מתוך קבלת הנתונים במחקר יש להסיק כי הכוון הנכון יהיה שילוב של שיטות חדשניות בחקלאות מסורתית, שילוב שייתן מענה כלכלי וסביבתי כאחד
עכשיו מסתבר כי למהפכה הירוקה היה חלק חשוב במיתון פליטת דת”פ, (וכתוצאה מכך מיתון ההתחממות העולמית?)
חוקרים בהנהגת ג’ניפר בורני Jennifer Burney, מ “מדעי האדמה בסטנפורד” Stanford Earth scientists ביצעו מחקר עבור Program on Food Security and the Environment מפרסמים את ממצאיהם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences. על פי החוקרים, המהפכה הירוקה חסכה פליטת 590 מיליארד מ”ק דת”פ.
החיסכון העיקרי בפליטות נובע מהפחתת הצורך להסב שטחים חדשים לשטחי חקלאות, תהליך שבאופן מסורתי ואופייני כרוך בכריתת יערות, שריפת שטחי חורש ושטחי בור. ברוא יערות ושריפות הם אחד הגורמים החשובים לפליטת גזי חממה, ובעיקר דת”פ.
החוקרים מעריכים כי ללא המהפכה הירוקה הייתה גדלה פליטת הדת”פ העולמית בשיעור שליש מכמות הפליטות מתחילת המהפכה התעשייתית (1850), כדי להקל על חישוב סך הפליטות מדדו החוקרים את שלושת הגזים העיקריים דת”פ, מתאן ותחמוצת חנקן שביחד שוקללו לשווה ערך של השפעת הדת”פ על האטמוספרה (התחממות).
כיום “אחראית” החקלאות ל כ 12% מהפליטות (ב”אשמת” האנושות), למרות ששימוש בדשנים הגביר את הפליטות מחקלאות, אין ספק כי החלופה – שריפת יערות ושטחי אחו הייתה גורמת לפליטות גדולות בהרבה. בכל פעם שמבורא יער (ונשרף) הדת”פ שהיה חלק מהמסה הביולוגית מוצא דרכו לאטמוספרה. שיפור שיטות העיבוד הביא להקלה על הצורך בשדות חדשים מה שהפחית את הפליטות ב-13 מיליארד טון דת”פ כל שנה.
כדי להעריך את השפעת המהפכה הירוקה על שינויי האקלים השוו החוקרים את סך התוצרת החקלאית בין 1961 ל 2005, מול האפשרות (המשוערת) של חקלאות מסורתית עם שיפור קל בכמות היבול וגידול בשטחים. לדבריהם “מאחר והגידול באוכלוסיה נמשך היה נוצר מצב של רעב (במספרים גדולים הרבה מהקיים) ותמותה המונית”. זאת למרות ניצול שטחי חקלאות הולכים וגדלים ב מיליארדי דונמים, כלומר שוב, המהפכה הירוקה “חסכה” פליטת 590 מיליארד טון גזי חממה. ללא המהפכה הירוקה היו הפליטות מסתכמות בכ-30% יותר,
כאשר בודקים את עלויות המחקר והפיתוח החקלאי מתברר כי כל דרך אחרת למניעת פליטות עולה … פי שלוש. לפי חשבונם של החוקרים “כל דולר שהושקע במחקר ושיפור שיטות עיבוד חקלאי (מאז 1961) חסך פליטה של שליש טון גזי חממה “. זהו מחיר נמוך בהרבה בהשוואה לשיטות (אחרות) לכידה ומניעת פליטות של דת”פ.
לפיכך טוענים החוקרים כי : “המחקר מזים את הטענה כי חקלאות מודרנית גורמת לפגיעה סביבתית יותר מחקלאות מסורתית”,
אחרי כל היתרונות מכירים החוקרים במלכוד, שכן שיפור השיטות והפקת יבולים גדולים יכול לחולל תהליך שבסיסו בשאיפה “להרוויח יותר” ולכן להתפשטות על שטחים חדשים כלומר שוב ברוא יערות ושטחי בור ושריפתם, לכן יש לחזור ולהדגיש כי שיפור שיטות עיבוד יבוא יחד אם מאמצי שימור הסביבה.
היתרון האקלימי של המהפכה הירוקה לא היה מתוכנן לפיכך, המסקנה הסופית של החוקרים היא כי שיפור שיטות עיבוד חקלאי ומחקר לקבלת יבולים גבוהים חייבים להוות חלק מהמדיניות הכללית להפחתת פליטות גזי חממה.
יורשה לי להוסיף (בנימה אישית) כי אצל מי שראה את שטחי התירס על פני מאות קמ”ר, את הרפתות ולולי הענק, את מטעי התפוחים והכרמים שמשתרעים למלוא העין, אצל מי ששמע וראה את התפשטות המחלות שמשמידות יבולים ואת המגיפות שתוקפות משקי חי, בין היתר בגלל החקלאות המתועשת, יתעורר יותר מספק קל לגבי המסקנה הסופית והגורפת של המחקר.
החוקרים – אמריקאים, המחקר – מתפרסם בירחון אמריקאי, לכן יתכן ויש כאן ניסיון להצדיק או לתרץ את ה”מונוקולטור”, חקלאות שמתבססת על גידול אחד ואחיד על פני שטחי ענק, שיטה שיש בה חסרונות רבים – סביבתיים ואחרים. לכן, מתוך קבלת הנתונים במחקר יש להסיק כי הכוון הנכון יהיה שילוב של שיטות חדשניות בחקלאות מסורתית, שילוב שייתן מענה כלכלי וסביבתי כאחד
שכן, כמו שנאמר כבר הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה.
13 תגובות
הנקודה החשובה לעניות דעתי זה שהאדם האינדיבדואלי הוא לא זה שקובע את גורלו, אלא קומץ אנשים בעמדות רלוונטיות.
בישראל אחוזים ניכרים מהמים ממוחזרים לא בגלל שיש כל מיני אנשים שמשיבים מים אפורים בחצר, אלא מכיוון שהמדינה לקחה על עצמה את הטיפול במשבר המים.
ראשון לציון היא העירייה הממחזרת ביותר במזרח התיכון ובדירוג גבוה בעולם לא כי לאנשים יש מודעות(ובאמת אין להם) אלא כי העירייה ממיינת את הזבל ומוכרת אותו למיחזור. העתיד הוא פשוט – בסופו של דבר בעתיד גם אם לא תרצה למחזר, בסופו של דבר המערכות שמסביבך יהיו מערכות תומכות מיחזור. לא ימכרו פלסטיקים לא מתכלים, ולא ניתן יהיה לנהוג במכונית שיש לה צריכת דלק מעל ערך מסויים.
יותר קל לחנך את האדם על ידי כך שלא תשנה את אורך חייו והשינויים מבחינתו יהיו שקופים.
זה תהליך שמתגלגל בשנים האחרונות וממשיך להתפתח, אנשים כמו אסף – חשובים, אבל הם לא אמורים לשכנע את הילדים שלהם או השכנים, אלא את מקבלי ההחלטות שגם אם הם לא משוכנעים היום, הם ישוכנעו בעתיד.
נראה לי שהגיעו אלינו אנשים מהתלמוד שמתפלפלים רק על משחקי מילים ולא על מהויות.
אבל אם למישהו לא ברור – לא נורא.
רוב האנשים יודעים שקיימת שליטה באוכלוסיה באמצעות חוקים ואכיפתם.
בגלל זה מדברים על “שלטון החוק”.
במי שולט החוק אם לא באוכלוסיה? בזיביזיקובזים? אבל גם הם אוכלוסיה!
זה שבני האדם קובעים את החוקים ובוחרים את השלטון ומוסדותיו אינו משנה את העובדה שבסופו של דבר יש שליטה באוכלוסיה.
‘לשלוט באוכלוסיה’?
מי ישלוט? הזיביזיקובזים?
הרי השליטה בגזע כלשהו מתבצעת על ידי אותו הגזע עצמו. חוץ מהגזע האנושי אשר שולט לא רק על עצמו אלא גם על גזעים אחרים. במילים אחרות: קיימת הררכיה בין הגזעים בטבע, וקיימת הררכיה בתוך הגזעים עצמם.
המסקנה היא שהגזע האנושי ישלוט באנשים, וזה מצב שקיים מאז קיים האדם.
לכן האימרה ש’צריך לשלוט באוכלוסיה’ היא אמירה לא רלוונטית, מה שיותר רלוונטי היא הדרך שבה האדם ישלוט על אדם אחר.
(האנונימי בתגובה הקודמת הוא לא אני)
לאנונימי מתגובה 7:
אענה רק לאחת השאלות ששאלת.
שאלת “אנחנו נראים לך חיות?”
תשובתי -גבי אנשים כמוך: “בהחלט כן!”
אינני חושב שכל האנשים הם חיות. רחוק מכך. אבל אלה שלא מוכנים לקבל על עצמם שום מגבלה ו”שימות העולם” הם יותר חיות מחיות.
לאנונימי
“הסביבה היקרה” שלי ? ,אתה חי על מאדים ?
אולי כדאי לך להתחיל מ”בראשית” לקרוא ללמוד ולהפנים את הקשר הבילתי ניתן להתרה
שבין הסביבה (הטבעית) לבין האוכלוסיה האנושית ,
כהתחלה קרא זאת
https://www.hayadan.org.il/save-the-nature-260604/
ואחר תמשיך לדפדף באותו נושא ,
כל חברה , כל אוכלוסיה של חיות (וכן אנחנו חיות) חיה בשווי משקל אם סביבתה ,
כאשר האיזון מופר ניפגעת הסביבה וכתוצאה מכך ניפגעת האוכלוסיה ,
האוכלוסיה האנושית הפרה את האיזון זה מכבר , אלא שיש לה את הכישורים התכנולוגים להמשיך
ולהתקים בסביבה מופרעת … לא לתמיד , יגיע השלב שבו גם הכישורים התכנולוגים של האנושות
לא יתגברו על הכשל ה”תרבותי/חברתי” של חוסר היחס לסביבה הטבעית ,
ואז יתגברו האסונות ויגבו מליארדי חיים .
יש מי שאומר “אחרי המבול” , יש מי שחושב כי חובתה המוסרית של האנושות לא לפגוע בסיכויי
ההשרדות של אנשים (וחיות) בעתיד הקרוב והרחוק .
כל חיה מתקיימת כדי להעמיד דורות באים וכדי להבטיח לצאצאיה שרידות ,
האדם אינו שונה (אפילו לא אם הוא אנונימי) .
יש אפשרות למנוע את האסונות העתידיים , יש אפשרות למזער את הפגיעה בסביבה ,
יש אפשרות להוריש למי שיבוא אחרינו סביבה שבה ניתן יהיה לא רק לשרוד ,
אלא גם לחיות חיים מלאים עשירים ומלאי תוכן , האפשרות והסיכוי לכך הם
ע’י הבנה כי אנחנו חלק מסיבתנו וכי חובה עלינו לחיות אם סביבתינו בשיווי משקל,
כדי להגיע לאיזון יש צורך לעצור את הנזקים (הבילתי הפיכים) שהאוכלוסיה האנושית גורמת
לסביבתה , כלומר : לשלוט באוכלוסיה .
לאנונימי – אין צורך להרוג אף אחד, אבל בעתיד הלא רחוק שליטה על הילודה תהיה מחוייבת המציאות.
אחרת האוכלוסיה תצטמצם עקב מחסור במשאבים, מלחמות שיפרצו עקב כך והרס הסדר החברתי, ואני מצטט אותך “אנחנו נראים לך חיות?” האמת כולנו חיות, רק עם קליפה דקה של תרבות. אם וכאשר (אני מקווה להשאר עם האם) יהיו מאבקים על מים ומזון, גם אתה תהפך לחיה
אורח החיים שלנו לא ניתן לוויכוח, שהממשלות ימצאו דרכים לייצור מליוני ג’יגה וואטים מאנרגיה נקייה וידאגו לסביבה בעצמם את האדם הקטן זה לא מעניין. “שליטה באוכלוסייה האנושית” ? אנחנו נראים לך חיות? אף מדינה ליברלית לא תסכים לדבר הזה, תציע את זה למשטרים הדיקטטורים באפריקה ובאסיה, אולי בקוריאה הצפונית יאפשרות לך להגשים את חזון “הירוקים” ולצמצם את האוכלוסיה ב90% ברעב, עוני ומגיפות יזומות וכך לא יצטרכו חשמל בכלל ויגדלו בגינה כמה צמחים להכין מהם דייסה והסביבה היקרה שלך לא תיפגע.
לצורך עזרה בהבנת הנקרא :
האוכלוסיה האנושית מהווה חלק מהסביבה ,
חלק שכמו יתר החלקים חייב להתקיים באיזון ובשווי משקל ,
כאשר האיזון מופר ניפגעת הסביבה , בסביבה פגועה תיפגע גם האנושות ,
לכן , שליטה באוכלוסיה האנושית פרושה עשיה למניעת הפרת האיזון
ולשמירה על שווי המשקל הסביבתי ,
עשיה שתוצאותיה יהיו חיוביות עבור הסביבה ולכן גם עבור האנושות .
מ. רוטשילד – אתה צודק. אבל זו פרשנות שלך למשפט שאומר משהו אחר.
לא רחוק היום שהטלפתיה תיכנס לעניינים ואז טעויות בהבנת הנקרה יהיו פחות נפוצות.
לכל מי שאינו מבין את המשפט האחרון בכתבה:
הצורך להגן על הסביבה הוא צורך שלנו.
לומר “אכול ושתה כי מחר נמות” ולהתנהג על פי זה יגרום לכך שגם למחר לא נגיע וזאת – מעבר לעובדה שאנו רוצים שגם ילדינו יוכלו לחיות מחרתיים.
בני האדם התפתחו בסביבה מסוימת בעלת אקולוגיה מסוימת וזו הסביבה שאליה הותאמו באבולוציה.
הם אינם מסוגלים לחיות בסביבה שונה בהרבה.
אם הטמפרטורות תטפסנה לממוצע של 50 מעלות צלזיוס – נכחד, אם יחסר חמצן באוויר – נכחד, אם לא ניתן יהיה למצוא מזון לכולם – רבים ימותו והנותרים אולי ייאלצו לחזור לתקופת האבן, אם יתכלו משאבי האנרגיה שביכולתנו לעשות בהם שימוש – תאבד כל התרבות המוכרת לנו.
המשל איננו של חיסכון לקבר יפה.
אדם שאינו מנהל את משאביו באופן מושכל – לא רק שהקבר שלו לא יהיה יפה אלא שהוא יזקק לו הרבה קודם.
כדור הארץ ואפילו השמש הם – בסופו של דבר – בני חלוף.
האופטימיזציה שיש לעשות היא על הכמות הכוללת של אושר אנושי שאפשר להפיק מהם – כולל זו של הדורות הבאים.
“כמו שנאמר כבר הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה”.
משפט שבשפה עדינה ניתן לומר שהוא חסר הבנה לגבי איך בנוי העולם.
למי איכפת שנהרוס את כדור הארץ? התשובה היא – לנו. להגביל את האוכלוסיה כדי להציל את כדור הארץ כמוהו לחסוך כסף עשרות שנים כדי שיהיה לנו כסף לקבר יפה – הרי לכדור הארץ אין שום משמעות אם לא נהיה פה(לבני האדם ולבעלי החיים).
תהור אתני???
זות מסקנה מענינת
במשפט האחרון סיכמת את כל בעיות העולם. יפה.