למען הספקנים … אמת או שקר

בחדשים האחרונית התאספו ונוצרו באתרים של מכחישי ההתחממות הרבה טעויות והנחות מוטעות בהתיחסות להתחממות עולמית. חלק מהן גם מקבלות הד במנטרות שחוזרים עליהם כל מיני מכחישים. בזהירות ובענווה ננסה לעשות מעט סדר

עמק שאמוני בהרי האלפים הצרפתיים. שלג העד נמס. צילום: מתוך ויקיפדיה
עמק שאמוני בהרי האלפים הצרפתיים. שלג העד נמס. צילום: מתוך ויקיפדיה

בחדשים האחרונית התאספו ונוצרו באתרים של מכחישי ההתחממות הרבה טעויות והנחות מוטעות בהתיחסות להתחממות עולמית. חלק מהן גם מקבלות הד במנטרות שחוזרים עליהם כל מיני מכחישים. בזהירות ובענווה ננסה לעשות מעט סדר.

טיעון נפוץ 1: החורף הקר האחרון סתם את הגולל על טיעוני ההתחממות
לטענה כי "החורף (הקרררר…) האחרון בחצי הכדור הצפוני סותר את ההתחממות העולמית". יש להבדיל בין מזג-אוויר שהוא מקומי וזמני לבין אקלים שמהווה את אוסף ארועי מזג-אוויר לאורך תקופות ארוכות ואת הסיבות והגורמים להתהוותם, כך שקייץ קר אינו סותר את ה התחממות העולמית בדיוק כמו שגל-חום בחורף לא יאמת זאת.

במאמר מוסגר נזכיר כי מיחסים את מזג האוויר הקר של 2009/10 לתזוזה בזרמי הסילון, תזוזה שמנעה מאוויר חם ממאיזורים משווניים להגיע צפונה, יש מי שטוען שהתזוזה קשורה בכתמי השמשץ נוסיף ונאמר כי למרות ששלג מקושר לחורף קר הרי יתכן שקייץ חם במיוחד יגרום להתאדות מוגברת, אוויר חם מחזיק יותר אדי מים,
לכן כאשר מגיע חורף אחרי קייץ חם האוויר מתקרר ומשחרר את הלחות אפילו כשלג. באותה צורה גם נוצרות תקופות יובש, שכן "לחץ" האדים באטמוספירה גורם לסופות גשם בהן יורד גשם שוטף ואחריהן תקופות יובש ארוכות.

טיעון נפוץ 2: אקליים-גייט מוכיח שהדוח היה שגוי

לטענה כי "הדווח של מדעני האו"ם על ההתחממות היה שגוי". אכן בדווח היו טעויות שנבעו ממדידות ומנתונים לא מדויקים,. הטעויות מהוות "נקודה שחורה" עבור אירגוני הסביבה, אבל כל הטעויות מסתכמות בקצה קצהו של דיווח ארוך מקיף ויסודי שהביא את עובדת ההתחממות העולמית לדיון ציבורי ומדיני ברמה ובתקווה שיעשו מעשים לעצירת ולמניעת ההתחממות.

טיעון נפוץ 3 לא היתה התחממות בעשור האחרון

לטענה כי "לא היתה התחממות ב-10-15 השנים האחרונות": השנה החמה ביותר מאז יש מדידות היתה … 1998 זאת על-פי אוניברסית מזרח אנגליה ונאס"א. שנת 2005 היתה קרובה לשיא, ולמעשה עשר השנים החמות ביותר נמצאות בין 15 השנים האחרונות ואלו שפחות חמות – הן פחות חמות יחסית לעשור זה (וגם זה בקצה גבול שגיאת המדידה) ולא שנים קרות באופן מוחלט. כך שהעשור הראשון של המאה ה-21 היה החם ביותר מאז 1880. כשמשקללים נתונים מהטבע : שכבות קרח, טבעות עונתיות בעצים וכד' מגיעים להנחה כי אנחנו בתקופה חמה יותר ממה שידע כדורנו באלפי השנים האחרונות.

טיעון נפוץ 4: נכון יותר היה להגדיר את המצב כ"שינויי אקלים"

העולם כולו מתחמם אלא שכאשר מתיחסים להרגשה האישית של אנשים באיזורים שונים מסתבר כי לא כולם מרגישים את ה"התחממות". סערות, שטפונות, גלי-קור, שריפות, כולם מתוגברים ע"י ההתחממות העולמית אבל כל תופעה גורמת לתגובות שונות, לכן אולי נכון היה להתיחס ובמקום לקרוא – התחממות, להגדיר את הקורה כשינויי אקלים איזוריים הנגרמים בגלל ההתחממות הגלובאלית.

טיעון נפוץ 5: דת"פ (או פד"ח כפי שמכחישי ההתחממות אוהבים לקרוא לו אולי בגלל שזה דומה לפדחת) הוא גאז בטבע ונשימה אינה זיהום

ברור שאין רע בנשימה (אין ברירה) ודת"פ הוא אכן גאז שמקומו במערכת הטבעית וחשיבותו לסביבה מעוגנת. לא הנשימה גורמת לזיהום. הדת"פ שנפלט בנשימתנו יכול היה להיספג במערכת ולהמשיך לקיים חיים במחזוריות. אלא שאנחנו לא רק נושמים, הוספנו (וממשיכים להוסיף ) למערכת כמויות אסטרונומיות של דת"פ בעיקר ע'י שריפת דלק מחצבי, הרמז לאבסורד הוא בשם " דלק מחצבי " ממקורות מאובנים,כלומר אנחנו משחררים למערכת דת"ף שהיה קבור במשך מיליוני שנים, דת"ף שלא היה פעיל בסביבה משתחרר ומפר איזון בן מאות אלפי שנים.

היום יש באטמוספירה 40% יותר דת"פ ממה שהיה בתחילת העידן התעשיתי. ריכוז הדת'ף באטמוספירה היום גבוה ממה שהיה ב-650 אלף השנים האחרונות, הכל שאלה של כמות, נשימה היא פעילות טבעית וחלק ממחזוריות טבעית, שריפת דלק ממקורות מאובנים … מפר את האיזון וגורם לשינויי האקלים.

טיעון נפוץ 6: גם אם נפסיק לשרוף דלק האקלים לא יושפע

דת"פ שנפלט בשריפת דלק שורד באטמוספירה עשרות שנים, גאזי חממה אחרים שורדים מאות שנים (לכן נחשבים ליותר פעילים), כלומר הזיהום לו גרמנו עד היום ימשיך ויחמם עוד שנים רבות, ובכל זאת חשוב לפעול היום, חשוב לעשות להפסקת הפליטות כדי למנוע מהדורות שיבואו אחרינו את הצורך/ההכרח להתמודד אם שינויים אקלימיים שיסכנו את החברה האנושית ואת הסביבה הטבעית.

לסיכום, מה לעשות? העשיה למניעת נזקים ושינויים מתנהלת בעיקר בשני מרחבים: הכללי והפרטי. במרחב הכללי, הארצי/מדיני יכול הפרט לעזור ע"י הצטרפות לגופים ירוקים שונים, גופים שלוחצים על מדינאים ומחליטנים, לחץ שכבר הביא תוצאות.
במרחב הפרטי: הבסיס הוא יציאה מתרבות הצריכה (האמריקאית) ההורסת כל חלקה טובה, רכישת מצרכים לא בגלל פרסומת אלא בגלל צורך תהיה התחלה טובה, חיסכון בהוצאות אנרגיה ע"י: חסכון בחשמל בבית ובמקום העבודה, חסכון באנרגיה ע"י שימוש בתחבורה ציבורית ואמצעי תובלה נקיים ( אופניים, הליכה וכד'), הפסקת רכישת מים בבקבוקי פלסטיק, (מי ברז טובים לשתיה), הפסקת שימוש בכלים חד-פעמיים, הפסקת שימוש בשקיות פלסטיק (לכל קניה ולכל מצרך), ושוב, צריכה נכונה, מחושבת וחכמה של כל צרכינו תצמצם פליטות והוצאות. וכמובן … מיחזור, מיחזור, ושוב מיחזור.

איני יודע לעשות את החשבון הכמותי, כמה פליטות נחסוך, אבל כבר הוכח כי בעקבות הפעילות לחיסכון במים ירדה הצריכה הביתית ב-10%. מכאן ניתן להניח כי צרכנות נכונה והתנהגות (סביבתית) נכונה של הפרט תביא לשינוי משמעותי גם בתחום פליטות הפחמן.

שכבר נאמר כי ‫"עלינו לנהג בארץ בחכמה ובענווה היא לא ירושה מאבותנו אלא הלוואה מילדינו".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

126 תגובות

  1. אגב, רק כרגע ראיתי את תגובה 123 ואני עומד על דעתי.
    הדברים במיוחד נכונים לפוקדי אתר הידען.
    מילא אם היה מדובר במדען אבל כל מכחיש התחממות שאיננו מדען פשוט אומר ללא כל ביסוס את ההפך ממה שטוענים הרוב המכריע של המדענים (גם אלה שטוענים שההתחממות אינה נגרמת על ידי האדם!) ומי שמחויב לאמירת אמת לא יכול לנהוג כך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן