לפי דוח הארגון שפורסם השבוע בישראל משתמשים ב-5% במקורות אנרגיה מתחדשים, אילו היינו מתקרבים ל-12% – ממוצע ה-OECD אפשר היה בקלות להימנע מהבושה של הפסקות חשמל יזומות בשעות היום במדינה חמה כמו שלנו
יום שישי (2/6/2023) היה יום של חום קיצוני שהגיע במישור החוף ל-38 מעלות, בכמה אזורים נרשמו שיאי חום לחודש יוני: בבית דגן נמדדו 43.8 מעלות ובקיבוץ נגבה נמדדו 43.7 מעלות. כ-300 אלף ישראלים נותקו היום מהחשמל לכחצי שעה עד שעה – איזור אחר בכל פעם, משום שהמערכת לא מסוגלת לעמוד בעומס הביקוש לחשמל.
מדובר בשעות היום, ואילו לא היו שמים רגליים במכוון לפיתוח האנרגיה המתחדשת – בעיקר אנרגיה סולארית, אפשר היה בהחלט לספק את הביקוש. במקום זאת מוסיפים חטא על פשע ופותחים תחנות פחם, זאת בנוסף לאישור שניתן השבוע לשתי תחנות כוח מופעלות בגז למרות אזהרות המומחים.
רק יומיים קודם, ד’ באירוע משותף של המשרד להגנת הסביבה וה-OECD פורסם דוח ה-OECD הבוחן את הביצועים הסביבתיים של ישראל בעשור האחרון; בדוח הזה קיבלה ישראל ציון נכשל מהדהד. הדוח קובע: ללא חקיקת אקלים, יישום תמחור פחמן וביטול סובסידיות מזיקות על דלקים פוסיליים – ישראל לא תעמוד ביעדי האקלים. עיקרי הדוח עם ביאורים.
דוח הביצועים הסביבתיים של ישראל שהכין ארגון ה-OECD, פורסם במעמד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, וג’ו טינדל, ראשת מינהל הסביבה של ארגון ה-OECD; .הדוח מבצע הערכה וניתוח מקיף של התקדמות השגת יעדי המדיניות הסביבתיים של מדינת ישראל בעשור האחרון, וכולל המלצות לשיפור הביצועים הסביבתיים.
עצימות אנרגטית – אספקת אנרגיה כוללת לנפש 2.3 שעט”ן (ממוצע מדינות ה-OECD הוא 3.8); אנרגיה ממקורות מתחדשים (% מסך אספקת האנרגיה) 5% כאשר ממוצע ה-OECD הוא 12.
עצימות גזי חממה – פליטת גזי חממה לנפש 8.8 טון לנפש בשנת 2021, השנה האחרונה לגביה יש נתונים בתחום זה.
הדוח מתבסס על נתונים כלכליים וסביבתיים ועל מידע שנאסף במהלך דיונים של מומחי ה-OECD עם נציגים ממשרדי ממשלה שונים, שלטון מקומי, תעשייה, חברה אזרחית ואקדמיה בישראל. נוסף על כך, הוכנסו לדוח תובנות מדיון שנערך בין משלחת ישראלית ממשלתית לנציגי מדינות חברות אחרות במסגרת קבוצת העבודה של ה-OECD לביצועים סביבתיים. בהמשך נביא קטעים מהדוח העוסקים בהיערכות או יותר נכון לאי ההערכות של ישראל למשבר האקלים, עם ביאורים מתבקשים.
טביעת רגל פחמנית גדולה
טביעת הרגל הפחמנית של ישראל גדלה בהתמדה במהלך השנים 2014-2020 אך החלה לרדת במעט בשנים האחרונות. הן הפליטות הכוללות והפליטות לנפש של גזי חממה והן הפליטות לאוויר של מזהמים מרכזיים התנתקו באיטיות מהתמ”ג, בעיקר בשל ההחלפה המהירה של פחם בגז טבעי בתמהיל האנרגיה (שזה כמובן לא מספיק אפילו לגרד את ההתחייבויות של ישראל להפחתת פליוטות הפחמן כי גם גז הוא דלק מחצבים. א.ב.).
שאיפות האקלים גדלו, אבל המדינה אינה על המסלול להשגת היעדים. ישראל הגבירה את שאיפות האקלים שלה בשנים האחרונות. המדינה קבעה יעד הפחתת גזי חממה של 85% לשנת ,2050 כמו גם יעדים מגזריים לפליטות גזי חממה מייצור חשמל, פסולת מוצקה, תחבורה ותעשייה, לפני שהכריזה על השאיפה הכוללת של ניטרליות פחמן עד .2050 עם זאת, ישראל אינה בדרך להגיע ליעדים אלה באמצעים קיימים (איור 1).
השגת יעדי האקלים דורשת צעדים נחושים בכל המגזרים. ייצור החשמל הוא המקור הגדול ביותר לפליטת גזי חממה בישראל, ואחריו התחבורה, הייצור התעשייתי והבנייה. למרות שיכולת ייצור החשמל הסולארי הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, היא עומדת בפני חסמים כמו זמינות קרקע מוגבלת (והפרעה בפועל של חברת החשמל שלאחרונה החלה לעצור כספים שמגיעים לבעלי פאנלים סולארים על הגגות א.ב.). כדי להתמודד עם התלות הגבוהה של המדינה במכוניות, על ישראל לפתח אסטרטגיה בין‐משרדית קוהרנטית למעבר דל פחמן במגזר התחבורה ומתן עדיפות להשקעה בתחבורה הציבורית. מאמצי ההיערכות לשינוי האקלים נמצאים בשלב מוקדם.
בשנת ,2018 הממשלה הקימה מינהלת היערכות לשינוי אקלים באחריותו של המשרד להגנת הסביבה על מנת לגבש אסטרטגיות ותוכניות פעולה להגברת חוסנה של ישראל לשינוי אקלים. נוסף על כך, לאחרונה שולב שינוי האקלים בהערכת המצב של האיומים על הביטחון הלאומי. עם זאת, אמצעי ההיערכות נוטים להתמקד בפתרונות טכנולוגיים ולא בפתרונות מבוססי טבע לצורך מניעת אסונות טבע שנגרמים על ידי שינוי האקלים. מספר קטן של עיריות נוקטות יוזמה במאמצי ההיערכות.
עוד בנושא באתר הידען:
8 תגובות
אתמול בחדשות התבררה הסיבה להפסקות החשמל:
תקשורת לקויה בין חברת נגה לחברת החשמל, שהתבטאה בכך שההוראה של נגה להפעיל יחידות כח נוספות בחברת החשמל הגיעה באיחור, ועקב כך שלחברת החשמל לוקח יומיים להתניע יחידה פחמית, ההוראה כבר לא הייתה אפקטיוית ולכן לא בוצעה.
יש גגות.
מעולה.
מראה שהישראלים עדיין לא מחורפנים כמו האירופאים והאמריקאים, אם כי זה רק זמני. שופכים פה עשרות מיליארדים של דולרים ואירו כדי לטמטם גם אותנו.
והטענה הדמגוגית כאילו הפסקות החשמל היו נחסכות אילו היינו מסבים עוד שמורות טבע בערבה למדבריות של קליטה סולארית, ובונים עוד מטחנות ציפורים בנתיבי הנדידה שלהן… נו באמת.
החדשות הטובות הן שכשישראל תפסיק להיות דמוקרטיה כל האנשים שהכי משתמשים בטכנולוגיה מודרנית יעזבו
15 מילארד ש”ח למגזרים יש.
פרויקט פיתוח נשק היפרסוני בוטל. בנט הקים לפני שנתיים את המעבדה ההיפרסונית בטכניון. איראן הודיעה שברשותה נשק היפרסוני שמבטל את כל מערך ההגנה של ישראל.
כסף לתחנות כוח חדשות אין.
העיקר התקציב עבר.
מביך. אפילו מהמעט שאני מכיר אישית כאדם פרטי אני רואה המון הטעיות וטעויות בכתבה הזו. למה הידען, שמתיימר להיות אתר מדעי, זורק כל אתיקה מדעית דרך החלון כאשר הוא עוסק בנושאים האלו? האם זה כי קשה להביא אמת ועדיין לשכנע בנחיצות של טרללת “משבר” האקלים?
וממי עוד רוצים שנלמד? מהאיחוד האירופאי! אלו שלא ידעו איך ישרדו אנרגטית את החורף האחרון. אנשים שהעדיפו אידיולוגיות באירו על פני רווחת בני עמם.
להזכיר לכם היכן מיוצרים 80% מהלוחות הסולריים בעולם?
הפוך גוטה הפוך
הרצון לשלב אנרגיות מתחדשות הוא זה שגורם להפסקת חשמל
הפסקות החשמל הן רק סמן אחד למבחר גדול של כשלים ,
שכן כבר שנים רבות ישראל יורדת בסולם ה״התקדמות״,
בצעירותי התעקש אבי ה״יקה״ לצייר את המפה
כך שישראל כלולה באירופה ,
קשה היה לו להשלים עם העובדה
שהוא ומשפחתו חיים בלבנט – תרתי משמע,
לאורך השנים התימרו מנהיגים ואנשי רוח
לשייך את ישראל למערב / לעולם המתקדם ,
אלא שבמקביל היו שעשו ל״קידום״ הבורות והבערות
עד כדי כך שהיום ישראל נמצאת אי שם
ב ״אחורי השועל״.