חוקרים מהארווארד שופכים אור חדש על החידה כיצד ישנם בעלי חיים המסוגלים לחדש את כל גופם, והסבירו מדוע למרות קיומן של הגנים יכולת ההתחדשות בבעלי
במחקר בינלאומי שפורסם בכתב העת היוקרתי SCIENCE בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, תל אביב וחברת ההיי-טק NRGene. פיענוח הגנום יאפשר טיפוח של זני חיטה שעמידים בפני
"טכנולוגיית RFID מאפשרת לסמן כל דבורה, והמעקב נעשה אוטומטית באמצעות מחשב המנתח את מה שהוא רואה במצלמות בעזרת אלגוריתמים של ראיית מכונה ותבונה מלאכותית." אומר
החוקרים מצאו קשר סטטיסטי בין צמחים שבויתו בהצלחה, כמו חיטה, לבין צמחים שעברו הכפלה של החומר התורשתי תוצאות המחקר החדש התפרסמו בכתב העת Nature Plants
המחקר הבין-יבשתי, שנערך בראשות פרופ' איתי ינאי מהטכניון, רואה אור בכתב העת Nature
החוקרים אומרים כי השבתה לחיים של ממותה הפכה לריאלית יותר עם הצטברות הידע הגנומי שלה, אך הדבר יקח עוד כמה עשורים. אך גם בלי ההשבה,
הבנת מנגנון הפעולה עשויה להשפיע על הטיפולים בסרטן ובהיפר-פיגמנטציה
המדענים מעריכים כי התגלית תאפשר לפתח סוגים חדשים של תרופות למחלות מעי דלקתיות, דלקת מפרקים שגרונית, טרשת נפוצה, סוכרת ואוטיזם זאת בעקבות מיפוי הגנים של
לדברי פרופ' חורחה דובכובסקי מאונברסיטת קליפורניה בדיוויס ופרופ' לייף אנדרסון מאוניברסיטת אופסלה בשבדיה שחקרו את הגנום של הצמחים ובעלי החיים המבויתים (בהתאמה): במשך עשרת אלפי
זבוב הצה צה מפיץ את טפיל המחלות human African trypanosomiasis, המוכר יותר כמחלת השינה ואת מחלת נגאנה המשפיעה על בני האדם ועל בעלי חיים בהתאמה.
מחקר של דנ"א קדום שנערך באוניברסיטת תל-אביב חושף שהחזירים בארץ ישראל יובאו מאירופה לפני 3,000 שנה
"בניגוד למה שחשבו פעם, ההרכב הגנומי של הנוירונים במוח אינו זהה, אלא מורכב מעבודת טלאים של DNA" אומר פרד גאג', ראש המרכז לחקר המחלות העצביות
המבנה של מחילות עכברים נקבע על פי מספר קטן של רצפים גנטיים
גן המגן על עכבר הבית מפני רעל עכברים הגיע מעכבר ממין ביולוגי אחר
מדענים שנטלו דגימות DNA מהגורילה קמילה מגן החיות בסן דייגו, גילו תובנות חדשות על עץ האבולוציה של האדם
בכל שאר ה-88% יכולים ליפול שגיאות אך החיידק יגדל ויתרבה * השאלה מה דרוש לחיים היא שאלה בסיסית בביולוגיה, אומר אחד החוקרים
היום הוא יום הולדתו של גרגור מנדל, אבי הגנטיקה, ומסתבר שלמרות היותו נזיר, הוא דווקא חיבב את דארווין, עובדה שלא היתה אהודה על חבריו במנזר
מאגרי מידע, אלגוריתמים וכלים אינטרנטיים אחרים – אשר פותחו במכון ויצמן למדע – מסייעים למדענים ברחבי העולם למצוא את דרכם בשטף המידע הנובע מפרויקט המיפוי
ד"ר אסף אהרוני וד"ר אביטל אדטו, מהמחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן למדע, הם החוקרים הישראלים היחידים שהשתתפו בפרויקט, ותרמו למחקר את המיפוי והזיהוי של גנים
פרופ' רועי בר-זיו, מהמחלקה לחומרים ופני שטח שבפקולטה לכימיה, רצה ליצור מערכת מלאכותית שתשלב את הנוחיות של ניסויי מבחנה עם תנאי הצפיפות האמיתיים של התא
מדענים באוניברסיטת ניוקאסל בבריטניה פיתחו שיטה חלוצית אשר מאפשרת להם בפעם הראשונה להעביר בהצלחה DNA בין שתי ביציות אנושיות כאשר התינוק מקבל את ה-DNA הגרעיני
בשנת 1901 הגיעו ששלושה מדענים, בנפרד האחד מהשני, לתובנות מהפכניות לגבי מנגנון התורשה- תובנות שהפכו את תפיסת עולמם של הביולוגים. כשדיווחו אותם המדענים על ממצאיהם,
כלכלנים מתחבטים כבר שנים בשאלה מדוע אנשים לא חוששים מסיכון כאשר הסיכוי לזכות נמוך אבל סכום הזכייה גבוה, כמו למשל בהימור בלוטו, אבל מעדיפים לא
בעקבות מס' כתבות ובעיקר תגובות, חשבתי שנכון יהיה להבהיר את השיטה והמושגים המשמשים במיון החי והצומח
עד לפני כ-30 אלף שנה, חיו לצידנו בני האדם הניאנדרטלים. עד כמה הם היה שונים מאיתנו, מדוע נעלמו פתאום והאם לנו הייתה יד בהיעלמותם? מיפוי
