סיקור מקיף

אוכלים פלסטיק

בשבוע האחרון של חודש יוני 2014 התקיים בניירובי שבקניה כנס סביבתי ברמה הגבוהה ביותר שעסק בין היתר בנושא השפעת הפלסטיק על הסביבה

פרות רועות במזבלה בלתי חוקית בהודו. צילום: shutterstock
פרות רועות במזבלה בלתי חוקית בהודו. צילום: shutterstock

בשבוע האחרון של חודש יוני 2014 התקיים בניירובי שבקניה כנס סביבתי ברמה הגבוהה ביותר שקיימת. בכנס השתתפו מדענים וכלכלנים כמו גם נציגים מ-193 מדינות, נציגי גופים שאינם ממשלתיים ונציגי תעשיות.

בין יתר הנושאים בכנס הוגשו למשתתפים שני דו"חות בנושא השפעת הפלסטיק על הסביבה, אותו מוצר שתופס תפקיד חשוב בחיים המודרניים ובגלל חוסר מודעות ורשלנות בשימוש פוגע פגיעה חמורה בסביבה ובכל אשר בה.

על־פי התכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP- United Nations Environment Program) ״פלסטיק שנזרק ברשלנות מרעיל את שרשרת המזון העולמית״. הדו"ח ממחיש איך הפלסטיק גורם להרג דגים ויצורים ימיים אחרים ‫(‬מה שידוע ומקובל מזה זמן רב), אלא שהחידוש הוא כי חלקיקי פלסטיק מוגשים לנו במאכלים, וברור שזה מזון רעיל.

מחברי הדו"ח מסבירים כי מוצרי פלסטיק שנשטפים במורד נהרות ומתפזרים בימים ובאוקיינוסים, גורמים בעולם כולו לנזקים שנעמדים בלמעלה מ-75 מיליארד דולרים כל שנה. נזקים שנובעים מזיהום מערכות החיים הימיות, כולל גרימת מוות לדגים, צבים, יונקים ימיים ואחרים שבולעים את הפלסטיק ונחנקים. אלמוגים ניזוקים כאשר הפלסטיק מכסה וחונק את השונית. ביבשה נגרמים נזקים נוספים כאשר חיות (אצלנו יעלים וצבאים) אוכלות את השקיות שיוצרות פקק במערכת העיכול והחיה מתה מרעב.

על כך נוספים נזקים שנובעים מזיהום האוויר כאשר הפלסטיק בוער. הפלסטיק מופץ בכל מקום אפשרי ומתפזר (עם הרוח) מאתרי אשפה. שיירי הפלסטיק המזהמים נישאים על־ידי זרמי האוקיינוסים למרחקים, נאכלים על־ידי דגים וכך מגיעים לשולחננו כמזון רווי בכימיקלים רעילים. זיהום הפלסטיק שמגיע לשולחננו הוא בעיקר ״מיקרו פלסטיק״ אותם חלקיקים זעירים שאינם מתפרקים ומצויים גם במוצרי קוסמטיקה רבים. חלקיקי המיקרו־פלסטיק הזעירים אינם מוצאים מהמערכת במכוני טיהור וממשיכים בזרימה למקורות מים – נהרות, נחלים וימים.

ראוי להבהיר כי ברוב המקרים נגזרים חלקיקי המיקרו־פלסטיק משקיות דקות (חד פעמיות), שעוביין פחות מ-30 מיקרון. בחלק מהמרכולים מחולקות שקיות "ירוקות״ שלכאורה ״מתפרקות״ . ולא היא, שכן השקיות אכן מתפוררות לחלקיקים זעירים אבל אין פירוק כימי או ביולוגי. אותם חלקיקים הם המיקרו־פלסטיק שפגיעתו רעה, גם בגלל רעילותם של החלקיקים עצמם וגם בגלל שהם סופחים רעלנים מהסביבה ומפיצים אותם לשרשראות המזון בעולם כולו.

במחקר נפרד שנערך על־ידי חוקרים מאוניברסיטת מערב אוסטרליה ופורסם בכתב העת PNAS מצאו החוקרים כי יש חסר גדול בכמויות הפלסטיק שצפות באוקיינוסים לעומת הכמויות הצפויות. הסתבר כי רוב הפלסטיק ״מתפרק״ לאותם חלקיקים זעירים שנאכלים ע׳י דגים בקטריות וזואופלנקטון וכך חודרים לשרשראות המזון במרחבי האוקיינוסים בעולם כולו.
המחקר הראשון שהוביל לדו"ח מבהיר כי חברות מחויבות להביא בחשבון את טביעת הרגל האקולוגית של הפלסטיק בדיוק כמו שנעשה עבור פחמן, מים או יערות. חברות חייבות למתן את הסיכון ולעשות הכול למען פעילות בת-קיימא שתמנע את נזקי הפלסטיק.

הדו"ח יאיץ פעילויות למניעת היצור והשימוש בשקיות פלסטיק, מניעה ואיסורים שכבר קיימים באירופה ובארצות אפריקניות רבות (בחלקן מתבדחים וקוראים לשקיות שתלויות על עצים ״הפרח הלאומי״). בקניה מחוקקים חוק שיאפשר לשוטרים לחפש בבתים, בעסקים, בבתי חרושת ובמבנים אחרים את הפלסטיק שנאסר. השוטרים יורשו להחרים כל מה שקשור לפלסטיק וייצורו, ואלה שברשותם ימצא המוצר האסור צפויים למאסר וקנס גבוה.

הפתרון למפגעי הפלסטיק הוא הפחתה ניכרת בשימוש, הפסקה כללית של חלוקת שקיות ה״גופייה״ בבתי עסק ומרכולים ומעבר למחזור מרבי של כל מוצרי הפלסטיק.

אין זו הפעם הראשונה שאני מתייחס לצרת הפלסטיק, אלא שהפעם יש גיבוי מכובד של UNEP. בנוסף לכך שר הסביבה שלנו פועל בנושא, כך שניתן לקוות כי בקרוב נלך בעקבות ארצות אפריקניות מתפתחות וסביבתנו תהיה נקייה מ״פרחי הפלסטיק״.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. ניסיתי להבין איך זה עובד… ללא הצלחה ,
    בכל מקרה ברור שתהיה עלות גבוהה,
    מה שמחזיר אותנו לטימטום שביצירת בעיות קשות מתוך רשלנות
    הטימטום שנובע מראיה קצרת תווך או לסרוגין עיוורון ,
    הטימטום שנובע מתאוות בצע של בודדים שגורמים נזקים לכולם .
    אפשר להמשיך ולספור ……

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן