עולם ללא בשר

להלן תמצית רשימה באתר ה-BBC שנכתבה ע׳׳י סופיה גלר (Sophia Smith Galer).

מה יקרה אם (כל) תושבי העולם יהפכו לצמחוניים? מקור: pixabay.
מה יקרה אם (כל) תושבי העולם יהפכו לצמחוניים? מקור: pixabay.

מה יקרה אם (כל) תושבי העולם יהפכו לצמחוניים?

אנשים בוחרים בצמחונות בגלל מגוון סיבות: מניעת סבל לחיות, בריאות, מציאות ברת-קיימא והפחתת פליטות גזי חממה. אכן בצמצום בצריכת בשר יש תועלת וככל שיתרבו הצמחונים כך ייטב מצבו של העולם, אבל מה יקרה אם כולם יעברו לצמחונות? הפגיעה תהיה במיליוני אנשים.

יתרונות

  • פליטות שקשורות בייצור מזון יפחתו ב 60%, בעיקר בגלל הפסקת צריכת בשר אדום שייצורו גורם לפליטת מתאן, (א.ר. כדאי לשים לב שההתייחסות היא בעיקר  ל״בשר אדום״ כלומר בקר ופחות  לחזירים, צאן, עופות וכלל לא לדגים).
  • שינוי יעודם של שטחי מרעה לגידול צמחים מקומיים יגרום למיתון ,שינויים אקלימיים ולשיקום המגוון הבילוגי  שאבד בגלל לחץ  הרועים.
  • ללא בשר יהיו פחות מחלות לב, פחות סכרת ופחות מיני סרטן, כך יפחתו ההוצאות הרפואיות בעולם בכ- 3%.  אם עד 2050 תאומץ הצמחונות ע"י כולם יחסכו כל שנה חייהם של שמונה מיליון אנשים.

חסרונות

  • יהיה צורך להחליף את הבשר במזון מזין בעיקר עבור אוכלוסיה של כשני מיליארד שגם היום חיים בתנאי תת-תזונה, שכן מזון מהחי מזין הרבה יותר מאורז או תירס.
  • אילוץ רועים נוודים בארצות מתפתחות באזורים יובשניים בהם מגדלים בקר וצאן (כמו למשל הסהל האפריקאי) להתיישב ולחדול מלצרוך בשר, יגרום לאיבוד זהותם התרבותית והמסורתית, (א.ר. בגלל תנאי השטח ספק אם יצליחו לגדל ירקות שיספקו את מחייתם).
  • כל מי שכיום עוסק בגידול חיות משק יצטרך לשנות עיסוק, העיסוקים החילופיים יכולים להיות: חקלאות, יעור, ייצור ביו-אנרגיה ועוד, אלא שכשלון לספק תעסוקה חלופית יגרום לאבטלה שתביא לחוסר שקט עד כדי מרידות והפיכות , בעיקר באוכלוסיות כפריות.
  • להוצאת חיות משק מהשטח, חיות שבמשך מאות שנים עיצבו את הסביבה, תהיה השפעה שלילית על הסביבה הטבעית, לכן מומלץ לאפשר לחקלאים להמשיך ולגדל עיזים או כבשים מתוך כוונה סביבתית.
  • ללא בשר יאבדו מסורות, למשל בחברות רבות נהוג לתת חיות משק כמתנות חתונה, יש טוענים כי זו אחת הסיבות לכשלונות להפחית את מספר חיות המשק בחברות מסורתיות. (א.ר. בחברה הישראלית הפך ״שריפת בשר״ לאופן בו חוגגים ההמונים).

לכן: יש צורך במתינות ובאיפוק (א.ר.  כמו במקרים רבים אחרים כך גם כאן יש צורך להתפשר). למזלנו, כדי להפיק את יתרונות הצמחונות אין צורך בהמרת כל אוכלוסית העולם לצמחונית. מיתון בייצור ותדירות אכילת בשר ומיתון בגודל המנות יפחיתו את פליטת גזי החממה באחוזים ניכרים, אחוזים שיגדלו כאשר יפחת השימוש במוצרים מהחי

שינויים במערכות ייצור המזון כמו: העלאת מחירי הבשר ובמקביל הנגשה יעילה לירקות ופירות זולים, התיחסות נכונה ליעילות במערכות הספקת המזון שימנעו ביזבוז, אובדן ואכילת יתר, שכן כיום מבוזבז מזון בסדר גודל של  כ- 50%, כך למשל בשר אמור להיות מנה מיוחדת ולא מאכל יום-יומי, ישום דרכים ושיטות לגידול בעלי חיים באופן יעיל ורווחי ובה בעת סביבתי, יאפשר מצב בו חקלאי ירוויח כאשר חיות המשק גדלות בתנאים ״אנושיים״.

חשוב לציין כי יש כיום פתרונות שיפחיתו את פליטות גזי החממה מגידול חיות משק וייצור בשר, מה שחסר זה הרצון ליישם שינויים.

ואני אוסיף כהרגלי כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית,תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

39 תגובות

  1. > למען בעלי החיים
    הפגיעה העיקרית בבעלי-חיים אינה נערכת בידי בודדים חריגים, אלא באופן ממוסד ומתועש, במימונו של רוב
    הציבור, אך ללא ידיעתו. למעלה מ-300 מיליון חיות מומתות מדי שנה בישראל בלבד בתעשיות המזון מן החי
    – רובן המכריע לאחר חיים רצופי סבל. בארוחותינו אנו באים במגע ישיר עם הניצול הנרחב ביותר שהיה
    מעודו של בעלי-חיים. אך ורק בגלל ההיגיון הכלכלי רובם המכריע של בעלי-החיים בתעשיות המזון נמצאים
    במתקנים סגורים, צפופים עד חוסר אפשרות לתנועה. גופם עובר מניפולציות גנטיות וכימיות עד שעצם מבנה
    הגוף הופך למקור של סבל. בעלי-החיים בתעשיות החקלאיות איבדו בעשורים האחרונים כל צלם חי, ששרד
    עדיין במשק המסורתי: כיום הם נתפסים כלא יותר ממכונות, שלב גרידא בתהליך הייצור.
    הכסף שלנו הוא המנוע המפעיל את גלגלי התעשייה הזו, ללא מימוננו דבר זה לא יוכל להתקיים.​​

    >למען בריאותינו
    בני אדם במערב אוכלים כיום יותר מוצרים מהחי (בשר, ביצים וחלב) מאשר בכל מקום וזמן אחרים
    בהיסטוריה האנושית. התזונה הזו הביאה מחלות מסוימות להיקפים של מגיפה: השמנת יתר חולנית, סוכרת
    סוג 2, מחלות לב, אוסטיאופורוזיס, סרטן ועוד. ועדת הרופאים לרפואה אחראית בארצות-הברית ממליצה על
    תזונה המבוססת על דגנים וקטניות, פירות וירקות. תזונה כזו מספקת את כל היסודות הנחוצים לגופנו, עשירה
    בסיבים תזונתיים ונוגדי חמצון, וחוסכת ממנו את ההשפעות השליליות של שומנים רוויים, כולסטרול וחלבונים
    מהחי. גם גופים שמרניים, כגון איגוד הדיאטנים האמריקאים, מסכימים שתזונה מהצומח מתאימה לכל
    הגילאים ולכל שלבי החיים, ועשויה למנוע מחלות ואף להביא להבראה ממחלות כרוניות מסוימות.
    מעבר לתזונה צמחית יכול להבטיח לנו איכות חיים ואריכות ימים – וגם להקל את העומס הכבד שמוטל על
    מערכת הבריאות בשל אורח החיים החולני שמאפיין את החברה שלנו.​

    >למען הדורות הבאים
    דו"ח האו"ם משנת 2006 בשם "צילו הארוך של משק החי", מצביע על מה שגופים בלתי ממסדיים טוענים
    כבר מזמן: צריכת מזון שמקורו בבעלי-חיים הינה הגורם המרכזי לאסון האקולוגי שאנו בעיצומו.
    ד"ר רג'נדרה פצ'אורי, יו"ר פאנל האו"ם לנושא שינוי האקלים, מצביע על צמצום צריכת הבשר ומעבר
    לצמחונות כצעד הדחוף ביותר להפחתת התחממות כדור הארץ. המלצה דומה נרשמה גם בדו"ח משנת
    2010 של הקרן העולמית לחיות בר (WWF). כמעט שליש מאדמת כדור הארץ משמשת באופן ישיר או עקיף
    את תעשיית המזון מהחי. הרחבת השטחים המיועדים לגידול בקר מזון לבקר ועוף היא מהמניעים המרכזיים
    להרס יערות גשם (70% משטחי אגן האמזונס). על פי דו"ח האו"ם, משק החי אחראי ל-18% מפליטת גזי
    החממה, יותר מאשר כל סוגי התחבורה: מטוסים, מכוניות ואוניות גם יחד! דו"ח של ארגון Worldwatch,
    המתמחה בשינויי האקלים, מייחס למשק החי אחריות לכמחצית מפליטת גזי החממה! כשם שלא ניתן לעסוק
    בבעיה זו מבלי להתייחס לחשיבות צמצום הצריכה ומיחזור, כך גם לא ניתן להתעלם מהשלכותיהם ההרסניות
    של משקי המזון על מארג החיים כולו. עבור בני האדם ובעלי החיים האחרים אשר חולקים איתנו את הכדור
    הזה, ואף עבור הדורות הבאים, עלינו להכיר בעובדה זו. דאגה כנה לסביבה ולבריאות הדורות הבאים מחייבת
    התבוננות מחודשת על חקלאות בעלי חיים, והימנעות מנטילת חלק באחריות להרס כדור הארץ.​​

    >למען צדק חברתי
    "חיינו מתחילים להסתיים ביום בו אנו מחליטים לשתוק לגבי דברים חשובים" (מרטין לותר קינג).
    תזונה המבוססת על מזונות מהחי היא בזבזנית. בעוד שמיליארדים ברחבי העולם לא בטוחים בארוחה הבאה
    שלהם, האנושות מפטמת כל שנה כששים מיליארד בעלי-חיים שנועדו לשחיטה. הגוף של בעלי-החיים
    משתמש במזון לא רק לפיתוח הרקמות שבני אדם אוכלים, אלא גם לבניית עצמות ורקמות אחרות, לשמירת
    חום גוף ולמעט הפעילות שאנחנו מאפשרים לחיות המסכנות האלו. בסופו של דבר, כמות הבשר שבני-אדם
    מפיקים מבעלי-החיים האלו היא בין חצי לשביעית מכמות המזון הצמחי שהאכלנו אותם.
    התזונה עמוסת הבשר, הביצים והחלב בצפון אירופה ובצפון אמריקה באה על חשבון הרוב הגדול של
    האנושות. למעשה, במקומות רבים בעולם מגדלים מזון לבעלי-חיים (שייאכלו במדינות העשירות) במקום
    לגדל מזון לאוכלוסיה הרעבה של המקום. צריכת מוצרים מהחי היא ודאי לא הסיבה היחידה לעוני ולרעב.
    פתרון בעיות אלו מחייב שינוי עומק באופן שבו נחלק העושר על-פני כדור הארץ. אבל כל עוד חלק מאוכלוסיית
    העולם מתעקש על תזונה בזבזנית ונצלנית, לעולם לא נצליח לספק מזון לכולם.​

    >יהדות וצמחונות
    ריצ'רד שוורץ, פרופ' למתמטיקה מארה"ב ויהודי אורתודוקסי, הוא שם דבר בקרב פעילים למען צמחונות
    וזכויות בעלי חיים בשל פעילותו הבלתי נלאית להפצת רעיון זה. בין היתר, כתב ספרים בנושא, ואתר אינטרנט
    ובו למעלה ממאה מאמרים שלו על יהדות וצמחונות (כתובת האתר: http://www.jewishveg.com/schwartz
    וראו גם http://www.ivu.org/jvs/articles.htm). פרופ' שוורץ מצביע על כך שתזונה בשרית בעולם המודרני
    עומדת בסתירה לשש מצוות חשובות ביהדות. היא כרוכה בהרס הסביבה (בניגוד לתפיסה שהארץ שייכת
    ל-ה', והאדם הופקד לשומרה). היא מבוססת על החזקת בעלי-חיים בתנאים המחפירים של המשק המתועש
    (בניגוד לאיסור צער בעלי-חיים). היא מבזבזת משאבים שאינם מתחדשים (בניגוד למצוות בל תשחית). היא
    פוגעת בבריאותנו (בניגוד לציווי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"). היא יוצרת אי-צדק חברתי בין בני האדם
    ( בניגוד להוראות הרבות לדאוג לרעבים ולעניים). ולבסוף, המחסור שיוצרת תעשיית החי הבזבזנית עשוי
    לגרום למלחמות (בניגוד להוראה "בקש שלום ורדפהו). שוורץ מצביע על כך, שהיהדות רואה בצמחונות
    תזונה אידיאלית, התואמת לכוונה הראשונית של ה', שבני האדם יהיו צמחונים, (אפשר להרחיב בנושא זה גם
    בחזון הצמחונות והשלום של הרב קוק.)

  2. יצא המרצע מהשק ,
    – אבי – כותב : ״יש לי המון זמן "מת" בעבודה״ ,
    נוווו ווווו ״כימאי״ עם עודף זמן שהופך ל״מומחה רב מערכתי״
    שמפיק את מומחיותו מ וויקיפדיה ומ עיתונות פופולרית ,
    ״ידען כל״ שלרוע המזל מצליח למשוך קוראים אחרים
    לוויכוחי סרק ,
    בקיצור – ט ר ו ל !

  3. אבי
    כתבת מה אתה חושב על תזונה אז אני אכתוב גם.
    א. יש יותר מתזונה אחת בריאה אפשרית.
    ב. כיוון שיש כמה אפשרויות צריך לבחור בזאת שתפגע כמה שפחות בסביבה. כדי שלא רק אתה תיהיה בריא אלא גם הילדים והנכדים שלך. (אכילת דגים לדוגמה גורמת נזק אדיר לסביבה, אם לא הייתה בנררה והאופציה השניה הייתה להיות חולה אז מילא, אבל זה לא כך )
    ג. ניתן לבנות תזונה בריאה צימחית ואפשר גם שמבוססת על החי (האינואיטים אכלו בעיקר מזון מהחי,
    אם כי בעיקר דגים ובשר לא מבושל או חצי מבושל) אני לא אומר שהתזונה שלך לא בריאה אבל היא לא היחידה הנכונה. תזונה מאוזנת כוללת את כל מה שהגוף צריך אבל כל דבר שהגוף צריך יכול להגיע מקמה מקורות.
    ד. אתה מקרה יוצא דופן של אוכל בשר.
    כשבחרתי להיות צימחוני (כשלב לטבעונות) זה היה קודם כל מהסיבה הבריאותית. רק אחרי זה סיבות של מוסר ואקולוגיה. אפשר גם ללכת בדרך שלך אבל היא לא אפשרית ברמה העולמית. אי אפשר לייצר בדרך הזאת מספיק אוכל כך שיהיה מספיק זול שגם השכבות העניות לא ימותו ברעב. ולכן המדינה צריכה לעודד צימחונות. בשר אורגני לא סתם יקר מאוד. ובגלל שקיימת אופציה אחרת היא גם לא מוסרית, אני גם חושב שחיים של בני אדם קודמים ואני לא מתנגגד באופן גורף לניסויים בחיות אבל גרימת סבל לחיות צריכה להיות רק בחוסר בררה.

  4. אבי
    ריכזתי כמה טענות שלך שדורשות מקור:
    1.רוב המזון לחיות הוא תוצר לוואי של גידול מזון לאדם
    2.גידול תלתן לא דורש ריסוס ולא מזהם (במציאות הדבר היחיד שהוא לא דורש זה דישון של חנקן כמו כל משפחת הקטניות, שאר הדשנים הוא דורש)
    3. עיקר התירס הולך למאכל אדם (נסתפק אפילו במקור שהחלק של האדם גדול משל בהמות)
    4 מקור לטענה או מחקר מדעי שצריכת בשר יוצרת פחות פגיעה לסביבה מתזונה טבעונית (אם הבנתי נכון אתה רק הצגת את העמדה. אבל אתה כן טוען שהיא קיימת)
    חוץ מהאחרון שאולי יש מחקרים של "שכירי חרב" או "מדענים להשכיר" שיהיה מעניין איזה סלטות צריך בשביל דבר כזה. לא תמצא מקורות לתת לי כי זה לא נכון. זה רק נשמע לך הגיוני אז כתבת את זה.
    ודרך אגב עד עכשיו דיברנו רק על נזקים עקיפים מאוד של תעשיית הבשר לסביבה (הנזקים של גידול המזון בכמויות גדולות להאכלת חיות שמפיקים כמות קטנה של בשר) יש גם נזקים ישירים יותר לא פחות גדולים.
    ועוד מילה קטנה על אינטרסים והמלצות משרדי בריאות. יש סרטון ביוטיוב "קירות שקופים" שבוא הם מראים את כמות ניגודי העניינים של של כתבי ההמלצות, וכמה מהם מקבלים משכורות ממועצת הלול והחלב וכו…
    אם משהו משם היה שקר מזמן הם היו נתבעים על לשון הרע.
    אתה מוזמן להישאר תמים ולהאמין לקמפיינים של תעשיית הבשר ולחשב שלכסף שיש להם אין השפעה על מקבלי ההחלטות וכותבי ההמלצות.

  5. לא
    הדעה שלי לגבי תזונה בכלל וצימחונות\טיבעונות:
    1. לדעתי אדם צריך לאכול מה שטוב לבריאותו קודם כל , ורק אחר כך להתחשב בסביבה ובכל היתר.
    2. אני נגד אוכל תעשייתי, משתדל לא לאכול בעצמי אוכל תעשייתי (גם בגלל שאני מכיר היטב ומבפנים את התעשייה הזאת).
    3. אני בעד אכילה מאוזנת, התפריט שלי מכיל הרבה ירקות ופירות ומעט בשר, להעדיף בשר של חיות שרחוקות מהאדם אבולוציונית עופות ודגים ורצוי כאלה שניזונים מאוכל טיבעי . ( אני מגדל תרנגולות ואוכל את הביצים שלהם ) אני בדרך כלל לא אוכל בשר של יונקים (רק בגלל שזה פחות בריא),אני אוכל עופות ודגים בלבד (עופות אורגניים ללא אנטיביוטיקה ודגי סלמון וטונה). אני גם ממעיט באכילת דגנים עמילן וסוכרים ושמן …
    4. אבל אני נגד הפיכת הנושא הזה (או כל נושא אחר) לדת . ולכן אני נגד טיבעונות , נגד פליאו וכ"ד. וכל מה שאני כותב זה "בדרך כלל" ו"נמנע" ו"משתדל"… אבל לא לוקח את זה כמו דת או כמו חוקי כשרות.
    5. בקשר לסביבה אני מאד בעד איכות הסביבה בעבודה שלי אני גם פועל בנושא זה ביזמתי ( טיפול במזהמים רעלים ושפכים מיחזור וכ"ד) , בחיים אני בעד גישה מינמליסטית וחיים טיבעיים ככל הניתן – שוב בלי להפוך את זה לדת פונדומנטליסטית.
    אני גם נגד השימוש המופרז שיש היום בכימיקלים בחקלאות במזון בתרופות ובכלל ( למרות שזה מיקצועי) .
    6. בקשר להתחממות הגלובלית – אני בטוח שהיא קיימת, אין לי ספק שלאדם יש חלק נכבד בנושא הזה, וצריך לפעול נגד (אבל שוב גם בנושא זה אני רק נגד התעמולה שעושים מזה, ההגזמות , והפיכת הנושא לדת).
    .

  6. בדרך כלל מה שאני כותב זה מידע אישי שלי, ולא מכתבות ברשת.
    (אני מנסה להציג עמדות ורעיונות שאני ודע שהן לא פופולריות כלכך ,אני לא מחפש להצטייר כמומחה למשהו , ולא לעשות רושם על מישהו , ולכן לא אכפת לי לא להיות כאן פופולרי ולא לצאת תמיד צודק…
    ( גנ- במקצועי אני כימאי , אבל עבדתי בתחומים רבים בתעשיית התרופות הכימיה המזון הביוטכנולוגיה, ובעבר למדתי גם חקלאות ומיקרוביולוגיה והנדסה, חובב טבע, ביולוגיה, אסטרונומיה ופיזיקה פופולרית, בגלל זה אני קורא גם את הכתבות בידען.
    אני בתפקיד ניהולי יושב מול מחשב כל היום ולכן,יש לי המון זמן "מת" בעבודה ולכן אני מתעניין וקורא המון מחקרים מדעיים ומנוי על כל הספרות המדעית ברשת.)
    כמובן שחלק מהדברים שאני כותב זאת דעתי האישית \פוליטית \פילוסופית ( אני מתעניין גם בפילוסופיה) על הנושא ישירות או בעקיפין או סתם מה שעובר לי בראש מתוך רצון לעורר מחשבה אחרת קצת או דיון בנושא.

    ברשת יש המון דיס-אינפורמציה, לכל דעה שתביא יש דעות הפוכות. אני משתדל להפנות רק לאתרים אמינים מדעיים ולא לכתבות בעיתונות הפופולרית וגם די נמנע מויקיפדיה. לא תמיד קל למצא כתבה מדעית בדיוק מתאימה לנושא הנדון.

  7. אבי
    קראתי שוב את הכתבה. בכתבה לא כתוב שהצבע של הביצה זה הפיגמנט של התירס (בניגוד לצבע הבשר) אלה שתזונה עיקרית של תירס גורמת לצבע יותר דהוי. שזה גם אתה מסכים.
    שוב, אם יש לך נתונים אחרים תציג אותם.

  8. אבי
    כל מה שכתבתי על התירס זה ציטוט של הכתבה שנתתי קישור בשבילה. הכתבה התפרסמה בעיתון רציני (כלכליסט מבית ידיעות, אומנם לא עיתון מדעי אבל רציני מאוד ) והתראינו בא מומחים. לא הוזכר בה צימחונות או טבעונות פעם אחת ואף אחד שם לא צימחוני.
    עם יש לך נתונים אחרים על חלוקת השימוש בתירס בעולם תציג אותם בבקשה ואל תזרוק השערות מהראש שלך כאילו הן עובדות. רק 20% מהתירס הולך למאכל אדם. 40% לבהמות. אני הבאתי מקור לטענה שלי אז אל תגיד שזה לא נכון בלי מקור משלך.
    את כל השטויות שלך על "אינטרסים טבעוניים" אתה יכול למחוק. לתעשיית הבשר תקציבי שיווק בכמה סידרי גודל מכל העמותות הטבעוניות. לא כולל השקע בלוביסטים וגם במימון מחקר מדעי אוהד. לדוגמה אתה יכול לראות את ההצלחה שלהם למחוק תוך פחות מכמה שבועות המלצה של משרד הבריאות לא להאכיל ילדים בבשר מעובד ( בעקבות מחקר שמצא קשר לסרטן ) הם הצליחו בעקבות לחץ לשנות את ההמלצה רק להפחית לכמה פעמים בשבוע.
    אתה כאילו כל הזמן משחק אותה מתוחכם ולא תמים. אבל בעצם מה שמנחה אותך זה להאמין במה שנוח לך להאמין. זה עושכה אותך להכי תמים בעולם.

  9. מכיוון שהכתבה בכלכליסט מכילה מידע ממש לא נכון לגבי תרנגולות וצבע הביצה…
    מי שרוצה לבדוק אינפורמציה שקשורה לגידול בעלי חיים, וחקלאות, עיתון כלכלי זה לא מקור אמין (במקרה הזה אפילו בנושאי כלכלה הוא לא אמין) יש פקולטה לחקלאות , יש ספרות מקצועית, ויש מומחים בפורומים מקצועיים שעוסקים בנושא.

  10. א
    בקשר לתרנגולות.
    כל האינפורמציה שישי לך על הצבע של הביצה של התרנגולות מתירס הוא לא נכון.
    נכון שחלק גדול מתערובת התרנגולות עשוי מתירס אבל התירס לא נותן צבע צהוב לחלמון הביצה וגם לא לתרנגולת.
    הצבע הצהוב – כהה של החלמון של הביצה של התרנגולת מקורו בקרנטנואידים (במיוחד בטה קרוטן) שיש בירקות וצמחים כתומים וירוקים, כדי לצבוע את החלמון בצבע כהה יותר בעבר היו מוסיפים לתערובת של התרנגולות אבקה של אספסת או תילתן.
    (היום יש כבר פיגמנטנים סינטיים שעושים את אותו דבר רק שזה לא הכי טוב לבריאות)
    לתרנגולות שניזונות מתירס ודגנים אחרים יש חלמון בהיר כמעט לבן .
    בעיה נוספת בתזונה מתירס ודגנים יבשים זה שהרכב השומן של הביצה שמטילה התרנגולת שניזונה מהם הוא מחומצה אולאית ( אומגה 6) ופחות מאלפא אולאית ( אומגה 3) ולכן הביצה הבהירה גם פחות טובה לבריאות .
    כדי לקבל ביצה עם אומגה 3 ירק ירוק (ALA יש בצמחים עם כלורופיל) או זרעי פשתן ( שהם בין הזרעים הבודדים שמכילים ALA ) , גם הבשר של חיות שאוכלות עשב מכיל יותר אומגה 3 ולכן יותר בריא למאכל.

    תירס הוא דגן שמשמש בעיקר למאכל אדם – עמילן , שמן, סוכר, ועוד. (והסוכר שמיוצר מתירס משמש בכמויות גדולות גם לתעשיית הבניה – מוכנס לתערובת של בטון יציקה)
    בדרך כלל לא מגדלים תירס במיוחד לחיות משק, בישראל למשל, כל התירס נרכש למזון לבני אדם ועובר בדיקות קבלה בחברות שמיצרות מזון לבני אדם, וכשהוא מאיכות ירודה ולא מתאים למאכל אדם הוא מופנה ליצור תערובת לתרנגולות וחיות משק.

  11. אסף
    ראשית באמת לא קראתי מספיק בעיון שמדובר בתרגום. אני מתנצל.
    שנית לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך לגבי ״התנגדות שלך״. כתבתי הרי שאם הבנתי נכון (ואכן אישרת שהבנתי נכון את דבריך ) אין לי התנגדות.
    רק ציינתי שהיעילות של צעדים כאלה נמוכה ומה שבעיקר קובע את הילודה זה רמת חיים.

  12. ל – א – באשר ל״מוטו״ אכן כן כמו שפרשת והבנת ,
    באשר ל ״ יתר הטענות שהעלית״,
    ״התנגדות שלך״ לא תשנה לגבי הצורך של
    המשך שרידות המין האנושי בסביבה טבעית ,
    כדאי שתשים לב כי רוב רובה של הרשימה
    היא תרגום תמציתי של מחקר למעט מס׳ הערות שלי בסוגריים,
    לכן יש לך התנגדות או וויכוח עם כותבי המחקר !
    באשר לתגובתיו של – אבי – חבל על הזמן ,
    במקום אחר כתבתי את דעתי על ההבדל בין דיון
    שהוא החלפת דעות , לבין וויכוח שהוא חילופי הבלים…

  13. אני מבין שאבי לא מתכוון להביא נתונים לטענות שלו. מה שמאוד אופייני לו. מספיק לזרוק סתם נתונים וטענות מבחינתו.
    אז עשיתי חיפוש קצר בעצמי.
    https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3552039
    "עד ממש לאחרונה פרות לא הכירו בכלל את הטעם של התירס", … "לאורך כל ההיסטוריה פרות היו אוכלות אך ורק עשב, ואליו גם הותאמה מערכת העיכול שלהן. ברגע שהבנו שהתירס גורם להן להשמין מאוד ולייצר פי שניים יותר חלב, כפינו עליהן תפריט חדש שזר להן לגמרי". התירס הזה מעוכל והופך לחלק מבשרן של הפרות, והוא ממשיך הלאה אל מי שאוכל אותן.
    תזונתן של תרנגולות לא שונה בהרבה. בארץ ממלא תירס כמחצית מהתפריט שלהן. בארצות הברית קרוב למאה אחוז. "באמריקה התרנגולות אוכלות כל כך הרבה תירס עד שעורן מקבל צבע צהבהב", אומר איל. "בישראל עקרת הבית לא אוהבת את הגוון הזה, אז המגדלים מוסיפים חיטה למזון בשליש האחרון לחיי התרנגולות, כדי לאזן את הצבע. מה שאי אפשר לשנות זה את צבע החלמון הזוהר, שהוא ממש הפיגמנטים של התירס. לתרנגולות שאוכלות עשב יש חלמון בצבע כתום יפהפה שלא דומה בכלל למה שאנחנו מכירים…
    תזונה שרובה תירס מאפיינת, למעשה, כמעט כל בעל חיים שהאדם הצליח לביית. מחזירים, תרנגולי הודו, טלאים ודגי בריכות ועד חיות המחמד שלנו…במקרה של בשר בקר, 150 מתוך 162 המנות שבדקנו הגיעו מפרות שאכלו אך ורק תירס…לפי הערכות, בשנה הבאה צריכת התירס העולמית תגיע לכ־860 מיליון טונות תירס. 120 ק"ג תירס לכל אדם על פני כדור הארץ. 20% מהתירס הזה ייאכל על ידי בני אדם ישירות, 40% יאכלו בעלי חיים ועוד 40% יזוקקו לאתנול. אף על פי שבחמש השנים האחרונות מחיר התירס עלה ב־100%, הביקוש לו רק עולה.." זה על תירס שהוא הגידול הנפוץ בעולם בכתבה שלא הוזכר בה טבעונות פעם אחת!
    בקשר לסויה על פי ויקיפדיה 85%-90% הולך לגידול בשר. וגם סויה היא אחד הגידולים הנפוצים בעולם.
    אבל אני בטוח שנתונים לא יפריעו לאבי, נראה לו שרוב האפוכל לחיות בא מתוצרי לוואי חקלאיים, אז הוא כתב. הוא קרא פעם נתון כזה? לא אז מה, זה לא יפריע לו. נראה לו שגידול מיוחד למספוא לא מזהם, הוא יכתוב את זה כעובדה. הוא מתבסס על משהו? לא, בשביל מה לבדוק אם זה נשמע לאבי הגיוני באותו רגע.
    רק אחוז קטן מתזונת החיות שמגודלות לבשר בא מתוצרי לוואי של מזון לאדם. וגם זה היה יותר טוב לסביבה אם היה משמש לייצור אנרגיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן