סיקור מקיף

חוקרים מחפשים אחר גן האושר

פרופ` יורם ברק מאוניברסיטת תל אביב, מנסה למצוא את "גן האושר" וטוען כי הוא אחראי ל-50% מהראייה האופטימית על החיים

ילדה שמחה. מתוך ויקיפדיה
ילדה שמחה. מתוך ויקיפדיה

החיפוש אחר האושר כפי הנראה טבוע באדם. אך עבור אלו שסובלים מלחץ, מבעיות כלכליות או ממחלה כרונית, מבט חיובי על החיים אינו דבר פשוט כל כך. כעת, חוקר מאוניברסיטת תל אביב מאמין כי צריך לחפש את התשובה בגנים.

פרופ` יורם ברק, מבית הספר לרפואה ע"ש סקלר באוניברסיטת תל אביב, מנסה למצוא את "גן האושר – המרכיב הגנטי לאושר", שאחראי אולי ל-50% מהראייה האופטימית על החיים. המחקר נעשה בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב למרכז הרפואי שיבא בתל השומר.

ממצאים מוקדמים מהמחקר הפכו את פרופ` ברק לאופטימי בעצמו לגבי הצלחתו. "כשמשהו הוא גנטי, צריכה להיות לו התאמה רחבה בין תאומים", אמר. "ומחקרים שנעשו בתאומים אותם בדקנו הראו כי 50% מהאושר נקבע ברמה הגנטית". פרופ` ברק עובד כעת יחד עם הפרופ` ענת אחירון מהמרכז הרפואי שיבא כדי לזהות את הגנים הספציפיים הקשורים לאושר.

הממצאים של ד"ר ברק בחיפוש אחר גן האושר הוצגו בקונגרס העולמי בנושא טיפול ומחקר בטרשת נפוצה שהתקיים במונטריאול, קנדה, בשנת 2008, ופורסמו לאחרונה בעיתון "Expert Review of Neurotherapeutics, April 2009".

למרות שאנחנו רחוקים עדיין מהיכולת שלנו להנדס גנטית אושר, פרופ` ברק מאמין שאפשר להתחיל בחשיבה חיובית. רוב עבודתו מבוססת על פסיכולוגיה חיובית, שהיא "התחום הפסיכולוגי המתפתח במהירות הגדולה ביותר בארצות הברית ובעולם כולו", לדבריו.

לגבי ה-50% מהאושר שאינו גנטי, פרופ` ברק עובד כעת על תוכנית של פיתוח קורס לפסיכולוגיה חיובית, שכולל תרגילים אותם בחן לאחרונה בסמינר בן יום אחד עם 120 משתתפים באגודה הישראלית לטרשת נפוצה. תוצאות מוקדמות מהניסוי מצביעות על כך שהסמינר שיפר את רמת האושר של המשתתפים בכ-30%.

לדברי פרופ` ברק, עבודתו מוקדשת כולה ל"מחקר בהתערבות מעשית ויישום הפסיכולוגיה ברפואה". המחקר, שבוחן את ההשפעות הפיסיות של המצב המנטלי על חולים עם מחלות נוירולוגיות, הוא ניסיון לגשר על הפער בין הפסיכולוגיה לרפואה.

פרופ` ברק מאמין כי היתרונות הפסיכולוגיים של התוכנית מלווים ביתרונות פיסיים גם כן. "הצלחנו להעלות את רמות האושר בחולים אלו כך שהגיעו כמעט לרמה שווה לאלו של אנשים בריאים. אם ניתן יהיה ליישם את הפסיכולוגיה החיובית נוכל להגביר את הדבקות שלהם בתוכנית הטיפול. הצלחנו גם להראות שישנה יציבות בנכות הנוירולוגית גם כן", אמר.

עבור אנשים בריאים, פרופ` ברק מאמין, כי "תרגילי אושר" יכולים להעשיר את החיים גם כן. בינתיים, המחקר שלו בחיפוש אחר גן האושר ממשיך.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

20 תגובות

  1. כל אחד מכם איכשהו מנסה לעלות על ההגדרה הנכונה.
    אך דעו נא, שמי שלא טעם מעולם טעם אושר – תמידי, לא רגעי, הוא אשר יענה נכון להגדרה – אושר.
    הידעתם על אדם כזה או הנמצא כמוהו?

  2. שחר:
    צר לי לאכזב אותך אבל אושר הוא מצב נפשי שיש לו הרבה סיבות וחלק מן הסיבות הן בפירוש כימיות.
    בגלל זה אנשים לוקחים סמים ומשתכרים, בגלל זה יש מחלות כמו מאניה דפרסיה המטופלות באמצעות תרופות נוגדות דיכאון בגלל זה יש הבדלים בין רמות האושר של בני אותה משפחה והבדלים גדולים יותר בין תאומים שאינם זהים מאשר בין תאומים זהים ובגלל זה חוקרים רציניים כמו עורכי מחקר זה ערכו מחקר ולא הסתפקו בהצהרות נבובות.

  3. א. על מי אנחנו מדברים? על אלו הסובלים באפריקה או אלו השמחים?
    אלו החיים תחת דיכוי והרעבה, אני בספק אם הם חיים בתחושת אושר שלמה.

    בכל מקרה, אושר זה עניין אישי ומותנה במערכת אמונות.
    מה שמספק אותי לא מספק אותך.

    מימוש אישי יכול להיות גם תחושה של אב שמצא פירות למשפחתו וסיפק להם מזון.
    תחושת ביטחון לא חייבת להגיע עקב 20.000 דולר בבנק.
    אדם שבטוח בהרגשתו שכלום לא יחסר לו ובכל יום הוא ימצא את המזון הדרוש לו גם נהנה מתחושת ביטחון כלכלי.
    בהרבה מקרים, לאכול תוצרת מהטבע, דגים ועופות טריים – זה הרבה יותר מזין ומבריא מרוב המזונות הסינטטים שמוכרים לנו במכולת.

  4. אז איך אתה מסביר את האושר של האזרחים באפריקה?

    סיפוק ומימוש אישי הם בטח לא מרגישים, תזונתם ובריאותם לקוייה, אין להם ביטחון כלכלי
    ובכל זאת – מאושרים.

  5. אושר הוא הרמונייה בין האדם לבין מעגלי החיים השונים.
    ככל שיש יותר הרמונייה בין האדם לבין מעגלי החיים,
    כך גם האדם מאושר יותר.

    האושר יכול להיות רגעי או מתמשך,
    אין שום צורך באישורים כלשהם משום שכשאדם מאושר,
    הוא חש זאת ומרגיש זאת בדרכים שונות.

  6. אושר הוא שמחה פנימית והרגשת שלמות הנובעת מסיפוק מלא בכל תחומי החיים, תזונה ובריאות, בטחון כלכלי, הרגשת מימוש אישית ותחושה שאתה חלק ממשהו גדול ממך.

    האושר הוא רגעי ומשמש כרגע של "אישור" לגבי התנהלות בריאה. הוא אינו יכול להיות נצחי בעולם בלתי מושלם כי אז הוא ישנה הגדרתו ל "אופוריה".

  7. אושר זה לא הרמוניה.
    מסופקני אם יש אדם בעולם שיכול להגדיר נכון מהו אושר.
    כך, שבינתיים הכל דיבורים…

  8. לפני מספר שנים התפרסמו מחקרים המצביעים על נטייה גנטית להימורים.
    האם יכול להיות שמדובר באותו דבר?
    נראה שיש קשר בין הדברים כי נטייה להימורים מבוססת ככל הנראה בין השאר על אופטימיות יתר.

  9. אופטימיות זה לא דבר בהכרח טוב. לא סתם הטבע יצר איזון בין אנשים אופטימיים ופסימיים.

  10. אדי:
    לא הייתי קופץ ומזלזל ללא בדיקה של מה שקרה באמת.
    אתה יכול להיות בטוח שהחוקרים היו מודעים להשפעת המשפחה.
    במחקרים מסוג זה ניתן להסיק מסקנות מן ההבדלים בין תאומים זהים לתאומים שאינם זהים.
    במקרים רבים נחקרים גם מקרים של תאומים שהופרדו בלידה וגדלו במשפחות שונות.
    אינני יודע מה קרה כאן באמת אבל נקודת המוצא שלי היא שהחוקרים אינם בהכרח טיפשים או רמאים.

  11. לא ברור לי כיצד הגיע החוקר לקביעה 1. שיש בכלל גן האחראי ל'אושר', 2.שהוא אחראי ל50% מהראייה האופטימית על החיים.
    אם הרעיון "כשמשהו הוא גנטי, צריכה להיות לו התאמה רחבה בין תאומים" – הוא הבסיס לקביעות הנ"ל, הרי שמדובר בבסיס רעוע ומסופק. לדעתי משפט כמו 'כשמשהו תרבותי מושרש היטב במשפחה המגדלת תאומים בתנאים ובנסיבות דומות מאוד – צריכה להיות לו התאמה רחבה בין התאומים' ומשפטים דומים או חילופיים לו הם בסיסים חזקים יותר ל'גן אושר' שהוא כלל לא גנטי, או שהוא בעיקר לא גנטי.

    לכן הרעיון בדבר 'גן אושר' נראה לכאורה כגימיק. ואולי הוא בא לקדם משהו מענין יותר (ואולי גם מכניס כסף)- התוכנית של פיתוח קורס לפסיכולוגיה חיובית, עליה מדבר החוקר.

  12. כל הכבוד פרופ'ברק מה גם שבסופו של דבר לפסיכולוגיה יש יותר השפעה אבל אם יש גן שאחראי לכך מה טוב

  13. אנחנו באמת זקוקים לזה במדינה שלנו חבל שזה לא כל כך ק למצוא את ה"גן" אם קיים כזה לשכפל ולהעביר הלאה (:

  14. נקודה,
    לא הפוך? למה להאריך את חיינו אם יש אנשים שאין להם סיבה לחיות את כל היקף חייהם "הקצרים" כפי שהם עכשיו?
    קודם שימצאו לנו סיבה להמשיך לחיות יותר, ואז נחשוב איך להמשיך להאריכם. לא? 🙂

  15. קודם שינסו למצוא איך למנוע את תהליך ההזדקנות, אח"כ שידברו על מבט חיובי על החיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן