הגנום

חיטה. מתוך ויקיפדיה

פוענח ורוצף גנום החיטה

במחקר בינלאומי שפורסם בכתב העת היוקרתי SCIENCE בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, תל אביב וחברת ההיי-טק NRGene. פיענוח הגנום יאפשר טיפוח של זני חיטה שעמידים בפני

חיטה. מתוך ויקיפדיה

מחקר חושף פוטנציאל לביות מודרני של צמחי מאכל

החוקרים מצאו קשר סטטיסטי בין צמחים שבויתו בהצלחה, כמו חיטה, לבין צמחים שעברו הכפלה של החומר התורשתי תוצאות המחקר החדש התפרסמו בכתב העת Nature Plants

חיטה. מתוך ויקיפדיה

זוכי פרס וולף לחקלאות 2014: החזרת גנים שאבדו מחיות בר לחיות מבויתות ומצמחי בר לצמחים מבויתים חיוני לשיפור אספקת המזון * השניים הם חלק מתשעת הזוכים שקיבלו את הפרס מנשיא המדינה

לדברי פרופ' חורחה דובכובסקי מאונברסיטת קליפורניה בדיוויס ופרופ' לייף אנדרסון מאוניברסיטת אופסלה בשבדיה שחקרו את הגנום של הצמחים ובעלי החיים המבויתים (בהתאמה): במשך עשרת אלפי

עכבר האייל (Peromyscus maniculatus). צילום: John Good, National Park Service

בית וגֶן

המבנה של מחילות עכברים נקבע על פי מספר קטן של רצפים גנטיים

המחשה גרפית מתוך מחקר של Wellcome Trust Sanger Institute לפיענוח גנום הגורילה

פוענח גנום גורילת השפלה

מדענים שנטלו דגימות DNA מהגורילה קמילה ‫מגן החיות בסן דייגו, גילו תובנות חדשות על עץ האבולוציה של האדם

מימין: פרופ' יואל זוסמן, ד"ר חיים פרילוסקי, פרופ' דורון לנצט, מרילין שפרן ופרופ' מאיר וילצ'ק.

ארגז כלים

מאגרי מידע, אלגוריתמים וכלים אינטרנטיים אחרים – אשר פותחו במכון ויצמן למדע – מסייעים למדענים ברחבי העולם למצוא את דרכם בשטף המידע הנובע מפרויקט המיפוי

מימין: ד"ר אמנון בוקסבוים, ד"ר שירלי דאובה, פרופ' רועי בר-זיו ודן ברכה

צפוף בגנום

פרופ' רועי בר-זיו, מהמחלקה לחומרים ופני שטח שבפקולטה לכימיה, רצה ליצור מערכת מלאכותית שתשלב את הנוחיות של ניסויי מבחנה עם תנאי הצפיפות האמיתיים של התא

איזה מין אנחנו?

בעקבות מס' כתבות ובעיקר תגובות, חשבתי שנכון יהיה להבהיר את השיטה והמושגים המשמשים במיון החי והצומח

השכנים שנעלמו: הדנ"א הניאנדרטלי ואנחנו

עד לפני כ-30 אלף שנה, חיו לצידנו בני האדם הניאנדרטלים. עד כמה הם היה שונים מאיתנו, מדוע נעלמו פתאום והאם לנו הייתה יד בהיעלמותם? מיפוי

דילוג לתוכן