חלק ב: מהיקום המתפשט של האבל ועד להתפשטות היקום המאיצה
בשנות העשרים הכומר הבלגי ג’ורג’ למטר’ה וגם אלכסנדר פרידמן מצאו שניהם פתרונות למשוואות השדה המקוריות של אינשטיין (ללא הקבוע הקוסמולוגי) שמתארים יקום מתפשט ולא סטטי. פרידמן התקשה לפרסם את הטיעון שלו, המודל של יקום מתפשט, ללא קבוע קוסמולוגי.
ראשית פרידמן שלח את מאמרו לאינשטיין שהתעלם ממנו. הוא נסע אישית לברלין, אבל אינשטיין היה בדיוק מחוץ לעיר. לבסוף פיזיקאי אחר שם את עבודתו של פרידמן מול עיניו של אינשטיין. תגובתו הראשונית של אינשטיין הייתה שהרעיון היה פשוט שגוי. אחר כך, כאשר הוא הבין שפרידמן ביצע את העבודה נכון, אינשטיין הגיב שהתוצאות של פרידמן היו מעניינות מבחינה מתמטית אבל – כמו התוצאות של שוורצשילד – “לא הייתה להן משמעות פיזיקאלית”.
במהלך השנה, אינשטיין הבין שלמעשה אין התנגדות יסודית למה שפרידמן הציע, ולראשונה הוא התחיל לסגת מהקבוע הקוסמולוגי. פרידמן לא חי כדי ליהנות מהצדקה מלאה של המודל שלו – מה שקרה רק אחרי גילוייו של האבל. פרידמן נפטר ב-1925, כנראה מטיפוס שהסתבך מתנאי המחייה הקשים במהלך המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים שבאה כתוצאה.
אבל אפילו אז אסטרונומים התחילו לבצע התקדמות בנושא היקום הדינאמי.
ב-1920 החל ויכוח בארה”ב: האם היקום מתפרש ומתרחב מעבר לגלקסיה שלנו? הנושא “סקלת המרחק של היקום” נבחר כנושא המחקר על ידי אדווין האבל. אינשטיין עדיין היה בברלין בגרמניה ולא היה מעורב בויכוח שהתרחש בארה”ב. מרבית האסטרונומים באותה תקופה חשו ששביל החלב מאכלס את היקום כולו, וגודלו הוערך כ-300,000 שנות אור לרוחב, הגודל הגדול ביותר שניתן עד כה. השותף של האבל, הבר דאוסט קורטיס העדיף יקום קטן יותר שמחולק ל”איי יקומים”, הערפיליות הספיראליות, אבל הוא חשב שהשמש היא מרכז ה”אי” שלנו. שותף נוסף במחקר, הארלו שייפלי מיקם את השמש בצורה נכונה הרחק ממרכז שביל החלב.
היה זה האבל שהביט דרך הטלסקופ 100 האינץ’ “הוקר” במצפה אשר בהר ווילסון ב-1923 וביצע את הגילויים הבאים. בתחילה עם הגילוי של האבל שהערפילית אנדרומדה הייתה למעשה הגלקסיה אנדרומדה, גלקסיה נוספת, אי ביקום הכוכבים, שהוא שווה לשביל החלב שלנו ונחשב אז כמצוי במרחק של מיליון שנות אור מאיתנו. רק עם גילוי זה האבל הצליח לגלות עוד מספר גלקסיות ומהר מאוד התמונה שלנו לגבי היקום התרחבה לחלל שמאוכלס על ידי מיליארדי גלקסיות. אחר כך האבל השתמש בתוצאות שלו ובאלה של אחרים ומדד את ההסחה לאדום בספקטרומים של הכוכבים כדי להראות שעשרים וחמש גלקסיות חדשות כאלה שניתן לזהותן כמתרחקות, ממהרות הרחק מאיתנו בכל כיוון. “ההסחה לאדום” ניתנת להשוואה ל”הזזת דופלר” היומיומית שגורמת לגובה הצליל של צופר הרכבת להיות נמוך יותר בעוד הרכבת נעה הרחק מאיתנו. באותו האופן, האור מהגלקסיה שמאיצה הרחק מכדור הארץ מוזז לאורכי גל ארוכים יותר ואדומים יותר. האבל הראה גם שככל שהגלקסיה רחוקה יותר מכדור הארץ, כך היא מתרחקת מהר יותר.
נראה כאילו שחזרנו לפתע למרכז היקום והכל התרחק מאיתנו – מעין רהביליטציה של התורות הגיאוצנטריות לפיהן כדור הארץ הוא במרכז היקום. אבל לא. מרקם היקום כולו התפשט והכל התפשט לכל הכיוונים; הגלקסיות התרחקו זו מזו בצורה הומוגנית וסימטרית, כאילו כל נקודה ביקום היא מרכז היקום. ולכן האבל הבין שבאופן כללי הגלקסיות ברחו מאיתנו במהירות שהיא פרופורציונית למהירותן מאיתנו. אלה שהיו פי שתיים רחוקות מאיתנו נעו פי שתיים מהר יותר וכדומה. ניתן להביט על היקום של הגלקסיות כעל מטריקה מרחב-זמנית מתנפחת בצורה הומוגנית וסימטרית. או ביתר כלליות, האבל זיהה את הקשר הסיסטמי בין המרחק למהירות הבריחה של הגלקסיה, או ההסחות לאדום של גלקסיות מרוחקות שגדלות בפרופורציה למרחקן – כצפוי מהתפשטות אחידה, שידוע כיום כחוק האבל. חוק זה מתאר יקום דינאמי ומתפשט – כמו זה שנוצר בהתפוצצות התחלתית, שכיום ידועה כמפץ הגדול.
רק אחרי גילויים אלה לפתע שמו לב למודלים של היקום המתפשט שניתנו ב-1922 על ידי אלכסנדר פרידמן, שבהם לא היה צורך בכלל בקבוע הקוסמולוגי.
בקיץ של 1930 ארתור ה. פלמינג (האיש רב ההשפעה שהיה יושב ראש מועצת המנהלים של הקלטק – המכון הטכנולוגי של קליפורניה) ביקר אצל אינשטיין בביתו אשר בקאפוט בגרמניה והזמין אותו לפסדינה כדי לעבוד ולחקור בקלטק וגם הזמינו לבקר בקצה ההר אשר במצפה הכוכבים. אסטרונומים בהר ווילסון היו עסוקים בגלויים מרעישים ואינשטיין קידם בברכה את ההזדמנות לפגוש את המדענים האמריקאים שביצעו תצפיות ששפכו אור חדש על מבנה היקום. הוא גם הסתקרן מהסיכוי להיפגש עם פיזיקאים מפורסמים כמו ריצ’רד צ’ייס טולמן ופול אפשטיין.
אינשטיין התחיל את מסעו בסן דייגו, קליפורניה, כאשר הוא הגיע ב-2 לדצמבר, 1930 בספינת הקיטור “בלגנלאנד” הבלגית וליווה אותו יום גדוש בתהלוכות, טכסים ונאומים. שאלו אותו מדוע החליט להגיע לקליפורניה מברלין? אינשטיין ענה שהעניין העיקרי שלו הוא לעבוד על ניסויים במכון הטכנולוגי של קליפורניה אשר בפסדינה, הקלטק, ולהיוועץ עם הפיזיקאים האמריקאים פול אפשטיין, רוברט פ. מיליקן ואלברט מיקלסון – אותו מיקלסון מניסוי מיקלסון ומורלי המפורסם מ-1887 שתוכנן במיוחד במטרה לגלות תנועה יחסית של כדור הארץ ביחס לאתר של המאה ה-19. אינשטיין תכנן לבצע תצפיות ולערוך מחקר במצפה שבהר ווילסון מעל לעיר פסדינה בהרי סן גבריאל.
אחרי התשובות האלה והבזקי המצלמות וקולותיהן, בעוד אינשטיין יורד מכבש האונייה ומנופף לאלפים שהתאספו על הרציף כדי לקדמו בברכה, ליוו אותו לקבלת פנים רשמית שטרם נראתה כמותה בסן דייגו במיוחד על ידי הקהילייה היהודית.
אחרי קבלת הפנים החגיגית בסן דייגו חבורת אינשטיין שכללה את אינשטיין עצמו, אשתו אלזה, המתמטיקאי ד”ר וולטר מאייר והמזכירה הנאמנה שלו הלן דיוקס, הם נסעו בשיירת מכוניות 200 מייל צפונה לעיר הפסטורלית פסדינה. בפסדינה אינשטיין בילה את שלושת החודשים הבאים כאשר הוא עסוק במחקר במעבדת הנורמן בריג’ס של הקלטק יחד עם דמויות מובילות במדע האמריקאי.
אינשטיין ואשתו התגוררו בבית קוטג’ בדרום שדרת אוקלנד מספר 707, תשעה בלוקים מהקמפוס בקלטק. תוכננו לאינשטיין בעת שהותו בפסדינה מגוון רחב של הרצאות מדעיות, נאומים, מסעות, קונצרטים, פרמיירות לסרטים ומסיבות משתים וסעודות.
בזמן שאינשטיין הגיע לפסדינה הוא היה בן 51 והיה המדען המפורסם ביותר בעולם. אבל ממרומי ה”קאתדרלה של האסטרונומיה” של האבל בקצה הר ווילסון, מבנה היקום נראה באופן בולט שונה מזה שקודם תואר על ידי אינשטיין ב-1917.
העבודה המרגשת של האבל ומדענים אחרים אילצה בחינה מחודשת של המושגים של אינשטיין אודות היקום הסטטי. השאלה הגדולה שריחפה באוויר באותו הזמן בקלטק ב-1931 הייתה, האם אינשטיין יוותר על הקבוע הקוסמולוגי שלו ויקבל את רעיון היקום המתפשט?
העדות לכך שהיקום מתפשט הוצגה בעיתונות הפופולארית כערעור על התיאוריות של אינשטיין. הייתה זו לכן דראמה מדעית שלכדה את הדמיון של הציבור. סיפור עיתונאי אחד התחיל במילים, “מערכות כוכבים גדולות מתרחקות במהירות מכדור הארץ ב-7300 מיילים לשנייה ומציגות בעיה לד”ר אלברט אינשטיין”.
חוקרים ומלומדים מפורסמים וגם אורחים התאספו במיוחד לכבודו של המדען האורח ב-15 לינואר באולם האלגנטי של המכון, הקרוי ה”אתנאום”. אלברט אינשטיין הוצג כ”פיזיקאי הגדול ביותר בתקופה, הוא שנתן השראה והנחה את כל הקווים העיקריים למחקר הפיזיקאלי במהלך 25 השנים האחרונות”. בעוד אורח הכבוד צעד לעבר הפודיום הקהל קם על רגליו ומחא כף במשך זמן רב. כאשר אינשטיין לבוש בחליפת טוקסידו שחורה, ג’קט בעל זנב שחור וגרדיניה לבנה נעוצה משמאל לדש חליפתו, הוא עלה בחופשיות. “חברי היקרים”, הוא החל לדבר, “באתי אליכם מרחוק, אבל לא לזרים. באתי אל בין אנשים שבמשך שנים רבות הם חברים אמיתיים שלי לעבודה”.
ב-29 לינואר ניתנה לאינשטיין ההזדמנות לצפות בעולמות אחרים דרך הטלסקופ הכביר בהר ווילסון. חוקרים וצוות חיכו לאינשטיין. לאחר נסיעה של 20 מייל סביב עיקולים כדי להגיע למצפה שממוקם בקצה הרי סן גבריאל, אינשטיין הגיע בזמן כדי לצפות בשקיעה. האבל וד”ר וולטר ס. אדאמס, מנהל המצפה פעלו כמדריכים. אשתו של אינשטיין הצטרפה אליהם למסע להר ווילסון. הוסבר לה שהציוד הטלסקופי המשוכלל שימש כדי לקבוע את הטווח וצורתו של היקום. אומרים שהיא ענתה, “ובכן, בעלי עושה זאת על הצד האחורי של מעטפה ישנה”.
