סקר פסולת הפלסטיק העולמי מגלה: המזהמת הגדולה ביותר של פסולת פלסטיק בים היא חברת ״קוקה קולה״, ואחריה מדורגות במדד הזיהום ״פפסי״ ו״נסטלה״. מה הן עושות כדי לעצור את הפגיעה הקשה בסביבה ובבריאות?
המלחמה בפסולת הפלסטיק עלתה בשבוע שעבר מדרגה, בהחלטה תקדימית של הפרלמנט האירופי לאסור על מכירה של סכו”ם וצלחות חד-פעמיות, קשיות חד-פעמיות לשתייה, מקלות לניקוי אוזנייםוכוסות לשתייה חמה. הצעד החריף הזה, שייושם בהדרגה במדינות אירופה, הוא תוצאה של מודעות ציבורית הולכת וגוברת לבעיה של פסולת הפלסטיק בים ובחופים – בעיה שאם לא תטופל בהקדם, תגרום לכך שעד שנת 2050, משקל פסולת הפלסטיק בים יהיה גדול ממשקל הדגים.
בתנועת Break Free From Plastic – קואליציה בינלאומית של ארגונים לצמצום פסולת הפלסטיק – נתנו רוח גבית רצינית למהלך הזה. התנועה יזמה לאחרונה מבצע עולמי גדול לניקיון חופים, שבו אספו מתנדבים את הפסולת ומיינו אותה. הפעם, מטרת הפעולה הייתה לא רק ניקיון החופים, אלא גם ניסיון להבין מי הן החברות שאחראיות על רוב הזיהום – על ידי כך שהן מציפות את השוק במוצרי פלסטיק בלתי מתכלים. שלוש האשמות העיקריות כפי שנמצאו בסקר, הן קוקה קולה, פפסי ונסטלה – ואחריהן שורה של תאגידי ענק נוספים, שעכשיו לא יוכלו יותר לחמוק מאחריות על הפסולת שהם מייצרים.
מלחמות הקולה
המבצע הענק התקיים השנה בשני מועדים: ב-5 ביוני, היום שבו מציינים את יום הסביבה הבינלאומי, וב-15 בספטמבר, יום הניקיון העולמי. במסגרת הסקר ניקו מתנדבים 239 חופים ב-42 מדינות שונות ומיינו את פסולת הפלסטיק שנאספה על פי מותגים שניתן לזהות.
והרי התוצאות: מתוך קרוב ל-200 אלף פריטי הפלסטיק שנאספו, ניתן היה לשייך כ-30 אלף פריטים למותגים מוכרים. לרשימה של עשר המזהמות הגדולות נכנסו רק חברות שפריטים שלהן נמצאו ב-10 מדינות שונות. במקום הראשון, בפער ניכר, ניצבת חברת קוקה קולה, עם כמעט 10,000 פריטים; פריטים של קוקה קולה, תחזיקו חזק, נמצאו ב-40 מתוך 42 המדינות שנדגמו.
במקום השני והשלישי נמצאות החברות פפסי ונסטלה. בסך הכל, שלוש החברות שממוקמות במקומות הראשונים אחראיות ל-18 אלף מתוך 30 אלף הפריטים הממותגים. אחריהן, בפער ניכר, נמצאות בין היתר דנונה, פרוקטר אנד גמבל, יונלוור ומארס.
מאה אחוז אריזות ממוחזרות תוך חמש שנים
פלסטיק הפך בעשרות השנים האחרונות למכה רצינית עבור האוקיינוסים ובעלי החיים שבהם, ובעקיפין הוא מתחיל להוות בעיה לא קטנה גם עבורנו. השימוש הקצר בכלי פלסטיק אינו משקף את אורך החיים שלו – לסוגי הפלסטיק השונים לוקח עד מאות רבות של שנים להתכלות, וכשאנחנו נפטרים ממנו הוא אולי נעלם מהעין, אבל הוא חוזר בסופו של דבר, ובגדול. ההערכות כיום מדברות על כ-12 מיליון טונות של פלסטיק שמגיעות לאוקיינוסים בכל שנה.
כשהפלסטיק נשאר שלם, הוא מזהם באופן ברור את הים והחופים. אך אותו פלסטיק גם מתפרק לחתיכות זעירות, המכונות מיקרו-פלסטיק. בעלי חיים ימיים הניזונים מפלנקטון בגודל דומה, טועים פעמים רבות לחשוב אותו למזונם. כך הוא עלול להסב להם נזק רב ולפעמים אף לגרום למותם, ובדרך זו הוא גם חודר למארג המזון, ועלול בסופו של דבר להגיע אל הצלחת שלנו בתוך המזון מן הים שאנו אוכלים. מחקר חדש מצא לאחרונה שחלקיקי פלסטיק זעירים הם כה נפוצים, עד שהם אפילו עשויים להימצא בגופם של חרקים מעופפים.
הניקיון המרוכז שנערך בחופים ממחיש לא רק את כמויות הפלסטיק שבהן אנחנו משתמשים, אלא גם את אחריותן של חברות ענק לרבה מהפסולת הזו. קוקה קולה היא אחת מקמעונאיות המזון הגדולות והמצליחות בעולם (ויצרנית המשקאות הקלים הגדולה שבהן), וכיוון שרבים מהמוצרים שלה משווקים בבקבוקי פלסטיק, שנזרקים לרוב לאחר שימוש יחיד, אין זה מפתיע למצוא אותם בהמוניהם בחופים ברחבי העולם.
זוהי לא הביקורת הראשונה שמוטחת בקוקה קולה על הזיהום הסביבתי שהיא גורמת. גרינפיס העולמית, למשל, מנהלת קמפיין נגד כמויות האשפה שהחברה מייצרת – לטענתם בשנת 2016 לבדה ייצרה החברה 110 מיליארד בקבוקי פלסטיק, כלומר 3,400 בקבוקים לשנייה. אך בחברה לא נשארים אדישים לביקורת הרבה, ובתחילת השנה היא הודיעה כי עד לשנת 2030 מתכננים בחברה למחזר מדי שנה כמות אריזות פלסטיק ופחיות השווה לזו שהיא מייצרת, וכן להגדיל עד אז את כמות הפלסטיק הממוחזר בכל בקבוק חדש ל-50 אחוז. בנוסף, מתעתדים אנשי קוקה קולה להגביר את השימוש שלהם בביו-פלסטיק – כלומר, פלסטיק ממקורות טבעיים, שמיוצר מצמחים ולכן הוא בעל פוטנציאל להתכלות לחלוטין. בחברה הצהירו בשנת 2015 שעד לשנת 2020, עד 30 אחוז מהבקבוקים החדשים שלהם יתבססו על פלסטיק ממקורות צמחיים.
גם פפסי ונסטלה מכריזות על מאמצים לצמצם את כמות האשפה שהן מייצרות: חברת נסטלה הצהירה בחודש אפריל האחרון כי היא מתעתדת להפוך 100 אחוז מהאריזות שלה לבנות-מיחזור או כאלה שמתאימות לשימוש חוזר עד לשנת 2025, והחזון שלה הוא שבסופו של דבר, אף לא אחת מהאריזות שלה תסיים את חייה כפסולת במטמנות האשפה או בים. גם בחברת פפסי מגדירים את שנת 2025 כיעד, והם חותרים להגיע לשנה זו כאשר 100 אחוז מהאריזות שלהם ניתנות למיחזור או מתכלות.
האחריות היא גם של הצרכנים
ומה בישראל? גם אצלנו נערכים מדי שנה סקרים לבחינת כמויות הפלסטיק בחופים. מי שעורכת אותם היא גליה פסטרנק, דוקטורנטית בביה”ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה ומומחית לזיהום ים, שעושה זאת במסגרת עבודת הדוקטורט שלה. לפסטרנק אין נתונים על כמות הפסולת לפי חברות, והיא מסבירה כי בישראל כמות בקבוקי הפלסטיק שמוצאים בחופים היא קטנה יחסית, וזו שנמצאת כוללת בעיקר בקבוקים שגודלם ליטר וחצי – כנראה עקב חוק הפיקדון שחל על בקבוקי משקה קטנים, ומעודד את מיחזורם. מה שכן אפשר למצוא לרוויה בחופים הם בדלי סיגריות, כוסות חד-פעמיות, שקיות ניילון, אריזות מזון, פקקים וקשים.
לפי הנתונים של פסטרנק מתוך סקר הפסולת האחרון שנערך לפני כשבועיים (תחילת אוקטובר), ה״כוכבים״ העיקריים בחופים היו בדלי סיגריות (24 אחוז – עלייה דרמטית בקיץ האחרון), כוסות חד-פעמיות (12 אחוז), פקקי בקבוקים ושקיות ניילון (שכל אחד מהם מהווה 11 אחוז מכלל הפסולת), אחריהם עטיפות חטיפים, אריזות מזון מהיר וכלים חד-פעמיים אחרים (9 אחוזים) ואחריהם קשים (7 אחוזים).
לדברי פסטרנק, לא ניתן להאשים אך ורק את החברות בכמות הפסולת שהן מייצרות, אלא מדובר באחריות משולשת: של החברות, של הממשלה וכמובן שלנו – הציבור, שצורך את המוצרים האלה בכמויות שבלעדיהן לא הייתה הצדקה לייצור שלהן. לדבריה, לכל אחד משלושת הגורמים הללו יש מה לעשות כדי לצמצם את כמויות האשפה שמגיעות אל החופים: “חברות צריכות לצמצם את הפלסטיק החד-פעמי שמשמש לאריזה, באמצעים שונים: למשל, מתן אפשרות למילוי בעמדות שיפוזרו ברשתות, או אריזות שניתן לעשות בהן שימוש חוזר, או פשוט לא לשים שלוש שכבות של פלסטיק, כפי שקורה לעתים קרובות”, היא מציעה. ״ממשלות, במקביל, יכולות לדרוש מהחברות להיות אחראיות לאיסוף ולמיחזור המוצרים שלהן (בדומה לחוק הפיקדון – שלפי התוצאות בחוף שלנו עובד מצוין, ולחוק האריזות שחל בשנתיים האחרונות), או לאסור שימוש במוצרי פלסטיק חד-פעמיים לא הכרחיים. ואנחנו, הצרכנים, יכולים לצמצם את השימוש שלנו במוצרי פלסטיק חד-פעמיים, וכמובן שכשאנחנו כבר קונים, כדאי לעשות שימוש חוזר במוצר, ואם לא – לדאוג להשליך למיחזור כמו שצריך״.
עוד בנושא באתר הידען:
10 תגובות
מתי תבינו רפי שכל שהבעיה היא כמות האנשים בעולם.
צריך חוקי ילודה 2 ילדים לזוג .
אורי ש
ההתחממות אינה עניין של דיעה. היא אמיתית, והיא כנראה יותר גרועה ממה שציפו או חשבו.
זה אל תרגיל מחשבתי של “נניח”. אנחנו במצב חרום אמיתי, וצריך לעשות כל מה שיעזור.
וכן – כורים גרעיניים זה פתרון אפשרי. אבל גם לאנרגיה סולרית יש מקום, במיוחד עקב כך שיש יותר מידי כזו, באשמתינו.
אורי ש
אני חושב שבהרבה דברים אתה צודק.
אבל – צריכים קודם כל להיות ישרים (אני לא מדבר עלייך). המדע הוא פשוט ומוכח: פד”ח של שריפת דלק פוסילי גורם לספיגת אנרגיה באטמוספירה. התוצאה היא מזג אוויר קיצוני יותר, המסת קרחונים שבעקבותיה עולים פני הים, עליית טמפרטורות שמשפיעות על החי והצומח בצורה מסוכנת, ריבוי מחלות וכן הלאה.
אלה דברים שקורים היום – לא תחזיות שחורות על עתיד רחוק. יתרה מזו – מחקרים חדשים מראים שהמודלים עד עכשיו היו אופטימיים מידי.
הפעם הקודמת שהייתה שינויי אקלים כזו הייתה לפני 65 מיליון שנה. תחשוב על זה.
4 הערות לתגובות
1. פתרונות דמה שעולים המון לפעמים גורמים נזק רב מאי עשייה . הבעיות לא באמת מצטמצמות אבל יש דימוי ותודעה כוזבת שאכן יש מסלולים ודרכי פתרון . הבלוג הירוק בנושא זה פוקח עיניים.
2. הנחת העל שלי שלא ניתן לצמצם את השימוש בפלסטיק או להקטין את צריכת האנרגיה הפוסילית . מדוע ? בגלל מערכת התמריצים שהיא כוח כביר (לא פחות מפיסקלי ) בעיצוב ההתנהגות האנושית . הודו וסין שמונות יחד כ 3 מליארד בני אדם נמצאות במעבר חד מחברות חקלאיות לחברות תעשיתיות . אפריקה תצטרף אליהן במוקדם או במאוחר . אף אחת מחברות ענק אלו לא יוותר בצדק רב על אימוץ סגנון חיים מערבי . קרי אנרגיה זמינה רציפה וזולה ומוצרים זולים (שנארזים או עשויים מפלסטיק ) אני לא רואה שום כוח בעולם ,לא ועידות אקלים צבועות ולא סגני נשיא כושלים כדוגמת אל גור ,שמסוגלים למנוע את התהליך האדיר הזה . ואם אלו השיקולים של טרמפ לפרוש מהסכמי האקלים הוא לא טיפש בכלל .
3. אין מחלוקת לגבי זהום סביבתי . אין מחלוקת לגבי ההכחדה המונית . אין מחלוקת לגבי זהום האוקינוסים המחריד. יש תהיה גדולה לגבי קצב ההתחממות , ולגבי איכות המודלים הקיימים. צריך לזכור מדע ההתחמות אינו יכול להבדק באמצעים אמפריים רגילים . אין שני כדורי ארץ שבאחד יש שמוש באנרגיה פוסילית ובשני אין ושניתן להשוות ביניהם . יש מודלים והנחות . וכדור הארץ עבר כבר התחממות לפני עידן המהפכה התעשייתית.
4. ונניח שהקונצנזוס המדעי אכן צודק בנוגע להתחממות .האם הסכמי סחר של פליטות דו תחמוצת הפחמן כפי שניסו לעשות ועידות האקלים יועיל במשהו ?? משהו באמת מאמין בזה ? האם באמת אתם חושבים שהקטנת פליטות לאוטומספרה באירופה או ארצות הברית יקטינו את השמוש בדלק פוסילי בעולם ? האם שמוש באנרגיה הסולרית המצחיקה יכול לכופף את חוקי הפיסיקה? ולשמש תחליף אמיתי לדלק פוסילי ? באמת ?? עד עתה השיח בועידות האקלים והשיח הציבורי בנושאים אלו הוא שיח כוזב . דרך אגב יש אנרגיה נקיה לגמרי שהוכיחה את עצמה כאמינה זולה ויעילה – אני כמובן מדבר על כורים גרעיניים .
אורי ש
הבלוג הירוק טוען שלא מוכח שיש סכנה בהתחממות. זה פשוט שקר. נזק רב כבר נעשה, ואנשים רבים מתו.
בקהילה המדעית יש קונצנזוס. לא אכפת לי אם מישהו ינסה גם פתרון כזה. לא בטוח שישים לפלסטיק בגלל הרעלים אבל אשפה אורגנית בהחלט.לפלסטיק יש שני פתרונות מיחזור והקטנת הייצור מלכתחילה וכמובן שהכי קל לחכות עג שיהיה פתרון אידאלי אבל עדיף פתרון פחות אידאלי מאשר לא לעשות כלום
אבי בליזובסקי היקר !
לא לעשות כלום ? בכתבה שצירפתי בפירוש יש דרכי פעולה ראליות כגון שריפה של אשפת פלסטיק , להבדיל מפתרונות מיופיפים שלא יתרמו דבר וחצי דבר . דרך אגב הבלוג הירוק הוא לא “שלי “, או “שלנו “. אני קורא סקרן עם תחומי עניין מגוונים . אספתי מקורות מידע אינטלקטואליים ברשת שהם ברמה גבוה יותר מהעיתונות הצהובה הכתובה. אחד מהם הוא אתר הידען . אתה יכול להיות גאה . יש לי טעם אליטיסטי . יחד עם זאת אני חוזר ואומר עשייה לשם עשיה אינה תורמת דבר . עשיה צריכה להיות יעילה ולהידבר עם המציאות . האנלוגיה שעולה לי כרגע ל”עשייה” שאתה מטיף עליה, היא השקעת הכספים האדירה ברצון למגר את הסרטן שהגה ממשל ניקסון . השקעה זו המשיל באופן מבריק סידהרתא מוּחֶרג`י בספרו זוכה הפוליצר “מלכות כל המחלות ” להשקעת כספים בשליחת חללית לירח כאשר חוקי ניוטון עדיין לא ידועים .
אבי בליזובסקי היקר !
לא לעשות כלום ? בכתבה שצירפתי בפירוש יש דרכי פעולה ראליות כגון שריפה של אשפת פלסטיק , להבדיל מפתרונות מיופיפים שלא יתרמו דבר וחצי דבר . דרך אגב הבלוג הירוק הוא לא “שלי “, או “שלנו “. אני קורא סקרן עם תחומי עניין מגוונים . אספתי מקורות מידע אינטלקטואליים ברשת שהם ברמה גבוה יותר מהעיתונות הצהובה הכתובה. אחד מהם הוא אתר הידען . אתה יכול להיות גאה . יש לי טעם אליטיסטי . יחד עם זאת אני חוזר ואומר עשייה לשם עשיה אינה תורמת דבר . עשיה צריכה להיות יעילה ולהידבר עם המציאות . האנלוגיה שעולה לי כרגע ל”עשייה” שאתה מטיף עליה היא השקעת הכספים האדירה ברצון למגר את הסרטן שהגה ממשל ניקסון . השקעה זו המשיל באופן מבריק סידהרתא מוּחֶרג`י בספרו זוכה הפוליצר “מלכות כל המחלות ” להשקעת כספים בשליחת חללית לירח כאשר חוקי ניוטון עדיין לא ידועים .
כל הכבוד, הבלוג ה”ירוק” שלכם יודע רק לעשות דבר אחד – להסביר מדוע לא לעשות כלום. אמנם בדרך כלל מי שלא עושה גם לא טועה, אבל במקרה הנוכחי, אי עשיה וחזרה לאחור כפי שקורה בעידן טראמפ, מזרזת את האסון.
שוב האתר מגלה בקיאות לא רעה בניתוח נתונים אבל 0 בקיאות והבנה בהתנהגות אנושית ומערכת התמריצים שמניעה אנשים . אם צעדי המדיניות המוצעים במאמר יישומו אני מבטיח לכולם שהאוקיינוסים ימשיכו להזדהם באופן בלתי הפיך. בדיוק כפי שחזיתי בתגובה לפני כמה שנים באתר זה לגבי ועידות האקלים הטיפשיות ודרכי הפעולה שלהם (הפליטות לאטמוספרה כמובן ממשיכות לגדול ברמה העולמית ולא בגלל האחים קוך ..)
:
והנה מאמר בנושא של הבלוגר המצוין הבלוג הירוק
http://www.green-logic.info/2018/08/