האם אתם אוהבי סיכון או שונאי סיכון? הכל תלוי בגֵנים

כלכלנים מתחבטים כבר שנים בשאלה מדוע אנשים לא חוששים מסיכון כאשר הסיכוי לזכות נמוך אבל סכום הזכייה גבוה, כמו למשל בהימור בלוטו, אבל מעדיפים לא לקחת את הסיכון כשמדובר בהפסדים משמעותיים ולכן מבטחים את הבית ואת הרכב

האם אתם מוכנים לקחת על עצמכם סיכונים גבוהים במטרה לזכות בתמורות גבוהות? או שמא אתם מעדיפים להפחית סיכונים ולרכוש ביטוח? כך או כך, צוות של גנטיקאים מולקולריים מהאוניברסיטה העברית ושני כלכלנים מאוניברסיטאות באסיה טוענים כי המקור ליחס שלנו כלפי סיכון טמון בגֵנים.

כלכלנים מתחבטים כבר שנים בשאלה מדוע אנשים לא חוששים מסיכון כאשר הסיכוי לזכות נמוך אבל סכום הזכייה גבוה, כמו למשל בהימור בלוטו, אבל מעדיפים לא לקחת את הסיכון כשמדובר בהפסדים משמעותיים ולכן מבטחים את הבית ואת הרכב.

“כלכלנים רבים ניסו להתמודד עם פרדוקס זה” אומר עורך המחקר פרופ' ריצ'ארד אבשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, “חתן פרס נובל, איש האוניברסיטה העברית לשעבר, פרופ' דניאל כהנמן ושותפו פרופ' עמוס טברסקי הציעו לפרדוקס זה הסברים פסיכולוגיים ב-'תורת הערך' שחיברו, אולם המנגנון הנוירוביולוגי והגנטי שעומד בבסיס ההתנהגות לא היה ברור” מציין אבשטיין.

במחקר, שהתפרסם בכתב העת PLoS ONE, עשו החוקרים שימוש בכלים של כלכלה ניסויית ובכלים של גנטיקה מולקולרית בתנאי מעבדה כדי לבחון את התפקיד של הגן “מונואמין אוקסידאז” (בקיצור MAOA) בניבוי הסיכוי לקנות לוטו או ביטוח (או את שניהם).

בניסוי השתתפו 350 איש מסין שקיבלו שתי משימות המייצגות את הנטייה לרכוש כרטיסי הגרלה וביטוח, תוך שימוש בתמריצים כספיים אמיתיים. במשימה הראשונה ניתנה למשתתפים אפשרות לשמור על סכום קטן של מזומנים ללא סיכון או להמר על סכום גדול יותר עם סיכוי קלוש לזכות בו חזרה. במשימה השנייה נשאלו המשתתפים אם הם מעדיפים לבטח הפסד בטוח אבל לא משמעותי, או לרכוש ביטוח בסכום גדול שהסיכון בו נמוך. במקביל, נלקחה מכל משתתף דגימת דם כדי לאפיין את הגן MAOA.

מניתוח התוצאות עולה כי משתתפים עם וריאנט פעיל במיוחד של הגן נטו בבירור להעדיף הימור שבצידו סיכוי קלוש לזכייה ופחות נטו לרכוש ביטוח, ואילו המשתתפים עם וריאנט פחות פעיל של אותו גן נטו להימנע מלקיחת סיכונים גדולים.

“זהו המחקר הראשון מסוגו המראה קשר ברור בין נטיות התנהגותיות כלפי סיכון לבין גן ספציפי והוא משלים ממצאים אחרים שפורסמו באחרונה על הבסיס הנוירוביולוגי של לקיחת סיכון כלכלי” אומר פרופ' אבשטיין ומוסיף כי “בזמן שהעולם מתאושש מהמשבר הכלכלי כדאי לקחת בחשבון שהנטיות המולדות שלנו יכולות להוות גורם משמעותי בהמרצת אנשים לקחת סיכונים, דבר שעשוי להשפיע על השווקים הפיננסיים”.