עד לפני כ-30 אלף שנה, חיו לצידנו בני האדם הניאנדרטלים. עד כמה הם היה שונים מאיתנו, מדוע נעלמו פתאום והאם לנו הייתה יד בהיעלמותם? מיפוי הגנום הניאנדרטלי, שיושלם בקרוב, עשוי לספק תשובות לכמה מן השאלות הללו
מיכל סלומון, “גליליאו”
הניאנדרטלים היו קבוצה בשרשרת האבולוציה של האדם (לאמור, הם היו הומינידים) הקרובה ביותר לבני האדם החיים כיום, אך הם לא היו אבותינו. שרידים של ניאנדרטלים או של מאפייני תרבותם נמצאו בעיקר באירופה אך גם במערב אסיה ואף בארץ, במערות הכרמל ונחל עמוד.
מי היו הניאנדרטלים שחיו במקביל לאבותינו מאות אלפי שנים עד שנכחדו לפני כ-30 אלף שנים? אם בעבר נחשבו הניאנדרטלים ליצורים טיפשים ונחותים, הרי כיום הדעה הרווחת שונה לחלוטין.
ממחקר בין-תחומי שנערך בשנים האחרונות באירופה, בארצות הברית ובארץ, עולה כי גודל מוחם היה דומה בנפחו לזה של האדם הקדמון (בערך 1400 סמ”ק). הם יצרו כלים יעילים ותזונתם, אף שהיתה פחות מגוונת מזו של האדם הקדמון כללה בשר ואף דגים בהתאם לסביבה שבה חיו. לכן, היום הדעה הרווחת היא כי הניאנדרטלים היו יצורים חכמים שידעו לנצל היטב את סביבתם. אם כן, כיצד אפשר להסביר את היעלמותם?
השערות שונות הועלו כדי לנסות ולפתור את שאלת ההכחדה של אוכלוסיית הניאנדרטלים. בין ההשערות הללו נזכיר אלימות כלפי הניאנדרטלים מצדו של האדם הקדמון. אף על פי שאין עדות לחיי שיתוף של ניאנדרטלים והאדם הקדמון יש חפיפה גיאוגרפית בין האוכלוסיות שלהם.
בכרמל, למשל, נמצא אתר ניאנדרטלי מטרים ספורים מאתר של האדם הקדמון. שני המינים תוארכו לאותה תקופה כך שלפחות בכמה אזורים ייתכן שהם חיו בשכנות טובה. נוסף על כך, בכמה אתרי ניאנדרטלים נראה שינוי בתרבות החומרית (שלא השתנתה במשך 300,000 שנים) עם הגעת האדם, וייתכן ששינוי זה מצביע גם הוא על שכנות קרובה בין שתי האוכלוסיות והעברה של טכנולוגיות מהאדם לניאנדרטל.
עם זאת, ההשערה לגבי אלימות בין שתי האוכלוסיות מתבססת על מספר קטן של עצמות ניאנדרטלים שבהן נראו צלקות שנגרמו מכלי חד. ואולם גם אם נניח שמקורן באלימות מצדו של האדם הקדמון ולא מתאונת ציד, למשל, הצלקת מעידה על כך שהפרט לא מת מהפגיעה אלא החלים ממנה.
מאמר שפורסם במאי ב-Journal of Anthropological Sciences מחזק את ההשערה על אלימות כלפי הניאנדרטלים בהציגו מקרה שבו האדם הקדמון בן-מיננו אכל ניאנדרתל. בהנחה שהפירוש לממצא נכון, הייתכן שמדובר באירוע משני בלבד, שאין בו משום גורם להיעלמות הניאנדרטלים?
השערה נוספת להיעלמות הניאנדרטלים היא הופעתו של פתוגן (מחולל מחלה) שאוכלוסיית הניאנדרטלים שהיתה רגישה כלפיו, ואילו האדם בן מיננו היה עמיד כלפיו. להשערה זו אין כל עדות פרט למספר קטן של עצמות בשני אתרים ארכיאולוגיים שבהן נראו נגעים שונים ואקראיים, אשר אינם מעידים על מגֵפה.
בעיקרון, הבדל בעמידות לפתוגן בין שתי אוכלוסיות עשוי לנבוע מהבדלים באורח החיים, אך במקרה זה שתי האוכלוסיות חיו חיי נוודות בסביבות דומות. האפשרות שהפתוגן הגיע מבעלי החיים נדחתה מאחר שתהליך הביות החל רק כ-20,000 שנים לאחר היעלמות אחרוני הניאנדרטלים.
השערה שלישית מתבססת על שינוי קיצוני באקלים שהתרחש סמוך לזמן היכחדות הניאנדרטלים. אלה שחיו לאורך תקופת הקרח האחרונה נחשבו באופן מסורתי לבעלי יכולת הסתגלות טובה לתנאי קור. לפי השערה זו, ייתכן שההתחממות לאחר תקופת הקרח האחרונה והפשרת הקרחונים הקשתה על חיי הניאנדרטלים, צימצמה משמעותית את סביבת מחייתם, הגבילה את האזור המתאים מבחינת לציד והביאה בסופו של דבר להכחדתם.
השערה רביעית מצביעה על תזונה ושיטות ציד שונות. מחקר של האיזוטופים היציבים פחמן ( C13 ) וחנקן ( N15 ) בעצמות הניאנדרטלים והאדם הקדמון הראה כי הניאנדרטלים ניזונו באופן כמעט בלעדי מבעלי חיים, ואילו תזונת האדם הקדמון היתה מגוונת יותר והתבססה גם על חלבון מהצומח.
שיטת הציד של הניאנדרטלים כללה נעיצת החץ בחיה הניצודה ואילו האדם הקדמון זרק את החץ לכיוון החיה. השיטה השנייה הצריכה פחות אנרגיה והתאימה יותר לשטחים פתוחים, שהפכו נרחבים יותר עם שינוי האקלים שבא לאחר תקופת הקרח האחרונה ועמה היעלמות היערות. הניאנדרטלים לא השכילו להתאים את שיטת הציד שלהם לתנאי הסביבה החדשים ובתחרות על אותם המשאבים היה זה האדם בן מיננו שאכל בסוף היום.
המבנה האנטומי של הניאנדרטלים הכביד גם הוא על יעילות הציד, מאחר שגפי הניאנדרטלים היו קצרות ביחס לגפיו של האדם הקדמון. מבנה אנטומי זה הקשה עליהם לנוע במהירות כדי לתקוף או כדי לברוח. על מנת ללכת ולרוץ, נדרש הניאנדרטל לכ-30% אנרגיה יותר ביחס לאדם הקדמון. גם המיקום השונה של עצם האגן אצל הניאנדרטלים הקשה על ספיגת זעזועים בשעת הליכה או ריצה. אם כן, השערה חמישית גורסת כי המבנה האנטומי של הניאנדרטלים הביא להכחדתם.
מהשוואה בין גודל הגולגולת של הניאנדרטלים והאדם הקדמון עולה הבדל בעיקר בקצב גדילת המוח. מוח הניאנדרטל הגיע לגודלו המלא כבר בגיל 8-6 שנים. בגיל זה היה מוח הניאנדרטל גדול ב-10% מזה של ילד האדם הקדמון שגילו מקביל.
מאחר שמוחות התינוקות בשתי האוכלוסיות זהים בגודלם, הסיקו החוקרים כי מוחם של ילדי הניאנדרטלים גדל בקצב מהיר יותר, ושהיה לכך מחיר לא קל – על האם לספק משאבים רבים יותר לתינוקה לעומת מה שנדרש מאם האדם הקדמון. מכאן הסיק צוות חוקרים, בראשותו של קריסטוף זוליקופר (Zollikofer), כי אצל הניאנדרטלים נדרש פרק זמן גדול יותר בין היריונות ולכך היתה השלכה ישירה על גודל האוכלוסייה.
ההשערה השישית והנועזת מכולן גורסת כי היו יחסי רבייה (יחסי מין) בין שתי האוכלוסיות עד שהתקבלה אוכלוסייה אחת שמקורה בניאנדרטלים ובאדם הקדמון. תיאוריה זו מתבססת על מציאת שלושה שלדי אדם קדמון (במערב פורטוגל, רומניה, צ'כיה) שגילם לפני כ-30,000 שנים ולהם מאפיינים שמקצתם אופייניים לניאנדרטל.
שתי מוטציות שאומרות הכל
במחקר גנטי שנערך במעבדתו של קרל ללואזה-פוקס (Lalueza-Fox) בספרד נבחנה האפשרות שלפיה שיער אדמוני ונמשים הם תכונות שמקורן בניאנדרטלים. במחקר זה נמצא כי בין עצמות הניאנדרטלים שמהן הופק דנ”א היו כאלה שבהם נראתה מוטציה בגן MC1R המעידה על אדמוניות השיער. אך מוטציה זו שונה מאלו המצויות אצל בעלי שיער אדמוני החיים כיום. משמעות הדבר כי אין קשר בין המאורעות של יצירת המוטציות בניאנדרטל ובאדם, אף על פי שהתוצאה בשני המקרים דומה.
לצד מחקרים המתמקדים בגן אחד ספציפי, טכנולוגיות חדישות שפותחו לאחרונה מאפשרות פענוח גנומים שלמים של בעלי חיים שנכחדו (מחקרים אלה נמנים עם עשרת המחקרים שנבחרו על-ידי שבועון המדע Science כמחקרים החשובים ביותר ב-2008.
קבוצת המחקר בראשותו של סווַנטה פאבו (Pääbo), ממכון מקס פלאנק בגרמניה, הצליחה למצוא עצמות ניאנדרטלים ברמת שימור יוצאת דופן שאפשרה להם לפרסם באוגוסט 2008 את רצף הגנום המיטוכונדרי של ניאנדרטלים (ממערת Vindija שבקרואטיה). על פי מחקר זה נפרדו קווי האבולוציה של האדם הקדמון והניאנדרטלים לפני כ-140,000-600,000 שנים. כמו כן, ביצעו חוקרים אלו השוואה בין רצף הגנום המיטוכונדרי של ניאנדרטל, אדם ושימפנזה, אך המשמעות האבולוציונית של ההבדלים שנמצאו עדיין לא ברורה.
לכשיושלם המיפוי של כלל הגנום הנאנדרטלי תיערך השוואה הן לגנום האדם (שפוענח ב-2003) והן לגנום השימפנזה (שפוענח ב-2004). מהשוואה בין גנומים אלו נוכל ללמוד על אבולוציה של גנים לאורך האבולוציה ומכאן על תכונות מסוימות באוכלוסייה, שלהן חשיבות אבולוציונית.
קבוצת המחקר בראשותו של פאבו, החוקרת את גנום הנאנדרטלים, כבר הצביעה על תרומה חשובה להבנת הנאנדרטלים שעשויה להתקבל ממחקר מַתאים. בחפשם אחר הבדל גנטי בין שימפנזה לאדם זיהו החוקרים גן בעל חשיבות בהתפתחות תקינה של דיבור ושפה, הגן FOXP (forkhead box P2). שתי מוטציות בגן זה מבדילות בינינו לבין השימפנזים.
מוטציה אחרת בגן זה, שנמצאה בילדים הלוקים בקשיי דיבור, פוגעת בפעילותו של הגן וגורמת לקשיי דיבור כתוצאה מליקוי בחלק המוח שמתרגם כוונת דיבור לתנועות שרירים מסוימות. החוקרים הסיקו כי שתי מוטציות המבדילות בינינו לבין השימפנזים חיוניות ליכולת שלנו לדבר ולפתח שפה מורכבת ומיקדו את עבודתם בשתי המוטציות אצל הניאנדרטלים.
להפתעתם גילו החוקרים אצל הניאנדרטלים את צורת הגן האופיינית לאדם המודרני, זו הכוללת את שתי המוטציות המאפשרות דיבור ושפה. יש להמתין אמנם לקביעת הרצף של כלל הגן כדי לוודא שאין בו מוטציות נוספות, אך בהחלט מדובר בהפתעה. ההפתעה נבעה מהעובדה שמודלים גנטיים צפו שצורת הגן האופיינית לאדם היא בת 200,000 שנים ולא התקיימה אצל הניאנדרטלים.
