טיפול חדש בהפרשות בני אדם עשוי לשפר את התברואה ולספק מקור אנרגיה

לראשונה צואה אנושית רטובה הומרה לחומר דמוי פחם המכונה הידרוצ'אר, שביכולתו להתמודד עם אתגרי התברואה ונסיקת הביקוש באנרגיה

מפעל לטיהור שפכים בצ'כיה. צילום: shutterstock
מפעל לטיהור שפכים בצ'כיה. צילום: shutterstock

מחקר חדש באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הראה כי הפרשות בני אדם (צואה ושתן) ניתנות לשימוש חוזר על ידי המרתן לחומר דמוי פחם המכונה הידרוצ'אר, שעשוי לשמש כדלק וכן לנוזל עשיר בנוטריאנטים, שיכול לשמש לדישון. הטיפול המוצע מהווה פתרון לשתי בעיות גלובליות גדולות בנושא תברואה ויצירה של אנרגיה מתחדשת ברת-קיימא.

על-פי מחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Journal of Cleaner Production, חוקרי מכון צוקרברג לחקר המים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב חקרו את ההמרה של הפרשה אנושית לחומר דמוי פחם באמצעות תהליך הנקרא פיחום הידרותרמי (HTC). בתהליך זה מחממים צואה אנושית ב"סיר לחץ" לטמפרטורות גבוהות (240-180 מ"צ) ותחת לחץ של עד כ-35 אטמוספירות. בתנאים אלו מתרחשים תהליכים כימיים שגורמים למוצק להפוך להידרוצ'אר. בגלל הטמפרטורה הגבוהה ה"תוצרים" שמתקבלים מעוקרים ובטוחים לשימוש מבחינה תברואתית. חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון ביצעו מחקר דומה בשנה שעברה על זבלי עופות.

הפיתוח פונה לשני אתגרים השוררים בעולם המתפתח: תברואה (סניטציה) וגידול בצרכי האנרגיה (on-site). בעוד שהגישה לטיפול בפסולת בעולם התרחבה באופן משמעותי בשנים האחרונות, עדיין כ-2.3 מיליארד בני אדם חסרי גישה למתקני תברואה בטוחים. מבין אלה כ-892 מיליון אנשים, בעיקר באזורים כפריים, עושים את צרכיהם בשטח הפתוח. קרן ביל ומלינדה גייטס מחשיבה את התברואה כבעיית בריאות עולמית ומרכזית, ויזמה את ה-Reinvent the Toilet Challenge כדי להתמודד עם בעיה זו.

"צואה אנושית נחשבת למסוכנת בשל הפוטנציאל שלה להעברת מחלות" אומר פרופ' עמית גרוס המנהל החדש של מכון צוקרברג לחקר המים. "היא עשירה גם בחומר אורגני ונוטריאנטים כגון חנקן, זרחן ואשלגן, בנוסף היא מכילה מיקרו מזהמים ושיירי תרופות, כלל המרכיבים יכולים להוביל לבעיות סביבתיות במידה ולא נטפל או נשתמש בהם כראוי".

מחסור באנרגיה (on-site) הוא אתגר לא פשוט נוסף. כשני מיליארד בני אדם בעולם משתמשים בביומסה מוצקה, בעיקר בעץ המומר לפחם, אשר משמש לבישול וחימום. שיטות אלה גורמות להרס סביבתי חסר תקדים – זיהום אוויר, פליטת גזי חממה, כריתת יערות ושחיקת הקרקע הם רק חלק מהשפעות השימוש בעץ.

"על-ידי טיפול בפסולת האנושית, נוכל לטפל בשני הנושאים הללו יחדיו", הוסיף פרופ' גרוס.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. מהי צריכת האנרגיה של התהליך להפקת טונה של מוצר? ומהי כמות האנרגיה שניתן להפיק מטונה של מוצר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן