בניגוד לגלקסיות רחוקות אחרות שהתגלו, ואשר נראות כנקודות אדומות קטנות, שתי הגלקסיות החדשות הן גדולות ובעלות מראה בלתי רגיל – אחת דומה לבוטן והשנייה לכדור פלומתי, מה שמעיד על מגוון הגלקסיות ביקום המוקדם. הסיבה לכך שניתן לראות אותם היא כי בגלל האצת התפשטות היקום
טלסקופ החלל ‘ג’יימס ווב’, אישר את קיומן של שתי הגלקסיות הרחוקות ביותר שנצפו אי-פעם, באזור בחלל הידוע בשם צביר פנדורה. הגלקסיות, שממוקמות כ-33 מיליארד שנות אור מכדור הארץ, הן גדולות ובעלות מראה שונה בהרבה מגלקסיות אחרות שהתגלו במרחקים כה רבים.
הגילוי נעשה בעזרת נתונים שהתקבלו מטלסקופ החלל ג’יימס ווב של נאס”א. צוות בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה אישר את המרחק של גלקסיות עתיקות אלו, והסיק על תכונותיהן בעזרת נתוני ספקטרוסקופיה חדשים שהתקבלו מהטלסקופ. גלקסיות רחוקות אלה יכולות לספק תובנות חשובות לגבי אופן היווצרותן של הגלקסיות הראשונות.
בניגוד לגלקסיות רחוקות אחרות שהתגלו, ואשר נראות כנקודות אדומות קטנות, שתי הגלקסיות החדשות הן גדולות ובעלות מראה בלתי רגיל – אחת דומה לבוטן והשנייה לכדור פלומתי. חקר הגלקסיות החדשות האלה ותכונותיהן חשף את המגוון הרב של גלקסיות שהיו קיימות ביקום המוקדם, ומלמד על הפוטנציאל הרב שטמון בחקר גלקסיות מסוג זה.
האור שהגיע אלינו מהגלקסיות נפלט מהן לפני כ-13.4 מיליארד שנים, כשהיקום היה צעיר בן כ-330 מיליון שנים בלבד. מכיוון שהיקום מתפשט באופן מתמיד, כיום הגלקסיות מרוחקות כ-33 מיליארד שנות אור מכדור הארץ. הממצא מאפשר לנו הצצה לתקופה קדומה ביותר של היקום, שעדיין מוקפת במסתורין רב.
החוקרים השתמשו במודלים כדי להסיק על מאפייניהן של הגלקסיות בעת שפלטו את האור שהתקבל על-ידי טלסקופ החלל ג’יימס ווב. כצפוי, התברר כי מדובר בגלקסיות צעירות ופעילות, עם מתכות מעטות וקצב גבוה של יצירת כוכבים חדשים. גילויים אלה תואמים היטב את המודלים המקובלים על היווצרות הגלקסיות הראשונות לאחר המפץ הגדול.
עם זאת, כבר ניכרים הבדלים משמעותיים בין שתי הגלקסיות, על אף שככל הנראה נוצרו מחומרים דומים. ממצא זה מעורר שאלות לגבי תהליכי היווצרות הגלקסיות והתפתחותן ביקום הצעיר. החוקרים מקווים שבעתיד יתגלו גלקסיות נוספות במרחקים עצומים אלה, וכך תתאפשר הבנה מעמיקה יותר של ראשית היקום.
גלקסיות אלו התגלו לראשונה באחת התמונות הראשונות שצילם טלסקופ החלל ג’יימס ווב בשנת 2022, באזור שנבחר במיוחד בגלל אפקט עידוש כבידתי חזק שנוצר על-ידי צבירי גלקסיות. אפקט זה מגדיל וממקד אור מרוחק שעובר בסמוך, ובכך מאפשר תצפית משופרת.
מתוך כ-60,000 מקורות אור שזוהו בתמונה, צמצם הצוות במהירות את הרשימה לכ-700 מועמדים פוטנציאליים לגלקסיות רחוקות במיוחד. לאחר מכן, טלסקופ החלל ג’יימס ווב כיוון שוב לאותו אזור ואסף נתוני ספקטרוסקופיה על אותם מועמדים. ניתוח הנתונים אישר כי שתיים מהגלקסיות אכן נמצאות במרחק שיא, וכך התבררו גודלן וצורתן הייחודית.
התגלית המרשימה הזו מתאפשרת הודות ליכולות המתקדמות של טלסקופ החלל ג’יימס ווב בתחום התצפית בתדרי אינפרא-אדום. ייתכן שבעתיד יאותרו גלקסיות אף יותר רחוקות בעזרת מכשור זה. זוהי רק שנת המדע הראשונה של הטלסקופ, אך כבר בשלב זה ברור שהוא יאפשר לנו לחדור עמוק יותר מאי פעם אל תוך העבר הקדום של היקום.
עוד בנושא באתר הידען:
36 תגובות
האור שהגיע אלינו מהגלקסיות נפלט מהן לפני כ-13.4 מיליארד שנים, כשהיקום היה צעיר בן כ-330 מיליון שנים בלבד. מכיוון שהיקום מתפשט באופן מתמיד, כיום הגלקסיות מרוחקות כ-33 מיליארד שנות אור מכדור הארץ. הממצא מאפשר לנו הצצה לתקופה קדומה ביותר של היקום, שעדיין מוקפת במסתורין רב. הסבר נוסף אפשרי לסתירה בין 13.4 ל 33 מיליארד הוא מהירות אור גדולה יותר האור בעבר.
https://nivbook.co.il/product/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%A1%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%A0%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA/
זה כל הסיפור
א.עצבר
התיאוריה העצברית וכוכבי היקום.
הכוכבים ביקום העצברי לא נעים בקו ישר, והם גם לא נעים בקו עגול סגור.
הכוכבים ביקום העצברי נעים בקו שניתן לראותו בכל בורג פשוט.
לקו בורגי יש שני נתונים : קוטר מסלול הקו, וזווית הקידום של הקו הזה.
נמלה שתנוע בחריץ של בורג, תקיף את הבורג, וגם תתקדם לאורכו.
ככה נעים הכוכבים – הם מקיפים במהירות מסוימת ובזווית קידום מסוימת,
גליל דמיוני בעל קוטר מסוים, ולכן הם גם מקיפים וגם מתקדמים.
הירח גם מקיף את כדור הארץ, וגם מתקדם עם כדור הארץ.
כדור הארץ גם מקיף את השמש וגם מתקדם אתה.
השמש גם מקיפה כוכב אחר, וגם מתקדמת איתו.
כל כוכבי היקום משולבים בשיטה של “מקיף וגם מתקדם” כאשר לתנועת
הכוכבים יש 3 נתונים – מהירות, קוטר הקפה, וזווית קידום.
היקום מורכב ממקפות
מקפת הארץ מכילה רק את הירח המקיף את הארץ וגם מתקדם אתה.
מקפת השמש מכילה את מקפת הארץ , את מקפת מאדים, מקפת צדק, ועוד
מקפת קסטינה מכילה את מקפת השמש
מקפת פרומתיאוס מכילה את מקפת קסטינה
מקפת בטטה מכילה את מקפת פרומיתיאוס
וכן הלאה
היקום כולו הוא מקפת ענקית , הנעה במרחב אינסופי מלא בזמן פסיבי ואנרגיה
בקו ישר ובמהירות של C12
את תמונת היקום כולו יכול לראות רק צופה דמיוני שהוא נח מוחלט.
צופה נח מחלט גם יכול למדוד את מהירות היקום.
כל צופה אנושי נע תמיד, ולכן לעולם הוא לא יראה את תמונת היקום , וגם לא
יוכל למדוד את מהירות היקום.
לצופה אנושי אין כל הסבר לעצם קיומו של יקום כזה , פרט להסבר של בריאה
אין כל הסבר לכך, שהמרחב האינסופי , מלא בזמן פסיבי ואנרגיה.
זמן פסיבי, מקפות, מסלולי תנועה בורגיים של כוכבים, הם חלק מהתיאוריה
העצברית שבאה להחליף את התיאוריות הפיזיקליות שקדמו לה.
א.עצבר
חבל שאנשים ללא השכלה מתאימה מדברים על עך הרבה שטויות.
גיל היקום שלנו הוא כ-13.7 מיליארד שנה.
רדיוס היקום הנראה הוא כ-46.5 מיליארד שנה.
לא צריך להקשיב לעובדי האלילים, או למאותגרים שיכלית שמגיבים כאן (אני מסתכל עלייך aetzbar) – צריך להקשיב לאנשים שמבינים בעולם, או לפחות לפתוח אנציקלופדיה…..
מהירות האור כגבול המוחלט של המהירות הוא חוק המתקיים ביקום עצמו. הגלקסיות מתרחקות זו מזו כי היקום מתרחב, כמו נקודות המצוירות על בלון, אשר כאשר מנפחים אותו הן מתרחקות זו מזו. לא משום שהן זזות אלה משום שפני הבלון מתרחבות. היקום מתרחב במהירות גבוהה ממהירות האור, אבל זה היקום עצמו. הכלל של מהירות האור כגבול עליון חל בתוך היקום אך כפי הנראה אינו חל על היקום עצמו. לכן היקום יכול להיות גדול הרבה יותר מגילו.
חוקי היחסות חלים על אובייקטים בזמן שהם נעים בחלל, לא על החלל עצמו.
במילים אחרות, כשאנחנו אומרים “שום דבר לא יכול לנוע מהר יותר מהאור”, אנחנו מתכוונים ל”שום דבר לא יכול לנוע מהר יותר מאור דרך החלל”, אלא שתנועתם של אובייקטים דרך החלל אינה אומרת לנו דבר על האופן שבו החלל עצמו יתפתח
מהירות האור כגבול המוחלט של המהירות הוא חוק המתקיים ביקום עצמו. הגלקסיות מתרחקות זו מזו כי היקום מתרחב, כמו נקודות המצוירות על בלון, אשר כאשר מנפחים אותו הן מתרחקות זו מזו. לא משום שהן זזות אלה משום שפני הבלון מתרחבות. היקום מתרחב במהירות גבוהה ממהירות האור, אבל זה היקום עצמו. הכלל של מהירות האור כגבול עליון חל בתוך היקום אך כפי הנראה אינו חל על היקום עצמו. לכן היקום יכול להיות גדול הרבה יותר מגילו.
חוקי היחסות חלים על אובייקטים בזמן שהם נעים בחלל, לא על החלל עצמו.
במילים אחרות, כשאנחנו אומרים “שום דבר לא יכול לנוע מהר יותר מהאור”, אנחנו מתכוונים ל”שום דבר לא יכול לנוע מהר יותר מאור דרך החלל”, אלא שתנועתם של אובייקטים דרך החלל אינה אומרת לנו דבר על האופן שבו החלל עצמו יתפתח
היקום העצברי והפיזיקה העצברית.
היקום העצברי הוא מרחב אינסופי, מלא בזמן פסיבי.
זמן פסיבי הוא זמן אחר לגמרי מהזמן האקטיבי המוכר לכולנו, שנעלם ברגע שחושבים עליו. הזמן האקטיבי הוא פרי של המצאה אנושית, שמטרתה לעזור לבני האדם לתפקד טוב יותר במסגרת חברתית.
הזמן האקטיבי קיים רק בתודעה האנושית, ואינו קיים במציאות הפיזיקלית.
לעומת זאת, הזמן הפסיבי קיים ממש במציאות הפיזיקלית.
כמו שאי אפשר להסביר במלים מהו זמן אקטיבי ? כך אי אפשר להסביר במלים מהו זמן פסיבי. אפשר לדמות את הזמן הפסיבי כענן דק שקוף, העומד במקומו ללא תזוזה, והוא ממלא את המרחב האינסופי.
המרחב אינו ריק, והוא מלא בזמן פסיבי, שהוא נח מוחלט וקר מוחלט.
לפנינו תיאור בראשיתי של היקום העצברי.
היקום העצברי הוא מרחב אינסופי מלא בזמן פסיבי, שהוא נח מוחלט וקר מוחלט. היקום העצברי מחייב להכיר בפלא בראשיתי של בריאת יש מאיין
בראשית נברא הזמן הפסיבי והוא מילא את המרחב האינסופי.
אחרי הזמן הפסיבי נבראה האנרגיה, וגם היא מילאה את המרחב האינסופי.
ככה מתחילה הפיזיקה העצברית, עם בריאה פלאית של זמן פסיבי ואנרגיה, ואלה מילאו את המרחב האינסופי. זמן פסיבי הוא מושג כמותי פיזיקלי נמדד, וגם אנרגיה היא מושג כמותי פיזיקלי נמדד.
המרחב האינסופי הזה ,שהוא מלא בזמן פסיבי ובאנרגיה – הפיק כוכבים, כאשר
חומר הכוכבים נוצר מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה. חומר הכוכבים הוא רציף, כיוון שהוא נוצר מזמן פסיבי רציף, ומאנרגיה רציפה.
היסודות החומריים ברזל, זהב , פחמן וכו’ הם צורות פיזיקליות.
כמו שצורה גיאומטרית נוצרת מצירוף כמויות של אורד, המכיל שטח, כך צורה פיזיקלית נוצרת מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
המרחב האינסופי המלא, הוא מקור לידת הכוכבים, והוא גם מקום מנוחתם.
הכוכבים נעים לנצח מטבעם, וכוכב נח לא קיים במציאות.
הכוכבים נעים תמיד במסלול בעל צורה בורגית, וצורת מסלול זו מחייבת את כל הכוכבים שנוצרו, לנוע יחד כחטיבה דינמית אחת.
זהו היקום העצברי,
מצבור כוכבים סופי, שנע לנצח במרחב מלא בזמן פסיבי ובאנרגיה,
ביקום זה התפתחה לה הפיזיקה העצברית, בעלת חוק שימור הכמות של אנרגיה, שמבטיח את נצחיות היקום.
ביקום העצברי אין כוח משיכה, והחומר הוא רציף ואינו חלקיקי.
תיאור מפורט יותר מופיע בספר
“מסע הקסם של עצבר על כנפי הידיעה הטבעית”
א.עצבר
די חחח לא יכול עם הכתבות האלה, ממשפט למשפט בתוך משפט הן סותרות את עצמן.
האור הגיע אלינו, מילארדי שנות אור,סה”כ ראו כוכב עכשיו כותבים על ספרים ומקשקשים במח כדי למכור את החרטוט שנקרא נאסא במילארדים לעולם.
לא יותר פשוט לפתוח חומש בראשית?
קיצור תולדות מדע הפיזיקה הכמותי בשפה פשוטה המתאימה לכולם.
יש מדע פיזיקלי ספרותי הנשען על מלים (סיפור) ויש מדע פיזיקלי מעשי הנשען על ניסויים מעשיים כמותיים. את מדע הפיזיקה הכמותי, יצרו שני אנשים מופלאים, והם גליליאו וקפלר.
מדע פיזיקלי כמותי חייב להשתמש במלים כדי להציג את עצמו, אבל כדי להציג את עצמו “במדויק” , הוא חייב להשתמש במספרים.
גליליאו וקפלר הם חלוצי מדע הפיזיקה המעשית הכרוכה בניסויים.
גליליאו חקר תנועות של גופים ממשיים על פני האדמה, וקפלר חקר את תנועות הכוכבים הנעים סביב השמש. אלה הם שני מחקרים פיזיקליים כמותיים שנערכו פעם ראשונה בהיסטוריה , ומדע הפיזיקה נשען עליהם.
ניוטון שבא אחריהם היה איש מדע תיאורטי של מדע הפיזיקה, והוא
שהמציא את הפיזיקה הניוטונית שזהרה במשך 200 שנים. הפיזיקה העצברית שהופיעה בשנת 1970 הציגה את הפיזיקה הניוטונית ככישלון , כיוון שהרעיון של כוח משיכה, בכלל לא קיים במציאות הפיזיקלית.
הפיזיקה הניוטונית גם נכשלה בגלל אימוץ הרעיון שחומר זה מושג כמותי. (הרבה חומר – הרבה כוח משיכה)
אחרי ניוטון הופיע איינשטיין, והפיזיקה שלו נכשלה כיוון שהזמן של פיזיקה זו בכלל לא קיים במציאות הפיזיקלית- והוא קיים רק בתודעה של האדם. זמן זה ראוי לשם זמן אקטיבי, כיוון שהוא נעלם ברגע שחושבים עליו. הפיזיקה של איינשטיין גם נכשלה כיוון שרעיון התעקמות המרחב נוצר בעקבות כוח המשיכה הניוטוני שבכלל לא קיים.
אחרי ניוטון ואיינשטיין הופיעו תיאוריות פיזיקליות משונות שבהם החומר הממשי בנוי מחלקיקים רבים של כלום. ובתיאוריות אלו יש את כל החסרונות שקיימים בפיזיקה של ניוטון ושל איינשטיין.
ואז הופיעה הפיזיקה של עצבר, עם מושג מדהים חדש והוא זמן פסיבי.
זמן פסיבי קיים ממש במציאות הפיזיקלית, והוא ממלא את המרחב האינסופי. זמן פסיבי הוא נח מוחלט וקר מוחלט, והוא תווך טבעי המעביר את האור, בעזרת גלים של זמן פסיבי.
בפיזיקה של עצבר החומר אינו מושג כמותי, והוא צורה פיזיקלית .
צורה פיזיקלית זו נוצרת מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
בפיזיקה של עצבר החומר הוא רציף ואינו בנוי מחלקיקים של כלום.
בפיזיקה של עצבר, החומר הרציף בנוי מחומר רציף.
בפיזיקה העצברית מתקיים חוק שימור הכמות של אנרגיה, והכוכבים נעים מעצמם, כיוון שהתנועה טבועה בהם.
הפיזיקה העצברית מופיעה במלואה בספר ” מסע הקסם של עצבר על כנפי הידיעה הטבעית”
א.עצבר
הגיל של היקום זה 13.8 מילארד שנים אבל זה לא הגודל שלו הגודל שלו לפי נאסא הוא 97 מיליארד שנות אור
2006
Age: 13.7 Billion Years
Size: 94 Billion Light Years
The most distant objects in the Universe are 47 billion light years away, making the size of the observable Universe 94 billion light years across. How can the observable universe be larger than the time it takes light to travel over the age of the Universe? This is because the universe has been expanding during this time. This causes very distant objects to be further away from us than their light travel time. For additional information, see Ned Wright’s Cosmology FAQ.
The Hubble Key Project, conducted by the Hubble Space Telescope from 1991 to 2000, nailed down the value of the Hubble Constant and hence the age of the Universe. Results from the WMAP satellite further confirmed and refined the age of the Universe to be 13.7 billion years.
מקור
https://imagine.gsfc.nasa.gov/educators/programs/cosmictimes/educators/guide/age_size.html
אם כך הגלקסיות ואנחנו נעים במהירות גדולה פי 2.6 ממהירות האור. גם אחרי שנפלתי ברצפה המשכתי לצחוק..
חקר היקום ב 150 השנים האחרונות נכשל לחלוטין, כיוון שבבסיס המחקר של המציאות הפיזיקלית, נמצא הרעיון הניוטוני של כוח משיכה,
כדי שחקר היקום יצליח, יש לפתוח במחקר חדש של היקום, שבסיסו נמצא חוק שימור הכמות של אנרגיה המתקיים במציאות הפיזיקלית,
את המחקר הזה לא יערכו פיזיקאים שלמדו במערכת החינוך המקובלת, כיוון שהם שבויים של הקונספציה הנאיבית של ניוטון, שלחומר יש כוח משיכה. את המחקר יוכל לערוך כל אדם המתעניין בחקר היקום, כאשר
הוא ישתכנע כי במציאות הפיזיקלית מתקיים חוק מופלא, והוא חוק שימור הכמות של אנרגיה – המשנה הופעות.
