לשבט ממותות כדי להגן על האקלים?
החיפוש אחר שרידי ממותה הוא חלק משדות הפעולה של הפליאוגנטיקה, מדע חדש יחסית, שבבסיסו שימוש בגנומים עתיקים למטרות שונות – גילוי רצפים גנטיים קדמונים לשם
החיפוש אחר שרידי ממותה הוא חלק משדות הפעולה של הפליאוגנטיקה, מדע חדש יחסית, שבבסיסו שימוש בגנומים עתיקים למטרות שונות – גילוי רצפים גנטיים קדמונים לשם
"טכנולוגיית RFID מאפשרת לסמן כל דבורה, והמעקב נעשה אוטומטית באמצעות מחשב המנתח את מה שהוא רואה במצלמות בעזרת אלגוריתמים של ראיית מכונה ותבונה מלאכותית." אומר
מאמצים להצלת החמוס שחור־הרגל בארה"ב בתקווה להגדיל את המגוון הגנטי של המין באמצעות החדרה מחדש של דנ"א קדום לתוך האוכלוסייה
כשהכבשה דולי חלתה במחלת זקנה בגיל 5 בלבד, חששו שהסיבה היא הליך השיבוט עצמו. כעת מסתמן שהתהילה עלתה לה בבריאות – פשוטו כמשמעו
ועדת השיפוט של פרס וולף בחקלאות לשנת התשע"ו 2016 החליטה פה אחד להעניק את הפרס לפרופסור טרודי מקיי, מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב, עבור מחקר חלוצי
לרגל יום הפיל הבינלאומי: האם בדיקות גנטיות יצליחו לצמצם את ממדי הציד הבלתי חוקי של פילים באפריקה?
החוקרים אומרים כי השבתה לחיים של ממותה הפכה לריאלית יותר עם הצטברות הידע הגנומי שלה, אך הדבר יקח עוד כמה עשורים. אך גם בלי ההשבה,
הביות (שעדיין לא הושלם) החל כאשר החקלאים מלפני 9,000 שנים נעזרו בחתולי בר כדי להדביר מכרסמים, ונתנו להם מזון כתגמול על השארותם בסביבה
המדענים מעריכים כי התגלית תאפשר לפתח סוגים חדשים של תרופות למחלות מעי דלקתיות, דלקת מפרקים שגרונית, טרשת נפוצה, סוכרת ואוטיזם זאת בעקבות מיפוי הגנים של
בפרויקט שותפים בין היתר חוקרים ממכון רוזלין בסקוטלנד, ששיבט בזמנו את הכבשה דולי * המחקר הוא הראשון המצביע על ההבדלים הגנטיים שהבחינו בין הכבשים לבעלי
לדברי פרופ' חורחה דובכובסקי מאונברסיטת קליפורניה בדיוויס ופרופ' לייף אנדרסון מאוניברסיטת אופסלה בשבדיה שחקרו את הגנום של הצמחים ובעלי החיים המבויתים (בהתאמה): במשך עשרת אלפי
זבוב הצה צה מפיץ את טפיל המחלות human African trypanosomiasis, המוכר יותר כמחלת השינה ואת מחלת נגאנה המשפיעה על בני האדם ועל בעלי חיים בהתאמה.
כרומוזום X וכרומוזום Y היו זהים, עד שכרומוזום Y החל להיבדל מכרומוזום X אצל הזכרים. הוא גם התכווץ באופן כזה, עד שבימינו הוא מכיל רק
השבה לחיים של ממותות ושל יצורים אחרים שנכחדו מן העולם היא רעיון טוב דווקא
מחקר של דנ"א קדום שנערך באוניברסיטת תל-אביב חושף שהחזירים בארץ ישראל יובאו מאירופה לפני 3,000 שנה
האגדות על מפלצות כמו ייטי ביגפוט ואחרות התבררו כתיאורים של בעלי חיים ; גנטיקאי בריטי אמר ביום חמישי כי פתר את המסתורין של ייטי –
הכימיה של החיים מעדיפה כמעט תמיד חומצות אמיניות "שמאליות". מדוע אפוא יש בטבע יוצאים מן הכלל רבים כל כך?
סקירה מיוחדת שפורסמה במלאת 60 שנה לגילוי מבנה הסליל הכפול של ה-DNA
הנתונים שנאספו מאוכלוסיות שונות של מיני גורילות שימפנזות אורנגאוטן ומבני אדם ישמשו להבנת האבולוציה ולשימור עתידי של המינים
מסתבר שלעופות שוכני הקרקע, כדוגמת התרנגולות, שיש להם רק שרידים של איבר מין זכרי בבגרותם, התפתח איבר נורמלי בתחילת השלב העוברי. אולם, בשלב מאוחר יותר
המבנה של מחילות עכברים נקבע על פי מספר קטן של רצפים גנטיים
כאשר עכברים שחורים פלשו לראשונה לגבעות החול של נברסקה הם היוו ניגוד לצבעים הבהירים של החול, דבר שהפך אותם לטרף קל. במהלך 8,000 השנים
זו אחת המסקנות ממחקר מקיף שארך שש שנים שחקר את שושלת היונקים השלייתנים – הקבוצה הגדולה ביותר של יונקים החיה כיום וכוללת כמובן גם את
גן המגן על עכבר הבית מפני רעל עכברים הגיע מעכבר ממין ביולוגי אחר
זהו השימוש היישומי הראשון מסוגו בעולם בטכנולוגיה של השתקת גנים בחקלאות המים. הפיתוח מתבסס על גילויו, באוניברסיטת בן-גוריון, של הורמון אנדרוגני דמוי-אינסולין המבקר את ההתמיינות