סיקור מקיף

מדעני מכון ויצמן היו שותפים לפיענוח הגנום המלא של תות הבר

ד"ר אסף אהרוני וד"ר אביטל אדטו, מהמחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן למדע, הם החוקרים הישראלים היחידים שהשתתפו בפרויקט, ותרמו למחקר את המיפוי והזיהוי של גנים ומשפחות גנים אשר אחראיים ליצירת חומרי הטעם והריח של התות

תותי בר (fragaria vesca). מתוך ויקיפדיה
תותי בר (fragaria vesca). מתוך ויקיפדיה

מאמץ משותף של 74 מדענים מ-38 מוסדות מחקר ברחבי העולם, הוביל באחרונה לקביעת הרצף הגנטי המלא של תות הבר ולפיענוחו. המחקר מתפרסם היום בכתב-העת המדעי Nature Genetics. ד"ר אסף אהרוני וד"ר אביטל אדטו, מהמחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן למדע, הם החוקרים הישראלים היחידים שהשתתפו בפרויקט, ותרמו למחקר את המיפוי והזיהוי של גנים ומשפחות גנים אשר אחראיים ליצירת חומרי הטעם והריח של התות.

תות הבר (woodland strawberry, או בשמו הלטיני Fragaria vesca) הוא קרוב משפחה של תות הגינה המתורבת והמוכר. הפירות מכילים כמות גדולה של חומרים נוגדי חמצון (בעיקר ממשפחת הטנינים – החומרים המצויים גם ביין ויוצרים את תחושת העפיצות), וכן ויטמינים מסוג A, C ו-B12, ומינרלים כמו אשלגן, סידן ומגנזיום. בנוסף, פרי התות ייחודי בכך שהוא עשיר מאוד בחומרי טעם וריח.

בשביל ד"ר אהרוני מהווה ההשתתפות במחקר הבין-לאומי סגירת מעגל: זה שנים רבות הוא חוקר את המסלולים המטבוליים בהם נוצרים חומרי הטעם והריח במהלך ההבשלה של פרי התות. ד"ר אהרוני היה אחד הראשונים להשתמש בשבבים ביולוגיים לצורך ניתוח גנטי של צמחים, וזיהה באמצעותם גנים הממלאים תפקיד ביצירת חומרי טעם וריח בתות. מחקריו משווים בין חומרי הטעם והארומה המצויים בתות הבר, לבין אלה המצויים בתות המתורבת, ומתחקים אחר הסיבות הגנטיות להבדלים אלה. פיענוח

הגנום המלא של תות הבר מאפשר לו לחקור באופן יסודי ומקיף יותר את הגנים הרבים השותפים בתהליך, וגם שופך אור חדש על כמה מממצאיו בעבר. כך, לדוגמה, בעזרת ניתוח ממוחשב של גנום תות הבר, גילתה כעת ד"ר אדטו כי רק משפחה קטנה יחסית של אנזימים, שאחד מביניהם אופיין בעבר על-ידי ד"ר אהרוני, אחראית ליצירת קבוצה גדולה של כמאה חומרי ארומה, אשר אופן יצירתם לא היה ברור במלואו.

ד"ר אהרוני מקווה כי המידע החדש יסייע, בין היתר, להבין כיצד אפשר להחזיר לתותי הגינה את הטעם והארומה שאבדו להם במהלך השנים. תותי הבר שמופו זה עתה – שהם בעלי טעם וארומה מרוכזים וחזקים במיוחד – יכולים בהחלט להוות דוגמה שיש לשאוף אליה.

תות הבר מצטרף לשורה של צמחים שהגנום שלהם פוענח ומופה בשלמותו – כמו האורז, הענבים והסויה. המיפוי מראה כי אורכו הכולל של הגנום הוא כ-240 מיליון בסיסים, ומצויים בו כ-35,000 גנים (לשם השוואה, גנום האדם כולל כשלושה מיליארד בסיסים, וכ-23,000 גנים). הגנום של תות הבר פשוט וקצר יחסית, הצמח קל ונוח לגידול ולהינדוס גנטי, והוא בעל מחזור חיים קצר. מסיבות אלה, הוא יכול לשמש כמודל עבור צמחים אחרים בעלי חשיבות חקלאית וכלכלית המשתייכים אף הם למשפחת הוורדיים, שהם נוחים פחות למחקר: תות הגינה, ועצים כמו תפוחים, אפרסקים, דובדבנים, שקדים ועוד.

עוד בנושא באתר הידען:

8 תגובות

  1. אז זה אומר שאולי יום יבוא וגם בארץ נוכל לאכול תותים לבנים
    (http://www.fraisesdesbois.com/)
    אכלתי כאלו בטזמניה (או זן דומה לזה שבאתר) ואלו היו התותים הכי טעימים שאכלתי מעולם.

  2. שלמה האתר שלך נראה ונשמע פשוט מקסים, ישר כוח.

    (אין כמו תותים עם קצפת, ובננות, המעדן הכי טעים וטבעי)

  3. כל זמן שיש על ידנו סוכר לבן פשוט, שום פרי לא יהיה מתוק. כבר אמרו לפני שמתיקות היא עניין של הרגל. ככל שיש לנו יותר מוצרי צריכה מתוקים, הופכים הפירות ל"משעממים" בטעם, למרות שהם עצמם מתוקים כמו שהיו כל השנים.

  4. תות בשוקולד נחשב למעדן ,
    זה מכבר פוענח הגנום של פרי הקקאו,
    עכשיו נחכה שיצרפו את התות לקקאו
    ונוכל לאכול תוקולד !

  5. הגיע הזמן לפענח גם את הגנום של התפוזים ולהחזיר להם את המתיקות שהיתה להם בעבר ואבדה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן