאות קלודין גיי מהארווארד וסאלי קונרבלוט מ-MIT בשימוע שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת החינוך של הקונגרס בוושינגטון. השלוש ענו לשאלת חברי הוועדה האם קריאה להשמיד את ישראל היא בגדר אנטישמיות: “זה תלוי בהקשר”

ליז מאגיל, הנשיאה הפורשת של אוניברסיטת פנסילבניה. צילום מסך מתוך העדות שמסרה בקונגרס בשימוע שבו נשאלה על יחסה לאירועים האנטישמיים בקמפוס. תמונת מסך.
ליז מאגיל, הנשיאה הפורשת של אוניברסיטת פנסילבניה. צילום מסך מתוך העדות שמסרה בקונגרס בשימוע שבו נשאלה על יחסה לאירועים האנטישמיים בקמפוס. תמונת מסך.

ליז מאגיל (Liz Magill), נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה, התפטרה לאחר מהומה שנגרמה על רקע עדותה האחרונה בפני ועדת קונגרס, שהעלתה שאלות מהבית הלבן, תורמים ובוגרי האוניברסיטה לגבי האופן שבו המוסד היוקרתי מתמודד עם אנטישמיות בקמפוס.

במייל שנשלח לקמפוס ביום שבת בצהריים הודיע סקוט בוק, יושב ראש מועצת הנאמנים של אוניברסיטת פן סטייט כי מאגיל הגישה מרצונה את התפטרותה. מאגיל תמשיך לכהן כנשיאה זמנית עד שימונה נשיא חדש, והיא תישאר חברת סגל במכללת המשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה, כתב בוק. בוק גם התפטר מתפקידו כיושב ראש הוועד, כפי שהוא אישר ל-USA TODAY ביום שבת.

בפוסט ברשתות החברתיות כתבה מאגיל, “זו הייתה הזכות שלי לשרת כנשיאת המוסד המדהים הזה. זה היה כבוד לעבוד עם סגל האוניברסיטה, הסטודנטים, העובדים, הבוגרים וחברי הקהילה לקידום משימות חיוניות של פן.”

מאגיל העידה יחד עם עוד שתי נשיאות קלודין גיי מהארווארד וסאלי קונרבלוט מ-MIT בשימוע שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת החינוך של הקונגרס בוושינגטון. חברת הקונגרס אליז סטפניק שאלה אותן האם קריאות לג’נוסייד של יהודים מפרות את קוד ההתנהגות של האוניברסיטאות שלהן נגד תחושת פחד והטרדה. שלוש הנשיאות התעקשו שוב ושוב לטעון כי הדברים הללו חוסים בצל הזכות החוקתית לחופש הביטוי.

“אם הדיבור הופך להתנהגות, הוא יכול להיות הטרדה. כן,” אמרה מאגיל.

מבקרים טענו שהתשובה החמקמקה מרמזת על כך שהאוניברסיטה לא תעמוד באופן מספק בפני אנטישמיות. אף הבית הלבן התייחס לנושא, כאשר דוברת הנשיא ג’ו ביידן, קארין ז’אן-פייר, אמרה כי קריאות לג’נוסייד הן “נגד כל מה שמדינה זו עומדת בעדו.”

“היא נתנה תשובה משפטית לשאלה מוסרית, וזה הפך לקטע קול נוראי של 30 שניות במהלך יותר מחמש שעות של עדות.” כתב בוק.

יומיים לאחר הדיון, הוועדה הכריזה כי תחקור את המדיניות והנהלים המשמעתיים בפן, הרווארד ו-MIT.

לפני שהודיעה על התפטרותה ניסתה מאגיל למזער את הנזק כשהודיע בפוסט מצולם כי קריאה לג’נוסייד של יהודים תיחשב להטרדה או איום. היא גם קראה לבחינה מחודשת של מדיניות פן, האומרת שהן עומדות בקו של חוקת ארצות הברית לחופש הדיבור אך לבדוק אילו סוגים של קריאות החוסים תחת זכות זו בעיתיים. על התקנות להיות ברורות, סיכמה.

הלחץ להתפטרותה התגבר לאחר שתורם גדול, רוס סטיבנס, בוגר פן ומנכ”ל סטון רידג’ הולדינגס, איים לבטל תרומה בשווי 100 מיליון דולר לאוניברסיטה אלא אם כן מאגיל תוחלף.

גם מושל פנסילבניה, ג’וש שפירו, דמוקרט, כינה את עדותה של מאגיל “בלתי מקובלת” וקרא למועצת הנאמונים שם לשקול את משרתה. לאחר מכן הוא הצטרף לסטודנטים יהודים בפן לציון תחילת חג החנוכה עם הדלקת מנורה בקמפוס.

שאלת חברת הקונגרס אליז ספטניק חוקרת את נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה ליז מאגיל אודות משמעות התשובה “תלוי בהקשר”

גם נשיאת הארוואד קלודין גיי התנצלה על עדותה ואמרה לעיתון הסטודנטים של האווארד קרימזון, אומרת כי היא נתפסה בהתמודדות קרבית על מדיניות והליכים ולא הצליחה לגנות באופן מתאים איומים של אלימות נגד סטודנטים יהודים.

“מה שהייתי צריכה לעשות באותו רגע היה לחזור לאמת המנחה שלי, שקריאות לאלימות נגד הקהילה היהודית שלנו – איומים על סטודנטים יהודים – אין להם מקום בהרווארד, ולא ישארו ללא מענה,” אמרה גיי.

עוד בנושא באתר הידען:

2 תגובות

  1. מה שאמרתי על איך בחרו את הנשים האלו לתפקידים רמי המעלה? אלן דרשוביץ אומר את זה באופן יותר מדוייק, על נשיאת הארוורד. וחוץ מזה, כרגע הנשיאה הזו עומדת במרכז שערורייה חדשה, שבה מתברר שהיא העתיקה עבודה, ממש כאחרונות התלמידים העצלים בבית ספר יסודי.

    https://www.youtube.com/watch?v=reibkTRZ4oI

  2. פעם אחת היה אדם, ולאדם היה סרטן. הסרטן גדל באין מפריע והצמיח גרורות לפה ולשם, עד שהגיע לראש והצמיח שם פרונקל נאה במרכז המצח. האדם, שכבר חש שמשהו לא כשורה התרגז מאוד למראה הפרונקל, אבל גם חש הקלה: למה להתעסק בספקולציות על סרטן כשהבעיה ברורה באמצע המצח? לך מפה! אמר האדם לפרונקל, אבל הפרונקל ענה, “לא רוצה. וחוץ מזה, אני לא פרונקל, אני סרטן”.

    הסיפור הזה של ראשי האוניברסיטאות כל-כך מדהים, שגם התירוצים מדהימים. לא פלא, כי הן ניתנו ע”י עוד אידיוט שפוטר באותה ההזדמנות. ראש(ת) אוניברסיטה שלא מבינה שמה שנדרש ממנה זה לא “טיעון ליגליסטי” אלא מנהיגות בזמן משבר לא ראוייה מלכתחילה לתפקידה. איך לעזאזל בחרו אותה (ואת רעותיה) לתפקיד כל-כך בכיר? אה, העדפה מתקנת.

    שנית, פרופסור(ית) למשפט, שלא מבינה את הניואנסים הדקים שיש למילים. לא ייאמן. שאלו אותה האם קריאה לג’נוסייד היא לגיטימית באוניברסיטה שלה. כפי שאמרה חברת הקונגרס, שממש התפלצה לנוכח התשובה, זו השאלה הכי קלה עם התשובה הכי ברורה שיכולה להיות. מישהו יותר מתוחכם וצבוע (ואנטישמי) היה יודע להשיב על השאלה הזו – ואז להתפלפל אודות הסוגייה האם “מהים עד הנהר” זה אכן קריאה לג’נוסייד. אבל כאן יש לנו אנטישמית טיפשה, שגם לא מבינה מה שאלו אותה, איך לעזאזל היא הגיעה לתפקיד פרופסורית למשפטים? התשובה כנראה ברורה.

    עכשיו נותר לדבר על חופש הדיבור. זה דבר מאוד חשוב בארה”ב, אבל כבר לא קיים בקמפוסים שם. אן מרצה שמרן או רפובליקאי לרפואה, ונגד אלו שמגיעים מהחוץ לתת הרצאה מתנהל מסע הפחדות ופיצוץ ההרצאות. כשהסירו את תמונות החטופים בקמפוסים בארה”ב – זה לא היה חדש. הם היו מתורגלים היטב בהליך.

    פיצוץ הרצאה בקמפוס שלא כל-כך הצליח:
    https://youtu.be/OPcC6Wjn4IU?t=20

    בשורה התחתונה, הם ממש מומחים בסתימת פיות, אז ההיתר הגורף לאנטישמים ולאיסלמיסטים להשתולל באין מפריע ולאיים ולהטריד סטודנטים יהודים וישראלים לא היה תקלה, זו הייתה השיטה. גם חוסר הטיפול היה מכוון מלמעלה, וניזון מהאידיאולוגיה הניאו מרקסיסטית-פרוגרסיבית השלטת בקמפוסים ושאותה מנחילים לסטודנטים, ואותה מפיצים בסופו של דבר לכל שכבות הסקטורים הפרטיים והציבוריים.

    אז מה קרה לאותו האדם עם הסרטן? את זה עוד נותר לראות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.