סרטן

חוקרים במאיו קליניק בפלורידה גילו דרך לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהפוך אותם בחזרה לתאים נורמליים. איור: מאיו קליניק

האם נמצא הצופן המאפשר הפיכתם של תאים סרטניים לבריאים?

  • תגובה אחת
גן APC מכובה משמאל ומודלק מימין, רואים שהגידול הצטמק. איור: מרכז הסרטן Memorial Sloan Kettering

גן יחיד הופך תאי סרטן המעי הגס בחזרה לרקמה נורמלית בעכברים

  • אין תגובות
אף של כלב. צילום: shutterstock

אף אופטי לאבחון מחלות דרך הבל פה

  • 6 תגובות
מערכת החיסון מגינה על הגוף מפני נגיפים וחיידקים. אילוסטרציה: shutterstock

'לוחמת סייבר' לסיוע המערכת החיסונית נגד הסרטן

  • אין תגובות
שדה שהפך למזבלה בתאילנד. צילום: shutterstock

החומר הרעיל והמסרטן דיאוקסין נוצר גם בשריפת פסולת

  • אין תגובות
תאים נורמליים (מסומנים באדום) מסוגלים להגן על תאים סרטניים (בירוק) מפני טיפול כימותרפי

העמידות של גידולים סרטניים מסוימים לכימותרפיה נובעת מקשריהם עם תאי הגוף הבריאים

  • 2 תגובות
תאים סרטניים נסחפים בזרם הדם. איור: shutterstock

חלבונים זוהרים החושפים תאים סרטניים בדם

  • 4 תגובות
תרשים סכמטי של HIV. מתוך ויקיפדיה

SAP הכריזה על פרוייקט Medical Insights להאצת טיפול מותאם אישית לחולי סרטן ו-HIV

  • אין תגובות
תאי כבד בהגדלה גבוהה. צילום: shutterstock

סימן שאתה צעיר

  • אין תגובות
צילום מכיוון חלל המעי אל פני השטח שלהם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק. ניתן לראות קבוצות של בועיות בולטות מפני השטח של תאי הגביע, בדרכן להשתחרר אל תוך חלל המעי. בעכבר נטול אינפלמזום הבועיות בולטות אך אינן מופרשות

בקרה, הבשלה והפרשה

  • אין תגובות
תאי מלנומה. צילום: shutterstock

איפיון הסוגים השונים של סרטן העור (מלנומה) יאפשר פיתוח טיפול מותאם אישית

  • אין תגובות
DNA. איור: shutterstock

טכנולוגיות אנליטיות שפותחו במעבדת המחקר של יבמ בחיפה תסייענה להלחם בחיידקי שחפת עמידים ובסרטן

  • 3 תגובות
מימין: בני שפירו, ד"ר ננסי גברט ופרופ' אברי בן-זאב. עומדים מאחור: אנה שואב וגל הזה. "הגיבור הטוב". צילום: מכון ויצמן

החיים הכפולים של הגן הסרטני

  • אין תגובות
נעמה קנריק, דוקטורנטית במרכז לאוטנברג לאימונולוגיה וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, ופרופ' יינון נריה. צילום: האוניברסיטה העברית

דוקטורנטית מהאוניברסיטה העברית חשפה את הגורם לדלקת ההרסנית שפוגעת במטופלי סרטן

  • 3 תגובות
בדיקה עצמית לאיתור סרטן השד. איור: shutterstock

התחלואה מסרטן ברחבי העולם צפויה לעלות ב-75% ולהגיע לכ-25 מיליון במשך שני העשורים הבאים.

  • 3 תגובות
מתקן CT בבית חולים. צילום: shutterstock

‫מדע ובריאות – האם סריקות טומוגרפיה ממוחשבת גורמות לסרטן? / קרינה סטורס‬

  • אין תגובות
אוכלוסיות חד-תאיים במעי. תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של אוכלוסיות חד-תאיים על גבי תאי האפיתל במעי

הגנום השני

  • אין תגובות
ד"ר איילת ארז. צילום: מכון ויצמן

מסלול כפול

  • אין תגובות
תצפית במיקרוסקופ קון-פוקלי בשני אשכים של זבובי פירות בוגרים מלאים בתאי נבט מתחלקים (בירוק). כרבע מהתאים האלה (באדום ובוורוד) מתים במסלול המוות החלופי

מוות חלופי

  • אין תגובות
הטבלה מרכזת את "ציוני השיבוש" של מאות חולים עם גידול במוח: כל שורה מתייחסת למסלול או תהליך ביוכימי, וכל עמודה – לדגימה מחולה מסוים. כל צבע מסמל מספר – ערך "ציון השיבוש" של המסלול הביוכימי, כפי שחושב עבור החולה. כחול כהה מצביע על פעילות נורמלית של המסלול הביוכימי ברקמת מוח בריאה, לעומת אדום כהה המצביע על סטייה חזקה מהתנהגות נורמלית. קבוצת הדגימות של תאי מוח מאנשים בריאים מופיעה כפס אנכי כחול כהה, המסומן TgS7, המופיע באמצע הטבלה. הפס המסומן TgS15 מתאר את תת-הקבוצה של חולים בעלי תחזית הישרדות לזמן ממושך יותר

המתמטיקה של הסרטן

  • אין תגובות
כרומוזומים בתא גזע פולי-פלואידי: התא אינו הופך לממאיר למרות שהוא מכיל כמות כפולה של מרבית הכרומוזומים

עושים תיקון

  • אין תגובות
ד"ר גד גץ (מימין) וד"ר יותם דרייאר במכון ברוד. טביעת אצבע

נקודת שבירה

  • אין תגובות
התיקון יעיל יותר כשהכרומוזום התורם את המקטע החלופי קרוב יותר לכרומוזום הפגום. איור הממחיש את ממצאי המחקר, באדיבות פרופ' קופייק

הקשר בין מיקום לסרטן

  • אין תגובות
"אפשר למוע כבר כיום את רוב המחלות", פרופ' דיוויד אייגוס בוועידת הנשיא. צילום: איתי נבו

אפשר לחיות בלי מחלות

  • 11 תגובות
גידול בסרטן השד. צילום: מתוך ויקיפדיה

שבב לגילוי סרטן השד

  • 2 תגובות
עצמות ניאנדרטל שחי לפני 120 אלף שנה באיזור שהיום הוא קרואטיה, ועליהן גידול סרטני. צילום: Janet Monge et al

נמצא גידול סרטני בן 120 אלף שנה בעצמות ניאנדרטל

  • 2 תגובות
מימין: אלינה מולצ'דסקי, גלעד לנדן, נעמי גולדפינגר, ד"ר זהר מוכמל, פרופ' ורדה רוטר, נטע מנדלסון כהן, ד"ר עמוס תנאי ואמיר בר. התבגרות

אפיגנטיקה: הכל תלוי בחינוך

  • תגובה אחת
פרופ' רבקה דיקשטיין. פעילות רציפה. צילום: מגזין מכון ויצמן

עקרון הרצף

  • אין תגובות
תירס מהונדס גנטית. מתוך ויקיפדיה

מוטל בספק: תירס מהונדס גנטית מסרטן

  • 9 תגובות
מקרופאגים מהונדסים נוהרים אל רקמת הגידול לאחר טיפול כימותראפיה. צילום באדיבות כתב העת Cancer Research

מוסיפים מכה לתרופה

  • אין תגובות
תאים קטנים של סרטן הריאה, מתוך ויקיפדיה

‫סרטן על כוונת הרפואה הננומטרית / ג'יימס ר' הית', מארק א' דייוויס ולירוי הוד‬

  • תגובה אחת
יחסי הגומלין בין הפרוטאוסום לבין NQO1 מבוססים על עיכוב הדדי: הפרוטאוסום מפרק אנזימי NQO1 חסרי מבנה (שאינם קשורים ל-FAD), ואילו האנזים, כשהוא קשור ל-FAD, מונע מהפרוטאוסום לפרק חלבונים אחרים – כולל אותו עצמו

הצילו את המציל

  • תגובה אחת
הגרף מציג את רמות הנויטרופילים בשלושה חולים הסובלים מנוטרופניה. בסיוע של טיפול תרופתי, החולה בעל הנויטרופילים ה"חזקים" (P1) מסוגל להתגבר על הזיהום. לעומתו, החולה בעל הנויטרופילים ה"חלשים" (P4) אינו יכול להתגבר אפילו על זיהום חיידקי קל שמקורו במעיים.

מודל מתמטי שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע עשוי לשפר את בטיחות הטיפול בכימותרפיה

  • תגובה אחת
שימפנזה ואדם. מתוך ויקימדיה - רשיון CC

"מותר" האדם מן השימפנזה – סרטן ואוטיזם

  • 19 תגובות
דגם של מולקולת DNA במוזיאון המדע בברצלונה. צילום: אבי בליזובסקי

הכל ארוז

  • אין תגובות
פרופ' אסף פרידלר. צילופ: האוניברסיטה העברית

בשורה לחולי סרטן: שיטה חדשה לגרימת מוות מתוכנן של תאים סוללת את הדרך לפיתוח טיפול בסרטן

  • 19 תגובות
אסף רובינשטיין ופרופ' עדי קמחי. דו-תכליתי. צילום: מכון ויצמן

הרס עצמי

  • אין תגובות
אדם מטפס על אנטנה סלולארית. מתוך WIKIMEDIA COMMONS

טעון הוכחה

  • 5 תגובות
גידול בסרטן השד. צילום: מתוך ויקיפדיה

לקראת חיסון לסרטן השד?

  • 2 תגובות
חתך בריאה אנושית נגועה בסרטן. הגוש הלבן למעלה הוא סרטו והאזורים השחורים מעידים על כך לבעליה המקוריים של הריאה עישן. מתוך ויקימדיה

‫דלקה ממארת / גארי סטיקס‬

  • 3 תגובות
גלולות. מתוך ויקיפדיה

קומפיוג'ן מרחיבה ומאיצה את התוכנית לפיתוח נוגדנים לטיפול בסרטן ובמחלות של מערכת החיסון

  • אין תגובות
חיישנים המורכבים ממולקולות דנ"א יוכלו לשמש עבור טיפולי סרטן אישיים ולשם ניטור איכותם של תאי גזע. איור: אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה

ננו-חיישנים מבוססי דנ"א לאבחון סרטן וריפויו

  • אין תגובות
פטרית העץ. מתוך ויקיפדיה

הפטרייה שנלחמת בסרטן

  • 2 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

מודל ממוחשב יסייע לתרופות לתקוף תאי סרטן ביתר יעילות

  • אין תגובות
מימין: ד"ר רחל סריג, אלינה מולצ'דסקי, ד"ר אריאל רינון, ד"ר אלדד צחור ופרופ' ורדה רוטר. חיווט מחודש

נוסף על תפקידו

  • אין תגובות
מחקר של פרופ' בת-שבע כרם ותלמידת המחקר שלה עוזרי-גלאי שגילו את הבסיס המולקולרי לשברים בדנ"א במהלך התפתחות גידולים סרטניים. איור: האוניברסיטה העברית

פריצת דרך: חוקרות מהאוניברסיטה העברית גילו את הבסיס המולקולרי לשברים בדנ"א בסרטן

  • 3 תגובות
מימין: ד"ר ליאור ניסים ופרופ' רועי בר-זיו. אמצעי ביטחון

שלושה גנים בעקבות הסרטן

  • 4 תגובות
פרופ' בת שבע כרם, האוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כיצד למנוע שבירה של דנ"א בתאי סרטן

  • 3 תגובות
פרופ' ינון בן-נריה (מימין) וד''ר אלי פיקרסקי

גילוי של חוקרים מהאוניברסיטה העברית עשוי לאפשר אבחנה מוקדמת של סרטן ממאיר

  • אין תגובות
גלולות. מתוך ויקיפדיה

יישום מציגה גישה חדשנית המשתמשת בננוטכנולוגיה למתן תרופות בבליעה

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש