חוקר אוסטרלי העוקב אחר ביטויי שנאה ברשתות החברתיות ניתח כ-12 אלף תגובות, ומי הם חושבים שאשם בכל צרה בעולם? נכון היהודים הגלובליסטים
מאת ניקולס אוונס, מרצה לניהול מדיניות וחירום, אוניברסיטת טזמניה
ככל שהמלחמה בין ישראל לחמאס בעזה התלהטה, התפשטו יותר ויותר ברשתות החברתיות תיאוריות קונספירציה ומידע מטעה על העימות.
לפחות זה מה שמצאתי בניתוח שלי של כ-12,000 תגובות שפורסמו בערוצי טלגרם בעקבות התקיפה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר. באופן לא מפתיע, מצאתי גם שהשפה בה הגיבו על המלחמה הייתה עם נטייה להיות יותר מאיימת או מלאת שנאה מאשר השפה בה הגיבו על נושאים אחרים.
רבות מהתגובות בטלגרם גם קישרו בין העימות בין ישראל לחמאס לתיאוריות קונספירציה אנטישמיות מסוכנות הקשורות גם למלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מאות קילומטרים משם, ביבשת אחרת.
לדוגמא, מצאתי שהפלישה הרוסית לאוקראינה תוארה על-ידי תאורטיקני הקונספירציה כהתנגדות מוצדקת נגד “המאפיה החזרית” (היהודים “המזויפים”), שלכאורה שולטים באוקראינה כנאצים או כמוהם. תגובות בטלגרם תיארו את התקיפה של חמאס ב-7 באוקטובר במונחים דומים – כתקיפה נגד “יהודים אשכנזים ציוניסטים מזויפים” ונאצים.
שני העימותים גם תוארו כתוכניות של “סדר העולם החדש”. תומכי תיאוריות אלה מאמינים שאליטות חזקות (לעיתים תוארו כיהודים) מנסות בסתר להקים ממשל עולמי טוטליטרי או צורות אחרות של דיכוי גלובלי.
תגובה באחד הערוצים סיכמה את נקודת המבט הזה וטענת “הגלובליסטים האלה רעים, מתחילים חזית פסיכולוגית שנייה [פעולה פסיכולוגית] לאחר שנכשלו באוקראינה “.
תגובות אחרות קישרו בין שני העימותים על-ידי כינוי תומכי המערב באוקראינה כצבועים על גינוי פעולותיה של חמאס. כפי שטען משתמש אחד: “הנשקים של המערב באוקראינה [נשלחו] לחמאס לצורך התקפה.”
רבות מתיאוריות הקונספירציה הללו אינן חדשות בפני עצמן. אולם, מה שייחודי במצב הזה הוא הדרך שבה אנשים קישרו בין שני עימותים שאינם קשורים בעיקרם דרך תיאוריות קונספירציה.
המחקר הראה כי משברים חופפים (לעיתים מכונים “פוליקריזיסים”) עשויים להאיץ את התפשטות הקונספירציות, ייתכן עקב המעמסה הנפשית הנובעת מהתמודדות תמידית עם שינויים מהירים.
כאשר משברים חופפים, כמו מלחמות ומגפות עולמיות, החפיפה הזו יכולה גם להגביר את השפעות הקונספירציות. לדוגמא, הכמות של הדעות הקדומות והקיצוניות שנראית ברשת עשויה לעלות. במקרים קיצוניים, אנשים יכולים גם לפעול לפי אמונותיהם.
על-אף שתיאוריות אלו מופיעות בשוליים של הרשתות החברתיות, חשוב עדיין להבין איך סוג זה של רטוריקה יכול להתפתח ולהיות מזיק אם הוא יחדור לתקשורת המרכזית או לפוליטיקה.
איך ביצעתי את המחקר שלי?
אני עוקב אחר מספר ערוצים טלגרם ציבוריים אוסטרליים כחלק מפרויקט רחב יותר שבודק את הממשק שבין תיאוריות קונספירציה וביטחון. לשלב האחרון של מחקר זה, שעדיין לא עבר ביקורת עמיתים, ניתחתי 12,000 תגובות שפורסמו בשלושה מהערוצים האלה בין ה-8 ל-11 באוקטובר, 2023.
כדי לנתח כל-כך הרבה הודעות, השתמשתי בשיטה של דגימת נושאים. זהו מודל סטטיסטי שיכול לזהות נושאים חוזרים ונשנים בתוך כמויות גדולות של נתונים מבוססי טקסט. בעצם, דגימת נושאים דומה להדגשת חלקים בספר המכילים נושאים קשורים.
ישנן גישות רבות לדגימת נושאים. השתמשתי ב-BERTopic, שמייצר נושאים על-ידי “איגוד” של הודעות עם תכונות דומות, כמו מילים, משפטים וחלקים אחרים של הקשר. בסך הכול, זיהיתי 40 נושאים שונים בתגובות שניתחתי.
לאחר מכן, חילקתי את הנושאים הללו לקבוצות עימות ולא עימות כדי לנתח את הרגש שמאחוריהם. לשם כך השתמשתי באלגוריתם Google’s Perspective API, שיכול לתת ציון לטקסט בסולם מאפס לאחד עבור שפה רווית שנאה או מאיימת. התוצאות מראות שפוסטים על נושאי עימות היו נוטים יותר לכלול שפה מאיימת ורווית שנאה.
הסיבה מרכזית לכך היא האופי האנטישמי של קבוצת העימות הנפוצה ביותר (מילות מפתח: “ישראל”, “יהודי”, “חמאס”, “ציוני”, “פלסטיני”). תגובה אחת מייצגת מקבוצה זו, לדוגמה, קראה לביטול ישראל כמדינה.
מצאתי גם הודעות איסלמופוביות בקבוצת הנושאים הזו. לדוגמה, חלק מהתגובות הציעו שפעולות חמאס משקפות את האמונות האיסלאמיות או מדגימות את הסכנה שבמוסלמים באופן כללי.
הנושא השני בגודלו (מילות מפתח: “אוקראינה”, “רוסיה”, “פוטין”, “מלחמה”, “איסלאם”, “תעמולה”), תיעד דיונים הקושרים את ההתקפות של חמאס למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. ההודעות עשו זאת על-ידי הצגת שני העימותים כמוצדקים על בסיסים דומים (מאבק נגד נאצים וציוניסטים מדומים), או על-ידי קישורם לקונספירציות גלובליות.
בנוסף, מצאתי גם וריאציות של תיאוריית הקונספירציה הגלובלית של “סדר העולם החדש” בנושאים אחרים. לדוגמה, הנושא הרביעי בגודלו (מילות מפתח: “וידאו”, “ליצן”, “מזויף”, “סרט”, “מבוים”) כלל תגובות המאשימות את ישראל ומטרות אחרות של תיאוריות קונספירציה נפוצות אחרות בבימוי התקפות חמאס.
זה מתיישב בצורה הדוקה עם נושאים על מלחמת רוסיה-אוקראינה מהפרויקט הרחב יותר שלי. אחד הנושאים שנדונו בתדירות הגבוהה ביותר (מילות מפתח: “פוטין”, “מלחמה”, “נאצי”, “אוקראינה”, “יהודי”), מסגיר את המאמצים ההגנתיים של אוקראינה כקונספירציה סיניסטרית, ובדרך כלל מערב דמויות יהודיות כמו למשל נשיא אוקראינה.
כפי שצוין, הטבע הקונספירציוני של רשתות החברתיות, בנוסף למשברים שמתרחשים בו-זמנית עשויים להגביר את רמות הדעות הקדומות וההקצנה של האנשים.
המוסדות הביטחוניים של אוסטרליה כבר הזהירו מפני הסיכון הזה במהלך המלחמה המתמשכת בין ישראל לחמאס. מנכ”ל ASIO, מייק בורגס, הזהיר מ”אלימות ספונטנית” שנובעת מ”שפה שמעוררת מתחים”.
המחקר גם הראה קשר חזק בין קונספירציות לאנטישמיות, מה שמציג סיכונים ברורים ליהודים. אכן, האנטישמיות הגיעה לרמות חסרות תקדים בארצות הברית בשנים 2021 ו-2022, ייתכן בשל הסדרה של משברים חופפים שהעולם חווה באותה תקופה.
התמודדות עם תיאוריות קונספירציה ברשת היא משימה חשובה אך מאתגרת. אסטרטגיות יעילות למאבק כוללות שילוב של גישות מונעות ומגיבות המכוונות גם לספקים וגם לצרכנים של קונספירציות.
גישות אלה כוללות הגדלת ההשקעה בחינוך, הפחתת אי-שוויון חברתי, והפרכה קפדנית של תיאוריות קונספירציה כשהן מופיעות. הכרה בדינמיקה ובהתפשטות של נרטיבים קונספירציוניים היא השלב הראשוני הנחוץ.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
המילים החשובות ביותר במאמר מופיעות בסיומו:
“אסטרטגיות יעילות למאבק כוללות שילוב של גישות מונעות ומגיבות המכוונות גם לספקים וגם לצרכנים של קונספירציות. גישות אלה כוללות הגדלת ההשקעה בחינוך, הפחתת אי-שוויון חברתי, והפרכה קפדנית של תיאוריות קונספירציה כשהן מופיעות.”
אבל מה עושים כשאתה מחויב אידאולוגית להשטחת החינוך ולהעמקת אי-השוויון, ובעצמך מפריח מדי יום תיאוריות קונספירציה? איך נלחמים בקונספירציות שמופנות כלפיך?