מוסיפים ירוק לדולר

באופן חריג התאחדו ששת הבנקים הגדולים בארה"ב וקראו להשגת הסכם אקלים בפריז וליצירת "תמחור פחמן" – מנגנון שיגלם את נזקי פליטת גזי החממה במחירי המוצרים

המחשה של כמות הפחמן הדו-חמצני שפלט האדם לאטמוסיפרה ב-2012, לצד פסל החירות. הדמייה: Carbon Visuals, flickr
המחשה של כמות הפחמן הדו-חמצני שפלט האדם לאטמוסיפרה ב-2012, לצד פסל החירות. הדמייה: Carbon Visuals, flickr

 

מאת: ד"ר דניאל מדר, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

בימים האחרונים, כמעט מבלי ששמנו לב, התרחשה מהפכה כלכלית. בהצהרה שפורסמה ביום בהצהרה שפורסמה ב-28 בספטמבר דרשו ששת הבנקים הגדולים בארצות הברית בריש גלי שיושג הסכם אקלים משמעותי בפריז בדצמבר הקרוב, ויותר מכך, אף דרשו ליצור מנגנונים ל"תמחור פחמן" – מנגנונים שיגלמו במחירי הסחורות את עלות הנזקים שגרמו פליטות גזי החממה בייצור אותן סחורות.

הבנקים הם ארבעת הבנקים המסחריים הגדולים בארצות הברית: JP Morgan Chase Bank, Bank of America Corp., Wells Fargo, ו-Citibank; וכן שני בנקי ההשקעות הגדולים במדינה: Goldman Sachs ו-Morgan Stanley. ביחד, בנקים אלה מנהלים נכסים וחשבונות בהיקף של כמעט 8 טריליון דולר. בנקים אלה התחייבו להעמיד משאבים משמעותיים לקידום פתרונות לבעיות שינוי האקלים.

הודעה דרמטית

בחודש דצמבר הקרוב יכנס האו"ם בפריז ועידת אקלים שמטרתה לגבש הסכם, שבמסגרתו תתחייבנה רוב המדינות אשר אחראיות לפליטת רוב גזי החממה בעולם להפחתות משמעותיות של פליטות גזי חממה בשנים הקרובות. המטרה היא להאט או אפילו לעצור את שינוי האקלים המתחולל ב-150 השנים האחרונות, ובתקווה לצמצם או למנוע את הנזקים אשר כבר מתרחשים כתוצאה משינוי האקלים.

באופן מסורתי, הבנקים הגדולים באמריקה תמכו במימון ענף האנרגיה המסורתית שנשען על פחם, נפט וגז, ותמכו פחות באנרגיות מתחדשות. השינוי בעמדתם, כנראה, לא התרחש בן-ליל: הבנקים מכירים בעדויות המדעיות המצטברות שמוכיחות ששינוי האקלים אכן מתרחש, גורם לנזקים ומסכן את הכלכלה העולמית; הם רואים לקוחות שנעים אל עבר השקעות באנרגיה נקייה – שוק אשר גדל אקספוננציאלית (מעריכית, באופן מהיר מאוד); ובמילים אחרות, הבנקים בהיותם בנקים פשוט מסתכלים על שורת הרווח שלהם. הבנקים מבינים שיש כיום הזדמנות עסקית לבנות כלכלה בת קיימא דלה יותר בפליטות גזי חממה, וכן יכולת להקטין סיכונים הנובעים משינוי אקלים – ועליהם לזרז את המעבר הזה. הסכם אקלים משמעותי וברור, יאפשר להם לשנות את מדיניות ההשקעות וההלוואות שלהם בצורה מושכלת ובעלת יציבות לטווח ארוך.

ארצות הברית לא לבד

קריאת ששת הבנקים האמריקאיים מצטרפת לקריאה של בנקים גדולים באירופה, כמו למשל לדבריו של קאי קוך-ווסר, סגן נשיא דויטשה בנק, בכנס חדשנות וקיימות לקראת ועידת האקלים בפריז 2015, אשר נערכה בתל אביב בחודש יולי האחרון. קוך-ווסר צופה שהתעלמות חברות מהמעבר לאנרגיות דלות בפליטות גזי חממה, והמשך התמקדות בשימוש בדלקי מאובנים, תביא ליצירת בועת פחמן בכלכלה העולמית. הכוונה היא שלאור ההתפתחות המטאורית בתחום האנרגיות המתחדשות, מחירי דלקי המאובנים צפויים לצנוח הודות למעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות. ירידת מחירים אלו, בצירוף תמחור פחמן, למשל, יגרמו לכך שחברות אשר ישקיעו בדלקי מאובנים יפסידו המון כסף כי לא יוכלו למכור דלקים אלו, או יאלצו למכור אותם במחירים נמוכים מאוד. מכיוון שכיום חברות רבות עוסקות אך ורק בדלקי מאובנים, הן עלולות לקרוס אם תחזית זו תתממש.

דוגמה למקרה כזה התפרסמה באותו היום ממש שבו התפרסמה הודעת הבנקים האמריקאים, ובה ענקית הנפט "של" (Royal Dutch Shell) נטשה מיזם לחיפוש והפקת נפט באלסקה הארקטית, שנמשך 9 שנים ועלה כ-9 מיליארד דולר. החברה עשתה זאת בגלל שפל של שנתיים במחירי הנפט. יש כמה סיבות לא-סביבתיות לשפל הנוכחי הזה – בהן שפע הגז הטבעי שתופס אט אט את מקומו של הנפט, ההאטה בשוקי המזרח והצפי לכמות גדולה של נפט אירני שיציף את השוק עם סיום הסנקציות. ובכל זאת, נראה שגם למעבר העולמי לשימוש באנרגיות דלות בפליטת גזי חממה יש חלק בכך.

הצהרות אלו מהסקטור הבנקאי באות לאחר הצהרה מהפכנית בסדר גודל דומה ביוני השנה, בה חברות הנפט והגז הגדולות קראו לתמחור פחמן (!) ולמדיניות ברורה ויציבה בנושא, על מנת ליצור ודאות בשוק.

יותר עמל, פחות פחמן

תמחור פחמן הוא מנגנון אשר מטרתו לגלם במחיר הסחורות והשירותים את הנזק החיצוני הנגרם מפליטת פחמן (או יותר נכון – גזי חממה). אילו נזקים? עלייה במפלס פני הים אשר נוגסת בחופים ופוגעת במבנים ותשתיות שעל קו החוף, עלייה בשכיחות סופות קשות, בשכיחות שריפות, פגיעה ביבולים, עלייה בשימוש באנרגיה כדי לקרר מבנים באזורים שמתחממים ועוד. הרעיון הוא שבאופן כזה, מחירם הגבוה יותר של מוצרים אשר גורמים לפליטות משמעותיות של גזי חממה, יסיט את השימוש במוצרים אלה אל מוצרים דלים בפליטות גזי חממה, והשקעות בפיתוח טכנולוגיות דלות בפליטות. כך, דרך הכלכלה, יופחתו פליטות גזי החממה ולא ישתלם עוד לפלוט גזי חממה (בניגוד למצב כיום).

מנגנון אחד כזה הוא מס פחמן, בו מוסיפים לסחורות מס אשר משקף את הנזק שהם גורמים עקב פליטות גזי חממה. על נפט, למשל, יושת מס פחמן גבוה, המשקף את פליטת הפחמן הדו-חמצני משריפתו. על אנרגיה סולארית יושת מס פחמן נמוך (אם בכלל), שישקף את פליטת גזי החממה המזערית המתרחשת בעת בניית מתקן האנרגיה הסולארית. מנגנון נוסף הוא היתרי פליטות, שבו חברות מקבלות היתרי פליטה של גזי חממה. מנגנון זה מאפשר סחר בהיתרי פליטה, וכך חברה שלה הכי קל או זול לצמצם פליטות, תעשה זאת ותמכור את הזכור לפלוט יותר גזי חממה לחברות אחרות שלהן קשה או יקר לצמצם פליטות. בדרך זו אמורות הפליטות להצטמצם בדרך הזולה ביותר. ישנן כבר למעלה מ-1,000 חברות אשר מתמחרות את פליטות הפחמן שלהן.

עד היום, מעט מאוד פוליטיקאים רפובליקאים אמריקאים (אשר שולטים כיום בסנאט ובבית הנבחרים) הביעו תמיכה בתמחור פחמן, ורובם פועלים כנגדו. רוב התומכים הם מהמפלגה הדמוקרטית, אך גם בקרב דמוקרטים ממדינות שבהן מופק דלק מאובנים רב יש מתנגדים לתמחור פחמן – בעיקר משום שגורמים רבים בכלכלה האמריקאית טוענים שתמחור פחמן יגרום להגדלת עלויות, פיטורי עובדים, סגירת חברות ובסופו של דבר יאט את הכלכלה. ייתכן מאוד שבקרוב נצפה ביותר ויותר פוליטיקאים מעזים לתמוך בתמחור פחמן, הודות לשינויים כבירים אלו בכלכלה העולמית.

שינוי סדר העדיפויות בתקציב

נקווה שבארץ ילמדו מהצהרת הכוונות האמריקנית וימהרו לפעול בדרך דומה. החלטת ממשלת ישראל בדבר הפחתת פליטות גזי חממה ב-25 אחוז מהפליטות הצפויות ב-2030 אינה מספיקה (למען האמת, מדובר בהשארת הפליטות שלנו באותו היקף אשר קיים כיום). יש מקום להשקעות גדולות יותר בפיתוח טכנולוגיות לצמצום פליטות, להשקעות גדולות יותר בצמצום פליטות בטכנולוגיות קיימות, ולשינוי בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה.

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. רק לפני מספר שבועות פורסם כאן מאמר בדבר סחר בפחמן ועוד קרקעות (אם כי פתאום המאמר לא נגיש). הבנקים כהרגלם, לא מתעניינים בהשפעה הסביבתית. האידאולוגיה שעליה הם בנויים איננה בת קיימא. האנליסטים פשוט רואים שזו הסחורה החמה הבאה. אין מה להדביק שיקולים מוסריים לאמינות אלו של הבנקים. סביבה נקייה? באותה מידה יגלו לבקש לנסות סחר בבני אדם

  2. גם אם הכוונות לא הכי תמימות זה עדיין אחת הבשורות המשמחות והאופטימיות ששמענו מזה זמן רב, גם הטייקונים הגדולים בעולם כבר הבינו שאם לא נדאג לאורגניזם המופלא שאנחנו חיים בו לא נהיה חייבים לעבוד כל כך קשה למען העתיד

  3. הבנקים הם האוייב האמיתי.. מס על פחמן, האם יש בדיחה יותר עצובה מזה?
    ידוע שבתהליך הנשימה כל אחד פולט פחמן – יום אחד נספר לילדים שלנו איך נשמנו בחינם.

  4. הבנקים מעדיפים לתת קנס על מוצרים מזהמים מאשר לתת הנחות למוצרים ידידותיים לסביבה.
    כך הם מרוויחים פעמים, גם כתבה חיובית וגם עוד כסף אשר יגיע בהסכמה יחסית רחבה של האוכלוסיה.
    מבריק!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן