פוענח גנום הסוס

לגנום הסוס דמיון מפליא לחלקים נרחבים בגנום האדם. כך עולה מהפרויקט שבוצע במשך שלוש שנים ברחבי העולם ונוהל ממכון ברוד המשותף ל-MIT והארוארד

צוות חוקרים בינלאומי קודד את גנום הסוס המבוית (Equus caballus), וחשף מבנה גנום בעל דמיון מרשים לגנום האדם, וכן כמיליון הבדלים גנטיים בתוך מין הסוסים. בנוסף להארה של ענף היונקים בעץ האבולוציה, הפרויקט גם חושף נקודת התחלה קריטית למיפוי גנים של מחלות בסוסים.

סוסים ובני אדם סובלים ממחלות דומות, ולפיכך זיהוי גנים אשמים בסוסים מבטיח העמקה בידע שלנו אודות מחלות בשני היצורים – בני אדם וסוסים” אומר קרסטין לינדבאלט-טוה, החוקר הראשי בפרויקט והמנהל המדעי של ביולוגית הגנום באוניברסיטת אופסלה בשבדיה. “ריצוף גנום הסוס הוא גורם חשוב לקראת המטרה הזו”. אמר.

במשך מאות שנים היו הסוסים המלווים הקרובים ביותר לאדם. הסוס בוית לפני 4,000-6,00 שנים ונוצל בתחילה כאמצעי כוח (בעבודות השדה ובשאיבת מים) ולתחבורה. במהלך הזמן, ככל שהמכונות הפכו למקור העיקרי לעבודה בחקלאות ובתעשיה, הוסב הקשר עם הסוסים בעיקר לפעילוות ספורט ופנאי.

עוד לפני שיתוף הפעולה הזו חלקו הסוסים ובני האדם הסטוריה אבולוציונית שהשליכה על בריאותם של שני המינים. כמו יונקים אחרים, שני המינים חולקים את מרבית ה-DNA. יתרה מכך, סוסים בובלים מלמעלה מ-90% מהמחלות התורשתיות הדומות לאלו מהן סובלים בני האדם. הצורך בהבנת הקשר הזה גרם למכון ברוד, מכון משותף ל-MIT והארוארד להתניע את הפרויקט לפני כשלוש שנים במטרה לפענח את הקוד הגנטי של הסוסים. המאמץ מתבסס על שיתוף פעולה בן עשר שנים של קבוצות מדענים מכל רחבי העולם בפיענוח גנים.

כדי ליצור רצףגנום איכותי ניתחו החוקרים דגימות DNA מסוסה גזעית בוגרת העונה לשם “בין ערביים” (Twilight). הגנום מכיל כ-2.7 מיליארד אותיות, מעט גדול יותר מגנום הכלב וקטן מגנום האדם ומגנום הפרה.

תכונה מרשימה של גנום הסוס היא המספר הקטן של ארגון מחדש של כרומוזומים יחסית לשכיחותה של תופעה זו בגנום האנושי. במהלך האבולוציה, חלקים מהכרומוזומים עשויים להתערבב ולעבור למקומות אחרים בגום, אך להשאר ביחד כמו חרוזים על חוט, מצב המכונה synteny. למעלה ממחצית כרומוזומי הסוסים מראים תאימות לכרומוזומים זהים אצל האדם. זאת בניגוד לכלבים שבהם הנתון מורה על פחות משליש. תגלית מעניינת נוספת המופיעה מתוך פיענוח גנום הסוסים היא הקשר התצורתי בין הכרומוזומים והצנטרומרים.

לידיעה באתר מכון ברוד