נגיף הקורונה

אז מי צודק? המדביקים במכוון או החוששים מהדבקה בבתי הספר? מהן באמת השפעות הנגיף על ילדים? מה אנו יודעים אחרי שנה וחצי של תחלואה, ועוד חודשים ספורים של הדבקות בזן הדלתא? למה אנו יכולים לצפות עם החזרה לבית-הספר במקרה הטוב, או במסיבות ההדבקה במקרה הרע?

נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה אשר גורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונהוירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני אדם נוספים ביניהם הקורונה של בקר, שנמצאת גם בבקר בישראל

הגרסה נושאת 14 מוטציות מגדירות, שבע מתוכם בחלבון הספייק- החלבון המתווך את כניסת הנגיף לתאים אנושיים. זהו מספר גדול יחסית של שינויים בהשוואה לגרסאות הרבות של הוירוס ברחבי העולם

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הוכיחו שניתן לקטול את נגיף הקורונה ביעילות, במהירות ובעלות נמוכה – באמצעות דיודות פולטות אור (LED) בתחום העל-סגול (UV)

הדסה והאונ' העברית ביצעו 130,000 בדיקות קורונה תוך חיסכון של 76% מערכות הבדיקה

נשיא ארה"ב שנדבק בקורונה והחל להראות תסמינים במצב לא קל, קיבל קוקטייל נוגדנים נסיוני. רופאים חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה מפרטים מהם הטיפולים היעילים נגד קורונה, ומהם הטיפולים המבטיחים הנמצאים בניסויים קליניים

החוקרים: נשים בהריון צריכות לנקוט באמצעי זהירות קפדניים כדי לא להידבק בנגיף ולא להדביק את תינוקם. האישה והתינוקת חלו באופן קל יחסית ושוחררו לביתן

הידעתם שמערכת החיסון שלנו מורכבת משתי תת־מערכות? האחת מוּלדת, והאחרת נרכּשת במהלך חיינו. שתיהן יחד נלחמות ככל יכולתן בפולשים (חיידקים, נגיפים ועוד). אז מדוע אנו זקוקים לחיסונים? כי גם שתי אלה לא תמיד מספיקות כדי להילחם בכל הצרות

כיצד להרחיב את מעגלי החדשנות הטכנולוגית בישראל בעידן הקורונה ?