המדענים הישראלים חזקים מאוד בתחום המדע הבסיסי, ואני מאחל שימשיכו בכך עוד שנים רבות

כך אומר פרופ' קורט וותריך, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2002, שיהיה אחד המשתתפים באירוע ההצדעה לשישים שנות מדע במדינת ישראל שייערך בטכניון לקראת יום העצמאות. * ראיון מיוחד לאתר הידען

לראיון עם חתן פרס נובל, פרופ' תים האנט: "בביולוגיה יש יותר שאלות פתוחות מאשר במתמטיקה"

פרופ' קורט וותריך
פרופ' קורט וותריך

פרופ' קורט וותריך, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2002, הוא אחד מעשרה חתני פרס נובל שישתתפו באירוע הצדעה מיוחד לכבוד ששים שנות מדע במדינת ישראל, שייערך בטכניון לקראת יום העצמאות הבא. פרופסור מיכאל אבירם מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון, מארגן האירוע, אמר כי ההיענות ליוזמת הטכניון מצד חתני פרס נובל הייתה רבה ונלהבת.

בראיון לאתר הידען, אומר וותריך כי הוא מאוד אוהב את ישראל וביקר כאן פעמים רבות, והוא בקשר עם מדענים רבים בארץ, בעיקר בהקשר למדע הבסיסי בתחומו שהוא ניתוח מרחבי של מבנה חלבונים גדולים ובעיקר חלבונים ביולוגיים, וזאת באמצעות מערכות NMR.

על מה תדבר בהרצאתך?
"אדבר על ההתפתחויות בתחומי הביולוגיה המבנית והגנומיקה המבנית (Structural Biology, Genomic) ואתמקד בשימוש בספקטרוגרפיה של ה-NMR (Nuclear Magnetic Resonance spectroscopy) בתחומים אלה. בעשורים האחרונים השימוש ב- NMR התפתח כטכנולוגיה חשובה בביולוגיה המבנית וככלי לאבחון רפואי. התחום הבסיסי שמאפשר את הקמת מערכות ה-NMR התגלה ב-1926 והנובל הראשון בפיסיקה על התגלית הבסיסית ניתן ב-1952, ואולם אז השתמשו בטכניקה זו בעיקר לניתוחי מבנים בפיסיקה ומעט גם בכימיה. בעקבות ההתפתחויות ב-40 השנים האחרונות הפך השימוש ב-NMR לטכניקה בסיסית במדעי הביולוגיה ובאיבחון רפואי. אני זכיתי בפרס נובל ב-2002 על פיתוח שיטת ה-NMR, והרחבתה לחקר חלבונים. שנה לאחר מכןזכו מפתחי מערכות ההדמיה הרפואית בשיטת ה-NMR לפרס נובל."

האם אתה מכיר את חתני פרס נובל הנוספים שישתתפו בסמינר?
"פגשתי את רוב חתני פרס נובל הצפויים להשתתף באירוע, הן הישראלים והן האחרים. יהיה זה נעים מאוד להפגש איתם שוב. את פרופ' צ'חנובר ואת פרופ' אומן פגשתי פעמים רבות, עם פרופ' הרשקו זו תהיה פגישתי הראשונה. אגב עם פרופ' הרשקו ופרופ' צחנובר יש גם קרבה מקצועית, אנחנו עוסקים בחלבונים מאותה משפחה הקשורים בפירוק חלבונים. אני למעשה פיתחתי את השיטה שבה השתמשו הרשקו וצ'חנובר לצורך חקירת החלבונים והחלבונים שאני חוקר קרובים מאוד לאלו שהרשקו וצ'חנובר חוקרים. "

מה אתה יודע על התחום שלך בישראל ועל המדע הישראלי בכלל?
"אני מאחל לעמיתי שיוכלו להמשיך וליצור פריצות דרך פוריות במדע הבסיסי במשך שנים רבות. יש לי עמיתים בישראל בתחום ספקטרוסקופיית ה-NMR, רובם במכון וייצמן ובאוניברסיטת תל אביב. הייתי בארץ הרבה פעמים בשנות השמונים, ואף ארגנתי סמינר ב-1987 וטיילתי בצפון ובדרום, כמעט בכל הארץ. לצערי לא ביקרתי בעשור האחרון בישראלמשום שהפרויקט המשותף שעשיתי עם מדענים ישראלים נפסק,אך אני מאד שמח לחזור ולבקר. אני מכיר היטב את המאמרים המתפרסמים בכתבי העת המדעיים וכמובן גם הקשבתי להרצאות של מדענים ישראלים בכנסים בינלאומיים. אני גם מודע לכך שבישראל נעשים מאמצים גדולים להקים חברות המתבססות על הידע המדעי הבסיסי, אך לצערי אינני מתמצא בחלק הזה."

מה דעתך על הניסיונות החוזרים ונשנים להטיל חרם אקדמי על ישראל, בעיקר באירופה?
אינני אוהב את הקשר בין מדע לבין הפוליטיקה. לרוע המזל, הקשר בלתי נמנע. אני גם סבור שמדובר ברעיון שגוי. מדע יכול לשגשג רק אם יש קשרים חופשיים בין המדענים בכל העולם.

על מי לדעתך כדאי לאוניברסיטאות לסמוך, על כסף ממשלתי או על כסף פרטי?
לדעתי האוניברסיטאות חייבות לנצל את שני סוגי מקורות המימון לצורך שמירה על רמתם הגבוהה של המחקרים הבסיסיים. יותר ויותר כסף פרטי יהיה חשוב, בנוסף לכספים הציבוריים. חשוב שהמחקר הבסיסי ימומן מכסף ממשלתי, אחרת ישנה סכנה שהמדע עלול להיות נתון למגבלות שיפגעו בחופש האקדמי של החוקר הבודד. הוא גם יפגע ביכולת לקיים מכוני מחקר שהגישה למחקרים שלהם תהיה ציבורית .

לסיכום אומר פרופ וותריך: אשמח לבקר בישראל, לפגוש חברים ותיקים, ולראות מה השתנה מאז ביקורי האחרון.

עשרה חתני פרס נובל באירוע ההצדעה

עשרה חתני פרס נובל ישתתפו באירוע הצדעה מיוחד לכבוד ששים שנות מדע במדינת ישראל, שייערך בטכניון לקראת יום העצמאות הבא. רופסור מיכאל אבירם מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון, מארגן האירוע, אמר כי ההיענות ליוזמת הטכניון מצד חתני פרס נובל הייתה רבה ונלהבת.

חתני פרס נובל אשר ישתתפו באירוע שיתקיים בקמפוס הטכניון ביום שני, 19 במאי 2008, יהיו:
פרופ' רוברט אומן מישראל חתן פרס נובל בכלכלה לשנת 2005;
פרופ' גינטר בלובל מארה"ב חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1987
פרופ' דויד גרוס מארה"ב חתן פרס נובל בפיסיקה לשנת 2004;
פרופ' טים האנט מבריטניה חתן פרס נובל ברפואה לשנת 2001;
פרופ' אברהם הרשקו מישראל חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004;
פרופ' קורט ווטריך משוויצריה חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2002;
פרופ' אלי ויזל מארה"ב ב חתן פרס נובל בשלום לשנת 1986;
פרופ' זאן מארי לן מצרפת חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1987;
פרופ' פאריד מורד מארה"ב חתן פרס נובל ברפואה לשנת 1998;
פרופ' אהרן צ'חנובר מישראל חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004;

את האירוע יפתח נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, בהרצאה בנושא: "מהכימיה ועד לרפואה". הרצאות האורחים יכללו נושאים מגוונים ומרתקים כמו "ממדע בסיסי ליישומי","המדע כהרפתקה", ו"עתיד הפיסיקה".

האירוע יהיה פתוח לציבור הרחב ויוזמנו אליו מדענים וסטודנטים מכל רחבי הארץ. חתני פרס נובל ייפגשו עם סטודנטים ומדענים מצטיינים בתחומי מחקריהם, יבקרו בפקולטות הרלבנטיות בטכניון ויטיילו בצפון הארץ.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן