האבל מגלה צל עטלף קוסמי בזנב הנחש

טלסקופ החלל האבל של נאס"א/ סוכנות החלל האירופית לכד חלק מערפילית הנחש המופלאה, שמואר על ידי הכוכב HBC 672. כוכב צעיר זה מטיל צל מרשים -- שמכונה צל העטלף -- על הערפילית שמאחוריו. צילום: המכון המדעי של טלסקופ החלל
טלסקופ החלל האבל של נאס"א/ סוכנות החלל האירופית לכד חלק מערפילית הנחש המופלאה, שמואר על ידי הכוכב HBC 672. כוכב צעיר זה מטיל צל מרשים — שמכונה צל העטלף — על הערפילית שמאחוריו. צילום: המכון המדעי של טלסקופ החלל

טלסקופ החלל האבל של נאס"א/ סוכנות החלל האירופית לכד חלק מערפילית הנחש, שמואר על ידי הכוכב HBC 672. כוכב צעיר זה מטיל צל מרשים — שמכונה צל העטלף — על הערפילית שמאחוריו, ומגלה סימנים מסגירים על הדיסקה הקדם-פלנטרית שלו שלא נראית באופן אחר.

ערפילית הנחש, שנמצאת בזנב קבוצת הנחש (Serpens Cauda) במרחק של בערך 1,300 שנות אור, היא ערפילית החזרה שחייבת את רוב הזוהר שלה לאור שנפלט מכוכבים כמו HBC 672 – כוכב צעיר ששוכן בקפלי האבק שלה. בתמונה הזאת טלסקופ החלל האבל של נאס"א/ סוכנות החלל האירופית חשף שני צללים עצומים דמויי קונוס שיוצאים מ-HBC 672.

את הצללים הכבירים האלה על ערפילית הנחש מטילה הדיסקה הקדם-פלנטרית שמקיפה את HBC 672. כשהיא נצמדת בחוזקה לכוכב הדיסקה היא יוצרת צל מרשים, הרבה יותר גדול מהדיסקה — בערך פי 200 מהקוטר של מערכת השמש שלנו. הצל של הדיסקה דומה לצל שיוצר אהיל מנורה בצורת גליל. אור יוצא מלמעלה ומלמטה, אבל לאורך היקף האהיל נוצרים קונוסים כהים של צל.

האבל והצל

הדיסקה עצמה כל כך קטנה ורחוקה מכדור הארץ שאפילו האבל לא יכול לזהות אותה סביב הכוכב המארח שלה. אבל תכונת הצל — שמכונה צל העטלף — מגלה פרטים על הצורה והטיב של הדיסקה. קיומו של צל רומז על כך שאנחנו רואים את הדיסקה כמעט ישר מול קו השפה (edge-on). רוב הצל אטום לגמרי, אבל המדענים יכולים לחפש הבדלי צבע לאורך קווי השפה, שם כמות מסוימת של אור עוברת. בעזרת הצורה והצבע של הצל, הם יכולים לקבוע את הגודל וההרכב של גרגירי האבק בדיסקה.

בכל ערפילית הנחש, שהתמונה הזאת מראה רק חלק זעיר שלה, יכולים להיות עוד היטלי צל כאלה. הערפילית עוטפת מאות כוכבים צעירים, ורבים מהם יכולים גם הם להיות בתהליך של יצירת פלנטות בדיסקה הקדם-פלנטרית. דיסקות מטילות צל נפוצות סביב כוכבים צעירים, אבל השילוב של זווית צפייה ישר מול קו השפה והערפילית המקיפה נדיר. אבל בצירוף מקרים לא סביר, אפשר לראות תופעת צל שנראית דומה יוצאת מכוכב צעיר אחר, בחלק העליון השמאלי של התמונה.

התובנות בעלות הערך האלה על דיסקות קדם-פלנטריות סביב כוכבים צעירים מאפשרות לאסטרונומים לחקור את העבר שלנו. המערכת הפלנטרית שבה אנו חיים יצאה פעם מדיסקה קדם-פלנטרית דומה כשהשמש הייתה בת כמה מיליוני שנים בלבד. חקר הדיסקות הרחוקות האלה מאפשר לנו לחשוף את ההיווצרות וההתפתחות של הבית הקוסמי שלנו.

לדיווח של המרכז המדעי של טלסקופ החלל

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.