רק בדיקה ישירה של גנום הניאנדרטלים העלתה ששתי מוטציות אלו התרחשו כבר לפני הפיצול האבולוציוני בין הניאנדרטלים והאדם הקדמון או שהיתה העברה של צורה זו של גן מהאדם לניאנדרטל. ממחקר זה עולה כי ייתכן שיכולת התקשורת של הניאנדרטלים היתה טובה מכפי שחשבו עד כה. יכולת הדיבור חיונית לא רק לתקשורת ולפיתוח מיומנות חברתית אלא גם להעברת זיכרונות, ניסיון חיים וידע מדור לדור.
לניאנדרטלים, כאמור, היה נפח מוח דומה למדי לזה של האדם המודרני. האם יראה המיפוי הכולל של גנום הניאנדרטלים שהם היו ממש כמונו? או שמוחם היה פחות מפותח (מותאם לפעילות אינטואיטיבית בלבד), פחות גמיש ביכולותיו, ומסוגל פחות להסתגל לתנאי סביבה משתנים? האם לא עמד מוחם באתגרים שניצבו מולם והוא זה שגרם בסופו של דבר להיעלמותם? או שאולי נכונה התיאוריה הגורסת שהניאנדרטל נעלם בעקבות יחסי רבייה בינו לאדם הקדמון?
הגן שייתן מענה לשאלה האחרונה הוא microcephalin. תצורת גן זה, שעברה ברירה חיובית חזקה במיוחד לאורך אבולוציית האדם (כפי שנכתב קודם), החל מלפני 37,000 שנים, היא התצורה השכיחה כיום באירופה וחסרה באפריקה. המצאות תצורה זו בגנום הניאנדרטל תוכיח העברה של גנים מהניאנדרטל לאדם הקדמון ותאשר תיאוריה זו להיעלמותם של הניאנדרטלים.
ד”ר מיכל סלמון היא גנטיקאית, מומחית לדנ”א עתיק. סיימה דוקטורט בתוכנית משולבת של מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת תל אביב, ופוסט-דוקטורט בהרווארד, ארה”ב.
33 תגובות
מנחה היקום:
לא ניתן לדעת על פי מבנה האגן אם הוא רץ מהר יותר או פחות מן ההומו סאפיינס.
חוץ מזה – חיפשתי בקישור שנתת את המילים "מגושם" ו"אגן".
המילה "מגושם" אינה מופיעה כלל והמילה "אגן" מופיעה בהקשר שונה לחלוטין.
האם נתת קישור שונה מזה שאליו התכוונת?
למיכאל רוטשילד -אני מפנה אותך לויקיפדיה לקראת הסוף תוכל לקרוא את התיאור האנטומי. שים לב במיוחד להסבר על מבנה האגן, ממנו מקישים חוקרים כי הניאנדרטלי היה חזק יותר אך מגושם הרבה יותר.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%98%D7%9C%D7%99
מנחה היקום:
יש הרבה חוסר הגיון בדבריך:
1. פער השרירים היה כנראה גדול הרבה יותר מן ההבדל במשקל העצמות. סביר יותר שהניאנדרתאלי דווקא רץ מהר יותר – ממש כשם שדוב רץ מהר יותר. בכל מקרה – על מה מבוססת הנחתך שהניאנדרתאלים היו מסורבלים?
2. אם העניין של משקל העצמות יכלו הניאנדרתאלים לנצל את כוחם העודף ולגזול את שלל הציד מן ההומו סאפיינס.
3. אין לכל זה כל קשר לוויכוח על נשים בצבא.
לדעתי התאוריה שלך הרבה פחות מן התאוריות שהוצגו במאמר.
הפתרון לחידה הוא כנראה מבנה העצמות הכבד.
כאשר 2 גזעים מתחרים על אותם משאבים, וכאשר משאבים אלו הולכים
ומצטמצמים, נניח בעקבות עידן קרח, או שינויי אקלים מקומיים, היכולת לרוץ אחרי בעל חיים במקום להתנהל אחריו בכבדות, עושה את ההבדל. גם אם הניאנדרטלים היו יותר אנטיליגנטים, והרבה יותר חזקים פיזית. האדם היה פשוט זריז יותר.
שימו לב בימנו, כמה דיונים יש על נשים בחילות קרביים, כאשר על הפרק העובדה הידועה שפער השרירים בין שני המינים הוא בסה"כ כ – 10% בממוצע !
לא. בן-נר
בקש ממישהו שיגיה את מה שאתה כותב והמנע משגיאות כתיב רבות ומביכות
מאמר מרתק
אחלה מאמר תודה וכל הכבוד
אני חושב שהם פגשו בני אדם, ראו איזה שכנים יש להם ופשוט עזבו.
א.בן-נר:
לא רק ששאלתי אותו – אלא שגם פרסמתי את תשובתו באותו דיון:
https://www.hayadan.org.il/dog-nose-161108/#comment-192269
למיכאל
בזמנו (כמו שנהוג לאמר), להערכתי לפני כשנתיים שלוש, כבר דנו בסוגיה זו ואף הפניתי בתגובתי את קוראי "הידען" למקורות התומכים בגרסת הביות, לרבבות ממצאים ארכיאולוגיים (!!!).
אתה השבת לי אז, למיטב זיכרוני, כי תאוריה זו הנה חדשה עבורך אך יש לך ידיד טוב שהוא חוקר מומחה בתחום זה וברצונך להתיעץ בו. באותו זמן נסע ידידך לחו"ל ולכן העניין נשכח אז.
האם בינתיים שאלת אותו לגבי היפוטזה זו ?
הספקן:
עד כמה שידוע לי אין בממצאים הארכאולוגיים מידע שמאשש או סותר חיים משותפים של שתי האוכלוסיות.
רוב ממצאי הניאנדרתלים משתייכים בכלל לתקופה שקדמה להומו סאפיינס.
הידע שלנו בגנטיקה אינו מאפשר, לדעתי, לדעת אם צאצא משותף של שני המינים יהיה פורה – הרי אין אפילו דרך לנבא פוריות של אדם בן זמננו על פי ה DNA שלו.
כמו כן – לא ידוע אם בכלל יכלו שני המינים להביא צאצאים משותפים ובטח לא אם צאצאים כאלה יכלו לחיות או שמתו בילדותם.
כאמור – אני אינני מוציא מכלל אפשרות גם את האפשרות שלא היו להם מעולם צאצאים משותפים עם הומו סאפיינס – למרות שניסו (אינני מקבל את קביעתך שהצורך האימהי יכול היה להשפיע בעניין – גם בגלל חוסר הידע וגם בגלל שאהבת ההורים לילדיהם זה דבר שההורים מתחילים להבין רק אחרי שיש להם ילדים – לא לפני).
מיכאל, אתה צודק, הם לא היו יכולים לשים לב אם היה נולד להם בן-תערובת עקר או לא…
אבל בשביל שהתאוריה שלך תעבוד צריך היה למצוא יותר ממצאים אשר מראים של גופות של הסייפיינס והניאנדרטלי באותו איזור ממש… ועד כמה שאני יודע (ויכול להיות שאני טועה) בד"כ מצאו שבטים של הומוסייפיינס בניפרד ושל הניאנדרטלי בנפרד… לא?
נ.ב. אני גם לא ביולוג גדול, אבל אני חושב שאפשר לבדוק אם הצאצאים של שני המינים הם באמת עקרים או לא… לא?
א.בן-נר:
אין עדויות להרג של ניאנדרתלים בידי בני אדם (יש כאלו לגבי חיות אחרות).
יש עדויות מעטות לחיים משותפים.
זה מסתדר עם טענתי ולא מסתדר עם טענתך.
חוץ מזה – נכון ענה לך מישהו אחר לגמרי בעניין ביות החיות.
מישהו אחר לגמרי:
לא תתפלא אבל בינתיים חיפשו ולא מצאו.
זיו ואדי:
הכל עניין של סדרי גודל של האוכלוסיות.
כשיש הרבה הומוסאפיינס ומעט ניאנדרתלים (וזה מה שהיה) התוצאה שתיארתי מובטחת כיוון שלא משנה מי אתה – רוב הסיכויים שבין זוגך יהיה הומו סאפיינס ולכן גם אם התרבותם של ההומוסאפיינס נפגעה במשהו – זו של הניאנדרתאלים נבלמה כמעט כליל.
הספקן הלא מסופק:
מה שאמרתי הוא שבכלל לא בטוח שהם הבחינו בכך.
כפי שאמרתי – אינני בטוח אפילו שידעו שמגע מיני מביא להיריון וגם אילו ידעו – הרי לא תמיד זה פועל ולכן די בטוח שלא ידעו שקשר בין ניאנדרתל להומוסאפיינס אינו פורה וגם אילו היו מסוגלים להגיע לאבחנה זו הרי שהתסריט שבו נוצר צאצא שאינו פורה – בטוח שלא עלה אפילו בדעתם (במיוחד מכיוון שרוב ההורים לא זכו כלל להיות סבא וסבתא).
ל-9. חוץ מלבקש יפה ממי שנתקל בבעיה לעבור מאקספולרר (שם היא קיימת) לפיירפוקס או לכרום (שם היא לא קיימת) אין הרבה מה לעשות. תאמין לי שנסינו הכל.
בעיקרון האתר אמור לעבוד טוב בכל הפלטפורמות אבל משום מה יש את המודעות מצד ימין שהן סוררות.
אבי
מיכאל, אני חושב שהצורך האימהי היה קיים גם אז, הרי אחרת היה קשה לגזע לשרוד… לכן קשה לי להאמין שאחרי שהם הבינו שאין ילדים מזיווג הם המשיכו במסורת…
אבל תיאוריה נחמדה בכל אופן 🙂
מיכאל רוטשילד,
לגבי התאוריה שלך ב -4:
מדוע לדעתך אי ההעמדה של צאצאים/העמדת צאצאים בלתי פוריים פעלה רק נגד הנאנדרטלי, ולא גם נגד הספיינס?
"הגן שייתן מענה לשאלה האחרונה הוא microcephalin. תצורת גן זה, שעברה ברירה חיובית חזקה במיוחד לאורך אבולוציית האדם (כפי שנכתב קודם), החל מלפני 37,000 שנים, היא התצורה השכיחה כיום באירופה וחסרה באפריקה. המצאות תצורה זו בגנום הניאנדרטל תוכיח העברה של גנים מהניאנדרטל לאדם הקדמון ותאשר תיאוריה זו להיעלמותם של הניאנדרטלים".
שאלה: האם העובדה שהמצאות הגן אצל הספיינס הארופי היא ראיה מוחלטת לנכונותה של התאוריה בדבר העברת גנים מהנאנדרטללי לספיינס? לא. יתכן שהגן אצל הספיינס הוא תוצאה של התפתחות (מוטציה) גנטית בלתי תלויה בזיווג שבין שני המינים. מדובר בראיה נסיבתית, לא יותר.
שאלה: האם הגן הזה מצוי גם בין גזעים אסיאתיים? אם התאוריה של העברת גנים מהניאנדרטלי לספיינס באירופה נכונה – הרי שצריכים לומר שהגן הזה צריך שימצא גם בגזעים האסיאתיים. אם לא נמצא את הגן אצל האסיאתיים – התאוריה שגויה, שכן גם שם הניאנדרטלי נעלם, ולא יתכן שהוא נעלם מחמת הספגותו בספיינס לאחר זיווגים בין המינים.
באמת אפשר לשים לב לאיזשהו מאפיין פיזי משותף שיש לג’ינג’ים ויש בו משהו שמזכיר את הילד בתמונה
זכור לי שקראתי מאמר בקשר למוצא הגזעי של העמים באירופה שהבסקים אינם אינדו-אירופיים והם עם עתיק מאוד ויתכן מוצא ניאנדתאלי מעורב
לדעתי נקודה שפיקששו לפחות בכתבה זו, היא הניסיון להשוות את הישרשדותם להשרדות האדם הקדמון ולא להשרדות מינים אחרים.. לא בטוח שהאדם הוא ש"ניצח" אותם כנראה זו הסביבה, אני מאמין שהאדם הקדמון לא הבחין בינו לבין נאדרטאלי זולת העובדה שהוא כנראה "בן שבט אחר" שקשה להבינו.. ולא התארגנות אנטי נאדרטלית אצלו שגרמה לו להלחם דווקא בו.
