סיקור מקיף

טלסקופ החלל האבל שינה ומשנה את תפיסתנו על היקום מזה 25 שנה

משימתו הראשונה היתה למדוד את קצב התפשטות היקום. הוא גילה גלקסיות רחוקות די חיוורות וחקר חורים שחורים. המחקרים של האבל כיסו כמעט כל חזית באסטרונומית החלל העמק: התפשטות והאצת היקום, הקשר בין מסת גלקסיה ומסת החור השחור שבמרכזה, ועוד

סמליל חגיגות 25 שנה לטלסקופ החלל האבל. איור: נאס"א
סמליל חגיגות 25 שנה לטלסקופ החלל האבל. איור: נאס”א

 

מאת פול גוטרו, מרכז טיסות החלל גודארד.

חלון חדש נפתח ליקום בבוקר ה-24 באפריל 1990, כאשר שוגר טלסקופ החלל האבל לחלל, כשהוא רוכב על גבי הלהבה הפרומתאית של מעבורת החלל דיסקברי.
גם האופטימיסטים ביותר בשנת 1990 לא יכלו לחזות את העוצמה שבה האבל ישכתב את ספרי הלימוד באסטרופיזיקה ובמדעים פלנטריים” כך אומר צ’רלי בולדן, מנהל נאס”א ואסטרונאוט במשימה שהעלתה את האבל למסלול. “רבע מאה לאחר מכן, האבל שינה באופן בסיסי את ההבנה האנושות אודות היקום ומקומנו בתוכו.” אמר.

התמורה המדעית של האבל עצומה. הוא הראה לנו את היקום כפי שמעולם לא דמיינו. האבל שינה את מסלול המדע באמצעות תצפיותיו והראה לנו את העומק והיופי של החלל” אומר ג’ון גרונספלד, אף הוא אסטרונאוט בטיסה ששיגרה את האבל, וכיום עוזר למנהל נאס”א למשימות מדעיות במטה נאס”א בוושינגטון. “באמצעות התצפיות החדשות וחשיפת אוצרות חבויים בארכיון הנתוני האבל נוכל להמשיך ולחשוף את מסתורי הקוסמוס עוד שנים רבות.”

מעל הבוהק והטשטוש של אטמוספירת כדור הארץ, מספק האבל מבט “מעבר לקשת בענן” של היקום, מהעל-סגול, האור הנראה ועד האור התת-אדום הקרוב. התמונות הפנטסטיות של האבל חושפות הן את היופי והן את האירועים האלימים בעומק שקשה לדמיין בכיפת השמים. בשילוב עם עוצמתן של הטלסקופים הגדולים, צ’אנדרה, שפיצר ומצפה קרני הגאמא קומפטון שבינתיים חדל מלפעול, צבע האבל בצבעים את מערכת השמש ומעבר לה ושינה את האסטרונומיה לנצח.

משימתו הראשונה היתה למדוד את קצב התפשטות היקום. הוא גילה גלקסיות רחוקות די חיוורות וחקר חורים שחורים. המחקרים של האבל כיסו כמעט כל חזית באסטרונומית החלל העמק: התפשטות והאצת היקום, הקשר בין מסת גלקסיה ומסת החור השחור שבמרכזה, העובדה שהגלקסיות הראשונות נוצרו זמן קצר לאחר המפץ הגדול, אירועים משתנים מוזרים בחלל, ואת הכימיה והאפשרות לחיים בכוכבי לכת המקיפים שמשות אחרות.

החשיפות הארוכות של האבל את היקום הרחוק חשפו “ארץ לא נודעת” של עצמים “צורמים” התפוצצויות אלימות והתנגשויות גלקסיות. הם מספרים את הסיפור של האבולוציה הדינמית של היקום מהמפץ הגדול.

האבל גם סיפק מבט חסר תקדים על הדינמיקה של מערכת השמש, וחקר אסטרואידים שהתנגשו, זוהר הקוטב ומזג האוויר המשתנים על כוכבי לכת וירחים, ואפילו איפשר את גילויים של ירחים שקודם לא הכרנו.

תמונות מייצגות של ערפיליות שבהן נוצרים כוכבים שצילם טלסקופ החלל האבל במהלך השנים. צילום: המכון המדעי של טלסקופ החלל
תמונות מייצגות של ערפיליות שבהן נוצרים כוכבים שצילם טלסקופ החלל האבל במהלך השנים. צילום: המכון המדעי של טלסקופ החלל

מעבר להיותו כלי עבור האסטרונומים, האבל הוא גם טלסקופ של הציבור הרחב. זה אחד המכשירים המדעיים המשפיעים ביותר שאי פעם נבנו שרענן ועיצב מחדש את תפיסת העולם באשר לחלל החיצון. התמונות והתגליות שלו שבו את דמיונם של בני אדם בכל רחבי העולם ונגעו בכל דבר החל מהתרבות הפופולארית ועד למדע הבדיוני, מהאקדמיה לאמנות. האבל גם שיפר משמעותית את הביקוש ללימודי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) בארה”ב. חומרי הלימוד שלו משמשים חצי מיליון מורים ושישה מיליון תלמידים בשנה בארה”ב לבדה.

הודות לחמש משימות מעבורת, שבהם השתתפו 32 אסטרונאוטים שביצעו הליכות חלל, ומספר עצום של מדענים, מהנדסים ואנשי צוות העובדים על האבל, הטלסקופ היה מסיים את חייו לפי התכנון המקורי ב-2005. יכולות התצפית המדעית כיום חזקות מאשר היו כאשר שוגר, עם מכשירים משודרגים מחשבים ומערכות בקרה המפגינים ביצועים מעולים הוא יוכל לפעול לפחות עד סוף העשור.

בתמיכה של סוכנות החלל האירופית שיש האבל כחלוץ לתכנון הצעד הבא של בני האדם ליקום. טלסקופ החלל ג’יימס ווב, שותפות של נאס”א עם סוכנויות החלל האירופית והקנדית מתוכנן לשיגור בשנת 2018. הוא יוכל לראות הרבה יותר רחוק ולפיכך גם אחורנית בזמן לעומת האבל באמצעות יכולות התצפית המשודרגות שלו בתחום התת-אדום.

ג’יימס ווב יחשוף גלקסיות כפי שנראו ב-200 מיליון השנים הראשונות לאחר המפץ הגדול. הוא גם יוכל לחפור עמוק יותר לדיסקות שמהן נוצרים כוכבי לכת המקיפים כוכבים צעירים, שהאבל ראה לרוב כצלליות, ולדחוף את החזית בידע שלנו אודות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.

 

לכתבה המקורית באתר נאס”א

3 תגובות

  1. עמית
    אמצע מערכת השמש זה השמש…. אבל אני מבין שלא לזה התכוונת. הרעיון שלך בשימוש מספר שנים. למשל, הטלסקופ “הרשל” היה ממוקם כמיליון וחצי ק”מ מאיתנו, בכיוון ההפוך לשמש. כלומר – בחצות הוא נמצא בדיוק מעלינו. המיוחד בנקודה זו הוא שהנקודה יציבה והטלסקופ תמיד על הקו שעובר מהשמש דרך כדור הארץ. ככה הטלסקופ בצל מהשמש (לא לגמרי כי במרחק הזה השמש נראית מעט גדולה מכדור הארץ – מאין “ליקוי חמה תמידי”. לנקודה הזו שם מיוחד L2, על שמו של מתמטיקאי בשם לגרנג’.

  2. שאלה – האם לא יותר הגיוני לשלוח טלסקופ כזה לאמצע מערכת השמש? כאשר הוא סובב סביב כדור הארץ, יש הרבה גורמים שמפריעים לו – הירח, כדור הארץ, לוויינים אחרים למיניהם..
    אם ישוגר מליוני קילומטרים מפה יהיה חופשי לכל כיוון בכל זמן נתון. (אל תגידו תחזוקה, שיבנו טלסקופ ל-10 שנים וזהו).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.