אדאמס התלווה לאינשטיין לרציף נייד מוגבה מתחת לטלסקופ “הוקר” המפורסם, שבאותו הזמן היה הגדול ביותר בעולם ודרכו אינשטיין הביט בירח, בצדק ובשאר הגופים השמימיים. אינשטיין גם הביט על האסטרואיד ארוס. “נהדר”, קרא אינשטיין, בעוד האסטרואיד נראה דרך הטלסקופ של ה-100 אינץ’. הם כולם נשארו ליד הטלסקופ אל תוך הלילה. “יכולתי להישאר פה במשך ימים”, אמר אינשטיין כאשר הגיעה שעת חצות הליל.
אינשטיין בחן ספקטרוגרפים ברזולוציה גבוהה ועדויות אחרות שהדגימו שהיקום התפשט. הוא ראה שהעבודה מרשימה והוא העיר שהקבוע הקוסמולוגי שלו שאותו קיבל לפני 13 שנה היה “מיותר”. אינשטיין הביט דרך הטלסקופ הגדול, הוא דיבר על מה שראה שם וכמעט מיד הוא חזר בו מהקבוע הקוסמולוגי. הוא שמח לוותר על הקבוע הקוסמולוגי שאותו הוא במילא לא אהב.
במהדורה חדשה של ספרו הפופולארי על תורת היחסות הפרטית והכללית מ-1931 הוא כבר הוסיף נספח שבו הוא מסביר מדוע הקבוע הקוסמולוגי שאותו הכניס למשוואות השדה ב-1917 היה תודה לאל עתה חסר שימוש. ואילו כאשר ג’ורג’ גאמו שוחח על בעיות קוסמולוגיות עם אינשטיין, זה האחרון ציין בפניו שהקבוע הקוסמולוגי היה הטעות החמורה ביותר שהוא עשה בחייו. אינשטיין כתב לחברו בסו ב-1 למרץ 1931 שהאנשים בהר ווילסון הם נהדרים, “הם לאחרונה גילו שהערפיליות הספיראליות מתפלגות בערך באחידות בחלל, והם מראים אפקט דופלר חזק, פרופורציוני למרחקיהן, זה האחד בקלות יכול להיות מוסק מתורת היחסות הכללית ללא האיבר ה’קוסמולוגי'”. כלומר הקבוע הקוסמולוגי שאותו הכניס אינשטיין כדי להסביר את יקומו הסטטי נתברר כמיותר כי היקום נתגלה למעשה כמתפשט. אינשטיין ציין בפני בסו ש”המצב הוא באמת מרתק”.
ב-1998 מדידות של הסחות לאדום ומרחקים בין סופרנובות שבוצעו על ידי קבוצת קוסמולוגית הסופרנובה וקבוצת חיפוש הסופרנובה z הגבוהה של שלושה פיסיקאים בשם סול פרלמוטר, בריאן שמידט ואדם ריס הראו שהתפשטות היקום היא מאיצה, בדיוק כפי שדה סיטר מצא במודל שלו ב-1917.
נראה שבערך 70% מצפיפות האנרגיה של היקום היא מעין “אנרגיה אפלה” שממלאת את היקום. זה אומת אחר כך על ידי תצפיות בחוסר אחידות בקרינת הרקע הקוסמית בגלי המיקרו. צפיפות האנרגיה האפלה לא משתנה מהר בעוד היקום מתפשט, ואם היא באמת לא תלויה בזמן אז זה רק האפקט שמצפים לו מהקבוע הקוסמולוגי. כלומר, מדידות של סופרנובות רחוקות מראות שהיקום מכיל עודף של אנרגיה אפלה שמתנהגת כמו הקבוע הקוסמולוגי. 70% מהאנרגיה הקוסמית משויכת לקבוע הקוסמולוגי. אומנם זה נפתר, עדיין העניין מפליא מדוע הקבוע הקוסמולוגי הוא לא גדול מספיק כפי שמצפים מחישובים מפלוקטואציות קוונטיות. בשנים האחרונות השאלה מעסיקה פיזיקאים תיאורטיים.
אינשטיין הציג את הקבוע הקוסמולוגי ב-1917 וראה בו אחר כך טעות אמיתית. אבל למעשה ניתן לומר שהטעות האמיתית של אינשטיין הייתה לראות בקבוע הקוסמולוגי טעות… והנה כי כן עם הגילוי העכשווי של יקום מתפשט בצורה מואצת וזכייתו בפרס הנובל, הקבוע הקוסמולוגי עושה שוב פעם “קאמבק” מרשים בדיוק 90 שנה אחרי שאיינשטיין זכה בפרס הנובל בעצמו וכך הקבוע הקוסמולוגי מרים את ראשו המכוער…, והפעם נראה שהוא שב רק בכדי להישאר. ואילו אינשטיין, כפי שקרה בעבר פעמים רבות קודם לכן, צדק בסופו של דבר…
38 תגובות
מקווה שניתראה בשני הארועים!
(:))
סבדרמיש יהודה
יום אחרי האירוע של הידען
Suggested data-based update of some basic concepts:
On Light And Dark Mass And Energy
http://universe-life.com/2011/10/03/on-light-and-dark-mass-and-energy/
Most probably wrong common statements :
1) “ …could help solve mysteries such as the nature of the dark energy that is accelerating the expansion of the universe.”
2) “ Light has no resting mass, just energy. Gravity is a bend in space, therefore Gravity does not pull at light but the light ‘bends’ with space.
Most probably right :
1) The present universe expansion is an accelerating separation of galaxy clusters, fueled by singularity’s mass reconverting to energy since Big Bang. In the present universe nearly all mass formats are destined to reconvert to energy. The attempts to postpone this reconversion are termed evolution/natural selection. The accelerating pace of expansion is Newtonian, as a constant E is acting on a continuously decreasing m.
2) Light has mass. Every object and every process in the universe is a progeny, consequence, derivative of singularity, energy-mass superposition, dualism. Gravity is NOT “a bend in space”. It is the propensity to natural-selection, to delay reconversion to energy, to maintain the energy in mass format. Light bends by gravity when gravity’s pull does not suffice to overcome light’s momentum. However, light’s momentum is no match for black-hole’s gravity…
Dov Henis (comments from 22nd century)
http://universe-life.com/
http://universe-life.com/2011/10/14/eotoe-some-implications-2/
http://universe-life.com/2011/10/02/neutrino-velocity-light-velocity/
לכל המעוניינים
אני עומד להרצות הרצאה בנושא: “מסה ואנרגיה אפלים”
ההרצאה תתקיים ביום חמישי 3 בנובמבר, 21:30 – 22:30 במצפה הכוכבים בגבעתיים
פרטי ההרצאה
בתחילת המאה העשרים התגלה שהיקום מכיל מיליארדי גלקסיות. בדיקה מעמיקה של תנועת הגלקסיות הראתה שהיא מוגזמת מאוד במהירותה ולא מתאימה לגרביטציה הנובעת מכמות המסה שלהן. לצורך פתרון הבעיה, הובע רעיון של הוספת מסה (חסרה-אפלה) לגלקסיות בכמות המתבקשת מהתנועה. בהמשך, בדיקת התפשטות היקום המואצת הביאה גם לצורך לתוספת אנרגיה ליקום. מה הן המסה והאנרגיה האפלות, שכה מרבים לחפש אותן, ולא בהצלחה יתרה, כיצד רואה המרצה עתידו של רעיון זה. לאחר ההרצאה אם יתאפשר נערוך דיון בנושא
הכניסה חינם לחברי האגודה הישראלית לאסטרונומיה ו 15-25 שקלים לאחרים
נשמח לראותכם
סבדרמיש יהודה
האגודה הישראלית לאסטרונומיה
(ואולי, סוף סוף, יהיה זה המאמרון האחרון שלי כאן…?)
השתחזרות אנרגית היקום למסה
————————————-
משוואה זו מתארת את התפשטות היקום:
E=Total[m(1 + D)] D = distance travelled by mass since singularity
המשוואה דלהלן מתארת את ההתכווצות העתידה של היקום:
E=Total[m(1 – D)] D = distance travelled by mass since end of expansion
והמשמעות:
m , יחידונות המסה (גרביטון?) , אינן מתכלות-נעלמות אי-פעם. הן חלקיקי היסוד של היקום.
במחזור הנוכחי, ביקום המתפשט, הן היו בתנועה כ- mD ואלו מהם אשר פגעו בתצורת
מסה כלשהי והניעו אותה פסקו להתקדם. תהליך זה יימשך עד שכולם/רובם יגיעו למצב אינרטי,
לאי-התקדמות, כלומר עד אשר D יפסיק לגדול. ואז תתגבר הגרביטציה על אינרצית התנועה
המתרחקת מנקודת המוצא, מהסינגולריטי, ותתחלף בתנועה בחזרה כלפי נקודת המוצא, ואז
יחליף –D את +D. זאת כי שני צידי המשוואה חייבים להיות שווים תמיד, בעת ההתפשטות
ובעת ההתכווצות.
ועוד, הרבה עוד:
המשמעות ההגיונית, ולכן המדעית, היא כי היקום העכשווי רווי ביחידונות המסה הנותרות מאחור
במהלך התפשטותו. וזו תמונת ההרכב של חלל היקום…
דב הניס
http://universe-life.com/
מחויב קצב קבוע של השתחזרות מסת היקום לאנרגיה
E=Total[m(1 + D)] D = distance travelled by mass since singularity
שוב:
לדעתי… כל היקום הוא מיקבץ מאבקים בין כן או לא, בין ביחד או לחוד, בין להתאחד או להיפרד…
זו לא סתם קלישאה. הכן והלא , הביחד והלחוד והלהתאחד או להיפרד מחיבים זה את זה. בלי האחד אין השני.
כמו”כ, וממש באותה מתכונת, האנרגיה והמסה של היקום מחיבים זה את זה. בלי האחד אין השני.
וממצב הסינגולריטי אנו יודעים שבמהותם הם אחד ושהכמות שלהם אחת ואנו יודעים שכמות זו קבועה, סגולית.
היקום מתפשט כי:
ממתכונת המפץ הגדול, כמו מניסיון אישי שלנו, מוכר לנו תהליך דחיסת חומר ככל האפשר עד שהדחס מתנפץ.
שני הקטבים של היקום, הידחסות המסה של היקום לסינגולריטי, והתנפצותה והתפשטות היקום, מתבצעים כולם בתהליך המרה אנרגיה-מסה, פעם לכיוון כולו אנרגיה ופעם לכיוון כולו מסה. גרביטציה היא כח חלש, שמצליח לשחזר את כל האנרגיה לכולו מסה רק כאשר המרחק (D ) בין-חלקיקי יסוד-החומר הוא אפס. מאז המפץ הגדול, שמהותו הרזולוציה, ההפרדה, בין חלקיקי יסוד-המסה, הגדלת ה- D מאפס, ממשיכות כל תצורות המסה עד וכולל חלקיקי יסוד-החומר (גרביטונים?) ליהפך לרסיסים, להשתחרר כאנרגיה, ולהניע את תצורות המסה שעדיין לא הומרו לאנרגיה.
הגרביטציה היא המונותאיזם והבראשית של היקום פשוט מפני שהיא הגורם הקובע הכל ביקום, וזאת מפני שבסופו של דבר הכל ביקום מורכב מחלקיקי יסוד המסה. (גרביטונים?)
(בסוגריים, גם בחיים, בביוספרה שלנו, הכל מורכב ונקבע ע’י הגנים, ה- RNAs , שכל החיים הם תולדת האבולוציה שלהם)
אז מדוע קצב השתחזרות מסת היקום לאנרגיה מחויב להיות קבוע?
כי מה שקובע את כיוון ההמרה המסה הוא הברירה המחויבת בין כן או לא, בין להתאחד או להיפרד
והגורם המכריע הקובע את קצב ההמרה הוא השיוויון המחויב בין שני הצדדים של המישוואה הנ’ל. כל אחד משני צידי המשוואה מנטר את, ומפקח על הצד השני…
תהליך ההמרה שהתחיל במפץ הגדול אינו כמו תהליך “כן או לא” ו”להתאחד או להיפרד” אצל בעלי חיים. אנו יכולים להיות זמן-מה, ורק זמן-מה, במצב ביניים בין כן ולא או בין להתאחד או להיפרד. רק זמן-מה, כי למצבנו אין משקל ביקום, הוא לא ישפיע על היקום, ובסופו של דבר היקום יהיה הקובע לנו. אך היקום אינו עוצר במצב ביניים. היקום זורם עתה לכיוון כולו אנרגיה כנגד גרביטציה, כנגד הנטיה שלו בחזרה לסינגולריטי, ויתחיל בדרך חזרה כאשר יאזל הדלק m.
ואז שוב אי-אפשר יהיה לעצור אותו , עד שיחזור לסינגולריטי, וחוזר חלילה…
דב הניס
http://universe-life.com
היקום “פועל” ללא כוכ משיכה.
הקישו בגוגל ” אסטרופיסיקה עצברית” ועיינו במאמר.
בברכת חג שמח
א.עצבר
תודה ענקית לאבישי גל ים על הכתבה הנהדרת. היא סגורה לתגובות ולכן אני כותבת את זה כאן.
לצבי ואחרים
למען הסדר הטוב
אני מסכים שהיקום יתפשט לנצח אך לא קושר זאת בכלל לאנרגיה האפלה או לקבוע הקוסמולוגי.
לדעתי, היקום יתפשט לנצח ובתאוצה רק בגלל שגוף גזי גדול- היקום, מתפשט אל הריקנות שסביבו.
התאוצה נובעת מכך שחלקים הנמצאים בתוך היקום לא מודעים להתפשטות באופן מיידי ורק כעבור זמן ירגישו בהתפשטות, במידה הולכת וגוברת- כלומר תאוצה.אין צורך לא באנרגיה אפילה ולא בקבוע קוסמולוגי.
סתם גז שמתפשט לריקנות סביבו.
אבל אף אחד לא יאמין לי. אז אולי בכל זאת עדיף לדבר על אנרגיה אפלה וקבועים קוסמולוגים שכולם אוהבים ורואים בהם את הפלא בהתגלמותו ואפילו רואים בכך סיבה לפרס נובל, דבר שהוא רחוק רחוק מכוונתה של ועדת פרס נובל שנתנה את הפרס רק עבור גילוי התאוצה ולא עבור הסבר לא מוכח..
בקיצור, מה שתרצו
נא להגיב בעדינות ולהתחשב בשעת הלילה המאוחרת.
לילה טוב
(:))
סבדרמיש יהודה
נכון – זה הדבר שהראו פרידמן ולמטר
למתעניינים מומלץ לקרוא בספר ¨המפץ הגדול¨ של סיימון סינג (מומלץ בכל מקרה)
צבי:
על פי הכתוב בויקיפדיה (http://en.wikipedia.org/wiki/Cosmological_constant) מסתבר שהוא טעה גם בעוד דבר וזה בהערכה שבכוחו של הקבוע הקוסמולוגי לייצר יקום סטטי, בשעה ששיווי המשקל שהקבוע יוצר אינו יציב.
זו טעות שלאור הממצאים אינה פוגעת בתקיפות התיאוריה.
הציטוט מויקיפדיה:
In fact adding the cosmological constant to Einstein’s equations does not lead to a static universe at equilibrium because the equilibrium is unstable: if the universe expands slightly, then the expansion releases vacuum energy, which causes yet more expansion. Likewise, a universe which contracts slightly will continue contracting.
מספר הערות קצרות
דב – האמירה כי האנרגיה ביקום קבועה ולכן היקום ישוב ויתכווץ ויהיה “סיבוב הבא” היא אמירה המבוססת על אינטואיציה קלאסית וגם היא רק במקרה הפרטי שסך האנרגיה הקינטית והגרוויטציונית היא שלילית – בהקשר זה קרא בוויקידיה בערך “”משוואת פרידמן” על האנלוגיה הקלאסית שלה.
כמו כן תוכל לקרוא את תגובתי מה-2 אוגוסט בלינק
https://www.hayadan.org.il/between-god-and-science-2807117/
כפי שציין יהודה, משמעות העובדה שהגלקסיות מואצות היא כי קיימת אנרגיה אפילה – משהו בלתי ברור הגורם לכך שהיווצרותו של עוד מרחב מכניסה עוד אנרגיה למערכת – או לחילופין אומר שלמרחב יש נטייה טבעית להתפשט – שאלה של התייחסות בהקשר זה ראו תגובתי לקמילה מה-4 אוגוסט באותו לינק.
המשמעות של ההתפשטות המואצת היא כי במידה והיא מתוארת מבחינה מתמטית כמו הקבוע הקוסמולוגי של איינשטיין, הרי שהיקום יתפשט לנצח כפי שציין יהודה.
בשאלת האם צדק איינשטיין:
איינשטיין יצר את תורת היחסות הכללית מתוך היגיון מדהים ויצר תורה יפיפיה – אלא שהתורה הזו סתרה את המציאות הידועה באותם ימים וניבאה יקום שאינו סטטי.
איינשטיין מצא כי היקום יכול להיות סטטי בצד המשך קיום התיאוריה שלו אם למשוואת השדה, המשוואה של היחסות הכללית, יתווספ איבר מסוג מאד מסויים (סקלאר המוכפל במטריקה)- האיבר הזה אם הוא בגודל מסויים ינבא יקום סטטי. בכל גודל אחר הוא ינבא יקום לא סטטי אך יוסיפ לו מרכיב של תאוצה או תאוטה.
איינשטיין כמובן טעה בניבוי גודלו של אותו קבוע – היקום אינו סטטי
האמירה כי הוא צדק מתייחסת לכך שאיבר האנרגיה האפילה שנתגלה עשרות שנים אחר מותו מתנהג מתמטית בדיוק כמו האיבר שניבא (סקלאר המוכפל במטריקה) וטעה רק בגודלו – נתון תצפיתי שלא היה ידוע לו.
נ.ב.
במחשבה נוספת:
אפשר לקרוא לגרביטונים “שלי” גם חומר שחור וגם אנרגיה שחורה. הם גם מסה וגם אנרגיה. הם נולדו ליקום ביחד עם כל מיקבץ גלקסיות ומאז הם ממשיכים להיוולד בכל מיקבץ בקצב קבוע, להיות הדבק המאחד של כל מקבץ, ולהיות הדלק ומאיצי ההתנועה של המקבץ…
דב הניס
תודה על ההארה דב, ובהצלחה.
תורת היקום שלנו על רגל אחת
זו משוואה אינטואיטיבית, המתארת את המציאות כפי שהיא נתפסת בדמיוני
E=Total[m(1 + D)] (D = distance travelled by mass since singularity)
כאשר D היה אפס הגיע היקום לסינגולריטי לחלקיק שניה. לא נותרו ביקום שלנו שום מקום ודבר אחר. לכן המקור וכל אנרגית היקום היו בסינגולריטי, בהכרח בתצורת דחס של חלקיקים דו-ערכיים מסה-אנרגיה.
נקרא להם גרביטונים, אך הם חייבים להיות עם מסה, והם חייבים להיות הקטנים ביותר האפשריים.
לכן כמות המסה-אנרגיה של היקום חייבת להיות קבועה.
כאשר היקום מתפשט D גדל, לכן m חייב להתמעט, ולכן – בהתאם לניוטון – מחויבת תאוצת ההתפשטות, ועמה מחויב קצב קבוע של השתחזרות המסה של היקום לאנרגיה. וההתמעטות של המסה ושיחזורה לאנרגיה מחייבת שכל המרת גרביטון לאנרגיה היא “שיחזור” של המפץ הגדול, של הרזולוציה של חפיפת מסה-אנרגיה.
מהנ’ל ניתן לצפות למצוא לא חלקיק היגס הזוי אלא חלקיק מסה גרביטון . אולי גם זה הזוי, אך בינתיים זה נראה לי הגיוני, ולכן מדעי…
עד כאן על רגל אחת…
דב
“כמות האנרגיה ביקום קבועה” – לכבוד זה נרים כוסית.
אבל למה:
E=Total[m(1 + D)] relates E and m via the variable D. D is the sum total of distance, in ALL spatial directions, travelled by m since start of reconversion of m to E
סימן שאלה.
לדב הניס
אז זהו, שהיקום דוקא מתפשט ומאיץ ולא ניראה שהוא אי פעם מתכונן להתכווץ.
לגבי השורות האחרונות בתגובתך, ניראה לי שזו באמת דעתך הפרטית.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
ישראל,
כמות האנרגיה ביקום קבועה.
היא מצויה בצורת מסה בתנועה. במחזור הנוכחי של היקום סה’כ תנועות המסות הוא התרחקות מנקודת הסינגולריטי. במחזור הבא (תבוא ותראה…) יהיה סה’כ התנועות בחזרה לעבר נקודת בראשית, ע’מ לעצור כל תנועה ולהתאחד כמסת כל העולם, לחלקיק שניה…
קבועה גם מהירות התנועה של המסות הבסיסיות המהוות את סך כל המסה של היקום, הדוחפות את הרסיסים הבראשיתיים של היקום המאוחד (מיקבצי הגלקסיות) שנוצרו במפץ הגדול וממשיכות להפריד ביניהם..
לדעתי… כל היקום הוא מיקבץ מאבקים בין כן ולא, בין ביחד או לחוד, בין להתחבר או להיפרד…
לדעתי…
Did not get it, Dov
?Why do you claim that E is a constant
?Isn’t it a variable, dependent on M through the constant c
מודה לגלי וכל המגיבים (גם אין לי בעיה עם האנגלית של מר דב הניס… עם מוח וידע כזה – איחוליי עד 220 בבריאות טובה!)
אני רק תוהה מה לפורום נכבד זה ולברכות הזויות בסגנון “גמר חתימה טובה” ???!!!
(וניחא לגבי “מועדים לשמחה”…)
מבחינתי רק בבחיינת גמר חתימה טובה על מחקרים מדעיים, חוזים למיניהם והמחאות מתות!
נכון. תודה למאיר המעיר על תיקון הטעות.
ולאלה שנהנו מקריאת המאמר תודה.
שימו לב שזה מאמר בהיסטוריה של הפיסיקה מאינשטיין ועד לפרס הנובל של 2011. זה לא מאמר שמסביר את הקוסמולוגיה ואת שעומד מאחורי התגלית של היקום המתפשט בצורה מאיצה. למטרה זו אבי פרסם כאן מאמרים אחרים (כגון ראיון עם פרופ’ אבישי דקל וכולי).
המאמר מסביר את התהליכים ההיסטוריים שהובילו לתגלית הפיסיקאלית שזכתה בפרס הנובל של שנת 2011. מכיוון שמדובר בפיסיקה השפה היא פיסיקאלית. אבל זה למעשה מאמר היסטורי.
ד”ר גלי
נהנתי לקרוא את המאמר.
לדעתי חלה טעות קטנה בפיסקה:
“ולכן האבל הבין שבאופן כללי הגלקסיות ברחו מאיתנו במהירות שהיא פרופורציונית למהירותן מאיתנו.”
אני בטוח שהתכוונת:”למרחקן מאיתנו”
לא משנה אם דב כתב בשפה פשוטה או מסובכת. העיקר שהוא כתב שאנרגיה זה קבוע.
שתזכה לעוד שנים רבות ועד 120!
ולעוד רעיונות תיאורטיים רבים ופוריים 🙂
יש פרופסורים שהם יותר חכמים ומלומדים ממני ואני מקווה שהם יקראו את הקטעים שכתבת למעלה והם יוכלו להגיב לך טוב יותר ממני!
גלי
גלי,
אם תגובתך היא למאמרוני הנ’ל – אני מצטער ומתנצל.
עבורי האנגלית הנ’ל היא שפה פשוטה, לא academEnglish. אני כותב שנים רבות לתפוצה בינלאומית (בן 86) ובאמת אין לי פנאי לתרגם.
סליחה, ומועדים לשמחה,
דב
יקירי, לא הבנתי מה שכתבת. אפשר בשפה פשוטה?
לבנימין
איינשטיין, עם כל הכבוד, לא תמיד צדק. לא כל תחזיותיו התאמתו.
בפרדוקס EPR הוא טעה, כשטען ששום אפקט אינו יכול לעבור במהירות העולה על זו של האור.
מה שמענין הוא, שלמרות שזה היה לב הטיעון שלו, (אי לוקליות בשזירה קוונטית), אחרי שהוכח שמעבר כזה אפשרי, המשיכו חסידיו לטעון (בצדק) שאין בכך סתירה לתורת היחסות.
אבל אם כך הדבר, למה טען הוא בעצמו שסתירה כזו קיימת?
גמר חתימה טובה.
לגלי, שנה טובה
להלן ההחטאה (לא טעות, אלא אי-הבחנה) של אינשטין:
Imagine, just imagine, the interest and activity big bang in science if/when finally freed from AAAS stock !!!
Science is not another, AAAS trade-union peer-reviewed, religion.
It takes continuously critical refreshed thinking….
Whence And Whither
Extend Darwin-Einstein Horizon, EmD
EmD versus Emc
http://dovhenis.wordpress.com/2011/06/23/emd-versus-emc/
E = mc2 relates E and m via constant c.
However, since E and c are constant m must also be constant…?!
Yet for engineering-technology applications the equation is practical, fine.
E=Total[m(1 + D)] relates E and m via the variable D. D is the sum total of distance, in ALL spatial directions, travelled by m since start of reconversion of m to E.
This relationship is science, not engineering or technology. E is constant, m and D are variables. D cannot be less than zero, and m varies with D. This is universal reality.
In this reality there is no missing E. E is there, transformed to mD. mD is E.
In this reality there is no missing m. m is there, transformed to mD. mD is E.
Think about it. This is the basis-essence of Evolution, of ALL evolutions. Evolutions are the quantum mechanics of all processes.
Dov Henis
(comments from 22nd century)
http://universe-life.com
כנראה שאתה צודק ויש שותף רביעי נוסף שהיה אמור להכנס עכשיו לפרס ולא נכנס. קרא כתבה שפורסמה כאן בידען.
לגלי
נידמה לי שבקשתו של נובל הייתה לחלק כל פרס מקסימום לשלוש כך שאיינשטיין לא יכול היה להיות שותף רביעי. אבל אולי אני טועה
גמר חתימה טובה
סבדרמיש יהודה
סיכום חלק קטן ממאמרוני 10 שנים אחרונות:
EOTOE, Some Implications (I)
(recapitulation)
A.
EOTOE is an Embarrassingly Obvious Theory Of Everything.
In essence it states that all things in the universe, nouns and verbs objects and processes, originate and derive from the energy-mass dualism.
The origin and essence of this derivation are expressed mathematically by
E=Total[m(1 + D)] (D = distance travelled by mass since singularity)
Which suggests that the universe cycles between two poles: singularity/all-mass , and maximum-expanded/nearly-all-energy.
The “nearly” all-energy leaves behind some mass formats that begin consolidating by gravity, when it eventually overcomes expansion as the mass fueling the expansion is nearly depleted, becoming very small m multiplied by very large D = E .
B.
Thus the essence/definition of gravitation is:
“Gravitation Is the propensity of energy reconversion to mass”.
Gravitation is the “monotheism” and the genesis of the universe. Singularity, at D = 0, is the very brief all-mass pole of the universe. The Big-Bang-inflation did/does not produce matter or anti-matter. It was/is the beginning of mass reconversion into energy, of increasing D fueled by decreasing m.
Inflation started with the whole universe m shattering into what evolved into, became, the galaxy clusters. The clusters expansion is fed at a constant rate by m-fuel. Since expansion accelerates, the clusters depart from each other at an ever increasing velocity, we learn that the rate of m-to-E reconversion in the universe is constant. The accelerated expansion derives from the ever decreasing m of each cluster.
C.
Thus the essence/definition of evolution, natural selection is:
Mass formats attaining temporary augmented energy constraint in their successive generations, with energy drained from other mass formats, to temporarily postpone, survive, the reversion of their own constitutional mass to the pool of cosmic energy fueling the galactic clusters expansion.
This explains why black holes and humans, in fact all mass formats, must feed themselves in order to survive.
This explains that the essence of quantum mechanics of all processes is the detailed procession steps, the evolution details, between physical states ordained for natural selection.
D.
Thus comes to light the universe inspected progressively in greater detail.
Science reveals the universe’s nature-scope and directing drive, followed by technology studying its evolution details-aspects, followed by engineering exploitation of the attained information. This suggests the specific weight, importance, of science, technology and engineering in considering of research or enterprise plans and implementation.
Dov Henis
(comments from 22nd century)
http://universe-life.com/
PS:
Definitely: Dark energy and dark matter YOK!
Universe’s m reconverts to E at a constant rate…
Universe expands per Newton’s motion laws, obviously…
Also, universe physics constants should vary, probably slightly, between galaxies clusters due to varied clusters sizes…
Also, the clusters formed by dispersion at inflation…
DH
הסבר פופולארי טוב מהטיים:
http://www.time.com/time/health/article/0,8599,2096138,00.html?xid=rss-health&utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+time%2Fscienceandhealth+%28TIME%3A+Top+Science+Stories%29
אילו אינשטיין היה חי היום האם הוא היה השותף הרביעי לפרס הנובל?
אינשטיין הרגיש שיש משהו חסר ביקום של דה סיטר. הוא חיפש חומר נוסף ביקום שאותו הציע דה סיטר ב-1917? אינשטיין חיפש מתחת לאדמה חומר ביקום דה סיטר ולא השתכנע מהר שלא קיים שם חומר והיקום של דה סיטר ריק לחלוטין. דומה שבראי ההיסטוריה אינשטיין כרגיל צדק… אולי הוא התכוון לאנרגיה אפלה. הוא חיפש כוחות ומקור פיסיקאלי במסות חסרות שיכלו לתת את ההצדקה הפיסיקאלית שהוא כל כך חיפש לקבוע הקוסמולוגי שלו. הגאונות של אינשטיין התבטאה בראיה החדה שלו שמשהו חסר ביקום דה סיטר… והוא הסכים מהר לוותר על היקום הסטטי שלו ועל הקבוע הקוסמולוגי בגלל הפתיחות והגמישות המחשבתית שלו: הראתם לי עדות לכך שאין חומר ביקום דה סיטר. והראתם לי מאוחר יותר שהיקום מתפשט, אז אני לא נצמד לקבוע הקוסמולוגי. אבל אינשטיין בתוך תוכו ידע שעקרון מאך הוא הכיוון הנכון והאינטואיציה שלו הייתה נכונה: להכניס את הקבוע הקוסמולוגי. הוא ויתר על היקום הסטטי וראה מעבר ליקום של דה סיטר שיש שם משהו נוסף…
חברים יקרים
אל תמציאו דברים שלא אמרתי.
אני מעריך את איינשטיין ומעריך את ד”ר גלי וינשטיין
אבל מסכים עם דבריו של אריה סתר.
לאיינשטיין הייתה סיבה להכללתו של קבוע קוסמולוגי והיא לא ההתפשטות המוצת של היקום.
גמר חתימה טובה לכולם
סבדרמיש יהודה
קטונתי מלרדת על איינשטיין אבל לדעתי לא מתאים לומר שאינשטיין צדק בסופו של דבר לגבי הקבוע הקוסמולוגי כיוון שהקבוע חזר בגלל שיקול אחר.
ועוד קושיה יש לי על איינשטיין שכתבתי אותה כבר בתגובה לחלק הראשון של המאמר – והיא מופנית לגלי – האם איינשטיין היה מודע לפרדוקס של אולברס (ששולל מצב של יקום סטטי, הן אינסופי והן סגור).
סתר וסברדמיש היקרים
ממש כואב לכם לתת אשראי לאיינשטיין ו(לדר..) ויינשטין?
הרי כל מי שקרא את המאמר שכתבה דר. ויינשטיין בשים לב,
מבין את מקור הטעות והטעות שבכחשת הטעות….
כל תחזיותיו של איינשטיין התאמתו והוא יכול לנוח על משכבו
בשלום, גם אם הקבוע הקוסמולוגי שלו הינו תוצר
מפוקפק של תצפיות שנעשו תוך שימוש בטכנולוגיה לא מספקת.
מה שראוי לציין בסיפור הזה הוא דווקא את גמישות מחשבתו
של איינשטיין, שבניגוד לליינוס פולינג (בעניין תגליותיו של
שכטמן) הבין שהמשוואות שכתב צריכות לתאר את היקום ולא
להיפך – וחיפש אחר האמת כל חייו ולא איך להיות צודק.
ואם בסופו של דבר צדק כשטעה (או להיפך..), יצא לנו
סיפור מעניין על אדם שבסה”כ רצה לדעת וליידע.
לכולם
התגובה הלא מנומסת של זה המכנה עצמו “יהודיש סבדרמה” אינה תגובתי. אבי ודאי יכול לאמת זאת.
לגלי ודאי לא מגיע יחס כזה על המאמר המעניין שהיא כתבה.
חתימה טובה
סבדרמיש יהודה
tאני מסכים לחלוטין עם החלק הראשון של תגובתו של אריה סתר. איינשטיין יצר קבוע קוסמולוגי שיתרץ את העובדה שהיקום לא מתכווץ כתוצאה מהגרביטציה. אני לא חושב שהוא היה מצטרף לכל החוגגים שמשתמשים בקבוע הקוסמולוגי כמתרץ את התפשטות היקום המואצת.
הרי זאת לא חוכמה גדולה לצרף לנוסחה שלך קבוע שידאג להתאמת התוצאות לכל מדידה שתעשה בשטח. יצא לך מעט מידי? קח קבוע גדול מאחד!, יצא לך הרבה מידי?, קח קבוע קטן מאחד , ובא לציון גואל.
אם תרצו זה ממש דומה לשימוש שנעשה במסה האפלה. לוקחים כמה שצריך ומניחים ביקום ואז הכל מתאים לתוצאות של נוסחאות ניוטון!
נא להגיב בעדינות, יום כיפור היום!
חתימה טובה
סבדרמיש יהודה
שאלות
מדוע אומרים שאיינשטיין צדק, בסופו של דבר, בנוגע לקבוע הקוסמולוגי? להניח קיומו של קבוע קוסמולוגי כדי להסביר את אי קריסתו הגרוויטציונית של יקום סטטי (כפי שחשבו), זה בהחלט דבר שגוי לאחר שמגלים שהיקום בעצם מתפשט – גם אם עשרות שנים לאחר מכן הקבוע חוזר, אך הפעם כדי להסביר את התפשטותו המואצת של היקום. אני מניח שגם הערכים של הקבוע שונים, עבור כל אחת מהסיבות שלו.
שאלה נוספת – מדוע לא מייחסים את האנרגיה האפלה המסתורית לפלקטואציות הקוונטיות של המרחב (גם אם הערכים לא מתאימים, כפי שצויין בכתבה)?