‫קולו של הספקן – גלוֹבַּבְּלַטיזָציה / מייקל שרמר‬

מדוע העולם אינו שטוח… עדיין

לוגו אגודת כדור הארץ השטוח. מתוך ויקיפדיה
לוגו אגודת כדור הארץ השטוח. מתוך ויקיפדיה

בואו נאיץ את השעון קדימה לשנת 2100. למחשבים תהיה תבונה הדומה לזאת של בני אדם, כותב הפיזיקאי והעתידן מיצ'יו קאקו בספרו "הפיזיקה של העתיד" (הוצאת דַבְּלדֶיי, 2011), יהיה אפשר לגלוש באינטרנט באמצעות עדשות מגע, ננו-רובוטים יחסלו גידולים סרטניים, תיירות בחלל תהיה זולה ונפוצה ובני אדם יישבו את מאדים. נהיה תרבות כלל-עולמית המסוגלת לצרוך 10­17 ואט מאנרגיית השמש המגיעה לכדור הארץ כדי לעמוד בדרישות האנרגיה שלנו. רשת האינטרנט תשמש כמערכת טלפונים כלל-עולמית. אנגלית וסינית יתחרו זו בזו על הבכורה כשפת כדור הארץ. תשרור תרבות מאוחדת של מזון, של אופנה ושל סרטים; וכלכלה גלובלית אמיתית תפעל באמצעות אזורי סחר חופשיים רבים יותר, כמו אלה שאנו רואים כיום באיחוד האירופי ובנפט"א [הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה].

קאקו חוזה כיצד חילופי מדע, טכנולוגיה ורעיונות בין כל העמים ייצרו תרבות גלובלית שבה יתקיימו מדינות לאום מוחלשות וכמעט לא יתחוללו מלחמות. זהו חזון בעל שאר רוח נועז והיקף אֶפּי. רבים קיוו לעתיד מאוחד ושליו כזה באמצעות הגלובליזציה. גם אני העליתי בדעתי חיזיון דומה בספרי The Mind of the Market (הוצאת הולט, 2009). אחד ממקורות ההשראה שלי היה ספרו המצליח של תומס פרידמן "העולם הוא שטוח" (הוצאת אריה ניר 2006, מאנגלית אינגה מיכאלי) שבו הוא קורא ל"מגרש משחקים גלובלי, המתאפשר באמצעות האינטרנט, ומאפשר צורות רבות של שיתופי פעולה בזמן אמת בנושאי מחקר ועבודה, ללא תלות במיקום הגאוגרפי, במרחק ובעתיד הקרוב אפילו בשפה."

הבעיה של קאקו, של פרידמן, שלי ושל תומכי גלובליזציה אחרים (ואפילו של מתנגדיה) היא שייתכן שעתיד כזה אינו בר השגה בגלל האופי השבטי שפיתחנו במהלך ההיסטוריה. למעשה, כל זה הוא אוסף של שטויות, כותב פַּנקאז' גֶמַוַואט, פרופסור לניהול אסטרטגי ובעל הקתדרה לאסטרטגיה גלובלית על שם אנסלמו רובירלטה בבית הספר הגבוה למנהל עסקים באוניברסיטת נאוורה בברצלונה, בספרו החדש "עולם 3.0: שגשוג גלובלי וכיצד להשיגו" (הוצאת הרווארד ביזנס רוויו, 2011). גמוואט טוען שרק 10% עד 25% מן הפעילות הכלכלית בעולם היא פעילות בין-לאומית (ורובה אזורית ולא גלובלית). קחו למשל את השיעורים האלה של פעילות בין-לאומית (מתוך סך כל הפעילות מכל סוג): דואר בין לאומי: 1%; דקות שיחות טלפון בין-לאומיות: פחות מ-2%; תעבורת אינטרנט בין לאומית: 17%-18%; פטנטים בבעלות זרה: 15%; שיעור היצוא מתוך התוצר המקומי הגולמי: 26%; מניות בבעלות משקיעים זרים: 20%; דור ראשון של מהגרים: 3%. וכפי שגמוואט פוסק בנחרצות, 90% מבני האדם בעולם לא יעזבו את ארץ הולדתם כל ימי חייהם עולם שטוח ממש.

הבעיה, אומר גמוואט, היא שתיאוריות הגלובליזציה אינן מביאות בחשבון את גורמי הריחוק האמיתיים (הן הגאוגרפיים והן התרבותיים). הוא עיבד בספרו את הגורמים האלה ויצר מְקַדֵם ריחוק מתמטי, בדומה למקדם בחוק הכבידה של ניוטון. הוא חישב למשל ומצא ש"הגדלת המרחק הגאוגרפי בין שני מקומות ב-1% מביאה לירידה של כ-1% בסחר שביניהם," כלומר הרגישות למרחק היא -1. החישוב מורה ש"היקף הסחר בין ארה"ב לבין צ'ילה הוא רק 6% מן ההיקף שהיה מתקיים לו צ'ילה הייתה קרובה לארה"ב כמו קנדה." ובאופן דומה, "היקף הסחר בין שתי מדינות ששפתן משותפת יהיה גבוה בממוצע ב-42% משתי מדינות דומות שאינן קשורות באופן כזה. מדינות החברות באותו אזור סחר (כמו נפט"א) יסחרו בהיקף גבוה ב-47% ממדינות דומות שאינן חברות באותו אזור. מטבע משותף (כמו האירו) מעלה את היקף הסחר ב-114%.

למעשה, הניתוח הזה נשמע די מעודד אם נשתמש במסגרת הזמן של קאקו המשתרעת עד 2100. אבל גמוואט מזכיר לנו את הנטיות המושרשות עמוק בתוכנו וגורמות לנו לרצות לקיים קשרי גומלין עם קרובינו ועם הדומים לנו ולשמר את המנהגים והתרבות המקומית שלנו. ייתכן אפוא שלעולם ירסקו הנטיות האלה כל תכנית גלובליזציה. ב-2004 בחנו חוקרים במרכז למחקר כלכלי ופוליטי (CEPR) סקרים שבדקו את הלך הרוח באיחוד האירופי ("Eurobarometer) ב-16 מדינות איחוד מ-1970 עד 1995. הבחינה הראתה שבשעה שהאיחוד התרחב, 48% מן התושבים בו בטחו בבני הלאום שלהם "במידה רבה", רק 22% מתושבי 16 המדינות בטחו באותה מידה בתושבי שאר המדינות באותו גוש ורק 12% בטחו במידה רבה בתושבי מדינות מסוימות אחרות.

מבנה הטבע האנושי מכתיב את מבנה החברה האנושית. במקרה זה, העולם שאנו בונים תלוי במידה רבה בעולם שאותו ירשנו.

Post to Twitter Post to Facebook Facebook

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

22 תגובות

  1. ניתוח מעמיק ומפורט של השפעת הגאוגרפיה והדמוגרפיה על הגיאופוליטיקה של העולם בכלל ושל המזה"ת וישראל בפרט ניתן לקרוא בספירו המרתק של פרופ' דוד פסיג – 2048. להנאתכם.

  2. ההגיון הוא רק פן אחד לפיו פועל האדם. לרוב הוא גם הפן הפחות משמעותי וקובע לאדם. הרעיון של השתייכות לקבוצות דרך האינטרנט מעניין מאד ואולי אכן יצליח, מי יידע ?
    בינתיים במציאות האדם משתייך ללאומים המזוהים-בד"כ ולרוב- על בסיס שפה המייחדת אותם. דווקא קיומה של שפה אחת יהיה התרומה המשמעותית ביותר לגלובליזציה קוסמופוליטית. עד אז וכל זמן שהאדם ידבר בשפות רבות הסיכוי לכך קלוש. אגב, ככל הידוע לי, מספר השפות הלך ומצטמצם במקביל לגלובליזציה מה שמצביע על הקשר הזה בין שפה לחלוקה לתרבויות ועמים.
    אבל אינני פסימי. חלוקה ללאומים לא מחייבת מלחמות ושנאה. והנה האיחוד האירופאי מדגים זאת היטב: נמשכת חלוקה ברורה ללאומים ותרבויות תוך שמירה על מסגרת מדינית-כלכלית מאחדת. הסיבה היא ההשקפה הליברלית-הומניסטית שעומדת בבסיס המוסר הראוי והנכון. עד שנגיע לקוסמופוליטות שלמה ולאיחוד מוחלט של המין האנושי ראוי, בינתיים, לקדם את ההומניזם והליברליזם כתשובה מיידית למלחמות, גזענות, שנאות ושאר מירעין בישין שנוצרים לאור פעילותו של האדם השייך למין הומו סאפיינס.
    יש מקום לחשוב כי לאחר הנחלת ההשקפה הליברלית-הומניסטית יקלו התנאים לקוסמופוליטיות המיוחלת אבל זה הרבה וחרחוק מעבר לטווח הראייה שלנו בהווה.

  3. גאון
    כשאתה כותב "דווקא כן יצרו איתנו קשר וחבל מאוד שאתר הידען שוכח לכתוב את זה פה" אתה מתכוון אני מניח לחוצנים. אולם שים לב לעדויות המצורפות בד"כ לטענות על חוצנים: ראיונות מבולבלים עם אנשים שבמקרים רבים טוענים גם למפגש אישי עם ישו ונפוליאון. צילומים או סרטי וידאו חלקיים ששום עובדה חד משמעית אינה ניתנת להסקה מהן. אמונה, ראיות נסיבתיות, וכו.
    ניתן להניח שאילו היה ממש בכל הטענות על חוצנים, ומשפע התמונות בנושא, הייתה צצה לפחות תמונה אחת אותנטית של חוצן, או לפחות של צלחת מעופפת, כולל מספר רישוי.

  4. איחודים שנוצרו בכוח מתפרקים בשעה שאיחודים אחרים נוצרים על בסיס השפיות.
    האיחודים הישנים (כמו סין, ברה"מ ויוגוסלביה) מתפרקים ואיחודים חדשים מבטאים את מגמת ההתפתחות שעשויה להביא לשלום עלי אדמות.

  5. צר לי להסכים עם הפסימיסטים שבין המגיבים. אין בעולמנו שני עמים המסוגלים לחיות יחדיו. זוהי עובדה. גם כאשר השוני בין העמים לא מוביל למלחמת הרג של ממש, הדחיה מתבטאת בדרכים אחרות. ראו אפילו את שני העמים של בלגיה שאינם מסוגלים להסכים על ממשלה משותפת, גם כאשר שני הצדדים נפסדים מכך. המתבונן מהצד לא יכול להבין את העובדה ששני העמים בבלגיה שונאים האחד את השני, ומדוע.
    במקומות אחרים הלחץ השלטוני מצליח להחזיק עמים שונים תחת אותה מטריה (יגוסלביה עליה השלום), אולם עם מעבר לשלטון חופשי יותר עמים שונים מעדיפים להתפרק למדינות או אוטונומיות נבדלות (ברית המועצות למשל, או אפילו אבחזיה שבגרוזיה).
    כאשר המודרניזציה והחופש שבא בעקבותיו יגיעו למאות המליונים בסין, ניתן יהיה לראות התפרקות של המדינה הסינית לעשרות מדינות חדשות, וזה יקרה עוד לפני 2100…על אף כל המשותף בין התרבויות לא אפול מהכסא אפילו אם הסקוטים ירצו להפרד מבריטניה…
    ולכן, חזון העולם השטוח, אין לו על מה להתבסס. מדענים מתחומים שונים רואים מהרהורי ליבם, בלי לתת את הדעת לאופי הבסיסי של בני האדם.

  6. מיכאל

    מה שכתבתי לקוח ישירות מכתבה על החוק השני של התרמודינמיקה שהופיעה בזמנו בירחון המדעי "גלילאו". אני יודע בבטחון כמעט מלא שהכתבה עברה ביקורת קפדנית של עורך הירחון ושל העורך המדעי. לכן, למרות שאני מכבד את דבריך ומודה לך שקראת מה שכתבתי, לא נראה לי ש"הקשר בין דבריך לבין המציאות בכלל לא קיים" כפי שאתה מעיר לי. יש עוד אנשים, אינטלגנטים, שלא רואים את הדברים כהזויים.
    ייתכן כמובן שאני טועה, אבל איך בדיוק נוכל לדעת?

  7. התרבות האנושית העכשווית אינה בשלה לגלובליזציה. גלובליזציה הנובעת ממניעים כלכליים צרים של קבוצות כוח (בעלי הון וממשלות) אינה גלובליזציה אמיתית, זה פשוט ניצול. גלובאליזציה אמיתית, כזו שיכולה להביא מיזוג תרבותי ואפילו אחוות פרטים מעבר להבדלים תקרה רק עם שינוי תודעתי.

    היו כאן בתגובות כאלה שנגעו בנושא היריבות המוטבעת כרגע בהתנהלות האנושית, והיה מי שציין אפילו שהתאחדות אנושית יכולה לקרות רק כנגד מין זר אינטליגנטי שיהווה את קבוצת הניגוד (כמובן שבתאוריה זה עשוי לגמד את כל המלחמות שחווינו עד עתה על כדור הארץ…).

    כשאנשים יגיעו למסקנה "שיהיה לי טוב כאשר גם לשכני טוב" – וזה מתחיל לקרות כבר כיום עם המחאות החברתיות בכל רחבי העולם – אולי נוכל לצפות לאחווה אמיתית של פרטים המסוגלים לכבד ולשתף פעולה זה עם זה למען מטרה משותפת. אז אולי יהיה מקום לזריחתו של כפר גלובאלי אמיתי.

  8. ישראל שפירא:
    זה שיש חוק תרמודיאנמי – אין משמעותו שאפשר לקחת אותו ולהחליף "תרמו" ב"פסיכו".
    נראה לי שהקשר בין דבריך לבין המציאות בכלל לא קיים.

    לוק:
    יש הרבה קבוצות אחרות:
    קבוצת החיידקים, קבוצת הטפילים גורמי המחלה, איתני הטבע ועוד ועוד.
    אלו קבוצות שעמן אנחנו באמת חייבים להתמודד ואין שום צורך להתחלק לקבוצות בתוך עצמנו.
    האם אתה באמת חושב שכדי שאגדיר משהו או מישהו כשייך לקבוצה אחרת הוא צריך להיות הכי דומה לי שרק אפשר?

    גאון:
    שקרן

  9. כדי שבני האדם כולם ירצו להיות חלק מקבוצה אחת נהיה חייבים להכיר קבוצה אחרת שאינה בני אדם (חייזרים), אפילו קשר מרוחק עם תרבות חייזרית מוכחת יגרום להתאגדות של בני האדם תחת מכנה משותף אחד.

    גילוי נאות:
    אני בטוח שישנן תרבויות אחרות בקוסמוס אך לצערי אף אחת מהן עוד לא יצרה קשר עימנו.

  10. עם כל התקוה האופטימיות והרצון הטוב, לא נראה לי שיש אפשרות לשלום עולמי לאורך זמן.
    הסיבה: החוק השני של התירמודינמיקה.
    החוק השני שולל ירידת האנטרופיה, או הגדלת הסדר, במערכת פיזיקלית סגורה.
    אנטרופיה משמשת למדידת כמות אי הסדר במערכת תירמודינמית.

    אם נשליך על מערכות אנושיות הכוללות מליארדי פרטים, נראה לי שנוכל לגזור חוק דומה, "החוק השני של הפסיכומכניקה", האוסר על ירידת האנטרופיה הפסיכומכנית במערכות אנושיות סגורות.

    כדור הארץ הינו מערכת פסיכומכנית סגורה. הדרך היחידה העומדת בפני האנושות להגדלת הסדר הפנימי הוא כמו במערכת תירמודינמית סגורה: התפשטות, על חשבון מערכות אחרות.

    ראיות: מלחמת העולם הראשונה היתה המלחמה "שתסיים את כל המלחמות". לא הצליח.
    מלחמת העולם השניה הנוראה גבתה את חייהם של כשישים מיליון בני אדם.
    מאז מתו במלחמות עוד כמאה מיליון.
    המלחמות פשוט החליפו כתובת.

    או הסכסוך שלנו עם השכנים: פעם היו לנו כל כמה שנים מלחמות גדולות עם המצרים, הירדנים או הסורים. החברות שלנו היו איראן ותורכיה. הפלסטינים היו יחסית שקטים.
    היום יש שלום -קר אבל שלום – עם ירדן ומצרים. סוריה לא יורה עלינו כמעט ארבעים שנה. אבל העימותים עם האויבים החדשים (פלסטינים, לבנונים) גובים לאורך זמן לא פחות קורבנות מאשר עם הישנים.
    איראן ותורכיה עברו למחנה היריב.
    האויבים פשוט החליפו שמות.

    בקיצור, שעתו של מזל דלי לא תגיע לבד, ולא יעזור אם יזרח הירח בבית השביעי, ויופיטר ומרס יתייצבו כאיש אחד בשורה.

  11. עמית:
    לא צריך להילחם בטבע האדם כדי להגיע להתנהגות הגיונית.
    מספיק לרתום את טבע האדם (באמצעות ההיגיון) לטובת התנהגות הגיונית.
    בן אדם רוצה להשתייך לקבוצה – זה נכון – אבל אין כל מניעה שקבוצה זו תהיה כלל האנושות.
    חוץ מזה – האינטרנט מאפשר היווצרות קבוצות בין לאומיות על רקעים שונים.
    קבוצות אלו הן גלובליות על פי הגדרה כמעט אבל הן מוגבלות בדרך כלל רק לעניינים שברוח (בדיוק אלה שבהם ההשתייכות לקבוצה היא חשובה) ואינה פולשת לעניינים שבחומר (שבהם הצורך בהשתייכות לקבוצה פחות – ושהם בעצם עניינה העיקרי של המדינה).
    לכן ייתכן גם שהמענה לצורך להשתייך לקבוצה ימצא מענה דווקא בהשתייכות לקבוצות אינטרנטיות ומעמד המדינה ידעך עד לביטולו.
    אני שוב מזכיר – אין להתעלם מהיווצרות ארצות הברית והגוש האירופי. אלו גופי ענק שעצם קיומם סותר את דעות הפסימיסטים.

  12. היות שלא נזכה לראות את העתיד במו עינינו, לפחות נחזה בו במו דמיוננו. זו נחמה פורתא, כי לעתים קרובות המציאות עולה על כל דמיון.

  13. הנקודה העיקרית היא שהאדם הוא יצור חברתי הנוטה להתכנס לקבוצות המחפשות את המכנה המשותף לעומת "האחרים". אני מחזק את דעתו של גלעד כי לגלובליציה יש גבול והיא תתפתח עד טווח מסוים. אירופה התאחדה מסיבות וטעמים היסטוריים ומתוך אינטרסים כלכליים והדבר לא שינה דבר-בינתיים-בחלוקה ללאומים המבוססת על השפות המיוחדות לכל לאום.
    הפתרון לא טמון בקוסמופולטיות או איחוד גלוגלי אלא בליברליזם והומניזם לא מתפשרים וחד משמעיים.
    כך ירוסנו הדחפים האלימים, האגריסיביים והשליליים ותינתן אפשרות לטבע האנושי ולאדם להתכנס לקבוצות בעלות מכנה משותף.
    יציאה כנגד טבע האדם-הצורך להשתייך לקבוצה-תישא תוצאות דומות למהפכות שניסו לצאת נגד טבע האדם כדוגמת הקומוניזם, הקיבוץ וכיו"ב ניסיונות.

  14. צריך לזכור, שהמרחק לכשעצמו אינו בעל משמעות
    כלכלית בהחלפת מידע לכל צורותיו, אך הוא בעל
    משמעות מרחיקת לכת (תרתי משמע..) כאשר
    מדובר במסחר ובתיירות.
    דוגמה נוספת היא: חוסר הרצון והעניין המעכב
    אמריקאים רבים (למשל) מלטייל בחו"ל.

    גם קשירת קשרים בין מדינות היא עניין הפכפך: במרכז אירופה
    שררה מלחמה מתמדת (עם כמה הפסקות קצרות)
    במשך כמעט אלף שנים, עד שעלייתן של רוסיה וארה"ב, יצירת
    המלחמה הקרה והנשק הגרעיני (שאף אחד לא חזה אותם)
    גרמו לאירופים להירגע.

    עם התקדמות הטכנולוגיה החישובית בקצב מסחרר,
    יתכן מאד שכלי נשק כימיים וביולוגיים יהפכו לנשק
    נפוץ בקרב אירגוני טרור שיגרום בסופו של דבר
    לתוהו ובוהו שאיש לא חזה אותו – כשם שלא
    חזה את את השלום היחסי שכפה הנשק
    הגרעיני.

    רוצה לומר שהמעבר בין מכשולים רבים כל כך לעולם
    "שטוח לגמרי" הוא כמעט אוטופיה – שאם תתגשם
    היא תתגשם בעתיד הרחוק מאד.

  15. מיכאל כדי שהסינית תהפוך לשפה בינלאומית הסינית חייבים לשנות את האלף-בית של שפתם לאלף-בית הגיונית .

  16. כמובן שטענות אלו נופלות לנוכח היווצרות ארצות הברית והגוש האירופי.
    כמו כן – בעידן האינטרנט – המרחק הפיזי משחק הרבה פחות.
    רבים מהמגיבים באתר זה שוכנים בארצות שונות ובכל זאת קיימים קשרי ידידות ביניהם.
    העולם הוירטואלי אכן קיים ויש בינינו אנשים המשתייכים לקהילות וירטואליות כלל עולמיות כמו ה Brights.
    השפה האנגלית הולכת ומתקדמת לקראת מעמד של שפה אוניברסלית וגם אם בעתיד תוחלף על ידי הסינית לא יהיה בכך שינוי עקרוני.
    אני יותר אופטימי.

  17. גרוע מכך.
    דעתי האישית (מתוך התרשמות בלבד מהעולם סביבי), אומרת שיש "חוק טבע אנושי" במסגרתו כל קבוצת אנשים חייבת להתפצל לפחות לשתי קבוצות יריבות.

    לא משנה כמה אנשים תשימו יחד, מהר מאוד יווצרו מחנות יריבים. לא משנה כמה האנשים שתשימו יחד יהיו דומים זה לזה – אותו מוצא, אותה דת, אותו לאום – מהר מאוד הם יגדירו לעצמם משהו שהם לא מסכימים עליו, יעצימו את ההבדלים, עד שיגיעו למלחמות של ממש.

    ולמי שמכיר, הכל כבר תואר ב"מלחמה האיומה על החמאה" של ד"ר סוס 🙂

    [חשיבה חדה – הבלוג]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן