גזי חממה

מההישגים האסטרונומיים המהפכניים ועד לפעילות החברתית וההשראה לדורות של מדענים – כיצד קארל סייגן עיצב את המדע וההבנה שלנו על היקום.
ועידת האקלים של האו"ם, שצפויה להתקיים בשבוע הקרוב בבאקו, היא הזדמנות קריטית להעלות הילוך במאבק במשבר האקלים – במיוחד במקרה של ישראל, שיכולה לתרום רבות לעולם בתחום של החדשנות האקלימית.
על הגורמים הדתיים והתרבותיים שמובילים לבזבוז מזון במשקי בית
הרעיון של לכידת פחמן דו-חמצני או המרה שלו לחומרים אחרים, זאת בכדי להיאבק בשינויי האקלים אינו חדש. אולם, סתם לאחסן פחמן דו-חמצני במתחם מסוים עלול להוביל לדליפתו לסביבה
נתונים גולמיים אלה מנותחים בשיטות המביאות בחשבון את המרחק המשתנה בין תחנות הטמפרטורה ברחבי העולם ואת השפעות איי החום העירונייים שעלולים לעוות את החישובים.
הכלכלה השיתופית מנסה לתת מענה לאובדן מזון
יוניס ניוטון פוט היתה הראשונה שגילתה את ההשפעות המדאיגות של תחמוצות הפחמן באטמוספירה בשנת 1856. כיום התופעה הזו מכונה אפקט החממה. ניתן לומר שאז גם החלה הכחשת משבר האקלים שנמשכת
לפי דוח הארגון שפורסם השבוע בישראל משתמשים ב-5% במקורות אנרגיה מתחדשים, אילו היינו מתקרבים ל-12% - ממוצע ה-OECD אפשר היה בקלות להימנע מהבושה של הפסקות חשמל יזומות בשעות היום במדינה
גזים מכילי פלואור – לרבות אלו המכונים פחמימנים על- או רב-מופלרים [PFCs], נמצאו כבעלי השפעה מרובה על ההתחממות הכלל עולמית. חוקרים הצליחו לפתח לאחרונה חומרים גבישיים חדשניים המסוגלים לספוח באופן
אוסטרליה מדווחת על כך ש-2005 הייתה השנה החמה ביותר בהיסטוריה שלה