כמות של אנרגיה יכולה לשנות הופעות ( מתרמית, למכנית, לחשמלית, לאנרגיה של גובה, לאנרגיה מגנטית ועוד ועוד) אבל הכמות של אנרגיה המשנה את הופעותיה, תמיד נשמרת.
חוק השימור הכמותי הזה , לא מאפשר לכוח המשיכה של כדור הארץ להתקיים, כיוון שכדור הארץ נהפך לספק אנרגיה אין סופית.
כל חפץ הנופל ארצה הוא כמו פטיש המכה את האדמה, וכל מכה כזו מייצגת כמות של אנרגיה. ומי אמור לספק את האנרגיה הזו של מכות פטיש שאינה נגמרת לעולם ??? כוח המשיכה של כדור הארץ ?????
לזכותו של ניוטון יאמר, כי הוא לא הכיר את חוק שימור הכמות של אנרגיה, ולכן הוא לא תפס שרעיון כוח המשיכה שלו, הפך את כדור הארץ לספק אנרגיה אין סופית. אם ניוטון היה מכיר את חוק שימור הכמות של אנרגיה, בטוח שהוא היה פוסל את הרעיון שלכדור הארץ יש כוח משיכה.
עתה הגיע הזמן שהמדע הממסדי יפסול את רעיון כוח המשיכה.
ניתן להציע סיכום קצר עם השפעה ענקית.
אם כוח המשיכה קיים במציאות הפיזיקלית – אז חוק שימור הכמות של אנרגיה לא קיים לא קיים במציאות הפיזיקלית.
היות וחוק שימור הכמות של אנרגיה, קיים ללא ספק במציאות הפיזיקלית, אז כוח המשיכה לא קיים במציאות הפיזיקלית.
א.עצבר
שאלו פה כבר לפני ואחזור על השאלות.
1. כיון שהכל היה באותה נקודה לפני 13 מיליארד איך הצלחנו להתרחק זה מזה מרחק כה גדול?
2. אם האור הגיע אלינו כעת זה אומר שהוא נפלט לפני 34 מיליארד שנה?
נא לא להתייחס לעצבר.
הוא מטורלל על כל הראש, טפיל אתרים בלתי בלתי מזיק.
למה תפוח שהבשיל וניתק מהענף, נופל למטה , ואינו נופל הצידה ?
נפילת תפוח כזה היא תופעה טבעית המתרחשת מעצמה, ותופעה כזו כפופה לחוקים הקיימים במציאות הפיזיקלית.
מדובר בחוק השאיפה להגיע למצב של רגישות סימטרית עליונה, ובחוק שימור הכמות של אנרגיה.
תפוח הצומח על ענף הוא בעל אנרגיה של גובה , והוא נמצא במצב של רגישות סימטרית עליונה — רוח קלה תנדנד אותו לכל כיוון.
כאשר התפוח יתנתק מהענף הוא ייפול למטה, מכת פגיעתו באדמה תציג כמות של אנרגיה מכנית. השווה בערכה לכמות האנרגיה (עייפות) הדרושה להרים את התפוח לגובה בו הוא צמח.
כאשר התפוח יפגע באדמה, הוא יתגלגל וייעצר במקום הנמוך ביותר, במצב של רגישות סימטרית עליונה.
מים הנשפכים על האדמה, יוצרים שלולית זורמת, הנעצרת במצב של רגישות סימטרית עליונה.
המציאות הפיזיקלית היא דינמית ומתרחשת מעצמה, ואין כוח מסתורי הפועל עליה ומאלץ אותה לפעול כךף ולא אחרת.
כוח המשיכה שאמור להפיל למטה תפוח שהבשיל, לא קיים במציאות
הפיזיקלית. מציאות זו פועלת מעצמה כאשר היא מקיימת חוקי טבע פלאיים המאפיינים את המציאות הפיזיקלית.
מי שמכיר בפלא של מציאות פיזיקלית הפועלת מעצמה, לא ישאל את השאלה הבנלית …איך יודעת שלולית המים לזרום למקום הנמוך ביותר, ולהיעצר במצב של רגישות סימטרי עליונה.
מי שלא מכיר במציאות פיזיקלית דינמית הפועלת מעצמה ומקיימת חוקי טבע פלאיים, ימציא שדים ורוחות בעלי כוח מסתורי, כמו כוח המשיכה
או כוח אלקטרו מגנטית, שהם הם מפעילים את המציאות הפיזיקלית הדינמית והמשתנה.
המציאות הפיזיקלית הדינמית הפועלת מעצמה ומגשימה חוקי טבע פלאיים, מופיעה בספר המהפכני “מסע הקסם של עצבר…………”
א.עצבר
איזה? יש ארבעה כוחות – כוח הכובד, אלקטרומגנטיות הכוח הגרעיני החזק והכוח הגרעיני החלש?
מתי נדע מה קורה מאחורי הגדר😡🙈🙉🙊
התגובה של עצבר מרתקת אבל למרות זאת לא הבנתי את המסקנה לגבי העדר כח משיכה. למה התפוח לא נופל למעלה או לצדדים ולמה אני לא יכול ללכת עם כפכפים על קיר.
איזו כתבה נפלאה , המאששת באופן מוחלט, את הכח העליון האין סופי.
איך אתם יודעים שדווקא שני הגלקסיות האלה שבמרחק לטענתכם רחוקים מאיתנו 33 מיליארד שנות אור שהיקום קיים 13.4 ודווקא שני אלה התרחקו מאיתנו כלכך הרבה כפול 100 אחוז מהמרחק שקיים
כלכך בטוחים בעצמכם
הכול אבל אבלים אין לכם שום הוכחה
המגיבים כאן התבלבלו
זה לא ערוץ 14….
הבעיה עם תאוריית המשפך, זה שהאור יצא מהגלקסיה הזאת לפני 13.5 מל’ שנה. ואז המרחק בין הגלקסיה שלנו לגלקסיה הזאת היה משהו יחסית מאוד קרוב, אז גם אם הגלקסיה עצמה התרחקה, האור כבר נשלח ממקום מאוד קרוב, למה לקח לו להגיע אלינו 34 מליארד שנה? הרי המרחק הנוכחי שלנו ממיקום יציאת האור הוא פחות מחצי?
פרשת בראשית של המדעים המדויקים
פרשת בראשית של המדעים המדויקים, מצהירה במפורש:
כדי להציג תיאור אמיתי של המציאות הפיזיקלית, יש צורך להשתמש ברעיונות של בריאה אלוהית, ובידיעתו הטבעית של האדם.
תיאור אמיתי של המציאות הפיזיקלית יתחיל כך.
בראשית ברא אלוהים 5 “דברים כמותיים רציפים”
סימן ההיכר של דבר כמותי רציף ( דכ”ר) הוא פשוט.
כל כמות שנבחר מדכ”ר , תמיד נגלה שיש במציאות כמות גדולה יותר, וכמות קטנה יותר.
כל כמות שנבחר מדכ”ר , היא נמצאת בין כמות אפס, לכמות אינסופית.
בידיעה טבעית של האדם נגיע אל חמשת הדכ”רים האלה.
אנרגיה, זמן , אורך, שטח ונפח.
אנרגיה וזמן , יוצרים את מדע הפיזיקה
אורך שטח ונפח, יוצרים את מדע הגיאומטריה.
גיאומטריה ופיזיקה הם המדעים המדויקים, מכיוון שהם עוסקים בכמויות הנמצאות בין כמות של אפס, לכמות אינסופית.
מדע הפיזיקה הופיע, לאחר שאת המרחב האינסופי הריק, מילאו שני דברים כמותיים רציפים, והם אנרגיה וזמן פסיבי.
זמן פסיבי הוא נח מוחלט וקר מוחלט, והוא ממלא את המרחב האינסופי.
זמן פסיבי נמצא במנוחה מוחלטת, והוא התווך שבו נעים גלים של זמן פסיבי. גלים אלו מעבירים את אור השמש.
זמן פסיבי הוא מושג פיזיקלי חדש ומהפכני, והוא קיים ממש במציאות הפיזיקלית. לעומת זאת, הזמן המוכר לכולנו לא קיים במציאות הפיזיקלית, והוא נעלם ברגע שחושבים עליו. את הזמן החמקמק הזה המציא האדם לתועלתן, והשם המתאים לו הוא …זמן אקטיבי.
קוסמולוגיה פיוטית – מנפלאות הזמן הפסיבי
הזמן הפסיבי עוטף אותנו, ואנו נעים דרכו.
שאלתי אותו ולא נעניתי,,,,חכה קצת זמן הוא אמר
מי אתה שאלתי
אני הזמן הפסיבי, אני שייך לטבע, אני מוביל את האור והצבע
איפה אתה הקשיתי,…
אני ממלא את המרחב הנורא, והוא עתה מלא נהרה.
האנרגיה גם אתי, עוצמתה ללא אומר, וביחד אנו יוצרים את החומר.
אני מכיר את החומר אמרתי, נגעתי בו והוא ממש כאן.
בי לא תוכל לנגוע, אבל בתוכי אתה חופשי לנוע.
האם אתה באמת זמן ? הרי הזמן שאני מכיר, תמיד בורח.
אני תמיד כאן, אני לא אורח
אני הוא הזמן האמיתי, והאנרגיה תמיד אתי.
פרשת בראשית של המדעים המדויקים גיאומטריה ופיזיקה
פרשת בראשית של המדעים המדויקים ממשיכה כך:
לאחר שהמרחב האינסופי התמלא באנרגיה וזמן פסיבי, נוצרו הכוכבים. חומר הכוכבים נוצר מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
חומר הכוכבים הוא רציף , ואין לו כוח משיכה.
צירופי כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה , יצרו את היסודות המוכרים
כמו , זהב, פחמן, ברזל ועוד. כל צירוף כזה הוא צורה פיזיקלית, ולכן
החומר אינו מושג כמותי. גם צורה גיאומטרית אינה מושג כמותי, כיוון שהיא נוצרת מצירוף כמויות של אורך סגור המכיל כמות של שטח.
המושגים של צורה גיאומטרית וצורה פיזיקלית הולכים תמיד יחד.
גיאומטריה ופיזיקה הם שני המדעים המדויקים, והגיאומטריה המוחשית והברורה, מספקת רמזים על הפיזיקה המסתורית.. הגיאומטריה מקשרת אותנו תמיד למושג הצורה, והפיזיקה מקשרת אותנו תמיד למושג התנועה.
וכך ממשיכה פרשת בראשית של המדעים המדויקים.
ויטביע אלוהים בכל כוכב תנועה נצחית, וכוכב נח לא קיים במציאות.
השם של אוסף הכוכבים הנעים תמיד, הוא יקום.
צורת מסלול התנועה של כוכבי היקום היא בורגית (לא ישר ולא עגול)
המסלול הבורגי של כוכבי היקום, הוא שמאפשר את שילובם לחטיבה יחידה הנעה תמיד.
למסלול בורגי יש שני נתונים – קוטר, וזווית קידום.
כדי להשלים את יצירת היקום, היה צורך שהיקום יציית לחוק אלוהי.
ויטביע אלוהים את חוק שימור הכמות של אנרגיה ביקום ,וחוק זה הבטיח את קיומו הנצחי של היקום.
כל הנאמר כאן לגבי היקום, לא מקובל בממסד המדעי.
אנשי המדע של היום מאמינים בקיומו של יקום אחר לחלוטין, והוא היקום של ניוטון. היקום של ניוטון נמצא במרחב אינסופי ריק, וביקום זה שולט כוח משיכה מכני גס ופשוט.
רעיון כוח המשיכה נמסר לעולם על ידי ניוטון לפני 330 שנים.
ניוטון האמין שיש כוח מסתורי פלאי הבוקע ממעמקי כדור הארץ, ושכל תפקידו הוא להפיל למטה חפצים שהתחלקו לנו מהידיים.
כוח מסתורי כזה מביא את הקורא אל עולם האגדות ,והדמיון מעניק לכוח זה דמות של שד חביב בלתי נראה.
לשד הזה העניק ניוטון את השם הנחמד “כוח משיכה”.
למרבה הפלא ניוטון סחף אחריו מאמינים רבים ברעיון כוח המשיכה, וכך התחילה חקירה מוזרה של המציאות הפיזיקלית, המכילה שד מסתורי.
מדוע המציא ניוטון את הרעיון ההזוי של כוח משיכה.
ניוטון לא ידע כי חפצים שהתחלקו לנו מהיד נופלים מעצמם, ובכך הם מקיימים חוק טבע פיזיקלי פלאי , והוא חוק שימור הכמות של אנרגיה. חוק השימור הזה התקבל במדע רק לפני 170 שנים, וברור שניוטון לא ידע על קיומו.
ומאחר שניוטון לא ידע שחפצים נופלים מעצמם, ולא ידע על קיומו חוק שימור הכמות של אנרגיה, הוא המציא את רעיון כוח המשיכה.
הרעיון המטורף הזה החזיק מעמד 160 שנים בכל תוכניות הלימוד הרשמיות של פיזיקה, וכך נוצרה ביצה מדעית עכורה, שמנעה כל אפשרות להכיר את מבנה היקום האמיתי.
את הביצה המדעית העכורה של ניוטון, ביטלה המציאות הפיזיקלית שגילתה לעולם את קיומו של חוק כמותי פלאי,
והוא שימור הכמות של אנרגיה.
איך חוק שימור הכמות של אנרגיה,
מבטל את הרעיון של כוח משיכה.
כדי להרים אבן גדולה מעל פני האדמה לגובה 1 מטר, צריך להתאמץ ולהתעייף, וכמות העייפות הזו מייצגת כמות של אנרגיה.
אם נשחרר את האבן הזו מגובה של 1 מטר , היא תיפול מעצמה למטה במהירות מתגברת, ומכת הפגיעה שלה באדמה. תציג בדיוק את אותה כמות אנרגיה שהייתה דרושה, כדי להרים את האבן לגובה של 1 מטר.
אין צורך בכוח משיכה כדי להפיל את האבן למטה, האבן נופלת מעצמה
למטה במהירות מתגברת, ובכך מתקיים חוק שימור הכמות של אנרגיה.
ככה פועלת המציאות הפיזיקלית הפלאית, והיא שלימדה את המדענים על קיומו של חוק טבע פיזיקלי חשוב – חוק שימור הכמות של אנרגיה.
יש הרבה סוגים של אנרגיה, והם יכולים להתחלף זה בזה, על פי חוק השימור הזה.
המציאות הפיזיקלית פועלת מעצמה , על פי חוקים פלאיים הטבועים בה, וחוקרים של המציאות הפיזיקלית ,התחילו לגלות את החוקים הללו.
חוק שימור הכמות של אנרגיה שהתגלה לפני 170 שנים מבטל לחלוטין את הפיזיקה של ניוטון הנזקקת לכוח משיכה – והוא מוכיח כי חפצים שהתחלקו לנו מהידיים- נופלים מעצמם, ואין במציאות הפיזיקלית שד מסתורי שמפיל אותם למטה..
ומה מסתבר ? שכבר 170 שנים מלמדים באוניברסיטאות את הפיזיקה של ניוטון, ולא קם אפילו מורה אחד וזעק ” אין כוח משיכה, והפיזיקה של ניוטון אינה נכונה”
יש להדגיש כי ניוטון לא ידע שהפיזיקה שלו אינה נכונה, אבל כבר לפני 170 שנה, ידעו מורי הפיזיקה על קיומו של חוק שימור האנרגיה המבטל את רעיון כוח המשיכה , אך הם לא מצאו אומץ לב, לספר זאת לתלמידיהם
170 השנים האומללות האלה, הפיקו שגיאות נוראיות בתפיסת מושג החומר ומבנה היקום, והמושגים של חומר חלקיקי אפל ואנרגיה אפלה, מעידים על כך.
הגיע הזמן לעבור לפיזיקה אחרת ,המבוססת על חוקים פלאיים הטבועים במציאות הפיזיקלית . זוהי הפיזיקה האמיתית, והיא מופיעה בספר מהפכני – הנושא את השם…….”מסע הקסם של עצבר על כנפי הידיעה הטבעית”
ספר זה מתנגש עם כל התורות הפיזיקליות שפותחו ב 150 השנים האחרונות, והוא מציג לעולם פיזיקה חדשה, וגם גיאומטריה חדשה של מעגלים.
א.עצבר
אם גיל היקום הוא 14 מיליארד שנה ומהירות האור היא סופית, איך יש גלקסיות רחוקות מ- 28 מיליארד שנות אור? האם המפץ היה רק בחלק של היקום?
לא מובן איך אומרים שתאוריית המפץ והתפשטות היקום היה לפני 13 מיליארד שנה , בעוד יש גלקסיות שמרוחקות 33 מיליארד שנות אור
מדהים, מרתק ומאתגר!!!! אין על המדע ובטח שהכי מסקרן זה החלל. כל כך חבל שהמין האנושי לא אוהב את עצמו ותקוע עם דתות חשוכות ופרימטיביות במקום לקדם את אתגר החלל. מלחמות מיותרות, הרס האקלים ולהפיל את הכל על בורא עולם שיהיה אחראי למעשי האדם. אין על ארצות הברית ונאסא!
איך גלקסיה מגיעה למרחק של 33 מיליארד שנות אור במשך 13.4 מיליארד שנים? זה אומר שהיא נעה פי 2 וחצי מהר יותר ממהירות האור? לא מובן לי לחלוטין הקטע הזה. אנא הסבר
מתי תתחילו לחקור את כדור הארץ שלנו היפה הסימטרי המדויק להפליא
אבל אני חושב שזה עדיין לא ברור איך הם רחוקים כל כך מאיתנו
אם היקום נוצר בערך לפני 14 מיליארד שנה ואנחנו זזנו במהירות האור לכיוון אחד והגלקסיות האלו זזו במהירות האור לכיוון השני עדיין במקסימום הן היו אמורות להיות במרחק של כ-28 מיליארד שנים מאיתנו לא? איפה אני טועה?
33 כמה מקורי המספר של השטן שמופיע בכל מקום כולם כבר יודעים אתכם יותר ממה שאתם יודעים האלוקים ימחק אתכם וזה יהיה כואב
כמה שזה עצוב לאן הגעתם ובו זמנית מצחיק שאתם בטוחים בעצמכם ומצחיק שמישהו חושב שאפשר להעפיל על אלוקים לא יהיה לכם מנוח למאית השנייה בעולם הנצח עד שבסוף ברחמים אדירים ה יאבד אתכם
זה לא קיים .
אין שום חלל .
איזה כיף שיש אנשים שבודקים ומאמתים נתונים ולא סתם אומרים “כי כתוב בספר…”
הסברתי את זה. לפי מהירות וכיוון התונעה
איך אפשר להגיע למרחק שגדול יותר מ13.4 מיליארד שנות אור?
איך זה לא סותר את העבודה שהמהירות מוגבלת במהירות האור?
ואו 333 מליארד שנות אור דהיינו לא 13.4
תתחילו לחשוב בכיוון הנכון
הכל התחיל לפני
5783 שנה
תפטרו לכם את התיסבות
משהו לא מסתדר לי אם הייקום כולו התחיל מאותה נקודה והמפץ הגדול היה לפני 13.4 מיליארד שנים איך הגלקסיות מרוחקות מאיתנו בכ 33 מיליארד שנות אור