לכן רביה בין מינית – (מוצלחת או לא (תודה למיכאל רוטשילד – על ההבחנה)) ודאי קרתה, אבל מדוע האדם שרד אותה ואילו הנאדרטלי לא.. אלימות בינהם גם קרתה , ודאי – שוב האדם שרד הנאדרטאלי לא.. למה בעלי חיים של צתקופת הקרח המותאמים כמו הנאדרטלי לחורף – שרדו (כמובן בחלקם -למשל הממוטה) ונאדרטאלי לא… התבוללות בין גזעית היתה מתאימה כהסבר, אבל אין עדיות עדיין .. לדעתי ההנאדרתלי התרבה פחות – זו הסברה העיקרית ובשילוב החלאה בין מינית לא מוצלחת ובאלימות וצמצום אזורי שליטה .. הוא נעלם – כמו בפלישה של שבט אחד לשבט אחר. המאורגן יותר הרב יותר הזריז יותר והגמיש יותר שורד.. והשני גם אבל במספרים נמוכים (ראו בושמנים) אבל אם אין רבייה בין גזעית ורבייה איטית תוך גזעית .. התוצר היכחדות.
ל9
זוהי לא בעיה של אבי לפתור
ואם כבר אני לפעמים לוחץ בכוונה על הפרסומות בשביל הידען
אם אתה לא רוצה מודעות
ישנה תוכנה שנקראת ad muncher והיא מאפשרת לגלוש ללא פרסומות whatsoever
לעניין הרגשות.
נראה לי מדוייק יותר לאמר כי היו להם "רגשות ניאנדרטליים" (!!!) להומוספיאנס לאומת זאת היו (ולחלק עדיין יש כיום)-רגשות הומאניים.
באיזו מידה היתה קיימת "תקשורת רגשות" ביין הניאנדרטליים להומאניים ?……….
ידוע לכל כי הרגשות ההומאניים הינם מגוונים ומורכבים ביותר ולרוב אף מוסתרים, עד כי גם לנו, ההומוספיאנסים, קשה לרוב לפענח זה את רגשותיו של זה.
לעומת זאת קל לנו הרבה יותר לפענח למשל את רגשותיו של כלבנו משום שהם פחות מגוונים ובלתי מוסתרים.
היתכן כי דאווקא תכונותיו הרגשיות של הנאנדרטלי הם שהעמידוהו בעמדת פיגור מול ההומוספיאנס ?
לדוגמא, היתכן כי רגשות תוקפניים מנעו ממנו שיכלול המבנה החברתי וכתוצאה מכך נמנע בחברת הניאנדרטלים שיתוף פעולה אפקטיבי הכרחי להגנה והשגת מזון ?
יתכן כי המרקם החברתי שלהם קרס וחלקם, אלה שלא הושמדו, הצליחו להצטרף להומוספיאנס ולהעמיד צאצאים מעורבים.
מזכיר קצת את הסיפור על שבטי האינקה והמיה בדרום אמריקה שתרבותם הובילה אותם לאבדון אך, פריטים רבים מהם, צאצאיהם
הגנטיים, עדיין חיים ומתרבים עם העמים האירופים שכבשו אותם.
ל-10 (בן-נר) ע"פ המאמר לא היה יתרון להומוספיאנס באותה באותה
נקודת זמן מבחינת תרבות חיות, שהרי תרבות חיות החל כעשרים אלף
שנים מאוחר יותר.
דרך אגב, יחסי רבייה מכחידים את אוכלוסיית חתולי הבר, למרות
שהצאצאים פוריים (ומדובר באוכלוסייה שקל לזהות את שונותה
הגנטית);רוצה לומר, שלא אתפלא במיוחד אם חלקנו נושאים גנים
ניאדרטליים.
למיכאל רוטשילד.
נראה לי כי לקית באידיאליזם-אופטימי יתר על המידה בסברתך כי יחסי האהבה (Make love – not war)ביין הניאנדרטלים וההומוספיאנס, הם שהביאו להכחדת הניאנדרטל.
אני נוטה דאווקא להאמין (למרבה הצער) כי עולמם של קדמונינו היה עולם עלים וכוחני רווי מלחמות על טריטוריות ומקורות מחיה כגון מיים ואזורי צייד.
זכורני כי מאמרים בנושא זה כבר התפרסמו בעבר ,מעל דפי הידען"
וכבר אז העליתי תאוריה שקראתי (בעבר הרחוק יותר) כי,
יתרונו העיקרי של ההומוספיאנס נבע מיכולתו לתרבת חיות !!! כגון: כלבים, תרנגולות, בקר וצאן. תרבות החיות הקנו להומוספיאנס יתרונות, הן בצייד, הן במלחמה נגד הניאנדרטל (ע"י הכלבים)והן באספקת מזון (ע"י תרנגולות,בקר וצאן). החיות צורכות למזונן עשב שאינו מאכל לאדם ומייצרות ממנו תוצרים כגון חלב,ביצים ובשר שהנם מזון לאדם.
לכן רבותי כשהנכם פוסעים ברחוב ועוברים ליד כלב כלשהו, דעו לכם כי הקשרים האבולוציוניים שלכם עם אותו כלב הינם קשרים עתיקים ואמיצים ולפיכך לפחות תנו לו את הכבוד המגיע לו (ומגיע).
לאבי שלום.
איך ניתן להתגבר על ההסתרה של המודעות על שורות המאמר ?
תודה לעזרתך .
הכוונה לתאוריה שההומו סאפיינס הכחידו אותם
אני מתכוון לכך שהיו מלחמות דת עקובות מדם בין 2 המינים.
יעקב:
אינני יודע מהם רגשות הומאנים אבל אם העדרם היא סיבה למות הרי שכל בעלי החיים היו צריכים למות.
חוץ מזה – הם שרדו המון זמן עד שנפגשו עם ההומו סאפיינס – איך הם עשו זאת ללא אותם רגשות?
או שהם נכחדו כי לא היה להם רגשות הומאנים
תגובה ששלחתי לגליליאו כאשר נתקלתי במאמר שם:
היכחדות הניאנדרתלים – אפשרות נוספת – תגובה לגיליון 133
קראתי בעניין את כתבתה של מיכל סלמון בנושא זה והחלטתי לפרסם בתגובה רעיון שאני מחזיק "בבטן" כבר שנים רבות.
לדעתי אחת הסיבות הסבירות ביותר להיעלמותם המוחלטת של הניאנדרתלים היא דווקא המפגש הבלתי אלים שלהם עם ההומו סאפיינס.
יכול בהחלט להיות ששתי אוכלוסיות הומינידים אלו אכן אמצו – פשוטה כמשמעה – את הסיסמה Make Love – Not war אלא שהזיווגים הניבו צאצאים בלתי פוריים או שלא הניבו צאצאים כלל.
צריך לזכור שלמרות שכיום אנו יודעים שיחסי מין הנם הדרך להבאת צאצאים הרי שבעלי חיים אחרים אינם יודעים זאת והם מזדווגים רק בגלל הדחף שמכוון אותם לפעול כך.
סביר שגם ההומינידים לא תמיד עמדו על קשר זה – בין יחסי מין לבין צאצאים וגם אם עמדו עליו – לא הייתה הבאת צאצאים מטרה מודעת שלפיה כוונו את מעשיהם (וגם אם הייתה זו כבר מטרה מודעת – נחוצה הבנה רבה עוד יותר כדי לזהות את העובדה שזיווג בין הומו סאפיינס לניאנדרתל אינו פורה – ובמיוחד אם הבעיה נחשפת רק בדור הבא).
השערה זו מסתדרת עם כל העובדות ועל פיה לא צפויים ממצאים רבים של עימותים בין המינים, מחד, ושיירים ניאנדרתלים בגנום האנושי – מאידך.
אני מצטרף לאייל, זה באמת מאוד מעניין כל העניין הזה…
נקודה, אתה מתכוון שכולם עשו משכב זכר ולא הבנו למה הם לא מתרבים?
הסיבה להיעלמותם היא דתית.
מרתק התחום הזה.
מעניין עוד יותר אם הסיבה להיעלמותם של הניאדרתלים היא אנטומית, כי אז ייתכן באמת שמוחם לא נפל ביכולותיו משלנו, ואז מעניין לאן הם היו מגיעים (מבחינת צבירת הידע והטכנולוגיה) לו ניתנה להם ההזדמנות. ובמלים אחרות- יכול להיות שעקפנו בסיבוב, בכוח הזרוע או סתם בפוקס, מין אחר דומה לנו אבל לא פחות חכם?