בדרך לשם תקבל החללית פסיכה דחיפת כבידה ממאדים. היא צפויה להגיע בשלב הראשון למסלול סביב האסטרואיד ביוני 2029
החללית פסיכה של נאס”א החלה במסעה לכיוון האסטרואיד פסיכה לאחר ששוגרה בהצלחה על גבי משגר פלקון 9 של ספייס אקס ביום שישי 13/10/2. פסיכה נחשב לליבה חשופה של כוכב לכת הסובב בחגורת האסטרואידים. באמצעות משימה זו, נאס”א שואפת ללמוד על הרכב האסטרואיד בעזרת מכשירים מדעיים מתקדמים, ולספק תובנות על השלבים המוקדמים של יצירת כוכבי לכת והתפתחות מערכת השמש.
החללית פסיכה הפעילה בהצלחה את ההנעה החשמלית המוזנת באנרגיה סולארית. במהלך מסעה בן שש השנים, היא תשתמש בתקשורת אופטית מתקדמת באמצעות DSOC של נאס”א וצפויה להיכנס למסלול סביב האסטרואיד עד 2029.
בקרי המשימה של פסיכה על פני כדור הארץ קיבלו אות מלא מהחללית, והפנלים הסולאריים מורכבים במלואם. החללית תונע על ידי הנעה חשמלית סולארית. לוחות השמש המחומשים בצורת צלב מספקים כ-800 רגל רבוע של שטח איסוף סולארי ומקנים לחללית גודל של מגרש טניס כאשר הם יהיו פרוסים במלואם.
הפנלים הסולאריים יפיקו יותר מ-20 קילו-וואט של הספק כשהחללית קרובה לכדור הארץ, אבל הם יפיקו קצת יותר מ-2 קילו-ואט של הספק – רק מעט יותר הספק ממייבש שיער – כשהם יגיעו לאסטרואיד פסיכה, שנמצא רחוק מאוד מהשמש. עם זאת, זה יהיה יותר מספיק כוח לצרכיה של החללית במסעה, כולל הפעלת מכשירים מדעיים, תקשורת, ציוד ששולט על טמפרטורת החללית, ומנועי ההנעה החשמלית-סולארית יעילים במיוחד של החללית.
בתחילת מסעה של כ-6 שנים, החללית פסיכה תבלה כ-100 ימים בבדיקות תקינות התחלתיות כדי לוודא שהכל פועל כראוי, לפני שתפעיל את מנועי ההנעה שלה. כ-2.5 שנים לאחר השיגור, החללית תטוס ליד מאדים לקבלת דחיפת כבידה. כ-5.5 שנים מהיום, תקופת השיוט תסתיים, וסביב יוני 2029, המצלמות על החללית יוכלו לצלם תמונות של האסטרואיד פסיכה. באוגוסט 2029, החללית תיכנס לתקופת 26 חודשים שבהן תקיף את האסטרואיד העשיר במתכות.
הדגמה של תקשורת אופטית עמוקה בחלל (DSOC) של נאס”א, הנישאת על ידי חללית פסיכה, תשלח ותקבל נתוני בדיקה באמצעות לייזר בלתי נראה תת-אדום, שיכול להעביר נתונים בפס רחב גדול פי 10 עד פי 100 ממערכות גלי רדיו קונבנציונליות המשמשות כיום חלליות. DSOC תדגים פעולות במשך כמעט שנתיים לאחר שיגור משימת פסיכה של נאס”א בעודה בדרך למפגש מאדים שלה ב-2026.
משימת פסיכה מובלת על ידי אוניברסיטת המדינה של אריזונה. המעבדה להנעה סילונית של נאס”א אחראית על ניהול המשימה, הפעלות וניווט. תוכנית שירותי השיגור של נאס”א, הממוקמת במרכז החלל קנדי, אחראית על ההבנה והאישור של משגר החלל ומנהלת את שירות השיגור עבור משימת פסיכה. LSP אישרה את משגר הפאלקון הכבד של ספייס-איקס לשימוש עם המשימות המורכבות ובעלות העדיפות הגבוהה ביותר של הסוכנות בתחילת 2023 בסיום מאמץ של 2.5 שנים.
חללית פסיכה של נאס”א החלה במסעה לכיוון האסטרואיד פסיכה, שנחשב לליבה חשופה של כוכב לכת בחגורת האסטרואידים. באמצעות משימה זו, נאס”א שואפת ללמוד על הרכב האסטרואיד בעזרת מכשירים מדעיים מתקדמים, ולספק תובנות על השלבים המוקדמים של יצירת כוכבי לכת והתפתחות מערכת השמש.
חללית פסיכה, בדרכה לאסטרואיד פסיכה, הפעילה בהצלחה את הנעה החשמלית המוזנת באנרגיה סולארית. במהלך מסעה בן שש השנים, היא תשתמש בתקשורת אופטית מתקדמת באמצעות DSOC של נאס”א וצפויה להיכנס למסלול סביב האסטרואיד עד 2029.
בקרי המשימה של פסיכה על פני כדור הארץ קיבלו אות מלא מהחללית, והפנלים הסולאריים מורכבים במלואם. החללית תונע על ידי הנעה חשמלית סולארית. לוחות השמש המחומשים בצורת צלב מספקים כ-800 רגל רבוע של שטח איסוף סולארי והופכים את החללית לגודלה של מגרש טניס יחיד כאשר היא פרושה במלואה.
הפנלים הסולאריים יפיקו יותר מ-20 קילו-וואט של הספק כשהחללית קרובה לכדור הארץ, אבל רק קצת יותר מ-2 קילו-ואט של הספק – רק מעט יותר מההספק של מייבש שיער – כשהיא תגיע לאסטרואיד פסיכה, שנמצא רחוק מאוד מהשמש. עם זאת, זה יהיה יותר מספיק כוח לצרכיה של החללית במסעה, כולל הפעלת מכשירים מדעיים, תקשורת, ציוד ששולט על טמפרטורת החללית, ומנועי ההנעה החשמלית-סולארית יעילים במיוחד של החללית.
בתחילת מסעה של כ-6 שנים, החללית פסיכה תבלה כ-100 ימים בבדיקות תקינות התחלתיות כדי לוודא שהכל פועל כראוי, לפני שתפעיל את מנועי ההנעה שלה. כ-2.5 שנים לאחר השיגור, החללית תטוס ליד מאדים לקבלת דחיפת כבידה. כ-5.5 שנים מהיום, תקופת השיוט תסתיים, וסביב יוני 2029, המצלמות על החללית יוכלו לצלם תמונות של האסטרואיד פסיכה. באוגוסט 2029, החללית תיכנס לתקופת 26 החודשים הראשונים מתוך המסלולים המתוכננים סביב האסטרואיד העשיר במתכות.
הדגמה של תקשורת אופטית עמוקה בחלל (DSOC) של נאס”א, הנישאת על ידי חללית פסיכה, תשלח ותקבל נתוני בדיקה באמצעות לייזר בלתי נראה תת-אדום, שיכול להעביר נתונים בפס רחב גדול פי 10 עד פי 100 ממערכות גלי רדיו קונבנציונליות המשמשות כיום חלליות. DSOC תדגים פעולות במשך כמעט שנתיים לאחר שיגור משימת פסיכה של נאס”א בעודה בדרך למפגש מאדים שלה ב-2026.
משימת פסיכה מובלת על ידי אוניברסיטת המדינה של אריזונה. המעבדה להנעה סילונית של נאס”א אחראית על ניהול המשימה, הפעלות וניווט. תוכנית שירותי השיגור של נאס”א, הממוקמת במרכז החלל קנדי, אחראית על ההבנה והאישור של משגר החלל ומנהלת את שירות השיגור עבור משימת פסיכה, שנעשה כפי שצויין באמצעות משגרים של ספייס אקס.
עוד בנושא באתר הידען:
