סיקור מקיף

מהמפץ הגדול לתמונה הגדולה: מבט כוללני חדש על כל העצמים ביקום

חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה פיתחו מודל של המבט המקיף ביותר על היסטוריית היקום. המחקר מדגיש את השינוי שעבר היקום מרגע היווצרותו לפני 13.8 מיליארד שנים ועד מצבו הנוכחי, המלא בעצמים כמו פרוטונים, אטומים וגלקסיות

עצמים ביקום.  <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
עצמים ביקום. המחשה: depositphotos.com

המבט המקיף ביותר על היסטוריית היקום שנוצר אי פעם הופק על-ידי חוקרים באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה.

החוקר הראשי ד”ר צ’רלי לינוויבר מהאוניברסיטה, אמר שהוא יצא במטרה להבין מאיפה הגיעו כל העצמים ביקום.

“כשהיקום החל לפני 13.8 מיליארד שנים במפץ הגדול, לא היו עצמים כמו פרוטונים, אטומים, בני אדם, כוכבי לכת, כוכבים או גלקסיות. כעת היקום מלא בעצמים כאלה”, אמר.

“התשובה הפשוטה יחסית לשאלה מאיפה הם הגיעו, היא שככל שהיקום התקרר, כל העצמים האלה התעבו מתוך רקע חם”.

כדי להראות תהליך זה בצורה הפשוטה ביותר, החוקרים יצרו שני גרפים. הראשון מראה את הטמפרטורה והצפיפות של היקום ככל שהתרחב והתקרר. השני מתעד את המסה והגודל של כל העצמים ביקום.

התוצאה היא התרשים המקיף ביותר שנוצר אי פעם של כל העצמים ביקום.

החוקר לשעבר באוניברסיטה ויהן פאטאל אמר שהפרויקט העלה כמה שאלות חשובות.

“חלקים מתרשים זה לא אפשריים מבחינה פיזיקלית – שבהם עצמים אינם יכולים להיות צפופים יותר מחורים שחורים, או כל כך קטנים שמכניקת הקוונטים מטשטשת את עצם המהות של מה זה באמת אומר להיות אובייקט בודד”.

החוקרים גם מדגישים שגבולות התרשים ומה שעשוי להימצא מעבר לו נותר תעלומה גדולה.

“בקצה הקטן יותר, המקום שבו מכניקת הקוונטים והיחסות הכללית נפגשות, הוא האובייקט הקטן ביותר האפשרי – אינסטנטון. תרשים זה מציע שהיקום עשוי היה להתחיל כאינסטנטון, שיש לו גודל ומסה ספציפיים, ולא כסינגולריות, שהיא נקודה היפותטית של צפיפות וטמפרטורה אינסופיות”, אמר פאטאל.

“בקצה הגדול יותר, התרשים מציע שאם לא היה כלום – ואקום מוחלט – מעבר ליקום הנצפה, היקום שלנו היה חור שחור גדול ובעל צפיפות נמוכה. זה מפחיד קצת, אבל יש לנו סיבה טובה להאמין שזה לא המקרה”.

החוקרים מתארים את תהליך התעבות העצמים כמעברי פאזה מסדר גבוה יותר של סימטריה לסדר נמוך יותר עם קירור היקום. כלומר, בתחילה היה היקום “מעורבב” וסימטרי יותר, ועם הקירור נוצר סדר ואסימטריה.

הם מסבירים שהעצמים התעבו כאשר אנרגיית הקשר שלהם עלתה על האנרגיה של הרקע. לדוגמה, הפרוטונים והנייטרונים נוצרו כאשר אנרגיית הקשר של הכוח החזק עלתה על אנרגיית הרקע בפלזמת הקווארקים-גלואונים.

החוקרים מציינים שהיום היקום מלא בעצמים כמו פרוטונים, אטומים, כוכבים וגלקסיות, שהצפיפות שלהם גבוהה יותר מאשר הצפיפות הממוצעת של היקום.

הם חישבו ותיעדו את השינוי בזמן של צפיפות היקום והטמפרטורה שלו כדי לתת הקשר כמותי לסדרה של מעברי הפאזה הללו.

המחקר פורסם בגיליון האחרון של כתב העת The American Journal of Physics.

עוד בנושא באתר הידען:

6 תגובות

  1. פרשת בראשית חדרה לליבם של בני אדם,
    והיא מציגה את הדרך הנכונה לחקירת היקום.

    פרשת בראשית של הפיזיקה והגיאומטריה

    בראשית ברא אלוהים
    את הריקנות הגיאומטרית האינסופית.

    לריקנות הגיאומטרית היה אורך בכמות אינסופית.
    לריקנות הגיאומטרית היה שטח בכמות אינסופית.
    לריקנות הגיאומטרית היה נפח בכמות אינסופית.

    הדמיון מילא את הריקנות הגיאומטרית בצורות גיאומטריות כמו מעגל , משולש , ריבוע , ועוד

    צורת המעגל נוצרה מכמות מסוימת של אורך סגור, המכילה כמות מסוימת של שטח.

    צורת המשולש נוצרה מכמות מסוימת של אורך סגור, המכילה כמות מסוימת של שטח.

    צורת הריבוע נוצרה מכמות מסוימת של אורך סגור, המכילה כמות מסוימת של שטח.

    וירא אלוהים כי הריקנות הגיאומטרית מכילה רק צורות גיאומטריות, וימלא את הריקנות הזו בזמן פסיבי העומד במקומו, והוא נח מוחלט.

    ויהפוך אלוהים את הזמן הפסיבי לקר מוחלט, וכך נקבע גבול הקור בעולם.

    כך התחילה הבריאה הפיזיקלית הפלאית, וירא אלוהים כי טוב הדבר עד למאוד.

    וירא אלוהים את מצבו הבודד של הזמן הפסיבי הנמצא בגבול הקור, ויצרף אליו את האנרגיה העליזה מרובת הפנים .

    ויטביע אלוהים באנרגיה העליזה חוק האומר:
    האנרגיה העליזה תוכל להחליף פנים, אבל הכמות המתחלפת לעולם תישמר.

    וכך קרה, שהמרחב האינסופי התמלא בזמן פסיבי ובאנרגיה עליזה בעלת כמות משתמרת המחליפה פנים , ומשנה את הופעותיה.

    וירא אלוהים כי טוב מאוד הדבר.

    ויצווה אלוהים על הזמן הפסיבי והאנרגיה, ליצור את החומר המופיע בצורות פיזיקליות רבות, כמו זהב, ברזל, פחמן , מימן, ועוד,

    ויצירת החומר החלה.
    הזמן הפסיבי הכמותי, התחבר עם האנרגיה הכמותית, ומצירוף כמויות מסוים, נוצרה צורה פיזיקלית של זהב.

    ושוב פעם התחבר הזמן הפסיבי הכמותי ,עם האנרגיה העליזה הכמותית, ומצירוף כמויות חדש זה, נוצרה צורה פיזיקלית של ברזל.

    ושוב פעם התחבר הזמן הפסיבי הכמותי, עם האנרגיה העליזה הכמותית, ומצירוף כמויות חדש נוצרה צורה פיזיקלית של פחמן .

    וכך יצרו הזמן הפסיבי והאנרגיה העליזה , צורות פיזיקליות רבות ומגוונות, וסוגי חומר רבים ומפתיעים הופיעו במרחב הגיאומטרי,

    וכך הפך המרחב הגיאומטרי למרחב פיזיקלי, המספק חומר ליצירת כוכבים, בעזרת צירופי כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.

    והזמן הפסיבי והאנרגיה מילאו את המרחב האינסופי בחומרים, שמהם נוצרו הכוכבים

    והאלוהים ציווה על הכוכבים לנוע , רק במסלול בעל צורה בורגית, והוא בעל 3 נתונים,
    קוטר המסלול הבורגי, זווית קידום, ומהירות.

    צורת מסלול זו הפכה את כל הכוכבים ליחידה דינמית אחת בעלת מבנה של דיסקוס.
    דיסקוס זה נע לנצח בקו ישר במרחב האינסופי המלא בזמן פסיבי ואנרגיה.

    בתוך המבנה של דיסקוס זה נעים הכוכבים.
    כל כוכב נע במסלול בעל צורה בורגית ייחודית לו וצורת מסלול זו היא שיוצרת מכל הכוכבים מבנה דינמי בצורת דיסקוס.

    המבנה עצמו של דיסקוס נע בקו ישר.
    מהירות המבנה היא מוחלטת ואינה ניתנת למדידה

    מבנה דינמי זה בעל צורת דיסקוס שכל הכוכבים שבעולם נמצאים בו, קיבל את השם … יקום.
    השערה – מהירות היקום C12

    כמות כוכבי היקום היא סופית אבל אינה קבועה.
    היקום נע במרחב אינסופי המלא בזמן פסיבי ובאנרגיה. במהלך תנועתו של היקום נוצרים כוכבים חדשים מהזמן הפסיבי והאנרגיה הנמצאים במרחב.

    במהלך תנועתו של היקום גם מתפרקים כוכבים, והם מוסרים למרחב את האנרגיה שלהם, ואת הזמן הפסיבי שלהם.

    והאדם טרם נברא.
    גם הזמן האקטיבי עוד לא נברא,
    רק הזמן הפסיבי קיים במציאות , והוא יחד עם האנרגיה – יוצרים את חומר הכוכבים..

    הזמן הפסיבי והאנרגיה של השמש , מפיצים אור.
    האור הזה הוא גלים של זמן פסיבי , המתפזרים במרחב האינסופי המלא בזמן פסיבי, שהוא נח מוחלט וקר מוחלט.

    אין ריק בעולם, והוא מלא בזמן פסיבי ואנרגיה.

    והאדם טרם נברא, וטרם דיבר,
    כשנברא האדם, הוא קיבל מהבורא ידיעה טבעית.
    עם ידיעה טבעית זו המציא האדם שפה, ולא ידע כי שפה זו מבוססת על מעשים המביאים לידיעה.
    המלים הביאו את מגדל בבל .
    המלים גם הביאו את הזמן האקטיבי הקיים רק בדמיונו של האדם, הזמן האקטיבי מציג תמיד את מלכודת המלים המבלבלת את האדם , ומזכירה לו את מגדל בבל.

    האדם שנברא על כוכב המציא בעצמו את הזמן האקטיבי. המצאה זו של האדם, יצרה את המלים עבר, הווה, עתיד, שנמצאים רק בדמיונו.

    האדם אוהב את מלכודת המלים כיוון שיש בה את האהבה והתקווה, את הכעס והקנאה, ואינו אוהב את שפת המספרים היבשה והכמותית.

    עם מלכודת המלים נכנס האדם לגן עדן, ומלכודת המלים גירשה אותו מגן עדן.

    מלכודת המלים פועלת תמיד, ומאז מחפש האדם שפה טובה חדשה, והוא עוד לא מצא.

    א.עצבר

  2. שוב עובדי אלילים חסרי מוח מגיבים …מה אתם נכנסים לכאן !!!!! אני מבין שהפחד והספק מכרסמים בראש שלכם אבל זה לא המקום …לכו להתפלל כנסו לאתר כיפה אולי לשמוע איזה שיעור הזוי מאיזה רב שמדבר שטויות ,למה אתם נכנסים לכאן ? ומגיבים את הזבל הפגאני שלכם .את מי בדיוק אתם רוצים לשכנע בשטויות שאתם פולטים ובגידופים ?

  3. סתם שאלה של מטומטם איך נוצר החום בהתחלה ואיך נוצר הקור
    מאין באו החוקים הללו בטבע
    כי אם 5ני לא טועה חום וקור הם חוקים פיסיקליים הנמצאים בטבע.
    אשמח לשמוע תשובה יותר ברורה
    תודה

  4. פרשת בראשית של המדעים המדויקים

    פרשת בראשית של המדעים המדויקים, מצהירה במפורש:

    כדי להציג תיאור אמיתי של המציאות הפיזיקלית, יש צורך להשתמש ברעיונות של בריאה אלוהית, ובידיעתו הטבעית של האדם.

    תיאור אמיתי של המציאות הפיזיקלית יתחיל כך.
    בראשית ברא אלוהים 5 “דברים כמותיים רציפים”

    סימן ההיכר של דבר כמותי רציף ( דכ”ר) הוא פשוט.
    כל כמות שנבחר מדכ”ר , תמיד נגלה שיש במציאות כמות גדולה יותר, וכמות קטנה יותר.
    כל כמות שנבחר מדכ”ר , היא נמצאת בין כמות אפס, לכמות אינסופית.

    בידיעה טבעית של האדם נגיע אל חמשת הדכ”רים האלה.
    אנרגיה, זמן , אורך, שטח ונפח.

    אנרגיה וזמן , יוצרים את מדע הפיזיקה
    אורך שטח ונפח, יוצרים את מדע הגיאומטריה.

    גיאומטריה ופיזיקה הם המדעים המדויקים, מכיוון שהם עוסקים בכמויות הנמצאות בין כמות של אפס, לכמות אינסופית.

    מדע הפיזיקה הופיע, לאחר שאת המרחב האינסופי הריק, מילאו שני דברים כמותיים רציפים, והם אנרגיה וזמן פסיבי.

    זמן פסיבי הוא נח מוחלט וקר מוחלט, והוא ממלא את המרחב האינסופי.
    זמן פסיבי נמצא במנוחה מוחלטת, והוא התווך שבו נעים גלים של זמן פסיבי. גלים אלו מעבירים את אור השמש.

    זמן פסיבי הוא מושג פיזיקלי חדש ומהפכני, והוא קיים ממש במציאות הפיזיקלית. לעומת זאת, הזמן המוכר לכולנו לא קיים במציאות הפיזיקלית, והוא נעלם ברגע שחושבים עליו. את הזמן החמקמק הזה המציא האדם לתועלתן, והשם המתאים לו הוא …זמן אקטיבי.
    קוסמולוגיה פיוטית – מנפלאות הזמן הפסיבי

    הזמן הפסיבי עוטף אותנו, ואנו נעים דרכו.
    שאלתי אותו ולא נעניתי,,,,חכה קצת זמן הוא אמר

    מי אתה שאלתי
    אני הזמן הפסיבי, אני שייך לטבע, אני מוביל את האור והצבע

    איפה אתה הקשיתי,…
    אני ממלא את המרחב הנורא, והוא עתה מלא נהרה.
    האנרגיה גם אתי, עוצמתה ללא אומר, וביחד אנו יוצרים את החומר.

    אני מכיר את החומר אמרתי, נגעתי בו והוא ממש כאן.
    בי לא תוכל לנגוע, אבל בתוכי אתה חופשי לנוע.

    האם אתה באמת זמן ? הרי הזמן שאני מכיר, תמיד בורח.

    אני תמיד כאן, אני לא אורח

    אני הוא הזמן האמיתי, והאנרגיה תמיד אתי.

    פרשת בראשית של המדעים המדויקים גיאומטריה ופיזיקה

    פרשת בראשית של המדעים המדויקים ממשיכה כך:
    לאחר שהמרחב האינסופי התמלא באנרגיה וזמן פסיבי, נוצרו הכוכבים. חומר הכוכבים נוצר מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
    חומר הכוכבים הוא רציף , ואין לו כוח משיכה.

    צירופי כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה , יצרו את היסודות המוכרים
    כמו , זהב, פחמן, ברזל ועוד. כל צירוף כזה הוא צורה פיזיקלית, ולכן
    החומר אינו מושג כמותי. גם צורה גיאומטרית אינה מושג כמותי, כיוון שהיא נוצרת מצירוף כמויות של אורך סגור המכיל כמות של שטח.

    המושגים של צורה גיאומטרית וצורה פיזיקלית הולכים תמיד יחד.
    גיאומטריה ופיזיקה הם שני המדעים המדויקים, והגיאומטריה המוחשית והברורה, מספקת רמזים על הפיזיקה המסתורית.. הגיאומטריה מקשרת אותנו תמיד למושג הצורה, והפיזיקה מקשרת אותנו תמיד למושג התנועה.

    וכך ממשיכה פרשת בראשית של המדעים המדויקים.
    ויטביע אלוהים בכל כוכב תנועה נצחית, וכוכב נח לא קיים במציאות.
    השם של אוסף הכוכבים הנעים תמיד, הוא יקום.

    צורת מסלול התנועה של כוכבי היקום היא בורגית (לא ישר ולא עגול)
    המסלול הבורגי של כוכבי היקום, הוא שמאפשר את שילובם לחטיבה יחידה הנעה תמיד.
    למסלול בורגי יש שני נתונים – קוטר, וזווית קידום.

    כדי להשלים את יצירת היקום, היה צורך שהיקום יציית לחוק אלוהי.

    ויטביע אלוהים את חוק שימור הכמות של אנרגיה ביקום ,וחוק זה הבטיח את קיומו הנצחי של היקום.

    כל הנאמר כאן לגבי היקום, לא מקובל בממסד המדעי.
    אנשי המדע של היום מאמינים בקיומו של יקום אחר לחלוטין, והוא היקום של ניוטון. היקום של ניוטון נמצא במרחב אינסופי ריק, וביקום זה שולט כוח משיכה מכני גס ופשוט.

    רעיון כוח המשיכה נמסר לעולם על ידי ניוטון לפני 330 שנים.
    ניוטון האמין שיש כוח מסתורי פלאי הבוקע ממעמקי כדור הארץ, ושכל תפקידו הוא להפיל למטה חפצים שהתחלקו לנו מהידיים.
    כוח מסתורי כזה מביא את הקורא אל עולם האגדות ,והדמיון מעניק לכוח זה דמות של שד חביב בלתי נראה.
    לשד הזה העניק ניוטון את השם הנחמד “כוח משיכה”.

    למרבה הפלא ניוטון סחף אחריו מאמינים רבים ברעיון כוח המשיכה, וכך התחילה חקירה מוזרה של המציאות הפיזיקלית, המכילה שד מסתורי.

    מדוע המציא ניוטון את הרעיון ההזוי של כוח משיכה.

    ניוטון לא ידע כי חפצים שהתחלקו לנו מהיד נופלים מעצמם, ובכך הם מקיימים חוק טבע פיזיקלי פלאי , והוא חוק שימור הכמות של אנרגיה. חוק השימור הזה התקבל במדע רק לפני 170 שנים, וברור שניוטון לא ידע על קיומו.

    ומאחר שניוטון לא ידע שחפצים נופלים מעצמם, ולא ידע על קיומו חוק שימור הכמות של אנרגיה, הוא המציא את רעיון כוח המשיכה.
    הרעיון המטורף הזה החזיק מעמד 160 שנים בכל תוכניות הלימוד הרשמיות של פיזיקה, וכך נוצרה ביצה מדעית עכורה, שמנעה כל אפשרות להכיר את מבנה היקום האמיתי.

    את הביצה המדעית העכורה של ניוטון, ביטלה המציאות הפיזיקלית שגילתה לעולם את קיומו של חוק כמותי פלאי,
    והוא שימור הכמות של אנרגיה.

    איך חוק שימור הכמות של אנרגיה,
    מבטל את הרעיון של כוח משיכה.

    כדי להרים אבן גדולה מעל פני האדמה לגובה 1 מטר, צריך להתאמץ ולהתעייף, וכמות העייפות הזו מייצגת כמות של אנרגיה.
    אם נשחרר את האבן הזו מגובה של 1 מטר , היא תיפול מעצמה למטה במהירות מתגברת, ומכת הפגיעה שלה באדמה. תציג בדיוק את אותה כמות אנרגיה שהייתה דרושה, כדי להרים את האבן לגובה של 1 מטר.

    אין צורך בכוח משיכה כדי להפיל את האבן למטה, האבן נופלת מעצמה
    למטה במהירות מתגברת, ובכך מתקיים חוק שימור הכמות של אנרגיה.
    ככה פועלת המציאות הפיזיקלית הפלאית, והיא שלימדה את המדענים על קיומו של חוק טבע פיזיקלי חשוב – חוק שימור הכמות של אנרגיה.
    יש הרבה סוגים של אנרגיה, והם יכולים להתחלף זה בזה, על פי חוק השימור הזה.

    המציאות הפיזיקלית פועלת מעצמה , על פי חוקים פלאיים הטבועים בה, וחוקרים של המציאות הפיזיקלית ,התחילו לגלות את החוקים הללו.
    חוק שימור הכמות של אנרגיה שהתגלה לפני 170 שנים מבטל לחלוטין את הפיזיקה של ניוטון הנזקקת לכוח משיכה – והוא מוכיח כי חפצים שהתחלקו לנו מהידיים- נופלים מעצמם, ואין במציאות הפיזיקלית שד מסתורי שמפיל אותם למטה..

    ומה מסתבר ? שכבר 170 שנים מלמדים באוניברסיטאות את הפיזיקה של ניוטון, ולא קם אפילו מורה אחד וזעק ” אין כוח משיכה, והפיזיקה של ניוטון אינה נכונה”
    יש להדגיש כי ניוטון לא ידע שהפיזיקה שלו אינה נכונה, אבל כבר לפני 170 שנה, ידעו מורי הפיזיקה על קיומו של חוק שימור האנרגיה המבטל את רעיון כוח המשיכה , אך הם לא מצאו אומץ לב, לספר זאת לתלמידיהם

    170 השנים האומללות האלה, הפיקו שגיאות נוראיות בתפיסת מושג החומר ומבנה היקום, והמושגים של חומר חלקיקי אפל ואנרגיה אפלה, מעידים על כך.

    הגיע הזמן לעבור לפיזיקה אחרת ,המבוססת על חוקים פלאיים הטבועים במציאות הפיזיקלית . זוהי הפיזיקה האמיתית, והיא מופיעה בספר מהפכני – הנושא את השם…….”מסע הקסם של עצבר על כנפי הידיעה הטבעית”

    ספר זה מתנגש עם כל התורות הפיזיקליות שפותחו ב 150 השנים האחרונות, והוא מציג לעולם פיזיקה חדשה, וגם גיאומטריה חדשה של מעגלים.

    א.עצבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.