סיקור מקיף

מחקר מקיף יפצח את גנום הקקאו

בין היתר שותפה בפרויקט זה חברת יבמ שתספק כוח מיחשוב * מטרת הפרויקט להבטיח את אספקת השוקולד בעולם ולהלחם במחלות הפוגועת בצמח * המחקר יסייע ל-6.5 מיליון מגדלים ועובדים בעולם

אחד המדענים בפרויקט קוטף פולי קקאו
אחד המדענים בפרויקט קוטף פולי קקאו

בשנים האחרונות מתמודדת תעשיית הקקאו העולמית עם מחלות קשות הגורמות למגדלים של מטעי קקאו במערב אפריקה ובדרום אמריקה הפסדי ענק המוערכים בכ-700 מליון דולר מדי שנה ויותר  מ-200,0000 איש ברחבי העולם איבדו את מקום עבודתם בשל כך.  על פי ההערכות מצויים בעולם כ-6.5 מיליון מגדלים ועובדים בתעשיית הקקאו.

כדי להלחם בבעיית ה המחלות, חברו  יבמ, ענקית הממתקים מארס ומשרד החקלאות של ארצות הברית והם ישתפו פעולה בניתוח המבנה הגנטי המלא של צמח הקקאו.  פענוח הרצף הגנטי של הקקאו יהווה צעד משמעותי בדרך לטיפוח ולהכלאת זנים חדשים של קקאו, שיציעו יבולים גדולים יותר, עמידות גבוהה יותר ואולי גם שיפור באיכות פולי הקקאו, המהווים את המרכיב המרכזי בכל שוקולד.  הפרויקט ימומן על ידי יצרנית השוקולד מארס, שההיקף השנתי של מכירותיה עומד על כ-22 מיליארד דולר בשנה.

שיתוף הפעולה החדש יאפשר לחקלאים בכל העולם לשתול שתילי קקאו איכותיים יותר – וליהנות מיבולים בריאים יותר וגדולים יותר, בזכות תכונות משופרות של הצמחים שיוכלו, להתמודד טוב יותר עם מחלות ועם תנאי בצורת ויובש.

ייצוב יבולי הקקאו יסייע בין השאר בהגנה על הכלכלה והצמיחה בשורת מדינות באפריקה, המספקות כ- 70% מצריכת הקקאו העולמית. תוצאות המחקר יהיו זמינות לשימוש הציבור הרחב, ללא תשלום, במסגרת תוכנית משאבי הקניין הרוחני לתחום החקלאות, התומכת בחידושים בחקלאות למטרות הומניטאריות ולמטרות מסחריות ועסקיות בהיקפים קטנים.

שיתוף הפעולה בין יבמ, משרד החקלאות של ארה"ב וחברת מארס צפוי להימשך כחמש שנים, עד להשלמת המיפוי הגנטי המלא של צמח הקקאו. החוקרים ישתמשו ביכולות העיבוד של מחשבי העל של יבמ במרכז המחקר על שם תומס ווטסון ביורקטאון – ניו-יורק, על מנת להריץ יישומי ביולוגיה חישובית שיאפשרו לפתח את המפה הגנטית המפורטת ולהרכיב את הרצף הגנטי המלא של צמח הקקאו.

הפרויקט הנוכחי של יבמ משתלב בתוכנית המחויבות הכוללת של יבמ לסייע לצמיחה בת קיימא באפריקה ולהשקעה בפיתוח היבשת. פענוח הרצף הגנטי של צמחים המשמשים להפקת יבולים חקלאיים מהווה שלב קריטי בדרך להבנה טובה יותר של הגורמים המשפיעים על היבולים, ולשיפור היבולים האלה.

זיהוי מלא של המבנה הגנטי של הצמח מאפשר לחסוך ולקצר את התהליכים הארוכים של הכלאת זנים שונים, המבוססים על ניסוי וטעייה. עם השלמת תהליך פיענוח הגנום של צמח הקקאו, יוכלו מדענים וחקלאים וזהות טוב יותר את המבנים הגנטיים המאפשרים לזני כלאיים מסויימים להפיק יבולים גדולים יותר, להציג עמידות גבוהה יותר בתנאי בצורת או מול מזיקים, או אפילו לפתח טעמים חדשים של שוקולד כבר ברמת הצמח. בהמשך, אפשר יהיה להכליא ולהצליב בין צמחים הנושאים את הגנים המבוקשים – ולייצר מבחר חדש של צמחי קקאו, בתהליך טבעי שאינו שונה מזה שבו פועלים חקלאים מאז ומעולם, וללא צורך לפנות להנדסה גנטית ולהשתלת גנים זרים (טראנס-גנטיקה) בצמחי הקקאו.

צמח הקקאו זכה עד כה למחקר מועט יחסית בהשוואה לצמחי חקלאות אחרים דוגמת תירס, חיטה או אורז. למרות שהקקאו אינו גדל בארצות הברית – על כל דולר של קקאו המיובא אליה, נמכרת תוצרת חקלאית אמריקאית בשני דולר, המשולבת במוצר הסופי אליו מיועד הקקאו המיובא.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן