כל הכתבות - הידען - Hayadan

בעת כניסתו לתפקיד, ציין עידו כי הוא מתכוון למלא את התפקיד עד להשלמת המשימה.

השר אקוניס: "הנחיתה על הירח תהיה אחד מרגעי השיא של ישראל"

  • 2 תגובות

מדויק יותר, נוח יותר

  • אין תגובות
אתיקה ובינה מלאכותית. איור: shutterstock

"זה שאפשר לעשות משהו עם בינה מלאכותית לא אומר שצריך לעשות אותו"

  • 5 תגובות
מפעל לייצור מוצרי עור בבנגלדש. צילום: shutterstock.com

כלכלת א"י עד ימי הביניים 12: מלאכת העור והעץ

  • 2 תגובות
מולקולות אורגניות. המחשה: shutterstock

גישה חדשה ליצירה של מולקולות אורגניות עשירות במרכזים סטריאוכימיים

  • אין תגובות
פרופ' שלומי ארנון. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

שיטה לגילוי סרטן השד המבוססת על טכנולוגיות קוונטיות

  • תגובה אחת
עקרב צהוב. צילום: shutterstock

ארס עקרבים לשם החדרת תרופות לתוך המוח

  • 2 תגובות
ציור קיר מהתקופה הביזנטית בו רואים את פניו של ישוע הנוצרי בשבטה. צילום: אוניברסיטת חיפה

ציור קיר מהתקופה הביזנטית בו רואים את פניו של ישוע הנוצרי התגלה לראשונה בישראל

  • 2 תגובות
אמנון כחול | צילום: Tripp Davenport

סלקציה גנטית לעמידות לקור בדגים טרופיים משנה את הרכב המיקרוביום ואת תגובתו לקור

  • אין תגובות
איזור מכתש ג'זרו במאדים, המכיל דלתא של נהר עתיק. צילום שהורכב מתמונות של מספר מכשירים הנמצאים בחלליות המקיפות את מאדים ובראשן MRO. צילום: נאס"א

נאס"א מכריזה על אתר נחיתה לרכב המאדים מארס 2020: דלתא של נהר קדום

  • 3 תגובות
הליבה של קבוצת הגלקסיות הצפופה 98 של היקסון המכילה שתי גלקסיות דומות לשביל החלב, שנראות כמו "מריחות" במרכז הראש. הנקודה ביניהן היא כוכב בשביל החלב, שהוא קרוב הרבה יותר אלינו. הצורה דמוית הראשן מכילה את זוג הגלקסיות המרכזי. היא נוצרה כאשר זוג הגלקסיות פירק גלקסיה שלישית, קטנה הרבה יותר. קרדיט: מהאוסף של פרויקט "פס 82" של מכון האסטרופיזי של האיים הקאנאריים.

עדויות ל'טרף' של גלקסיה בידי שכנותיה

  • 2 תגובות
צוללת במי נמל חיפה. מקור: אוניברסיטת חיפה.

ההשפעות של שינויי האקלים חמורות יותר באגן הים התיכון

  • אין תגובות
מימין: מנכ"ל עמותת SpaceIL עידו ענתבי, התורם סילבן אדמס, התורם הראשי לחללית מוריס קהאן, וסמנכ"לית התעשיה האווירית ענבל קרייס ליד החללית הישראלית לירח של עמותת SpaceIL. צילום: אלירן אביטל

המיליארדר הקנדי סילבן אדמס תרם 5 מ' דולרים ל-SpaceIL 

  • 2 תגובות
תלמידי מרכז המדעים בהרצליה ותלמידי שער הנגב באירוע הצגת התקדמות פיתוח הלוויין דוכיפת 3. צילום: אבי בליזובסקי

דוכיפת 3 שנמצא כעת בשלבי פיתוח; יהיה חלק מלהק לווייני תלמידים וסטודנטים ישראלים של סוכנות החלל הישראלית

  • אין תגובות
מפעל לטיהור שפכים בצ'כיה. צילום: shutterstock

טיפול חדש בהפרשות בני אדם עשוי לשפר את התברואה ולספק מקור אנרגיה

  • 2 תגובות
מתיאס מרגנטאלר, פוסט דוקטורנט במעבדת המחקר של יבמ בציריך, מדריך את העיתונאים בסיור. צילום: אבי בליזובסקי

"יש עדיין צורך לחקור כיצד ניתן לבצע תיקון שגיאות לפני שניתן יהיה לבנות מחשב קוונטי אוניברסלי"

  • 5 תגובות
הפחתת צריכה מראש, שימוש חוזר ומיחזור. איור: shutterstock

על לבוש, אפנה והתחממות

  • אין תגובות
עו"ד נעמי אסיא. צילום באדיבותה

נעמי אסיא – עורכת הדין המשפיעה ביותר בתחומי ההיי-טק והסייבר

  • אין תגובות
עמק שאמוני בהרי האלפים הצרפתיים. שלג העד נמס. צילום: מתוך ויקיפדיה

איפה השלג?

  • 3 תגובות
כוכב הלכת החזוי בעל מסה של פי 3.2 מכדור הארץ מקיף את הננס האדום המכונה כוכב ברנרד. איור: ESO

סופר כדור ארץ מקיף את כוכב ברנארד

  • 7 תגובות
איבר על שבב בתחנת החלל. איור: ספייס פארמה

מעבדת חלל של ספייס פארמה המכילה ניסוי בתאי גזע תשוגר מחר (שבת) לתחנת החלל הבין-לאומית

  • אין תגובות
פרופ' אילנה גוזס. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

חוקרים פיתחו טיפול שעשוי למנוע פיגור התפתחותי ואוטיזם

  • תגובה אחת
בעלי חיים בטבע. הולכים ומתמעטים. צילום: shutterstock

הקפיטליזם הורג את אוכלוסיית חיות הבר בעולם, לא "האנושות"

  • 23 תגובות
פרות מתות ממחלות המועברות על ידי זבוב הצהצה, דרום אפריקה, 1896. מתוך ויקיפדיה

גם לזבוב הצהצה חם

  • תגובה אחת
התאים המסומנים בצבעים פלואורסצנטיים ברקמות הראשיתיות של הכנף (שמאל), העין (מרכז) או הרגל (ימין) בזחל זבוב הפירות, אינם נודדים כאשר יש בהם פעילות רגילה של קספאזות (שורה עליונה). כאשר מוציאים את הקספאזות, מתחילים תאים אלה לנדוד לאחר הקרנות לחלקים אחרים של הרקמה (שורה תחתונה)

מה קורה כשמוציאים לתא את המנגנון למוות תאי מתוכנת

  • 2 תגובות

חוקרים הצליחו לפתח טכנולוגיה להנדסת כל רקמות הגוף להשתלה מפיסת שומן זעירה של המושתל עצמו

  • 5 תגובות
עץ קקאו. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מצאו שצמח הקקאו בוית 1,500 שנה מוקדם מכפי שסברו

  • תגובה אחת

הכוכב הקדום ביותר שהתגלה – בן 13.5 מיליארד שנה

  • 7 תגובות
שני תאי אנדותל בכבד. התא מימין מבטא רמות גבוהות של הגן Wnt2 (אדום), והתא משמאל – רמות גבוהות של הגן Dkk3, הבולם את Wnt (ירוק)

חבר מביא חבר

  • אין תגובות
בעלי החיים והצמחים הולכים ונעלמים. המחשה: shutterstock

נקודת מפנה: אבדן ענק של חיות הבר מאיים גם על האנושות

  • אין תגובות
בית חולים לשעת חרום שהוקם בקנזס במהלך התפרצות השפעת הספרדית. צילום: מוזיאון הבריאות הלאומי. מתוך ויקיפדיה

מאה שנים של שפעת

  • 2 תגובות
חלקיקי אצות שנפלטו מדגימות שהודבקו בנגיף. במקום חלקיקים שגודלם עד מיקרון, התגלו שרידי פיטופלנקטון בגודל של עד ארבעה מיקרונים

לאן הולכות האצות לאחר שהן מתות

  • 2 תגובות
חריתה של ספינה בבור מים בבאר שבע. צילום: דוידה אייזנברג - דגן, רשות העתיקות

חרותות של ספינות ובעלי חיים מלפני כ-2000 שנה נחשפו בבור מים עתיק בבאר שבע

  • אין תגובות
תמונה המציגה את העיגולים על גבי יריעת גרפן הנפרדים אחת מהשנייה בעקבות לחץ. [באדיבות: Felice Frankel]

ייצור המוני של רובוטים בגודל תא

  • תגובה אחת
איסוף פסולת פלסטיק במסגרת המיזם. תצלום: breakfreefromplastic

מיהן עשר החברות שמזהמות את הים בפלסטיק?

  • 10 תגובות

מחובתה של האקדמיה בישראל למזג מסורת ארוכה של מצוינות אקדמית עם התבוננות מפוכחת אל האופק ועל השינויים בעולם הדיגיטל

  • אין תגובות
פרופ' אלון חן. צלם: אקסל גריש

פרופ' אלון חן נבחר לנשיא הבא של מכון ויצמן למדע

  • אין תגובות
הטפיל חומק ממערכת החיסון על ידי החלפת אנטיגן. צבעי האדום והירוק ממחישים את ההבדל בין האנטיגנים שמציגים הפרטים השונים. הדי-אן-איי מוצג בכחול. באדיבות לאורה מולר

קבוצת מחקר בינלאומית פיצחה את רצף הגנום ואת מבנה הגנום של טפיל השינה הקטלני Trypanosoma brucei

  • אין תגובות

חברת ההזנק פלנטארק-ביו פיתחה תכשיר ידידותי לסביבה נגד טפיל חדקונית הדקל

  • 2 תגובות
בשורה העליונה תמונות CT של חיה חולת סרטן לפני (0h) ו-24-72 שעות לאחר הזרקת חומרי ניגוד בגודל של 10 ננומטר למחזור הדם. הרקמה הסרטנית מסומנת בעיגול האדום. ניתן לראות את הצטברות חומר הניגוד בגידול בעזרת מיקרו CT לחיות קטנות. בשורה התחתונה תמונה ממיקרוסקופ אלקטרונים של רקמה סרטנית, המדגימה תא סרטני יחיד (משמאל) מתוך חיה לה הוזרק חומר ניגוד הנושא חלקיקי זהב בגודל 30 ננומטר. החלקיקים הכהים הינם חלקיקי זהב המסומנים בחיצים אדומים. מימין - הגדלה של איברונים מאותו תא המכילים את חומרי הניגוד.

אבחון מוקדם של גידולים סרטניים באמצעות CT

  • תגובה אחת
בריכות באתר פמוקלה בטורקיה, עם משקעי טרוורטין. By Josep Renalias [CC BY-SA 3.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)], from Wikimedia Commons

טרוורטין – הסלע שיאפשר לכבישים ולמדרכות לסנן מים ולמנוע הצפות

  • תגובה אחת
על פי חוקרים מאוניברסיטה במערב סין, מדרכות שיסללו מאבני טרוורטין ימנעו כ-50% מההצפות, זאת מאחר שהטרוורטין מחורר כספוג, אם על כך יתווספו גם כבישים מטרוורטין יחלחלו המים לקרקע כשהם נקיים
בית החולים שערי צדק בירושלים. צילום: zeevveez from Jerusalem, Israel - Share-Tzedek Hospital Star of David, CC BY 2.0, קישור

חסינות עדר וחצבת: למה אנחנו צריכים לשאוף לכיסוי חיסון של 100%

  • 4 תגובות
צילום : shutterstock

ברקס 2.0 – מה ההבדלים בין מערכות הבלימה הישנות לאוטונומיות

המחשבה על מערכת בלימה עלתה בד בבד עם המחשבה על רכב, ועד היום זהו אחד הגורמים המשפיעים והקריטיים בתכנון רכבים. אבל מהו המסלול הטכנולוגי של מערכות הבלימה? הנה קצת היסטוריה
החללית Dawn של נאס"א. צילום: JPL

החללית DAWN סיימה את משימתה, לאחר שנותק הקשר עימה

  • אין תגובות

מסע בין כוכבים על אטומים בודדים

  • אין תגובות
רצפת הפסיפס מעין גדי המוצגת במוזיאון רוקפלר. איסור על התושבים לגלות לזרים את סוד הפקת שמן האפרסמון. מתוך ויקיפדיה

כלכלת א"י: ולא בא כבושם הזה …

  • 5 תגובות
מכונית חשמלית מבוססת מימן. איור: Electriq~Global

סטארטאפ ישראלי מציג התקדמות בתדלוק מכוניות במים

  • 12 תגובות
טלסקופ החלל האבל של נאס"א/ סוכנות החלל האירופית לכד חלק מערפילית הנחש המופלאה, שמואר על ידי הכוכב HBC 672. כוכב צעיר זה מטיל צל מרשים -- שמכונה צל העטלף -- על הערפילית שמאחוריו. צילום: המכון המדעי של טלסקופ החלל

האבל מגלה צל עטלף קוסמי בזנב הנחש

  • אין תגובות
מבחני דחיסה של חלקיקי ניקל, כפי שהם נראים במיקרוסקופ אלקטרונים סורק ברזולוציה גבוהה. a ו-c מציגים את החלקיקים לפני הדחיסה. b ו-d - אחרי הדחיסה

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג'ורג' מייסון הציבו רף חדש לחוזקם של חומרים מתכתיים

  • אין תגובות
ארכיאופטריקס מתקופת היורה. כעת נמצא היצור שקדם לו - שהיו לו תכונות של זוחלים ועופות בו זמנית. איור: shutterstock

התגלה מין חדש של 'החוליה החסרה' בין דינוזאורים לציפורים

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש