סיקור מקיף

פוענח גנום גורילת השפלה

מדענים שנטלו דגימות DNA מהגורילה קמילה ‫מגן החיות בסן דייגו, גילו תובנות חדשות על עץ האבולוציה של האדם

המחשה גרפית מתוך מחקר של Wellcome Trust Sanger Institute  לפיענוח גנום הגורילה
המחשה גרפית מתוך מחקר של Wellcome Trust Sanger Institute לפיענוח גנום הגורילה

מאז פיענוח הגנום של האדם ב-2001 התקיים מרוץ לפיענוח גנום של חיות נוספות ובראש וראשונה של קרובינו המידיים. הגנום של השימפנזים פוענח ב 2005 ובשנה שעברה הושלם פיענוח הגנום של האורנג-אוטן.

עכשיו הושלם חלק מהמרוץ, קבוצת חוקרים השלימה את מיפוי הגנום של גורילה (גורילת השפלה). המיפוי נעשה בעזרת ד.נ.א שנלקח מקמילה – גורילת שפלה שחיה בגן החיות בסן-דייגו, ‬כמו גם מגורילות אחרות בגני חיות, מה שאיפשר מציאת דמיון והבדלים בין תתי המינים.

בכך פוענח אחרון הגנום של קופי האדם הגדולים (Great Apes), פיענוח שאמנם אימת את ההנחה כי השימפנזים הם הקרובים לנו אבל הראה כי חלק מהגנום האנושי קרוב יותר לגורילות מאשר לשימפנזים, ממצא שמתנגש ב”ציור” האבולוציוני המקובל.
זו הפעם הראשונה שחוקרים השוו את הגנום של כל ארבעת קופים האדם הגדולים (החיים) שימפנזה, גורילה, אורנגאוטן ואדם.
המחקר שהובל ע”י חוקרים ממכון מחקר אנגלי Wellcome Trust Sanger Institute מתפרסם ב : ירחון “ניצ’ר”
המחקר מספק קנה-מידה יחודי למוצא האדם ומהווה מקור חשוב לחקר האבולוציה האנושית, כמו גם מקור מידע חשוב לביולוגיה של הגורילות ולדרכים לשימור ולהגנה על המין.
הגנום של הגורילה מאיר את התקופה בה נפרדנו מ”דודינו” האבולוציונים ונותן אפשרות לחקור את ההבדלים הגנטים בין האדם לבין קופי האדם.
צוות המחקר בדק יותר מ-11 אלף גנים (בשימפנזים, גורילות, ואדם) בנסיון לזהות את השינויים האבולוציוניים החשובים. האדם והשימפנזים הם הקרובים ביותר (מבחינה גנטית) אלא שהחוקרים מצאו כי יש כ 15% מהגנים בהם הגנום האנושי דומה יותר לגורילות מאשר לשימפנזים, ובמקביל 15% מהגנום של השימפנזים דומה יותר לגורילות מאשר לאדם.

ממצא חשוב ביותר הוא כי ההבדל בין המינים מצביע לא רק על ההתפתחות במשך מיליוני שנים מההתפצלות, אלא גם על שינויים שהתפתחו במקביל מאז האב המשותף. נמצא כי לגורילות ולאדם (ולשימפנזים) הרבה שינויים גנטיים מקבילים כמו למשל התפתחות מערכת השמיעה והתפתחות המוח ‫(‬בעבר הוצע כי ההתפתחות המהירה של מערכת השמיעה של האדם קשורה להתפתחות הדיבור, הממצאים החדשים מעמידים הנחה זו בספק).

מקובל לחשב את ההתפצלות בין האדם לשימפנזים לפני כ-6 מיליון שנים, מיפוי הגנום של הגורילה מראה כי ההתפצלות בין הגורילות לאב הקדמון של השימפנזים והאדם היתה לפני כ-10 מיליון שנים.
לפני כמיליון שנים היתה התפצלות בין גורילות השפלה לגורילות ההרים, בערך באותו הזמן היתה ההתפצלות בין השימפנזים לבין הבונובו . מעט מאוחר יותר הופיע האדם הנאנדרטלי.

אחד הממצאים המענינים הוא כי גנים שאצל גורילות אינם מזיקים כלל, מקושרים אצל האדם למחלות כמו דמנציה ולמחלות לב. יתכן כי הבנת ההבדל בפעילות הגנים תאפשר טיפול ומניעת מחלות.
המחקר מקשר את התפתחות המין האנושי לקרובי משפחתו ומאיר תקופות בהן היו סיכויי הישרדותה של האוכלוסייה האנושית היו קלושים, מה שמחזק את הצורך בשימור הקרובים לנו.

כיום שורדות מעט אוכלוסיות של גורילות בחורשים של אפריקה המשוונית. האוכלוסיות מבודדות ובסכנת השמדה מתמדת. המידע יאפשר ניהול טוב ונכון יותר של ההגנה על הגורילות כמו גם הבנה שתאפשר פיתוח תרופות למחלות אנושיות, אפשרויות שמבהירות על חשיבותו המירבית של המחקר, חשיבות פיענוח הגנום של הגורילה .

55 תגובות

  1. עצם השימוש במונח junk dna מראה כמה הטיעונים של xianghua כלל לא רלוונטיים.
    כבר שנים ידוע שאין באמת דבר כזה ושיש משמעות לחלק נרחב מרצף הגנום, בין עם בגלל תאחיזה או אפילו בגלל rna לא מקודד (כמו מיקרו rna).

  2. ל’ספקן’ (?)

    לי למשל אין שום רקע בביולוגיה, וגם מעולם לא הכנסתי אדם לכלא על פי בדיקת DNA.. אבל אם תחום הגנום מעניין אותך:

    http://www.evolutionarymodel.com/ervs.htm
    (‘The three layers of ERV evidence for common ancestry ‘)

    בגדול ע”פ המעט שהצלחתי להבין, יש המון אירועים הוריזונטליים, שמתוכם אפשר להבחין דרך הצלבת מידע (מעניינת מאוד אגב) ברצפים אורתולוגיים..

  3. xianghua,
    לא הבנת. זה בדיוק להפך. לפי המודלים המתימטיים למוטציה נייטראלית נדרשים נניח 80 מליון שנה (מהיכן המספר הנ”ל?) להיטמע בכלל האוכלוסייה כשהדגש על “נייטראלית”.
    אם אתה מוצא שינוי שחל הרבה יותר מהר המסקנה היא שהוא לא נייטראלי. אלמנטרי.

    אבל מה אתה עושה? אתה מכריז על הטרנספוזון הנ”ל כנייטראלי (על סמך מה??) ואז אתה אומר “הרי הוא נטמע הרבה יותר מהר ממה שהיה צפוי!”
    מסקנה: האבולוציה שגויה!
    מ.ש.ל

    תסלח לי אבל זו הסקת מסקנות דמיקולו. את הבדיחה על הזבוב ללא רגליים לא שומע, אתה מכיר? אז זה בדיוק אותו דבר.

  4. יובל,
    אכן הרבה אנשים רואים באפיגנטיקה התעוררות מחודשת של רעיון הלמרקיזם. אם אתה מתעניין אני ממליץ על ספריה או מאמריה של חווה יבלונקה בנושא. אני מניח שאליה התכוון מ., האם אני צודק?
    מעבר לכך, מכא*ל אני מסכים עם מה שאתה אומר אולם מה שרוב האנשים מתכוונים אליו הוא גירסא לייט של למארקיזם המתייחסת לאפשרות ששינויים תלויי סביבה נכנסים לקוד הגנטי ומועברים הלאה. לדוגמא תא שכתוצאה משינוי סביבתי מפסיק לבטא גן מסויים ע”י סגירתו במבנה כרומטין (ע”י מודיפיקציות היסטוניות למשל) והשינוי הזה עובר לדורות הבאים זה הוא למרקיזם מסויים הסותר את העיקרון של לדרברג שכל המוטציות והשינויים המורשים אקראיים לחלוטין.

  5. ר.ח, אתה יורה את החץ ואז מסמן את המטרה?

    אם לפי המודלים המתמטים נדרשנו למינימום 80 מליון שנה. אז טענת המדענים שגויה ויש להחליפה. או לחילופין, לטעון שאין אב קדמון משותף. אבל זה לא רציני לנופף ולטעון שההחדרות לא היו ניטרליות, אם אין בנמצא מחקר המאושש טענה זו.

  6. יובל:
    רכיב למארקי באבולוציה (במובן המקובל של המילה – לא בהכרח כפי שלמארק חשב ולא כפי שאנשים מסוימים משתמשים במונח כדי לקדם את מכירת ספריהם) מחייב גורם שידע לחזות את השפעתם של שינויים כימיים בתא על תפקוד האורגניזם.
    לא רק שלא נמצאה דוגמה לכך אלא שזה סותר את היגיון הסיבתיות שעומד בבסיס כל המדעים.
    יש דברים פשוטים יותר שהתיאור “למארקי” אינו מתאים להם, למרות שאנשים עושים בו לפעמים שימוש.
    זה לא כולל רק שינויים אפיגנטיים העוברים בתורשה (תופעה שחלק מהדוגמאות המוכרות לקיומה אינן מדגימות שיפור בשרידות אלא להפך) אלא גם דבר יותר מתוחכם הקשור בשינוי קצב המוטציות במצבי עקה (דבר שאכן מקנה סיכויי הישרדות גבוהים יותר).
    דבר מכל אלה אינו ראוי באמת לתואר למארקי.

  7. ר.ח,
    גם לי לא ברור מה אני שואל 😛
    היות שקיימות הקבלות מסוימות בין כמה מערכות מידע אני מנסה להשליך מאחת אל אחרת ולחפש דברים שלא חשבנו עליהם.
    הדברים שאמרת על אפיגנטיקה (שינויים ב-DNA הנשלטים על ידי התא ומועברים בתורשה) מעוררים בי תהייה (סביר מאד שפשוט לא הבנתי) שמא יש גם רכיב לה-מארקי באבולוציה.

  8. יובל,
    לא כל כך ברור לי מה אתה שואל. יש לקוד הגנטי רבדים שונים ורבים. הכי בסיסי זה רצף בסיסי ה- DNA. מעל זה יש את האפיגנטיקה. אלו הן מודיפיקציות לאקסונים (החלבונים העוטפים את ה-DNA) ול- DNA עצמו. מודיפיקציות אלה, בניגוד למוטציות הן דבר דינמי שנשלט ע”י התא ומצד שני הן מועברות בתורשה. מעל זה יש את רובד החלבונים השולט על ביטוי הגנים ועל המודיפיקציות האפיגנטיות, מעליהם יש את החלבונים ששולטים על החלבונים וכן הלאה.

  9. xianghua,

    זה נורא פשוט. אם רטרווירוס או מוטציה או כל אלמנט גנטי מופיע בשכיחות רבה יותר ממה שהיה צפוי ממוטציה נייטראלית סימן שהוא לא מוטציה נייטראלית. כלומר שיש לו ייתרון סלקטיבי. מה הויכוח כאן? מזה אתה מסיק שאין אבולוציה? אני דוקא מסיק מזה שאין מכניקת קוונטים.

  10. ר.ח, זה לא אני אלא דווקא מדעני האבולוציה שקראו לכך “ג’אנק”. כך שמן הראוי שיבדקו את עצמם. ידוע לי על כמה מחקרים שמראים כי לרטרווירוסים חלק בבקרה ובטוי גנים, אך חלק ממדעני האבולוציה עדיין משתמשים בהם כראיה לאבולוציה. ספציפית לגבי הpterv1, לפי המאמר ה’נל הם אינם פעילים:

    http://news.sciencemag.org/sciencenow/2007/06/21-02.html

    More than 100 copies of inactive PtERV1 are sprinkled throughout the chimpanzee and gorilla genomes, whereas humans have none

    כך שאם זה נכון טענתי תקפה. ובנוסף, יש לקחת בחשבון את החוסר התאמה פילוגנטית של 15% מהבסיסים שנבדקו.

  11. “אני יכול להביא עכשיו סרטון “ראיות לאבולוציה” שנוצר רק לפני כמה שנים וכבר חצי מהטענות בו יהיו שגויות או לפחות לא מדויקות.”

    יש גם אנשים שמכחישים את גיל העולם, ויש אפילו אנשים שמכחישים שהעולם עגול..
    האבולוציה פשוט נמצאת ב’פרונט’..
    אם הקוסמולוגיה הייתה בחזית האש, היית מוצא אנשים שמערערים על הצורך במתן פרס נובל למגלי ‘קרינת הרקע הקוסמית’..

  12. ר.ח, תודה
    השימוש שעשיתי ב”ניבים” אינו מוצלח. הניבים הם תוצר של שפה מדוברת והאפשרות להעלותם על הכתב היא מקרית בלבד. אמנם אין בידינו ראיות שמהן ניתן להסיק כי הקוד הגנטי מושפע מן האורגניזם, אך אפשר לראות כי צירופים שונים של אותם בסיסים מקודדים חלבונים שונים. מן ההשואה לשפות תכנות עולה תופעה דומה: בשפת מכונה יש מספר קטן מאד של פקודות – עשרות ספורות. אך צירופים שונים של הפקודות האלה יוצרים מיגוון עצום של אפשרויות מחשוב. מה שאני מחפש זו האפשרות להראות שהקוד הגנטי לא כתוב רק ב”שפת מכונה” אלא ב”שפה עלית”.

  13. זה רק אני או שכל פיסת מידע חדשה שמתגלה מחייבת לנטוש השערות קודמות ולאמץ חדשות?
    ברור שכל תאוריה מדעית משתפרת ומשתנה, זה כל היופי במדע.
    אבל באבולוציה זה כבר עבר את גבול הטעם הטוב.
    אני יכול להביא עכשיו סרטון “ראיות לאבולוציה” שנוצר רק לפני כמה שנים וכבר חצי מהטענות בו יהיו שגויות או לפחות לא מדויקות.

  14. “אם זה לא מספיק אז קיים גם רטרווירוס בשם herv-k המצוי *באותו מיקום* בגנום השימפנזה והגורילה אך כלל לא באדם.”

    איפה כתוב שלא יכול להימצא –באותו המיקום–? כל השאלה זה מה אחוז ההדבקות –באותו המיקום– מתוך כלל ההדבקות.. ואיזה סביבה היצורים הללו נמצאים..

  15. xianghua,
    מהיכן אתה מסיק ש – “ולפי חוקרי האבולוציה הוא ניטרלי (הרטרווירוס)”? הרי אם הוא התפשט בקצב מהיר מהצפוי למוטציה נייטראלית הרי שהמסקנה לפי האבולוציה היא שהוא מהווה גורם סלקטיבי. איזה חוקר אבולוציה יטען את ההפך?

    יובל,
    כמו שכתבתי להדיוט קודם יש יותר דמיון בין השפה הגנטית לשפות התכנות מאשר לשפה המדוברת. קצת קשה לראות “ניבים” גנטיים אולם קורה שחלבונים זהים עושים דברים שונים זה מזה כתלות בסיגנלים או תנאי סביבה. לדוגמא בקר גנטי (transcription factor) יכול להפעיל גנים מסויימים בתא זה וגנים אחרים בתא אחר לאור התנאים בהם התאים נמצאים.

  16. בשפות המדוברות ישנם, בנוסף למילים, גם ניבים (idioms) היוצרים משמעות אחרת מזו של המילים מהן הם מורכבים. האם יש משהו המקביל לניבים גם בקוד הגנטי?

  17. ליאיר ואריק, החישוב די פשוט. כל החדרת רטרווירוס הוא למעשה אלל חדש המופיע בגנום. מאחר ולפי חוקרי האבולוציה הוא ניטרלי, יש צורך לחשב את זמן הפיקסציה שלו באוכלוסיה. וזה מה שעשיתי, והתוצאות ידועות. והן אינן תואמות את המודל המוצע. למעמשה, זה עוד כלום. לפי המחקר הנ’ל כ1000 גנים שהם בערך מליון בסיסים, דומים יותר אצל הגורילה מאשר לשימפנזה. זה רחוק מאוד מהניבוי האבולוציוני וסטייה די רצינית. מה שמרמז על חוסר מוצא משותף. אם זה לא מספיק אז קיים גם רטרווירוס בשם herv-k המצוי *באותו מיקום* בגנום השימפנזה והגורילה אך כלל לא באדם.

  18. ר.ח
    ”כל זה אבולוציה” כוונתי להתפעמות מגודל התיחכום הנגלה לעני החוקר עם ”פתיחת הספר” מעולם חסר איטלגנציה ברמה של אבנים ויסודות (ראה תגובה של מר’ מ. רוטשילד לאחד המגיבים למאמרו בשם ”מה נשמע”) , ליופי ולאנטלגנציה כזו .
    ערנסט
    כל עוד אני נשאר באנונימיותי אין אני נפגע ממה שאנשים חושבים עלי בכנותי עצמי כהדיוט, אשר איננו בר סמכה במדע הגנטיקה וכל מטרתי היא להשביע את סקרנותי כמו כל אדם אחר והאמת לא ידעתי כי הדבר צריך לפגוע בי להבא אולי לא השתמש בכינוי זה.

  19. ערנסט
    כתבת:
    ” אולם מתגלות לא פעם סתירות וחילוקי דעות בין החוקרים ובין ההנחות השונות , כמו שראינו במאמר זה.”

    אין שום סתירה שהתגלתה במאמר, זה פשוט ציטוט נטול הקשר.. אם היית קורא את המאמר שוב היית מבין.. אני מלנקק אליו שוב כדי שיהיה לך קל..
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK26836/figure/A1405/?report=objectonly

  20. ערנסט,

    תודה על המידע אבל מה אתה רוצה ממני? הוא בחר בכינוי הדיוט ולא הייתה שום כוונה לפגוע בו בשימוש בכינוי אז מה אתה מתנפל?

  21. הדיוט,
    זה לא אבולוציה אלא גנטיקה וביולוגיה מוליקולרית. מתוך המידע שעולה ממחקרים כאלה נובעת האבולוציה כמסקנה מתבקשת.

  22. ר.ח
    מסובך לעל’ה, וכל זה אבולוציה? איך יוצאים מפלונטר כזה?

  23. ר.ח

    שתי המילים אידיוט והדיוט הן שיבוש של מילה אחת מהשפה היוונית,
    כאשר “הדיוט” מופיע לבד ככינוי , זה נותן דימוי שלילי בדומה בור.

  24. הדיוט,
    זה לא מדוייק. אנלוגיה אולי יותר טובה היא מתחום המחשבים. אתה מוצא כרטיסי זיכרון. כשאתה מכניס אותם למחשב הם מפעילים תוכנות שונות ומשונות.
    בשלב הראשון אתה מנסה לפענח מה כתוב על כרטיס הזיכרון. לאחר עבודה קשה אתה מגלה שהמידע מופיע כביטים של 1 ו 0. אתה מצליח שיטה לקרוא את רצף הביטים. זה מה שנרא לפענח את הכרטיס, אולם זה רק השלב הראשון.
    עכשיו אתה מנסה להבין איך מ 1 ו 0 מקבלים תמונות, סרטים, משחקים, קבצי אופיס וחיבורים לאינטרנט.
    עכשיו תאר לך שבאחד מכרטיסי הזיכרון שלך word לא עובדת. אתה צריך למצוא:
    א. היכן מקודדת התוכנה word
    ב. מה הבעיה שלה בכרטיס הספציפי. זה לא מספיק רק להשוות אותה ל word בכרטיסי הזיכרון האחרים כי בכל אחד ישנם קצת הבדלים וקשה לדעת מי האחראי.
    ג. אתה צריך למצוא דרך לתקן את הבעיה.
    ייתכן שהבעייה יותר מסובכת. אולי word לא עולה (כמו שקורה במקרים רבים) לא בגלל שהיא לא תקינה אלא כי יש התנגשות בזיכרון עם תוכנה אחרת כך שהבעייה בכלל במקום אחר כלל לא צפוי. או אולי מערכת ההפעלה היא זו שפגומה ולא מצליחה להעלות את word.
    בעיות דומות לאלה ואחרות עומדות בפני הגנטיקה.

    ערנסט,
    אתה מתבלבל בין אידיוט המתאר דרגה בפיגור ומהווה גם מילת גנאי לבין הדיוט המתייחס לחוסר ידע בתחום מסויים ואינה משמשת כקללה. אז לפני שאתה משתלח תפתח מילון, תשתה מיים ותירגע. מה גם שהדיוט הוא הכינוי בו בחר מי ששאל את השאלות שדרך אגב הן שאלות מצויינות.

  25. עדיין לא הצליחו לפענח מהוא הפגם בגן או בקבוצת גנים
    שמביא אדם לידי גאוות יתר הגורמת לו לכנות אחר, הדיוט.

  26. אני די משוכנע שהציטוט של שינגואה הוא לא מהמאמר שהוא לינקק אליו..
    מצאתי אותו כאן, אפשר לקרוא אותו..
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK26836/
    (ויש לי את החשד הקל שהוא מנצל את מורכבות התנאים שדרכם פיקסציה מתקבעת, אבל את זה אני אשאיר לטובת אלה שמהתחום)

  27. בדיוק, הבנת נכון, הצלחנו לפתוח את הספר לדפדף בו מתחילתו ועד סופו ולזהות אילו אותיות כתובות בכל דף ודף (ואת סדר האותיות) עכשיו נשאר להבין מה האותיות אומרות…. אילו מילים ואלו משפטים הן יוצרות ומה המשמעות שלהם, כלומר לאלו הוראות הן מפוענחות כשהגוף נבנה, אלו חלבונים נוצרים בגוף מכל צירוף של אותיות וכו’.

  28. תודה לעונים
    ר.ח
    כלומר זוהה ספר וזוהו אתיות ומילים , פיענוח הגנום פירושו שיודעים מהם כל הצירופים השונים המרכיבים את המילים והמשפטים היוצרים את האדם ? ומה שלא פוענח זה התרגום שלהם לחלבונים ותכונות? תודה!

  29. הדיוט,
    הגנום מורכב משרשראות של מיליארדי מולקולות המכונות בסיסי DNA היכולות להופיע בארבע צורות A, G,C או T. הסדר שלהם קובע איזה חלבון ייווצר, מתי , כמה והיכן. חלבונים שנוצרים משפיעים במקרים רבים על קצב ההיווצרות של עצמם ושל אחרים ולכן המערכת מורכבת מאין כמוה.
    כשאומרים “לפענח את הגנום” הכוונה היא שאנו יודעים את רצף הבסיסים שב – DNA. כאן מתחילה העבודה הקשה של להבין למה מקודדים הבסיסים הללו.

    דומה הדבר לספר סגור ואטום שכתוב בקוד סודי. בשלב הראשון צריך לפתוח אותו ולקרוא אותו. בשלב השני צריך לפענח אותו ולהבין מה כתוב בו.

  30. הכוונה היא שהצליחו לזהות את כל האותיות שמרכיבות את הגנום מתחילתו ועד סופו, אך עדיין נשארה עבודה מייגעת של לזהות לאלו חלבונים מתורגם כל קטע בגנום, כלומר מה הפירוש של כל מקטע בבניית הגוף.

  31. פענחו את הגנום – חשפו את כל הגנים של אותו יצור, לא מעבר לזה

  32. אולי מישהו יכול להסביר מה זאות אומרת פיאנוח הגנום? והרי יש מלירדי מילים ואותיות האם כולן פוענחו ?ואם כן למה לא פתרו באמצעותם את תחלואי המין האנושי? תודה למי שיהיה מוכן לשפוך אור לביאור העניין. או שיפנה אותי למאמר שאולי נכתב ב”ידען” בנושא.

  33. יאיר

    בהחלט אין טעם לחלוק על הממצאים בעיקר בשנים האחרונות בתחום זה שהרחיקו מליוני שנים לעבר הרחוק. המדע פועל להוכיח בעזרתם את ההמשכיות האבולוציונית מהאב הקדום לאדם המודרני ע”י השוואה גנטית התפתחות מוחית ועוד , אולם מתגלות לא פעם סתירות וחילוקי דעות בין החוקרים ובין ההנחות השונות , כמו שראינו במאמר זה.

    נוצר אצל רבים הרושם שהתאוריה המסבירה את הגורמים או התהליך של השינוי. ההתפתחות או הקפיצות מאותו יצור בן מליוני שנים עד לאדם המודרני., לוקה בחסר.

  34. רובי,
    הדרך היא לא ניסויית “רטובה” אלא חישובית ביואינפורמטיקאית.
    עושים השוואה של הגנומים ובונים מהם עצים פילוגנטיים על סמך הדמיון (כמו בבדיקת אבהות):
    http://en.wikipedia.org/wiki/Phylogenetic_tree

    לדוגמא – אם יש לנו שלושה פרטים שהדמיון בינהם הוא:
    1-2 70%
    1-3 30%
    2-3 10%
    אפשר להניח ש 1 ו 2 נפרדו מ 3 ורק לאחר מכן נפרדו זה מזה.
    לגבי חישוב הזמן יש הערכות מבוססות ניסויים על הזמן שלוקח למוטציות להצטבר ולפי זה מגיעים לחישוב זמן ההיפרדות.

  35. אפשר לקבל הסבר איך קובעים מתי היתה ההתפצלות מהאב הקדמון? מה השיטה? לא פחמן 14 כמובן.

  36. קסינגוע
    מה שאומר לך ר.ח. בניפוי הליגלוג הוא משהו כזה: אתה משתדל ליצור רושם שאתה נשען על המחקר המדעי על ידי הפניה למאמרים.
    אבל בניגוד לניסיונך ליצור את הרושם, אתה מציג לא את מסקנות המחקרים שנעשו על ידי מאות אלפי חוקרים שיש ביניהם הסכמות על עיקרי התיאוריות המדעיות, אלא דעות עצמאיות החלוקות לגמרי על המוסכמות המדעיות, ואתה לא מצליח לשכנע שהסתמכת על מאמרים. מה שנחוץ עכשיו שתנמק את דעתך השונה באופן מוחלט מכל דעה הנשמעת במדע, ללא הפניה נוספת.
    הספר שמסרת בתגובה הקודמת מסכים לחלוטין עם הדעות המקובלות במחקר.

  37. תשובה ל Elias Jabbour

    כמו שאתה יודע לקופי אדם ישנם 48 כרומוזומים בעוד שלאדם ישנם 46, אתה יכול להאמין ששני זוגות כרומוזומים התאחו להם באופן ספונטני בדיוק במקומות הנכונות והפכו ל 46 כרומוזומים …זאת אפשרות אחת, את האפשרות השנייה אתה הזכרת.

  38. וואו xianghua , קיבלת כבר הזמנה מנייצ’ר לעבוד אצלהם?. כל הכבוד שהצלחת לראות מה שכל ה- reviewers שלהם לא ראו, מדהים!
    תבדוק תבדוק , אולי יש גם מכתב מסטוקהולם בתיבת הדואר שלך.

  39. xianghua עזוב, כמובן שאתה צודק אבל זה לא יעזור.
    תן להם להאמין במה שהם רוצים להאמין.

  40. קושיה למבינים. אצל השימפנזים והגורילות קיימים כ100 עותקי רטרווירוס מסוג pterv1, ואצל האדם אין ולו אחד.

    אבל כמה זמן זה יקח? לפי המודלים הגנטים נדרשות כ800000 שנה לפיקסציה של מוטציה אחת(במקרה שלנו-החדרת erv חדש לגנום):

    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK26836/

    A detailed analysis of data on human genetic variation suggests an ancestral population size of approximately 10,000 during the period when the current pattern of genetic variation was largely established. Under these conditions, the probability that a new, selectively neutral mutation would become fixed was small (5 × 10–5), while the average time to fixation was on the order of 800,000 years

    ויוצא שנצטרך להזיז את האב המשותף לא ל-10 מליון שנה אלא ל-80 מליון שנה. או לחילופין, לטעון שאין כלל אב קדמון משותף למיני הפרימאטים.

    לכך יש להוסיף אלפי מוטציות בבסיסים משותפים (אבולוציה מקבילה). מה שמוריד את הסיכויים עוד יותר.

  41. המדע ממשיך להסתובב סביב זנבו.
    ההבדלים בין השימפנזים לאדם הם כה גדולים שלא ייתכן גורם אחד או “חוליה” שתקשר ביננו , אם כבר מדובר על עשר חוליות חסרות, האמת היא שלמדע אין כל הסבר רציני לגבי מוצא האדם, הדבר היחיד שאפשרי הוא מניפולציה במבנה הגנטי שבוצע בקופי האדם מתי שהוא בעבר הלא כל כך רחוק(מאתים אלף שנה)..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.