שתי מעבדות מאיצים ביפן ובארה"ב מתכננות לחזור על ניסוי הניטרינו המהיר מהאור

ישנן תוכניות במעבדת המאיץ הלאומית של פרמי "פרמילאב" בבטביה, אילינוי, לירות קרן של ניטרינים לגלאי במרחק של 735 קילומטרים במכרה סאודן במינסוטה. החוקרים מקווים לדווח על תוצאותיהם תוך ששה חודשים

רישום לכידת מיואון נייטרינו בשנת 1998. צילום: אוניברסיטת UCI
רישום לכידת מיואון נייטרינו בשנת 1998. צילום: אוניברסיטת UCI

לאור תוצאות הניסוי ב-CERN שהראה לכאורה שניטריני המיואונים מסוגלים לנוע מהר יותר מהאור, קבוצות בשני מאיצי חלקיקים בארה"ב וביפן מתכננות לחזור על הניסויים שבוצעו במאיץ החלקיקים אופרה במעבדה הלאומית גראן ססו שבאיטליה.

ישנן תוכניות במעבדת המאיץ הלאומית של פרמי "פרמילאב" בבטביה, אילינוי, לירות קרן של ניטרינים לגלאי במרחק של 735 קילומטרים במכרה סאודן במינסוטה. החוקרים מקווים לדווח על תוצאותיהם תוך ששה חודשים.

ואילו ביפן קבוצה של חוקרים שעובדת על פרויקט שנקרא T2K מתכננת גם כן לירות ניטרינים מקומפלקס מחקר מאיץ הפרוטונים בטקאי למרחק של 295 קילומטרים לעבר גלאי הסופר-קאמיוקנדה במכרה קמיוקה.

בינתיים פיסיקאי מהמכון לשאלות יסוד FQXi בשם סטפון אלכסנדר (שעובד עם אבי אשטקר המפורסם) ניסה את כוחו להסביר את ניסוי הניטרינו ופרסם את ההסבר החלקי שלו בבלוג של המכון.

הצצה לפיסיקת הבלתי אפשרי בעזרת כמה עקרונות אלמנטאריים: מכניקת הקוונטים, כבידה קוונטית והרבה רצון טוב…

להלן התיאוריה של אלכסנדר בתרגום חופשי מהבלוג של המכון לשאלות יסוד.

בעוד שמדידות שבוצעו לאחרונה בנוגע להתפשטות על אורית של ניטרינו מיואניים מניסוי האופרה זקוקות לאימות על ידי חזרה בלתי תלויה של הניסוי, זה עדיין מרתק לדמיין האם זה בכלל אפשרי לבשל מודל צעצוע שיסביר את אפקט התנועה במהירות על אורית.

אם אכן ניטרינים מיואוניים יכולים לנוע מהר יותר מהאור, אנו קודם לכן נזדקק להסביר מדוע וכיצד ניטרינים יכולים "לנוע מחוץ לקונוס האור" מבלי להפר את העקרונות הקדושים שמיושמים עבור כל שאר החלקיקים שנהנים מסיבתיות. במלים אחרות, אם לניטרינים מוענקת איזו שהיא תכונת על, מדוע שדות כיול חסרי מסה כמו פוטונים או פרמיונים אחרים כמו אלקטרונים וקוורקים לא נחנו בכוחות על אוריים כאלה? בנוסף, מכיוון שניטרינים הם בני דודים של לפטונים טעונים באמצעות האינטראקציות החלשות, האם איננו צריכים לצפות לאפקטים מוזרים במעברים מאולצים?

היו כאלה שהעלו את האפשרות שאין זה סביר שניטרינים יכולים להתפשט מהר יותר מהאור בגלל שזה יעמוד בסתירה לזמן הגעת האור מסופרנובה 1987. אם נניח שהניטרינים היו נעים פי אחד חלקי מיליון מהר יותר מהאור, הם היו מגיעים חודשים לפני האור שנפלט מהסופרנובה. אולם הניטרינים מהסופרנובה היו בעלי אנרגיה הרבה יותר נמוכה מאלה הארציים שנצפו על ידי אופרה. כמוכן, סקאלות המרחק מהסופרנובה היו בסדרי גודל שונים. לבסוף, אולי הניטרינים המיואונים הם בכלל שונים מקרוביהם האלקטרונים? נניח שזה ככה ונתקדם למודל ולתיאוריה החדשה…

וכאן אלכסנדר פסל את השוויון בין ניטריני הסופרנובה לעמיתיהם באופרה רק כדי להציע מודל שמבוסס את אפקט אופרה על בסיס הרכיבים הבאים:

  1. ניטריני אופרה באנרגיות גבוהות עוברים את מהירות האור אך ורק בסקאלות מרחק קצרות (אלכסנדר נמנע מלבחור למעשה את סקאלת המרחק הזו). ניטרינים המתפשטים באנרגיות נמוכות, כמו אלה מסופרנובה 1987, לכן לא סובלים מאפקט על אורי זה.
  2. הניטרינים המיואניים "מצומדים" למרחב-זמן בדרך כזו שהם מסוגלים לנוע מהר יותר מהאור.
  3. העל אוריות של הניטרינים קשורה לעובדה שהניטרינים יכולים לעבור תנודות ב"טעם" (בסוג). ולכן, לכל הצורות האחרות של חומר שלא יכולות לעבור שינויים בטעם (שזה למעשה בעיקר כל דבר אחר) לא יהיו יכולות על אוריות.

באופן אידיאלי, אנחנו נחפש אחרי מכניזם שיקשור בין שלושת הרכיבים האלה; משהו שאלכסנדר לא מגדירו כרגע. ולמעשה הוא לא יודע מהו המכניזם ואולי אתם יודעים מהו? אילו הוא היה יודע מהו המכניזם הוא לא היה כותב את הפוסט בבלוג של המכון, אלא הוא היה רץ לספר לחבר'ה, כלומר הוא היה כותב מהר מאמר בנושא…
בהינתן המשאלה הזו… הוא בוחן עד כמה רחוק הוא יכול להגיע עם המודל שלו. הוא פועל בהתאם לעקרון הפשטות הידוע והוא לכן נשאר בארבע-ממדים.
הוא מנסה לשלב את הרכיב הראשון של העל אוריות יחד עם רעיון קוסמולוגי שהוא הציע עם חברים ראו המאמר הבא:
הרעיון המרכזי הוא שבאופן כללי המרחב-זמן הוא בעצם לא משהו רציף, מן מרחב-זמן קוונטי שנכניס בו אי-ודאות בכיווני המרחב והזמן. והיקום הזה מלא בקרינה, שבאנרגיות נמוכות היא מתפשטת במהירות האור ואילו באנרגיה גבוהה (בזמן הקוסמי הקדום), קרינה זו התחילה לחוש במרחב הזמן הגרנולרי (במבנה דמוי קצף בסקאלות קוונטיות). ואז מהירות החבורה של הפוטונים סטתה ממהירות האור.
אפקט זה הוא לא שונה ממה שצופים בפיסיקת המצב המוצק בויברציות סריג – שהייצוג החלקיקי הקוונטי שלה מכונה פונון. בסקאלות של מרחקים שהם גדולים יותר ממרווחי הסריג, התדירות הזוויתית של ויברצית הפונון היא פרופורציונאלית לוקטור הגל. מהירות ההתפשטות של הפונון תגדל בסקאלות שהן פרופורציוניות למרווחי הסריג.

 

והנה גישות רבות לכבידה קוואנטית – כמו כבידה קוונטית לולאתית, טריאנגולציה דינמית סיבתית ותורת המיתרים – מצביעות על מרחב-זמן גרנולרי.

אולם, מצפים שהסריגות הזו של המרחב-זמן היא בסדר גודל של אורך פלאנק או אולי בסקאלות המילימטר.אבל נגיד שבאותו האופן בדיוק כמו אפקט התנועה במהירות העל אורית, הניטרינים מאיצים בגלל שהם חשים את מרחב-הזמן הבדיד, ובעוד הם מתפשטים, יחסי הנפיצה שלהם משתנים בצורה קוהרנטית על ידי אפקט סריג שמתפתח.

נתקדם הלאה. אלכסנדר מציע: אולי אפשר לראות גם ניטרינים כאלה שמאיצים בסקאלות קוסמולוגיות? מה דעתכם? במודל שלו נצטרך להעלות אפקט מדכא כלשהו שיבטל את האפקט כאשר הסריג נראה חלק ורציף – ואז נקבל חזרה מרחב-זמן קלאסי. הוא לא יודע כיצד לעשות זאת וגם אנחנו כמובן לא יודעים…

 

ודרך אגב, השאלה הגדולה היא בכלל האם ישנה טעות בלתי מוגדרת בניסוי הניטרינים, כך שזמן המסע שלהם נראה בעצם קצר בצורה מלאכותית. צ'אנג קי יאנג מאוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק, שעובד על הניסוי היפני אומר שהוא מתערב שהתוצאה של ניסוי הניטרינו המיואני היא תוצאה של טעות סיסטמתית בתזמון המורכב, שקשור במערכת המיקום הגלובאלית, הגי פי אס, השעונים האטומיים ובמסות של האלקטרוניקה. "לא הייתי רוצה להתערב על אשתי והילדים כי הם היו משתגעים", אומר יאנג, "אבל אני מתערב על ביתי".
אלכסנדר בכל זאת מציע לקורא להישאר עמו לרגע רק ליתר ביטחון (אולי הניסויים היפני והאמריקאי במקרה יראו שהניטרינו ינוע מעט מהר יותר ממהירות האור, ואז יש לנו תיאוריה חצי-אפויה ביד…).

 

עכשיו מגיע החלק הקשה במודל של אלכסנדר: למה רק הניטרינים רואים את סריג המרחב-זמן? למה רק הם… במקרה זה, מכיוון שהניטרינים הם עצמים קוונטיים מכניים, אין לנו ברירה אלא לפנות למכניקת הקוונטים שתצילנו מכל רעה.

 

מה מיוחד בניטרינים? אתם יודעים שלניטרינים יש מסות כה זעירות; הן כה זעירות ביחס לפרמיונים האחרים בטבע. האם הכיראליות שלהם היא בעקרון הפוכה? אולי הניטרינים הם האנטי חלקיקים של עצמם?

אלכסנדר מעלה השערה שאולי רק הניטרינים מצויים במן אינטראקציות כיראליות עם הכבידה (בצורת סריג/דיסקרטי) והם מסוגלים להתנודד בצורה על אורית זה לתוך זה, וזה יכול לעשות את העבודה. אולי הסבר כזה או אולי משהו אחר… ואם לכם יש תיאוריה אחרת זה הזמן להציעה בטרם נגלה (או לא נגלה) שהייתה טעות בניסוי הניטרינים המיואניים…

בעקבות התגובות הראשוניות, פרמילאב הודיעה שהיא תבחן ותבדוק את התוצאות של סרן. עבור פרמילאב, זהו מצב מעניין מכיוון שחוקרים בארה"ב לראשונה דיווחו על ניטרינים על אוריים ב-2007. אבל הם גם גילו שהתוצאות האלה היו טעות במדידת המהירות המעשית של הנירטינים. פיסיקאים בפרמילאב ובסרן מצויים בשיתוף פעולה הדוק בניסויי חלקיקים רבים, אבל יחד עם זאת בתחרות מדעית רצופה. פרמילאב הודיעה שהיא תעדכן את ניסוי ה-MINOS שלה מ-2007 כדי לבדוק את התוצאות של CERN תוך ארבעה עד ששה חודשים. ה-MINOS משתמש בשני גלאים – האחד ממוקם בפרמילאב בבטביה והשני, המרוחק במכרה הסאודן במינסוטה, שהוא כ-735 קילומטרים מפרמילאב. הגלאי המרוחק מורכב מפלדה במשקל של 6000 טון וחולפים דרכו יותר מטריליון ניטרינים כל שנה. אבל רק בערך 1500 מהם מתנגשים עם אטומים בתוך הגלאי.

ב-MINOS כרגע עובדים כ-200 מדענים מ-32 מכונים בשש מדינות. בכדי לבדוק מחדש את התוצאות של ניסוי אופרה, פרמילאב תזדקק לארבעה עד חמישה אנשים ומערכת GPS משוכללת יותר. כמוכן זקוקים לשעונים אטומיים מדויקים יותר ולאורות LED טובים יותר כדי לגלות את זרם הניטרינים בעודם נורים דרך ה-MINOS מנקודת המוצא.

לידיעה בנושא בפופיולר סיינס

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

21 תגובות

  1. האקסיומה כי מהירות האור היא מהירות סופית ומוחלטת היא השגיאה. אור הוא גל וגם מסה. לכן מהירות האור היא מעט נמוכה מהמהירות המוחלטת הסופית בהפרש דלתא זעיר. הניטרינו אינו מסה (מסה -0-) ולכן יכול לנוע במהירות גבוה יותר.
    הניסוי שנערך, אינו שגוי. פשוט שכחו כי "מהירות האור" נמוכה ממהירות המכסימלית בקוסמוס.
    גם נסיון נירמול והתחשבות בתנועת כדור הארץ בהתפשטות הקוסמוס נתנו תוצאות נכונות. ואני מהמר כי הניסויים החדשים והחישובים יוכיחו כי תוצאות הניסוי נכונות.ואין כאן כל שבירה של חוקי הפיסיקה.

  2. כמה מילים בזכות טעות.
    אם כבר לעבור את מהירות האור – אז לעבור בגדול! 10C, 2C, משהו רציני. מה זה שבריר האחוז?
    באמת מריח כמו טעות.

  3. מילים גבוהות אבל עדיין בכל הניסויים ( שלושה עד כמה שהבנתי ) התוצאה הייתה לטובת מהירות גבוהה ממהירות האור.
    אז כמה ניסויים עוד צריך כדי לאושש את התוצאה מבחינה סטטיסטית ?

  4. לדעתי יגלו שיש טעות.
    הנה המקום שלדעתי ולדעת עוד כמה תהיה מקור הטעות.
    בסרן ובגרן ססו מקמו מקלטי GPS זהים לחלוטין וגם שעונים אטומיים זהים. כתבתי את זה בכתבה – שהניסוי מבוסס על GPS ושעונים אטומיים. המכון השוויצרי למטאורולוגיה כייל את שתי המערכות, זו בגרן ססו עם זו בסרן. ואימת את הכיול המכון למטאורולוגיה הגרמני.
    השתמשו ברכיבים להתאמה זמנית (לייזרים, סיבים אופטיים, לווינים וכו'). נמדד הבדל זמן בין מקלט ה-GPS בסרן לבין זה באופרה בערך בסדר גודל של 3 ננו שניות ולקחו את התיקון הזה כאשר חיברו בין הזמנים.
    אתם יודעים שביחסות יש מערכות ייחוס. כאן בניסוי יש שתי מערכות ייחוס: זו של סרן וזו של גרן ססו. החוקרים הביטו על הקואורדינטות של קרן האלקטרונים ביחס למערכת יחוס שלה הם קראו מערכת יחוס גיאודזית גלובלית.
    וזה יחסית לסימוני GPS בסרן ובגרן ססו. והם סמנו לאורך הדרך בסרן ובגרן ססו עם GPS. ואל תשכחו שיש GPS חיצונים ולווינים…
    ושוב בוצעה אנליזה בזמנים שונים באמצעות מודלים גיאודינמיים ואחכ" השוו את המדידות בו זמנית על ידי שנטלו מדידות באותה מערכת ייחוס. וגילו ששתי השיטות הניבו את אותה התוצאה. חישבו את העכבה בין מערכות התזמון השונות בסרן ובאופרה ואת הטעויות האפשרויות בכיול.
    זמן המסע של קרן הניטרינים מסרן – אם מניחים את מהירות האור – מחושב ביחס למערכת היחוס של גלאי אופרה. ולכן שוב יש לתקן את זמן הפגיעה של האירוע עקב הקשר בין מערכות הזמן בין סרן לאופרה.
    כמובן שהחוקרים לקחו בחשבון 16,000 מדידות ובוצעו מודלים סטיטסיים כדי להשוות.
    בקיצור, הבעייתיות כאן היא מערכת ה-GPS והשעונים האטומיים והכיול ביניהם. ובייחוד התיאום בין מערכות הייחוס. זה נראה לי מאוד מסובך ומכיוון שמדובר בסדרי גודל של ננושניות (סדר גודל של הטעות הסטטיסטית והאי ודאות) במילא וגם ב-16,000 מדידות, דומה שמערכת תזמון משוכללת יותר וכיול טוב יותר יתנו תוצאות קרובות יותר למהירות האור.

  5. יכול גם להיות אולי, אני מתכוון שגם קיימת אפשרות, ז"א ייתכן שבאופן תיאורטי, יש הסתברות שאין שום טעות, ואף אחד לא נרדם, ולא שתה, ולא הסניף, ולא עישן. פשוט, נייטרינים נעים מהר מן האור.
    זה חמור מספיק, מנקודת ראות יחסותית, אם חלקיקים בעלי מסה הצליחו בכלל להגיע למהירות האור.

  6. אריה, נראה לי שזה די לא סביר שהם טעו בדברים כאלו "פשוטים" (מבחינתם אלו דברים פשוטים וטריביאליים, כיוון שהם רגילים לשגר חלקיקים ע"פ כדור הארץ כבר עשרות שנים).

    יותר סביר שמדובר בטעות מדידה פשוטה.
    יתכן גם שכאשר הניטרינו משנה טעם הוא מבצע קפיצה קוונטית מרחבית כלשהי. בטווח הארוך ממוצע הקפיצות הוא 0 ולכן הניטרינו מהסופרנובה מגיע כמעט ביחד עם הפוטונים.

  7. תקראו את המאמר הזה. כבר ב-1986 שלושה חוקרים שאלו האם יתכן שהניטרינו המיואני ינוע במהירות גבוהה מזו של האור:

    http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0370269386904806

    הנה האבסטרקט:

    Some papers have appeared recently which are noticeable since they call attention to interesting experimental results referring to the old-dated question whether neutrinos are superluminal (or not). They are complemented therefore, from the theoretical point of view, and some experimental predictions are added that could be tested, especially in connection with neutrino oscillations.

    פרמילאב שוב מתעוררת לחיים…

  8. את ההסבר המשכנע ביותר בינתיים לכאורה (להוציא את האפשרות של טעות במדידה) קראתי דוקא באתר רוטר. אחד הגולשים העלה אפשרות ש"מהירות האור" המוחלטת-פיסיקלית גבוהה מעט יותר, והאור עצמו הוא זה שדוקא מאט מעט.

  9. איך זה שלסינים אין עדיין מאיץ חלקיקים שלהם?
    הרי צרן ימשיך לעבוד אולי עוד 10 שנים ולאחר מכן יסגר בעקבות ההתמוטטות הכלכלית של אירופה ועליית הרפובליקנים (אנשי המדע הדגולים ;~) בארה"ב.
    רק סביר שהסינים מתחילים לבנות עכשיו אחד שלהם. ואם לא אז עוד מעט הם יתחילו.

    פרדיקציה: אחרי שיסגרו את צרן, הסינים יקחו אליהם את כל החוקרים ויבנו אצלם את הכל מחדש ויותר טוב, רק בלי חלוקת ידע חופשית לכל שאר העולם.

  10. אני משווה את הבית ומעלה מכונית שזוהי טעות מדידה למרות שאולי איפשהו זה הגיוני שפשוט תורת היחסות לא עובדת בסדרי הגודל הנ"ל ( המרחק הקצר המסה האפסית האנרגיה הגובהה וכו')

  11. מדוע יורים את הקרן למרחקים כל כך קצרים שמגדילים מן הסתם את הסיכוי לטעות במדידה? האם לא ניתן לירות אותה לדוגמה מצד אחד לצד השני של כדור הארץ? כלומר לירות אותה במאונך כלפי מטה, ולנסות לקלוט אותה בצידו השני של כדור הארץ? הרי מדובר בחלקיקים שחולפים דרך כדור הארץ ללא קושי.

  12. גלי
    המתמטיות איננה ביטוח כנגד פרשנות מוטעית גם אם היא מאד מורכבת
    ואם פרשנות הנה עוד אחת:
    יתכן שזו תוצאה של תופעת שזירה עצמית של הנוטרינו.
    אולי ביהיותו חסר מסה וכמעט ניטראלי לחלוטין לאינטרקציות. הנוטירנו שוזר את עצמו במרחב זמן.
    ויתכן שזה קשור בתכונתו להשתנות תוך כדי תנועתו.
    כך שההופעה שלו הנוטרינו לפני הזמן נובעת מהופעה ספונטאנית של חלקיק רפאים נוטרינו שזור בדרך התפשטותו.

  13. אריה:
    מחשבות אלו חלפו במוחי מיד עם הפרסום הראשון של התגלית אבל על פי החישובים (הגסים) שעשיתי אין בשינויי המרחק הנובעים מתנועת כדור הארץ כדי להסביר יותר מ 20% מן ההבדל בין המהירות הנצפית לבין מהירות האור.

  14. אלכסנדר מגייס בהצעתו את הפיזיקה הכי גבוהה שיש (כולל תאוריות מוטלות בספק כמו הקצף הקוסמי, מרחב זמו גרנולרי ועוד). כמובן שייתכן גם שיש טעות מדידה. דברים כאלו קורים במחקר.
    ואולם, ייתכן שלא לקחו בחשבון משהו כמעט טריביאלי כמו סיכום מהירויות יחסותי וכוונתי לשלוש תופעות:
    1. כדור הארץ מסתובב סביב צירו ושתי המעבדות נמצאות בקווי רוחב שונים ונעות במהירויות שונות.
    2. אם ברגע הניסוי שתי המעבדות היו במרחק שונה מהשמש, הרי גם מהירותן המסלולית שונה.
    3. וכמו כן, שיש לקחת בחשבון אם יורים את הקרן עם סיבוב כדור הארץ או בכיוון הפוך.
    לא בדקתי כמובן אם יש בזה משהו, אך כשעוסקים במהירויות יחסותיות והפרשי זמן של ננו שניות צריכים לחשוב גם בכיוון זה.

  15. חורים בחלל זמן, לולאות גרביטציה….
    נראה לי שקראתי על זה פעם באיזה סיפור מד"ב כשהייתי ילד.
    מכיר את זה 🙂

  16. בארץ, בעידן מחאת הדיור… עדיף לך לא להתערב על הבית. ראשית הבנק מיד יתעלק עליך בגלל המשכנתא. ושנית, אם תאבד במקרה את הבית מחירי השכירות הם יקרים וחבל רק בגלל איזה ניטרינו לשלם שכירות יקרה כל החיים…. 🙂

  17. ייתכן שניטרינים שנפלטו מהסופרנובה אכן הגיעו לכדור הארץ חודשים לפני האור עצמו, אבל בגלל שכשמם הם – ניוטרינו – הרי שאינם מקיימים אינטראקציה עם חומר, ולכן איננו יכולים לדעת על קיומם.

  18. גלי
    בעוד מספר חודשים הם יוכלו להיעזר במכשיר גלקסי S3 לביצוע המשימה, יש בו את כל הרכיבים שציינת.
    ובנימה רצינית- הייתי מתערב גם אני על ביתי שמדובר בטעות מדידה, אך אני מפחד לאבדו.

  19. הידען נע יותר מהר ממהירות האור! 🙂

    אז ההסבר לקוראים: בעקבות התגובות הראשוניות, פרמילאב הודיעה שהיא תבחן ותבדוק את התוצאות של סרן. עבור פרמילאב, זהו מצב מעניין מכיוון שחוקרים בארה"ב לראשונה דיווחו על ניטרינים על אוריים ב-2007. אבל הם גם גילו שהתוצאות האלה היו טעות במדידת המהירות המעשית של הנירטינים – טעות במסגרת גבולות הטעות של הניסוי. הפיסיקאים בפרמילאב יעדכנו את הניסוי מ-2007 וישכללו אותו עם יותר נתונים ומכשור משוכלל יותר.
    פיסיקאים בפרמילאב ובסרן מצויים בשיתוף פעולה הדוק בניסויי חלקיקים רבים, אבל יחד עם זאת בתחרות מדעית רצופה.
    פרמילאב הודיעה שהיא תעדכן את ניסוי ה-MINOS שלה מ-2007 כדי לבדוק את התוצאות של CERN תוך ארבעה עד ששה חודשים. ה-MINOS משתמש בשני גלאים – האחד ממוקם בפרמילאב בבטביה והשני, המרוחק במכרה הסאודן במינסוטה, שהוא כ-735 קילומטרים מפרמילאב. הגלאי המרוחק מורכב מפלדה במשקל של 6000 טון וחולפים דרכו יותר מטריליון ניטרינים כל שנה. אבל רק בערך 1500 מהם מתנגשים עם אטומים בתוך הגלאי.
    ב-MINOS כרגע עובדים כ-200 מדענים מ-32 מכונים בשש מדינות. בכדי לבדוק מחדש את התוצאות של ניסוי אופרה, פרמילאב תזדקק לארבעה עד חמישה אנשים ומערכת GPS משוכללת יותר. כמוכן זקוקים לשעונים אטומיים מדויקים יותר ולאורות LED טובים יותר כדי לגלות את זרם הניטרינים בעודם נורים דרך ה-MINOS מנקודת המוצא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן