כל הכתבות - הידען - Hayadan

תא מלאכותי אי אורגני. איורף לי קרונין, אוניברסיטת גלזגו

שלב ראשון ביצירת "חיים אי-אורגניים"

  • 28 תגובות
לוגו אגודת כדור הארץ השטוח. מתוך ויקיפדיה

‫קולו של הספקן – גלוֹבַּבְּלַטיזָציה / מייקל שרמר‬

  • 22 תגובות
פרופ' גדי גולן, נשיא המכון הטכנולוגי חולון

פרופסור גדי גולן מונה לנשיא HIT מכון טכנולוגי חולון

  • 2 תגובות
רישום לכידת מיואון נייטרינו בשנת 1998. צילום: אוניברסיטת UCI

שתי מעבדות מאיצים ביפן ובארה"ב מתכננות לחזור על ניסוי הניטרינו המהיר מהאור

  • 21 תגובות
מערכת HR8799 כפי שצולמה על ידי האבל ב-1997

אלבום התמונות הישן: חוקרים מוצאים פלנטות חדשות בתצלומים ישנים

  • 2 תגובות
דותן ברגר

דותן ברגר מרמת הנגב זכה במדלית ארד באולימפיאדת הגיאולוגיה

  • אין תגובות
מרקורי קנציטיס, אוניברסיטת נורת'ווסטרן

פיתוח גלאי משופר לאיתור נשק גרעיני

  • אין תגובות
איינשטיין

הקבוע הקוסמולוגי: הטעות החמורה של איינשטיין שהובילה לפרס נובל בפיסיקה חלק ב'

  • 38 תגובות
פרסקו של מיכלאנג׳לו: אדם וחווה אוכלים מהפרי האסור ומגורשים מגן עדן

רצון חופשי ודטרמיניזם: האם יש ביניהם סתירה?

  • 688 תגובות
מה שגורם לנו לתהות בשאלת הרצון החופשי הוא המטען העודף של המילים שבהן אנו משתמשים.
הפגנת ההמונים למען צדק חברתי

למה לבחור בצדק חברתי?

  • 18 תגובות
ריי קורצווייל בהרצאה באוניברסיטת סטנפורד ב-2006. מתוך ויקיפדיה

הסינגולאריות קרובה… בישראל

  • 8 תגובות
פרופ' דן שכטמן. צילום: הטכניון

דני שכטמן – הטרגדיה של המדענים, וניצחון המדע

  • 71 תגובות
מפת שמיים המתאימה לישראל בליל ה-8 באוקטובר ומציגה את האופק הצפוני בהדגשת קבוצות הכוכבים. קבוצת דרקון נראית משמאל לאמצע התמונה כשלימינה קבוצת הדובה הקטנה (בקצה זנבה נמצא כוכב הצפון) לשמאלה קבוצת נבל (שמהווה חלק ממשולש הקיץ), שתיהן קבוצות מוכרות וקלות לזיהוי. התמונה מתוכנת סטלריום, תוכנת אסטרונומיה בקוד פתוח.

הדרקונידים – סופת מטאורים חזקה צפויה ב-8 באוקטובר, החל מ-21:00

  • תגובה אחת
פרוסת סיליקון צבעונית מוחזקת בפינצטה בידי חוקר בכפפה

בדרך למחשבי קוונטים: חוקרים יוצרים מבודד קוונטי לפתרון כשל מערכתי

  • 2 תגובות
תרכובת ה-LSD

השד של הופמן: על גילוי ה-LSD

  • אין תגובות
כלי דם מלאכותי. איור: מכון פרנהאופר

מדפסת המפיקה כלי-דם?

  • אין תגובות
כרזת הסרט "ארץ אחרת"

הפסטיבל הבינלאומי ה-15 למדע בדיוני ולפנטסיה יפתח ב15- באוקטובר

  • 2 תגובות
התפשטות היקום. מתוך ויקיפדיה

הקבוע הקוסמולוגי: הטעות החמורה של איינשטיין שהובילה לפרס נובל בפיסיקה

  • 19 תגובות
איור 1. דפוס ההתאבכות של דניאל שכטמן היה בעל ציר סימטריה מסדר 10: סיבוב התמונה בעשירית מעגל שלם (36 מעלות) הוביל לקבלת אותו הדפוס.

גבישים בעלי יחסי זהב – הנוסח המלא

  • 9 תגובות
פרופ' משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן

בית הספר להנדסה בבר אילן קודם למעמד של פקולטה

  • 3 תגובות
פרופ' דן שכטמן במעבדתו ליד מיקרוסקופ האלקטרונים. צילום: הטכניון

שר המדע הרשקוביץ: הפרס הוא הוכחה לכך שישראל היא מעצמה מדעית

  • 15 תגובות
חתן פרס נובל פרופ' דני שכטמן ונשיא הטכניון פרו'פ פרץ לביא במסיבת העיתונאים לרגל הזכיה, 5.10.11 צילום אבי בליזובסקי

"אני מרגיש שאני חוד חנית במדע שבו עוסקים אלפי אנשים"

  • 3 תגובות
קוואזי גבישים. מתוך ויקיפדיה

על קוואזי גבישים ויחס הזהב

  • 8 תגובות
פרופ' דני שכטמן. צילום: הטכניון

פרופ' דני שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל לכימיה על גילוי הקוואזי גבישים

  • 14 תגובות
התפשטות היקום. מתוך ויקיפדיה

"תגליתם של זוכי נובל היא התגלית החשובה ביותר בקוסמולוגיה בעשרות השנים האחרונות"

  • 7 תגובות

7 סופרנובות בגלקסייה אחת

  • אין תגובות
לוגו כנס האיגוד העולמי לאסטרונאוטיקה, קייפטאון, אוקטובר 2011

בדרום אפריקה נפתח כנס האגודה העולמית לאסטרונאוטיקה

  • אין תגובות
פרופ' סול פרלמוטר מברקלי, אחד מזוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2011

"תופעת האצת התפשטות היקום היא תופעה שהיא נצפית וכולם משוכנעים עכשיו שהיא אמיתית אבל אף אחד לא מבין אותה"

  • 31 תגובות
10 הסופרנובת המרוחקות ביותר מסו Ia שהתגלו במחקר בו שותפים גם החוקרים הישראליים אור גראור, פרופ' דן מעוז, ד"ר דובי פוזננסקי מאוניברסיטת תל אביב ואבישי גל-ים ממכון ויצמן, 2011

פרס נובל לפיזיקה למגלי האצת התפשטות היקום

  • 13 תגובות
דוגמה לסופרנובה שהתגלתה בשדה העמוק של הטלסקופ סובארו, בידי חוקרים מישראל, יפן וארה"ב

חוקרים ישראליים גילו את הכוכבים המתפוצצים העתיקים והרחוקים ביותר ביקום

  • 17 תגובות
תמונה של להבי צור במערת קסם צילום: פבל שרגו/המכון לארכיאולוגיה אוניברסיטת תל-אביב

ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו כי אדם מודרני שהתגורר במערת קסם לפני 400,000-200,000 שנים פיתח טכנולוגיות מודרניות לתקופתם

  • 20 תגובות
פרופ' ראלף סטיינמן, מגלה תאי החיסון. זוכה פרס הובל לרפואה לשנת 2011. מתוך ה-NIH

תקלה מביכה לחברי ועדת פרס נובל – אחד מהזוכים נפטר ימים אחדים לפני ההודעה על הזכיה והדבר לא נודע להם

  • 3 תגובות
פרופ' איתן יפה נוף - האוניברסיטה העברית

"הרבה מאוד שנים לא היה פרס נובל לתחום האימונולוגיה בוודאי שלא בתחום הזה של תגובת החיסון המולדת

  • 2 תגובות
פרופ' ראלף סטיינמן, מגלה תאי החיסון. זוכה פרס הובל לרפואה לשנת 2011. מתוך ה-NIH

פרס נובל לרפואה לשנת 2011 לשלושה חוקרים שגילו תגליות במערכת החיסון

  • 3 תגובות
פרופ' יוסי גרינבאום. צילום: האוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כי למיקום הגנים בגרעין התא יש חשיבות במניעת מחלות

  • תגובה אחת
החור באוזון מעל חצי הכדור הצפוני, 2011. צילום: נאס"א

השנה נוצר חור באוזון גם מעל הקוטב הצפוני

  • 9 תגובות
פסטיבל המדע 2010, צילום: דוברות מכון ויצמן

"לגלות את המדען שבך" פסטיבל המדע ה-11 במכון ויצמן

  • אין תגובות
סימולצית מחשב של חומר הנזרק בתהליך מיזוג של כוכבי נויטרונים (ע"י סטפן רוסווג). החומר הנזרק מגיע למרחקים גדולים ויוצר שם את אות הרדיו.

פותח כלי שיאפשר לגלות מיזוג כוכבי ניטרונים שהם מועמדים טובים לחקר גלי כבידה

  • 15 תגובות
מאיץ החלקיקים טבטרון במעבדות פרמי. מתוך ויקיפדיה

מאיץ החלקיקים טבטרון שבשיקאגו נסגר סופית. בוזון היגס ייאלץ לחכות לגילויו ב-CERN

  • 8 תגובות
צב אדום רגל. מתוך ויקיפדיה

איגנובל 2011: האם פיהוק מידבק ומדוע אנו נאנחים

  • 6 תגובות
זרמי עונה חמה ב Terra Sirenum

מקפת סקר המאדים (MRO)-סיכום ממצאים – חלק ג

  • אין תגובות
תמונת מסך של FOLDIT

כשהגיימרים ניצחו את המדענים… במדע

  • 10 תגובות
פרופ' יואב יאיר, האוניברסיטה הפתוחה.

"האיומים על המדע ועל התבונה במאה ה-21" ערב של אתר הידען וחמד"ע, 2/11/11 בשעה 19:00

  • 142 תגובות
מולקולת המפהדרון. מתוך ויקיפדיה

בדיקות חדשות לאיתור סמים מסוכנים

  • תגובה אחת
צביר הגלקסיות אבל 1689

הסחה לאדום של האור מצבירי גלקסיות – עוד אישור לתורת היחסות הכללית

  • 37 תגובות
Arsia Mons Flows

מקפת סקר המאדים(MRO)-סיכום ממצאים – חלק ב

  • 5 תגובות
מירוץ הלפיד האולימפי בשנת 2008 ברחובות שנג'ן, סין. מתוך הערך "התפוצצות אוכלוסין" בויקיפדיה

חזון לעולם טוב יותר

  • 6 תגובות
שוקולד. מתוך ויקיפדיה

מהו באמת הריח של שוקולד?

  • 2 תגובות
תפיסת אמן של MRO במסלול סביב מאדים

מקפת סקר המאדים(MRO)-סיכום ממצאים – חלק א

  • תגובה אחת
מתקן הניסוי, באמצעותו מדדו החוקרים את הפעילות העצבית המתחוללת בקולטני הריח הממוקמים על קרום הריח בחלל האף. לנחיר השמאלי של הנבדק מוחדרת אלקטרודה (המוחזקת במקומה באמצעות מוט תמיכה המותקן על האף), וכן שפופרת, שדרכה מוזרמים חומרי הריח. המתקן כולל גם אלקטרודות ביקורת (המותקנות על גשר האף ובתנוך האוזן).

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: מידת הנעימות של ריחות היא הסולם הבסיסי שעל פיו מאורגנת תפיסת הריח

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש