תרופה לסרטן בהשראת הפיל

השאלה ששואלים החוקרים היא כיצד פילים, שיש להם פי מאה יותר תאים מאשר לאדם ועל כן סיכוי גדול יותר ללקות בסרטן, פיתחו עמידות כנגד גידולים ממאירים, והאם ניתן לחקות את מנגנוני ההגנה שלהם לטובת פיתוח טיפולים רפואיים לאדם.

פיל אפריקני במהלך ריצה. צילום: shutterstock
פיל אפריקני במהלך ריצה. צילום: shutterstock

מאת: דפנה חיים-לנגפורד

פילים מהווים חידה מהלכת ונושא למחקר בנוגע לעמידותם נגד מחלות סרטן שונות. כמו אצל בעלי חיים אחרים, אצל פילים, רק לעיתים נדירות נמצא גידולים ממאירים. תמותה מסרטן אצל פילים נמוכה מ 5%, בעוד אצל בני אדם, על אף כל הטיפולים והתרופות, תמותה מסרטן מגיעה ל 25-11%. השאלה ששואלים החוקרים היא כיצד פילים, שיש להם פי מאה יותר תאים מאשר לאדם ועל כן סיכוי גדול יותר ללקות בסרטן, פיתחו עמידות כנגד גידולים ממאירים, והאם ניתן לחקות את מנגנוני ההגנה שלהם לטובת פיתוח טיפולים רפואיים לאדם.

בשיתוף פעולה עם גן החיות Hogle והמרכז לשימור פילים Bros Ringling, ביצעו חוקרים מאוניברסיטת יוטה אנליזה של תאי הדם הלבנים, מדם פילים שנלקח כחלק מבדיקות שגרתיות. הם בדקו את האפקט של תאי הדם הלבנים על DNA פגום, המהווה זרז לסרטן. בתגובה, התאים הפגועים השמידו את עצמם. המדענים מצאו שאצל פילים קיימת מערכת, המשופעלת על ידי גן המקודד לחלבון p53, שלדעת החוקרים מסייע בעיכוב התפתחות גידולים ממאירים ביונקים.
אנליזה נוספת מצאה שאצל פילים יש לפחות 40 העתקים של הגן המקודד לחלבון p53, בעוד אצל בני האדם יש רק שניים. רמז נוסף לחשיבותו של החלבון p53 היא העובדה שאצל חצי מבני האדם הלוקים בסרטן נמצא חסר בחלבון p53 פונקציונלי.

ההסבר האבולוציוני לעמידות של פילים כנגד סרטן בהשוואה לבני אדם, כפי שמתאר אותו פרופ' שיפמן (Prof. Schiffman), נובע ממשך תקופת הפוריות של הפילים, יחסית לאורך חייהם. בעוד נשים פוריות עד גיל 40 בממוצע, פילות פוריות רוב חייהן, כך שמחלות סרטניות עלולות לגרום להכחדת המין, ועל כן התפתח במהלך האבולוציה מנגנון הגנה יעיל כנגד מחלות ממאירות אצל פילים.

גישות חדשות לטיפול בסרטן, המבוססות על החלבון p53 נמצאות עתה במחקר יישומי, תוך מציאת אנלוגיים סינתטיים לחלבון p53 ה"פילי", במטרה לייצר הגנה כנגד התא הסרטני באדם. החוקרים נהנים ממענק של מיליון דולר להמשך מחקרם.

לא רק פילים: מחקרים רבים על בעלי חיים עמידים לסרטן מתבצעים באוניברסיטאות ברחבי העולם. התנין, הלוויתן והחולדה, כולם מהווים מקור השראה לבדיקת מנגנוני הגנה כנגד תאים סרטניים. גם למחלות אחרות נעשה ניסיון למצוא מזור באמצעות חיקוי מולקולות ומנגנונים מהחי, ושיתוף פעולה בין זואולוגים, ביולוגים ורופאים יכולים להביא לפריצות דרך רפואיות, כפי שכבר הוכח במקרים שונים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. מחשבה נוספת:
    העלייה בתחילת החיים בזכות הרפואה המודרנית, גורמת לשינוי בסטטיסטיקה של סיבות המוות.
    לא בדקתי את המספרים, אבל ייתכן שללא רפואה מודרנית, אחוז המתים מסרטן היה נמוך בהרבה יותר, ולו בגלל שהרבה היו מתים מסיבות אחרות,,,

  2. לדעתי ההבדל העיקרי מצוי בתזונה טבעית יותר (פיל לא אוכל ג'אנק פוד), ובלי חומרים תעשיתיים במזון, וכן בסביבה פחות אורבנית (פחות קרינה).
    זה כבר ברור למדע מזמן שהגורמים הנ"ל מגבירים את הסיכוי להתפתחות סרטן

  3. שאלות יפות. כדאי לבדוק עוד כיוונים.
    האם חשבתם על כך שפילים ולמעשה כל שאר בעלי החיים, בשונה מהאדם, חיים בתנאים נפשיים אחריים מהאדם?
    האם פיל חי בסטרס? האם הוא דואג כל היום איך יסגור את החודש, חושש מהמצב הבטחוני, או מוטרד מהמחשבה האם הילד שלו ימצא סוף סוף כלה למרות שהוא כמעט בן 40…?
    האדם חי חיים נפשיים לא מאוזנים, לא טבעיים. כל הלחץ בו הוא חי משפיע מאוד על המצב הבריאותי שלו.
    הפילים ושאר בעלי החיים חיים ב"כאן ועכשיו". ללא דאגות מהעתיד או חרטות על העבר. מתכון מצוין לרוגע נפשי.

    אני מעריך שזאת אחת הסיבות, ואולי אף אחת העיקריות לתמותה הנמוכה של פילים מסרטן.

  4. הפיל אינו חי בסביבה מאד 'נקיה' כמו בני האדם, לא שותה מיים מסוננים, חי בבוץ וטינופת, ולכן, אולי, (אבולוציונית) פיתח מערכת חיסונית חזקה הרבה יותר מאיתנו (והמאמר מציין את האמצעים בדם הפיל) שתתמודד עם הרבה יותר סיכונים, ואז סרטן מטופל בגופו בצורה יעילה יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן