לתגלית הקוואזי גבישים של פרופ’ דני שכטמן יש השלכות על הכימיה, הפיזיקה, הנדסת החומרים ואפילו על האמנות
לכתבה מקיפה עם דני שכטמן שערכתי ב-31 במארס 2011
/
אבי בליזובסקי
פרופ’ דן שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון זכה לבדו בפרס נובל לכימיה לשנת 2011 על גילוי הקוואזי גבישים.
בקוואזי גבישים אנו מוצאים הדגמה של הפאזלים המצויירים על קירות מסגדים משוכפלים ברמה האטומית: תבניות סדירות שאינן חוזרות על עצמן. ואולם התצורה הנמצאת בקוואזי גבישים נחשבה בלתי אפשרית, ודניאל שכטמן נלחם קרב קשה כנגד המדע הממוסד. פרס נובל לכימיה לשנת 2011 מוקדש לדרך שבה רואים הכימאים את החומר המוצק.
היה זה בבוקר ה-8 באפריל 1982, תמונה הסותרת את חוקי הטבע הופיעה במיקרוסקופ האלקטרונים של דן שכטמן. בחומרים מוצקים האטומים דחוסים בגבישים בתבניות סימטריות החוזרות על עצמן באופן מחזורי שוב ושוב. עבור מדענים, החזרה הזו היא חלק מההגדרה של גביש.
התמונה שראה שכטמן במיקרוסקופ הראתה כי האטומים בגביש שלו היו דחוסים בתבנית שלא היה ניתן לחזור עליה. תבנית כזו נחשבה בלתי אפשרית משום שהיא יוצרת מעין כדורגל המורכב מטלאים משושים בלבד, כאשר התצורה דורשת מחושים ומשושים לסירוגין. הגילוי שלו היה שנוי במחלוקת. במהלך הצורך בהגנת הממצאים שלו הוא נאלץ לעזוב את קבוצת המחקר שבה עבד, ואולם לבסוף הקרב שלו חייב את המדענים לחשוב מחדש על התפיסה שלהם אודות טבעו של החומר.
14 תגובות
מומלץ לקרוא על Penrose tiling (שהקואזי גבישים הם הכללה תלת ממדית שלהם) ולראות מניין מגיע יחס הזהב לשם.
חפשו את המילה golden בדף זה: http://en.wikipedia.org/wiki/Penrose_tiling
ואגב – כל מקום שבו “משחקים” מחומשים רבים הוא מקום שיחס הזהב מופיע בו פעמים רבות.
אינני יודע אם התגלו או קיימים בעיקרון קוואזי גבישים שבשום קנה מידה אינם מתבססים על מחומשים אבל:
1. אם אין – אז ברור מקורו של יחס הזהב
2. אם יש – אז כנראה שלא יימצא בהם גם יחס הזהב.
משה (https://www.hayadan.org.il/dani-shechtman-0610118/#comment-308957):
למה שיצליחו אם לא ניסו?
למה שינסו אם בפועל לא זה המצב?
לא בכל מקום שבו מופיע יחס הזהב מופעה סדרת פיבונאצ’י.
בימים אלו אני מלמדת את התלמידים ( ח’ ) על הסדר במבנה הגבישי – גרפיט, יהלום, פולרן, גרפן …
ואז מגיע הגילוי של פרופ’ שכטמן המראה כי ניתן להתבונן בסידור האטומים מנקודת מבט מעניינת המאתגרת את התפיסה הקיימת ( סיפור עלייתן ונפילתן של פרדיגמות )
מצטרף לדברי הסטודנט לכימיה, אכן מספר הישראלים שמקבלים פרס נובל (על מדעים) נמצא בעליה יפה!
ועכשיו לשאלה הסטטיסטית: מה היחס בין אחוז היהודים בעולם לבין אחוז היהודים מקבלי פרס נובל? (עובדה מדעית)
ומה ההסברים האפשריים לכך? (תיאוריה)
סטונדט לכימיה – איזה גאון אתה.
כל הכבוד לך שהעלת את דעתך שמגיע לפרופ’ שכטמן נובל.
אם לא היית אומר את זה לא היינו יודעים
מעניין אם הוא יזכה בפרס?
ברכות לפרופ’ שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים. הישג מדהים! כל הכבוד!
שוב פעם ניתנת הוכחה סטטיסטית שפרס וולף מנבא קבלת פרס נובל
ל 1 הסטודנט לכימיה: דווקא האוניברסיטאות התייעלו,
הן משלמות לעובדי הניקיון שכר רעב (באמצעות קבלנים כמובן)
מסכים עם סטודנט לכמיה. אמרתי אתמול שזו תעודת עניות לישראל ועכשיו אני אבלע את הכובע.
אני מוכן לאכול הרבה מאוד כובעים, נעליים וחלקי חילוף אחרים בשביל שיהיו עוד זוכי פרס נובל בארץ.
מודה! מודה ועוזב ירוחם.
כל הכבוד לפרופ שכטמן.
וכן, לא יזיק לאוניברסיטאות להתייעל ולממשלה להוסיף להן תקציבים.
ובשורה התחתונה – כמה כמה?
בינתיים היהודים מול העולם בסיבוב הזה זה 7 מתוך 7, לא?
מעניין האם הצליחו להסביר מדוע הגבישים הללו מסודרים לפי תבניות פיבונאצ’י תמיד.
מה גורם לכך שהסידורים השונים מצייתים לסדרה הזאת של פיבונאצ’י דווקא.
אוווו! זוהי תגלית , שראויה לפרס נובל!
ברכות לפרופ’ שכטמן, לטכניון, ולמדינת ישראל!
ולכל אלה, שאמרו אתמול כי זוהי תעודת עניות למדינת ישראל,
שכל כך הרבה יהודים זוכים ואין ישראלים , תבלעו את הכובע.
כמובן לא יזיק לממשלה להוסיף תקציבים לאוניברסיטאות
ולאוניברסיטאות עצמם לא יזיק להתייעל.