מאת יובל דרור ה”ארץ”
https://www.hayadan.org.il/antelopedna.html
הפרויקט החדש של המוזיאון הלאומי להיסטוריה בלונדון מבקש להיות המקבילה המודרנית של “תיבת נוח” המקראית. מטרת הפרויקט, שהושק שלשום, היא לאסוף ולשמר את הרקמות והמטען הגנטי (ד-נ-א) של בעלי חיים בסכנת הכחדה. בשלב זה אמנם עוד אי אפשר לשבט את בעלי החיים המדוברים, אך המדענים מקווים שבעתיד תימצא הדרך להחזירם לחיים – אם ייכחדו.
אלפי מינים של בעלי חיים נמצאים ברשימת בעלי החיים שבסכנת הכחדה. דו”ח שהוגש באחרונה לאו”ם קובע, כי 1,130 מינים של יונקים ו-1,183 מינים של ציפורים נמצאים בסכנת הכחדה. מחקר שפורסם בתחילת השנה בכתב העת “Nature” מציג תמונה קשה עוד יותר. החוקרים קבעו כי התחממות כדור הארץ תביא בעוד כ-50 שנה להכחדה של יותר ממיליון מינים וזנים של בעלי חיים וצמחים הגדלים על פני הכדור, בשל שינויי אקלים שיתרחשו בסביבה שבה הם חיים.
יוזמי הפרויקט החליטו לשמר את המידע הגנטי של המינים הנכחדים לפני שיהיה מאוחר מדי. במסגרת הפרויקט יוקפאו כמה מינים בשלמותם (מסיבה זו זכה הפרויקט לכינוי “תיבת נוח הקפואה”), ואולם ברוב המקרים יילקחו מבעלי החיים דגימות של רקמות, כדי שהמדענים יוכלו להמשיך ולחקור אותם גם אם יכחדו. כדי למנוע מצב שבו כל המידע נמצא במקום אחד, יאוחסנו חלק מהדגימות במוזיאון ההיסטוריה שבלונדון ואילו אחרות יאוחסנו במקומות אחרים.
“מינים רבים עומדים להיכחד בקצב מפחיד”, אמר פיליפ ריינבאו מהמוזיאון בראיון ל”גארדיאן” הבריטי. “אנחנו מקווים, שאם נשמור רקמות של בעלי החיים נוכל יום אחד להשתיל אותן אצל בעלי חיים אחרים, שישמשו כפונדקאים, ובדרך כלשהי תתאפשר החזרתם לחיים של המינים שנכחדו. זה אולי נשמע דמיוני, אבל זה יהיה מאוד חבל אם בעוד 40 שנה מדענים יאמרו לעצמם 'תראו מה אנחנו יכולים לעשות היום (מבחינה טכנולוגית – י”ד), למה לא שמרנו את הרקמות של בעלי החיים שנכחדו?'”.
כמה רקמות של בעלי חיים נכחדים כבר הופקדו בתיבת נוח הקפואה, ובהן רקמותיה של האנטילופה בעלת הקרניים המעוגלות, היונה מהאי סוסורו, דג אלמוג המכונה חשמנון, סוסון ים חלק ועוד.
בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להחזיר לחיים בעלי חיים שנכחדו – אך ללא הצלחה. באוסטרליה, לדוגמה, ניסו מדענים לחבר פיסות ד-נ-א של הנמר הטסמני שנכחד לפני 65 שנה ואת המואה (Moa), ציפור שנכחדה לפני 400 שנה. ב-2001 ניסו מדענים לשבט את הגאור – שור פרא שחי ביערות בהודו, בבורמה (מיאנמאר) ובנפאל. אוכלוסיית הגאור הידלדלה בשל כריתת היערות. המדענים לקחו גרעין שהוצא מתא של גאור זכר ומיזגו אותו עם ביצית של פרה, שגרעינה הוסר ממנה. הביצית נשתלה ברחם של פרה פונדקאית. הצאצא נולד ומת כעבור יומיים, מזיהום; לא ברור אם הוא קשור לתהליך השיבוט. כישלון זה לא מפריע למדענים יפאנים לנסות להחזיר לחיים את הממותה השעירה, דודנית קרובה של הפיל, שנכחדה לפני עשרת אלפים שנה.
חיות שנכחדו ושנמצאות בסכנת הכחדה
דודו: ציפור שאינה מסוגלת לעוף. נראתה לאחרונה ב-1681
חלזונות עץ פולינזים: גדלים בעיקר ביערות גשם
האנטילופה בעלת הקרניים המעוגלות: גדל במרכז ובצפון אפריקה. קרניו המיוחדות הובילו לציד מסיווי שלו מצד בני האדם
באדיבות וואלה
