‫מדע ובריאות – האם סריקות טומוגרפיה ממוחשבת גורמות לסרטן? / קרינה סטורס‬

חוקרים מעריכים מחדש את הסיכונים הכרוכים בהיחשפות לקרינה בעקבות בדיקות דימות רפואיות

מתקן CT בבית חולים. צילום: shutterstock
מתקן CT בבית חולים. צילום: shutterstock

מרגע שרופאים החלו להשתמש בבדיקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) דרך שגרה לפני כארבעים שנה, היו החוקרים מודאגים מכך שתהליך הדימות הרפואי יכול להעלות את הסיכון של הנבדקים לחלות בסרטן. סריקות טומוגרפיה ממוחשבת מפציצות את הגוף בקרני רנטגן שיכולות לפגוע בדנ"א ולהוביל ליצירת מוטציות ובהמשך ליצירת גידולים.

הרופאים סברו תמיד שהיתרונות עדיפים על החסרונות. קרני הרנטגן שסובבות סביב הראש, החזה או איבר אחר יוצרות תמונה תלת-ממדית מפורטת הרבה יותר מאשר התמונה המתקבלת מצילום רנטגן יחיד. אלא שסריקת אחת כזאת חושפת את הגוף לרמת קרינה הגבוהה פי 150 עד פי 1,100 מזו שאליה נחשף הגוף בצילום רנטגן יחיד. רמת קרינה זו שוות ערך לרמת הקרינה שאליה נחשף הגוף במהלך שנה שלמה ממקורות סביבתיים טבעיים ומלאכותיים גם יחד.

כמה מחקרים שפורסמו בעשר השנים האחרונות מעלים מחדש את החששות. חוקרים מן המכון האמריקני לסרטן מעריכים שיהיה אפשר לייחס 29,000 ממקרי הסרטן העתידיים בארה"ב ליותר מ-72 מיליון סריקות הטמוגרפיה הממוחשבת שבוצעו במדינה ב-2007. מדובר אפוא בכ-2% מכלל 1.7 מיליון מקרי הסרטן המאובחנים בארה"ב בכל שנה. מחקר אחר שבחן ב-2009 את המוסדות הרפואיים באזור מפרץ סן פרנסיסקו מצא גם כן עלייה בסיכון לחלות בסרטן: מקרה אחד של סרטן נוסף עקב כל 400 עד 2,000 טומוגרפיות ממוחשבות של בית החזה המבוצעות באופן שגרתי.

האמינות של הערכות אלה תלויה כמובן באופן שבו מודדים מדענים מלכתחילה את הקשר שבין רמת ההיחשפות לקרינה ובין הסיכון לחלות בסרטן. למעשה, רוב ההערכות האלה מבוססות על מסד נתונים שעשוי להטעות: מספר מקרי הסרטן בקרב ניצולים ששרדו את הפצצות האטומיות של מלחמת העולם השנייה.

"זה מאוד בעייתי להסיק מתוך הנתונים על ניצולי ההפצצות האטומיות על הסיכון האמיתי לחלות בסרטן עקב סריקת טומוגרפיה ממוחשבת,” אומר דיוויד ריצ'רדסון, פרופסור חבר לאפידמיולוגיה מבית הספר לבריאות הציבור על שם גילינגס באוניברסיטת צפון קרוליינה שערך מחקר על ניצולי הפצצות הגרעיניות.

כ- 25,000 ניצולים מן ההפצצות נחשפו לרמות קרינה נמוכות השוות בערכן לרמה של אחת עד שלוש סריקות טומוגרפיה ממוחשבת. ואולם, מספר מקרי הסרטן שהתפתחו בקרב קבוצה זו אינו גבוה דיו כדי לספק את המובהקות הסטטיסטית הדרושה כדי להסיק מתוך הנתונים האלה על העלייה בסיכון לחלות בסרטן בקרב כלל האוכלוסייה כיום. לנוכח הבעייתיות הזאת, וכן עקב החששות המחודשים והיעדר תקן מחייב לביצוע סריקות CT בטוחות (בניגוד לפעולות דימות רפואיות אחרות כמו ממוגרפיה), החלו קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם להעריך מחדש את הסיכון הכרוך בבדיקות טומוגרפיה ממוחשבת בהתבסס על נתונים מהימנים יותר.

מספר גדל והולך של רופאים ואגודות רפואיות אינם מחכים למסקנות החלטיות על הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בטומוגרפיה ממוחשבת והחלו לחפש כבר עכשיו דרכים להפחתת רמות הקרינה. למשל, שני רדיולוגים מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס טוענים שהם מסוגלים להפחית את מינון קרני ה-X של לפחות סוג אחד של סריקה ב-75% בלי לפגוע במידה ניכרת באיכות התמונה המתקבלת. באופן דומה, כמה אגודות רפואיות מנסות לצמצם את מספרן של הסריקות המיותרות ולגרום לרופאים להפחית את רמת הקרינה שבה הם משתמשים בעת הסריקות.

מידע שעבר זמנו

מסיבות אתיות ברורות חוקרים אינם יכולים פשוט לחשוף אנשים לקרינה רק כדי לבדוק את העלייה בסיכון לסרטן. משום כך, השתמשו מדענים בנתונים של ניצולי הפצצות האטומיות שהוטלו על הירושימה ונגסקי באוגוסט 1945. בין 150,000 ל-200,000 בני אדם נהרגו באופן ישיר בעת ההפצצות ובחודשים שאחריהן. רוב האנשים ששהו במרחק של עד קילומטר מן הפיצוצים מתו מהרעלת קרינה חמורה, מנשירת עור או משרפות שפרצו מיד לאחריהם. כמה אנשים שנמצאו במרחק קטן מ-2.5 קילומטר ממקום הטלת הפצצות חיו במשך שנים לאחר שנחשפו לרמות שונות של קרינת גמא: מרמה גבוהה ביותר של יותר מ-3 סיוורט (Sv) שגורמת לכוויות ולנשירת שיער, ועד לרמה נמוכה של 5 אלפיות הסיוורט, שהיא רמה מקבילה לזו של החשיפה הממוצעת בסריקת CT המקובלת כיום (בין 2 ל-10 אלפיות הסיוורט). סיוורט היא יחידה בין-לאומית למדידת ההשפעה של סוגי קרינה שונים על הרקמות. סיוורט אחד של קרינת גמא גורם לרקמות נזק השווה לזה הנגרם מסיוורט אחד של קרינת רנטגן.

שנים אחדות לאחר הטלת הפצצות החלו מדענים לאסוף נתונים על שיעורי המחלות והמוות בקרב יותר מ-120,000 הניצולים. התוצאות הראו בפעם הראשונה שהעלייה בסיכון לחלות בסרטן תלויה ברמת הקרינה שאליה נחשף הגוף, ושאפילו היחשפות לרמת קרינה נמוכה ביותר מעלה את הסיכון. בהתבסס על נתונים אלה העריך דוח של מועצת המחקר הלאומית של ארה"ב ב-2006 שהיחשפות לרמת קרינה של 10 אלפיות הסיוורט, שהיא הרמה של סריקת טומוגרפיה ממוחשבת של הבטן, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן במהלך החיים ב-0.1%. בעזרת אותו מסד נתונים העריך מנהל התרופות והמזון האמריקני כי היחשפות לרמת קרינה של 10 אלפיות הסיוורט מעלה את הסיכון לחלות בסרטן קטלני ב-0.05%. מכיוון שהשיעורים האלה זעירים בהשוואה למספר מקרי הסרטן באוכלוסייה הכללית, הם אינם נראים מאיימים. לכל אדם בארה"ב יש סיכוי של 20% למות מסרטן. לכן, טומוגרפיה ממוחשבת אחת יכולה להעלות את הסיכוי הממוצע לפתח גידול סרטני קטלני מ-20% ל-20.05%.

אלא שכל ההערכות האלה לוקות בליקוי חמור משותף. מספר מקרי הסרטן בקרב הניצולים שנחשפו לרמת קרינה של פחות מעשירית סיוורט, רמת קרינה שמקבילה או גדולה במקצת מזו הנגרמת מסריקת טומוגרפיה ממוחשבת אחת, נמוך כל כך עד שבלתי אפשרי לקבוע אם חלה עלייה בסיכון לחלות בסרטן בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. כדי לפצות על היעדר מובהקות סטטיסטית זו, ביססו גורמים כמו מועצת המחקר הלאומית של ארה"ב את הערכותיהם על הניצולים שנחשפו לרמות קרינה שבין 0.1-2 סיוורט. ההנחה היסודית שעליה מסתמכות הערכות אלה היא שהקשר בין רמת הקרינה שאליה נחשפים ובין הסיכון לחלות בסרטן נשאר קבוע ברמות קרינה גבוהות וברמות קרינה נמוכות. אך הנחה זו אינה בהכרח נכונה.

גורם נוסף המסבך את התמונה הוא העובדה שהפצצות הגרעיניות חשפו את כל הגוף לפרץ אחד של קרינת גמא, ולעומת זאת מטופלים נחשפים לכמה סריקות טומוגרפיה ממוחשבת שמרכזות קרני רנטגן באזור ספציפי של הגוף. בה בעת, ניצולי הפצצות הגרעיניות חיו על תזונה טובה פחות, ולא זכו לגישה טובה לשירותים רפואיים בהשוואה לאוכלוסייה בארה"ב כיום. לפיכך, ייתכן שהיחשפות לרמת קרינה זהה תגרום לעלייה חדה יותר בשיעורי המחלה בקרב ניצולי הפצצות מאשר בקרב אזרחי ארה"ב כיום.

מפחיתים את רמות הקרינה

כדי להעריך באופן מהימן את הסיכונים מהיחשפות לרמות קרינה נמוכות וכדי לקבוע כללי בטיחות מקובלים לגבי טומוגרפיה ממוחשבת, חדלו חוקרים להתבסס על הנתונים שהתקבלו מניצולי הפצצות הגרעיניות, והחלו לבדוק באופן ישיר את מספר מקרי הסרטן בקרב אנשים שעברו סריקות טומוגרפיה ממוחשבת. כמה מחקרים כאלה שבחנו את השכיחות של סוגי סרטן שונים בקרב מי שעברו סריקה יתפרסמו בשנים הקרובות.

בינתיים החלו חוקרים אחרים לבדוק אם אפשר לקבל תמונות טובות דיין באמצעות רמות קרינה נמוכות יותר מן הרמות שבהן משתמשים בבדיקה אופיינית. סַרַבְּג'יט סינג, רדיולוג מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס ועמיתו הרדיולוג מַנוּדיפּ קלרה, מצאו דרך מקורית לבצע מחקר כזה. במקום להקרין מתנדבים חיים הם מבצעים טומוגרפיה ממוחשבת של גופות. באופן הזה אין הם מוגבלים במספר הסריקות. כמו כן הם יכולים לבצע ניתוחים שלאחר המוות כדי לבדוק אם הסריקות שביצעו איתרו באופן מדויק בעיות רפואיות בגוף.

עד עתה גילו שני החוקרים שהם יכולים לאבחן גידולים חריגים בריאות ולבצע בדיקות חזה שגרתיות באמצעות רמות קרינה נמוכות ב-75% מאלה המקובלות כיום. בעקבות זאת אימץ בית החולים הכללי של מסצ'וסטס את פרוטוקול הבדיקה שלהם. סינג וקלרה מפיצים כיום את ממצאיהם בקרב רדיולוגים וטכנאי רנטגן בבתי חולים ומרכזי דימות ברחבי ארה"ב ובעולם.

אגודות רפואיות החלו להשתתף אף הן במאמץ. מכיוון שמנהל התרופות והמזון האמריקני איננו מפקח על השימוש במכשירי טומוגרפיה ממוחשבת ואיננו קובע את רמות הקרינה המותרות בבדיקות, מרכזים שונים משתמשים בטווח רחב של רמות קרינה, קצתם ככל הנראה גבוהות מדי. במהלך השנה האחרונה, מספר סינג, האגודה האמריקנית של פיזיקאים העוסקים ברפואה פרסמה הנחיות לתקנון הליכי הטומוגרפיה הממוחשבת, שיובילו לריסונם של מרכזי דימות המשתמשים ברמות קרינה חריגות. כמו כן, עוד ועוד מכוני דימות ברחבי ארה"ב מקבלים הסמכה מן האגודה האמריקנית לרדיולוגיה שקובעת תקני סף לרמות הקרינה המותרות ומעריכה את איכותן של התמונות המתקבלות כתוצאה מתהליך הדימות. החל מ-2012 מרפאות חוץ בארה"ב חייבות לקבל הסמכה זו אם ברצונן לקבל החזר הוצאות ממדיקייר, הביטוח הרפואי הציבורי של ארה"ב.

ואולם, אין זה משנה עד כמה יפחיתו מכוני הדימות את רמת הקרינה שבה הם משתמשים, עדיין נותרת בעיה נוספת. פעמים רבות מתבצעות סריקות טומוגרפיה ממוחשבת שאינן הכרחיות והמטופלים נחשפים לקרינה מיותרת. ברוס הילמן מאוניברסיטת וירג'יניה וחוקרים אחרים מודאגים במיוחד מכך שרופאי חדר מיון מורים על מספר גדול מדי של סריקות כאלה בשל הצורך שלהם לקבל החלטות תחת לחץ. סקר שנערך ב-2004 העלה ש-91% מרופאי חדרי מיון אינם סבורים כי טומוגרפיה ממוחשבת מעלה את הסיכון לחלות בסרטן. אבל הרופאים, וכן המטופלים שלהם, מתחילים סוף סוף לעכל את המסר. ניתוח הנתונים של מדיקייר מ-2012 מראה שמגמת העלייה במספר סריקות הטומוגרפיה הממוחשבת החלה להיבלם וייתכן שאפילו לסגת.

"החוקרים עדיין מנסים לקבוע אם יש סיכון בריאותי בבדיקות טומוגרפיה ממוחשבת," אומר דניאל פרוש, רדיולוג הילדים הראשי של המרכז הבריאותי של אוניברסיטת דיוק. “אבל הדרך הבטוחה ביותר היא להניח שאין מנת קרינה בטוחה. ואפילו אם בעוד 20 שנה נגלה שכמות קטנה של קרינה איננה מזיקה, מה נפסיד מכך שננסה היום להפחית למינימום את ההיחשפות לקרינה?”

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

על המחברת

קרינה סטורס (Storrs) היא כתבת מדע ובריאות עצמאית. כתבותיה התפרסמו בין השאר במגזינים מדע פופולרי, The Scientist ו-Health.com.

הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן