סיקור מקיף

מידע חדש בנוגע לחומר הגנטי אדנין

חמש מולקולות מתוך שפע המולקולות ששרדו את הקרינה העל סגולה הפכו להיות חומצות הגרעין אדנין, ציטוזין, גואנין, תימין ואורציל. אדנין, היא בעלת טווח משתנה באופן בלתי רגיל של אנרגיות יינון לאורך מסלול התגובה שלה

הדמייה תלת ממדית של מולקולת האדנין. מתוך ויקיפדיה
הדמייה תלת ממדית של מולקולת האדנין. מתוך ויקיפדיה

האטמוספירה בראשית כדור הארץ סיפקה הגנה מועטה בלבד מפני קרינה על-סגולה שמקורה בחלל, וכך מולקולות טרום-חיים רבות נחשפו אליה, ולקרינה באורכי גל אחרים, והתקשו לשרוד בכלל. אולם, חלק מהמולקולות הפכו ליציבות אל מול חשיפה לאור והתגלגלו להיות אבני הבניין להיווצרות החיים.

חמש מולקולות מתוך שפע המולקולות ששרדו את הקרינה העל סגולה הפכו להיות חומצות הגרעין אדנין, ציטוזין, גואנין, תימין ואורציל. כעת, במחקר שפורסם לאחרונה, מראים חוקרים מאוניברסיטת ג’ורג’יה ועמיתיהם בגרמניה כי אחת מאבני בניין אלו של הדנ”א והרנ”א, אדנין, היא בעלת טווח משתנה באופן בלתי רגיל של אנרגיות יינון לאורך מסלול התגובה שלה. המשמעות היא שהבנת המידע הניסיוני בנוגע לאופן שבו אדנין שרד את החשיפה לקרינה על סגולה תהיה הרבה יותר מורכבת מאשר סברו החוקרים קודם. הממצאים הם בעלי חשיבות מרובה גם עבור מדידות ספקטרוסקופיות של תרכובות הטרוציקליות, כלומר אלו הכוללות לפחות שני סוגי יסודות במבנה הטבעות שלהן.

“הגנה מפני האור מתבססת על ההמרה של קרינה על-סגולה מזיקה פוטנציאלית לכדי חום, וחייבת להתרחש בזמנים מהירים במיוחד על מנת להתחרות במסלולים אחרים המובילים לפרוקה של המולקולה הביולוגית,” מסבירה Susanne Ullrich, פרופסור לפיסיקה במחלקה לפיסיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת ג’ורג’יה. “הבנת פרטי מסלולים אלו וסקלת הזמנים שלהם מהווה אתגר ומחייבת שיתוף פעולה הדוק בין אנשי מחקר ניסיוניים ותיאורטיים.” ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המדעי Physical Chemistry Chemical Physics.

החישובים הקוונטו-כימיים יוצרים לראשונה אי פעם קו-בסיס חדש בנוגע לשיטות ספקטרוסקופיות תלוית-זמן המתבססות על פוטו-יינון והיכולת להשתמש בהן לבחינת משפחת מולקולות כזו.

“מולקולות אורגניות יציבות לאור השתתפו בהתפתחות המולקולארית המורכבת שהובילה בסופו של דבר להיווצרותם של החיים על פני כדור-הארץ,” מציינת החוקרת. “לנוכח חשיבותם של חומצות הגרעין כמרכיבי החומר המקודד את הגנים, תחום הפוטופיסיקה של חומצות גרעין זכה לעניין תיאורטי וניסיוני נרחב. מחקר חדש זה יוכל לסייע בהבהרת אותו חוסר עקביות שבו נתקלים מדענים בעודם חוקרים את נתוני הספקטרא של פוטו-היינון ופוטו-האלקטרון של אדנין.”

החוקרים השתמשו בשיטות מחקר מתקדמות ביותר, כגון לייזרים וספקטרומטרים מדויקים ויעילים, על מנת לחשוף את המנגנונים שבעזרתם מסוגל אדנין להתגונן מפני נזקים של קרינה על-סגולה. אדנין מנודף ואז הוא מועבר למכשיר ספקטרומטר ע”י זרם סילון. פולס מהמכשיר מעורר את דגימת המולקולות וגלאי מודד את המולקולה בתום זמן הדעיכה של האלקטרונים המעוררים החוזרים למקומם המקורי.
מדידה זו מתבססת על תהליך הפוטו-יינון שבו מורחקים אלקטרונים מהמולקולה. האנרגיה הקינטית של האלקטרון המורחק נמדדת באמצעות הספקטרומטר ומספקת את המידע הספקטרוסקופי הנדרש לקביעת מנגנון ההגנה מפני האור של האדנין. פענוח המדידות מסתמך באופן הדוק על ידיעת פוטנציאלי היינון (האנרגיה הנדרשת להרחקתו של אלקטרון ממיקומו במולקולה) לאורך מסלולי דעיכת האלקטרונים.

קיים הבדל עתיק-יומין בין התוצאות התיאורטיות לבין התוצאות הניסיוניות בנוגע לבחינת פוטנציאלי היינון של אדנין וקביעת המסלול המדויק לאורכו דועך האדנין לאחר עירורו באמצעות קרינה על-סגולה. הבנת מסלול זה באופן מפורט יותר תספק תובנות באשר להישרדותה ויציבותה של אבן בניין חשובה זו לחיים, בעולם שבו קיימות מיליוני סכנות גנטיות.

“להפתעתנו, גילינו כי קיימים הבדלים משמעותיים באנרגית היינון בין שני אזורים נפרדים של מסלול זה,” מסביר אחד מהחוקרים. “לנוכח האופי הכללי של שלושת המסלולים שבדקנו, אנו סבורים כי פוטנציאלי האנרגיה שנמדדו לאורכם יוכלו לשמש כהכוונה כללית שתעזור בפיתוח מערכות ובדיקות לטובת ניסויים נוספים, לא רק עבור אדנין אלא גם עבור תרכובות דומות לו.”

הידיעה על המחקר

6 תגובות

  1. שלום! למישהו יש הסבר לזה ?

    כשאני לא נחשף לשמש יש סחרחורות וכל תנועה שאני עושה אני שומע קליקים כואבים. כמו כן יש חריקות בתנועת הצוואר. הגוף קפוא.
    אני מרגיש חלש ומותש. וכשיש שמש זה עובר ומשתחרר וחוזר הכוח. הקלה..
    לאחר חשיפה לשמש של איזה 20 דקות , הגוף נרגע ומשתחרר לי כאילו לא היה כלום. בזמן החשיפה השרירים דופקים בכל הגוף ,הם נהיים רכים עד שישנה הקלה.

    זה כל פעם חוזר הכיווצים כשאין חשיפה ושוב ההרגשה לא טובה.
    זה תמיד משתחרר ומתחזק בחשיפה לשמש ומגיעה הרגשה טובה וחיובית.

    מה זה ?
    זה לא קשור לויטמין D כי עוברות שעות רבות עד שהויטמין נספג מהשכבות החיצוניות שבעור לתוך מחזור הדם. ולאחר מכן, עוברים עוד יום יומיים עד שהוא נהפך בכבד להורמון האגור של הויטמין.

    תודה רבה.

  2. עמידות החומר הגנטי אדנין מעניינת מאד לא רק בהקשר היווצרות החיים אלא גם שרידות האנושי בעתיד מחוץ לכדור הארץ ובהיבטים של פיתוח טכנונוגיות למיתון הזנק של הקרינה על תאים חיים.

  3. “כי אחת מאבני בניין אלו של הדנ”א והרנ”א, אדנין, היא בעלת טווח משתנה באופן בלתי רגיל של אנרגיות יינון לאורך מסלול התגובה שלה. המשמעות היא שהבנת המידע הניסיוני בנוגע לאופן שבו אדנין שרד את החשיפה לקרינה על סגולה תהיה הרבה יותר מורכבת מאשר סברו החוקרים קודם. הממצאים הם בעלי חשיבות מרובה גם עבור מדידות ספקטרוסקופיות של תרכובות הטרוציקליות, כלומר אלו הכוללות לפחות שני סוגי יסודות במבנה הטבעות שלהן.”
    נחמני, אתה כותב את המאמרים רק לבעלי תארים בכימיה ופיזיקה??
    אתה לא יכול לכתוב דברים מורכבים באופן פשוט, או שזו פשוט הדרך שלך להתנשא מעל הקוראים שאין להם את התארים שלך?

  4. ענת, מצד שני, לפי הרבה בדיקות, נראה כי היצורים שנחשפו לקרינת אנרגיה גבוה, ויצרו חיים, חלק מהם מצאו את הנישה האקסטרימיסטית הזו. ובנוסף יציבות מולקולרית של מולקולות המרכיבות את הדנ”א, מקנה חיזוק מדוע הכלים הקיימים (המולקולות האורגניות מרכיבות חיים) כשלעצמם עברו כבר אופטימיזציה.
    יתכן ביקום אחר, בתנאי כוכב לכת אחרים, שם יתהוו החיים על בסיס מולקולות שונות.

  5. לפי הערכות המקובלות בעולם המדע החיים התחילו סביב ארובות גאוטרמיות בקרקעית הים ולא היו חשופים במשך מליארד שנה לקרינה מיננת לכן לא היו צריכים לשרוד את הקרינה העל סגולה
    יתכן שהתפיסה הקיימת לא נכונה אם כי הסבירות לכך אפסית יותר סביר שהערכות החוקרים שגויות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.