2.3% מגזי החממה של ישראל הם תרכובות פלואור. הבעיה – השפעתן על אפקט החממה גדולה בהרבה מדת"פ

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני פליטות גזי החממה לשנת 2008 שהסתכמו ב-78 מיליון טון CO2. ההתמקדות היא במרכיבים שקל לשלוט בהם ושהשפעתם על החממה גבוהה מדת"פ

אפקט החממה - איור: אוניברסיטת אריזונה
אפקט החממה - איור: אוניברסיטת אריזונה

חדש בלמ"ס: נתוני פליטות גזי החממה המכילים פלואור: 2008 Inventory of Fluorinated Greenhouse Gases 2008

אחת מהתופעות המלוות את ההתפתחות הטכנולוגית והתעשייתית והעלייה ברמת החיים היא פליטה מוגברת של גזי חממה לאטמוספרה. עלייה בריכוזים של גזי החממה באטמוספרה גורמת לעלייה בטמפרטורת כדור הארץ ולשינויי אקלים משמעותיים בקנה מידה עולמי. מדינות רבות התאחדו לפעולה סביב מטרה משותפת לצמצום פליטות גזי החממה מעשי ידי אדם. במסגרת פעולה זו נחתמו אמנת האקלים של האו"מ (UNFCCC, ריו דה ז'נירו1992 ,) ופרוטוקול קיוטו (1999). מדינת ישראל חתמה ואשררה את ההסכמים הנ"ל אך לא חויבה בשלב זה להפחית את הפליטות. עם זאת, התבקשה ישראל לדווח באופן תקופתי את מצאי הפליטות שלה למזכירות אמנת האקלים של האו"מ. מדינת ישראל חתמה ואשררה גם את פרוטוקול מונטריאול (1992)- אמנה בינלאומית שבאה להגן על שכבת האוזון מפני פגיעה, באמצעות הטלת הגבלות על ייצור וצריכה של גזים המסכנים אותה מקבוצות ה-CFCs וההלונים (ברומו-פלואורו- פחמימנים). גזים אלו מוחלפים בהדרגה בעולם, בין השאר, על ידי מספר גזי חממה המכילים פלואור.

תרשים 1 - התפלגות המקורות לפליטות גזי החממה המכילים פלואור
תרשים 1 - התפלגות המקורות לפליטות גזי החממה המכילים פלואור

בימים אלה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), לראשונה, את נתוני פליטות גזי החממה המכילים פלואור ((HFCs, PFCs, SF6- קבוצת גזים זו משמשת לתהליכי ייצור והפעלה של מוצרים ומערכות מסוגים שונים. עד כה כללו נתוני פליטות גזי החממה, שפורסמו על ידי הלמ"ס, פליטות של שלושת גזי החממה העיקריים: פחמן דו-חמצני (CO2), מתאן (CH4) וחנקן תת-חמצני (N2O), אשר היוו 85.3%, 8.8% ו- 3.6% בהתאמה מסך פליטות גזי החממה בישראל ב-2008. ובנוסף, כללו הנתונים גזי חממה המשתתפים ביצירת אוזון (CO, NOX, NMVOCs) וביצירת אווירוסולים (SO2). הנתונים על גזי החממה המכילים פלואור משלימים את נתוני פליטות גזי החממה של ישראל.

למרות התרומה הצנועה יחסית של גזים אלה לכלל פליטות גזי החממה בישראל (כ-2.3%), הפוטנציאל להפחתת הפליטות של גזים אלה הינו גבוה והשפעתם על הגברת אפקט החממה רבה ונעה בין פי 140 ועד פי 23,900 מגז החממה הנפוץ ביותר – CO2, בהתאם לסוג הגז.

הפליטות של גזים אלו מתרחשות בתהליכי ייצור שבהם מעורבים הגזים ובמהלך שימוש וסילוק של מוצרים או מערכות המכילים את הגזים. HFCs PFCs,ו- SF6 אינם מיוצרים בישראל אלא מיובאים כגזים או כמוצרים המכילים את הגזים. חישובי הפליטות מסתמכים על כמויות הגזים המיובאות לישראל, התפלגותן בין הצרכנים ובין השימושים השונים ומקדמי הפליטה עבור כל שימוש.

קיימים שבעה מקורות פליטה עיקריים: יצור ושימוש במערכות לקירור, יצור ושימוש במערכות למיזוג אוויר, יצור ושימוש במערכות לכיבוי אש, ייצור מוליכים למחצה, יצור ושימוש במערכות להשנאה ולמיתוג חשמל, ייצור ויציקת מגנזיום ושימוש במשאפים רפואיים. החישוב אינו מתייחס לפליטות המתרחשות בעת סילוק של מערכות המכילות את הגזים הנ"ל (פרט לכלי רכב), לפליטות מתמשכות אשר החלו לפני שנת הדיווח ולפליטות כתוצאה משימוש בתרסיסים, חומרי איטום וחומרי ניקיון תעשייתיים.

טבלה 1- הפלגות פליטות הגזים לפי סוגים ומקורות (שווה ערך אלף טון CO2)

תרשים 1 - התפלגות המקורות לפליטות גזי החממה המכילים פלואור
תרשים 1 - התפלגות המקורות לפליטות גזי החממה המכילים פלואור

מקורות הפליטה של גזי החממה המכילים פלואור
יצור ויציקת מגנזיום- 58% מהפליטות

בישראל קיימים מספר מפעלים העוסקים בייצור וביציקת מגנזיום. מפעלים אלו עושים שימוש בגזי החממה SF6 ו- HFC-134a בתהליכי הייצור והיציקה, שבהם נפלטים 90% ו-50%, בהתאמה, מכמויות הגז הנצרכות.

מערכות למיזוג אוויר – 20% מהפליטות

השימוש ב-HFCs במערכות מיזוג אוויר נפוץ ביותר ומהווה תחליף כמעט בלעדי לגזים מקבוצת ה-CFCs, הגורמים לדילול שכבת האוזון ואשר השימוש בהם עתיד להיפסק לחלוטין בשנת 2020 כתוצאה מיישום אמנת מונטריאול. קטגורית מיזוג האוויר מורכבת מארבע תתי – קטגוריות:
א. מיזוג אוויר ביתי
ב. מיזוג אוויר מסחרי
ג. מיזוג אוויר תעשייתי
ד. מיזוג אוויר/ קירור נייד (מיזוג אויר בכלי רכב וברכבי קירור)

תרשים 2 – התפלגות פליטות ממערכות למיזוג אוויר
תרשים 2 – התפלגות פליטות ממערכות למיזוג אוויר

מערכות קירור- 10% מהפליטות

השימוש בגזים מקבוצת ה-HFCs כגזי קירור במערכות קירור נפוץ אף הוא כתחליף כמעט בלעדי לגזים מקבוצת ה- CFCs. קטגורית הקירור מורכבת מ-3 תתי – קטגוריות:
א. קירור ביתי – מקררים ביתיים עד לנפח של כ- 750 ליטר.
ב. קירור מסחרי – מקררים הנמצאים ברשתות שיווק מזון, מסעדות, חנויות מכולת וכד'.
ג. קירור תעשייתי – מקררים המשמשים יצרני מזון, חדרי קירור, מרכזים לאחסון סיטונאי של מזון וכד'.

תרשים 3– התפלגות פליטות ממערכות קירור

מערכות נייחות לכיבוי אש – 6% מהפליטות
מערכות נייחות לכיבוי אש עושות שימוש ב HFCs ו-PFCs כחלופה לגזים מקבוצת ההלונים הפוגעים בשכבת האוזון.

מוליכים למחצה ואלקטרוניקה – 3% מהפליטות
תעשיית ייצור מוליכים למחצה מהווה מקור כמעט בלעדי לפליטות של PFCs, כאשר הגזים משמשים למספר תהליכים בענף זה. מתוך כלל היישומים, ניתן לאתר שני יישומים עיקריים בהם מתרחשות מרבית הפליטות:Plasma Etching ותהליך ניקוי בטכנולוגיות Chemical Vapor Deposition.

מערכות להשנאה ומיתוג חשמל – 2% מהפליטות
בישראל מותקנות מערכות השנאה ומיתוג חשמל העושות שימוש בגז ה- SF6כתווך מבודד. מערכות אלו מכילות גז זה בכמויות הנעות בין עשרות ק"ג למאות ק"ג למערכת.


משאפים רפואיים מסוג MDI- 1% מהפליטות

אחד מתכשירי הטיפול הנפוצים במחלות נשימתיות בישראל הוא משאף מסוג MDI (Metered Dose Inhaler). תכשיר זה משחרר תרחיף רפואי באמצעות גז דחף (מקבוצת ה-HFCs ) ישירות לריאות המטופל. גזי הדחף הקיימים החליפו את הגזים מקבוצת ה- CFCs כתוצאה מיישום אמנת מונטריאול.

השוואה בינלאומית
שיעור גזי החממה המכילים פלואור מסך הפליטות של גזי החממה בישראל (2.3%) דומה לשיעורם בארצות מפותחות בעולם: 2.5% בארה"ב, 2% ביפן ו-1.8% בגרמניה.

לסיכום

  • סך פליטות גזי החממה המכילים פלואור בשנת 2008  היו 1,821 אלף טון שווה ערך CO2.
  • כמות הפליטות מהווה כ- 2.3% מסך פליטות גזי החממה של ישראל (שעמדה על 78 מיליון טון בשנת 2008) מתוך כמות זו:
    • 62% נפלטו כתוצאה מתהליכים לייצור ויציקת מגנזיום
    • 30% נפלטו כתוצאה מייצור ושימוש במערכות לקירור ולמיזוג אוויר
    • 8% נפלטו כתוצאה מייצור מוליכים למחצה ומשימושים נוספים
  • כתוצאה מיישום אמנת מונטריאול הוחלפו גזים מקבוצות ה-CFCs וההלונים, אשר פוגעים בשכבת האוזון, במספר גזי חממה המכילים פלואור (כ-37% מסך הפליטות).
  • שיעור פליטות גזי החממה המכילים פלואור מסך פליטות גזי החממה בישראל דומה לשיעורם בארצות מפותחות אחרות.
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. בבדיקה חוזרת – מסתבר ש"תבטת" זו כנראה אגדה אורבנית אז אני מחליף את המילה ל"אָזְנִית, אָזְנִית טֵלֵפוֹן"

  2. איתן:
    לא ידעתי שהאקדמיה קבעה כך.
    זה מעניין.
    עם זאת – אני עדיין חושב שזה תרגום שגוי ומטעה.
    אגב, אני מניח שגם אתה אינך משתמש במילה "תבטת".

  3. מיכאל:
    שפה היא דבר דינמי, היא משתנה כל הזמן, יש שינויים שגורמים לשחיקתה ויש שגורמים להעשרתה. במקרים רבים אכן ממציאים ביטויים שגויים אבל לא כל חידוש הוא רע.
    ולעניין המונחים בכימיה: הצורה התקנית של תרכובות פשוטות בכימיה היא שם ותואר, כמו בדוגמאות שנתתי קודם. וכך גם קבעה האקדמיה ללשון, מתוך האתר שלה: תַּחְמֹצֶת [בשמות התחמוצות משתמשים בשם התואר חַמְצָנִי: נתרן חמצני, פחמן דו-חמצני].
    כלומר המילה תחמוצת משמשת לתיאור כללי של תרכובת של יסוד כלשהו עם חמצן, אבל שמות התחמוצות הם על פי המבנה של שם ותואר.
    זה תקין, זה סביר, זה מאפשר אחידות ומאפשר לתת שמות לתרכובות רבות יותר.

  4. הקשר למילה "ציבוריות" הוא חזק במיוחד.
    השימוש במילה "ארכאי" מבליט זאת היטב.
    נולדו לנו אנשים שהתרגום הנכון של הביטוי באנגלית כבר לא נראה להם מספיק "קולי" אז הם המציאו ביטוי אחר והפכו את הביטוי הנכון לארכאי.

  5. איתן:
    אכן, העברית הולכת ומשתבשת.
    גם המילה "לגמור" אבדה את משמעותה המקורית.
    גם המילה ציבוריות נולדה כהתנפחות של המילה ציבור.
    ראה את דברי פרופ' עמרם אשל בקישור שבתגובה 3.

  6. המונח המקובל היום הוא פחמן דו-חמצני. המונח דו-תחמוצת הפחמן הוא מונח ארכאי.
    כך גם נתרן כלורי, סידן פחמתי, גופרית דו-חמצנית ועוד ועוד.

  7. מישהו אחר לגמרי:
    המונח הנכון יותר הוא דו תחמוצת הפחמן כיוון שהביטוי "פחמן דו חמצני" עלול לגרום לקורא לחשוב שמדובר בסוג מיוחד של פחמן שהוא דו חמצני בשעה שמדובר בתרכובת שאחד המרכיבים בה הוא פחמן רגיל לחלוטין.

  8. דת"פ – דו תחמוצת הפחמן? עדיף היה
    להשתמש במונח הנכון יותר: פחמן
    דו חמצני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן