“אני מרגיש שאני חוד חנית במדע שבו עוסקים אלפי אנשים”

כך אמר פרופ’ דני שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים במסיבת העיתונאים הראשונה לאחר ההודעה על זכיתו בפרס נובל לכימיה לשנת 2011 . בתשובה לשאלת הידען אמר פרופ’ שכטמן כי צריכים לטפל בחינוך היסודי וגם החינוך המדעי ייצא נשכר

תסריט מסיבת העיתנואים הקצרה שהתקיימה היום בשעה 14:00.

פרופ’ שכטמן, נשיא המדינה מר שמעון פרס רוצה לברך.
נשיא המדינה שמעון פרס, בשיחת טלפון: :תודה לביא פרופ’ שכטמן אתה היום הבאת מתנה אדירה למדינת ישראל, באמת. אילו הקב”ה היה שואל אותי מה אתה מבקש, הייתי אומר עוד פרס נובל כמוך. זה מפתיע, מבטיח,מעורר תקווה. אתה העשירי במניין. אין הרבה מדינות קטנות בעולם שזכו לעשרה פרסים כאלה. וזה גם יום גדול לטכניון מפני ששלושה מתוך העשרה באו מהטכניון.”

“אני לא יודע בדיוק במה אתה עוסק, ראיתי שאתה עוסק ביהלום, היום אתה היהלום שבכתר. אתה מביא תקווה משמש תקווה לדור הצעיר ומראה שאדם חרוץ ואמיץ יכול לגלות נסתרות בשם מדינת ישראל אני רוצה להצדיע לך ולומר לך שאנחנו מתגאים בך.”

פרופ’ דני שכטמן: “תודה רבה לך מר פרס. אני מעריך מאוד את פועלך למען מדינת ישראל בעבר, בהווה וגם בעתיד ומאחל לך כל טוב.”

פרופ’ פרץ לביא: “אין ספק שהיום יום חג לטכניון ולמדינת ישראל ההשג של דני הוא השג אישי, מדען שמקבל פרס נובל מקבל את הפרס על עבודתו הוא אבל אין ספק שבית הטכניון חוגג היום ומדינת ישראל חוגגת היום. נדיר שמוסד זוכה בשלושה פרסי נובל והטכניון יש לו כיום שלושה חתני פרס נובל. יושבים לצידי פרופ’ דני שטכמן, פרופ’ ווויין קפלן דיקן הפקולטה להנדסת חומרים. אנחנו חוגגים היום.”
“דני שכטמן – על דברי הנשיא: אני רוצה להעיר כי החגיגה היא לא רק לטכניון ולמדינת ישראל אלא גם לעולם כולו. יש אלפי מדענים החוקרים את הנושא שאני פתחתי וכולם רואים בפרס הישג שלהם גם כן והוא באמת מגיע כי אילולי אלפי המדענים הללו לא היה המדע הזה עומד במקום שהוא עומד היום. ”
“רוצה לציין מספר אנשים שתרמו הרבה מאוד לפתיחה של המדע הזה – פרופ’ אילן בלך מהטכניון שפרסם איתי מאמר בנושא הזה והניח את המודל הפיזיקלי. ג’ון כהאן שעבד בNBS ואיתו עבדתי בתקופה הזו (כיום NIST), דניס גרטיאס – פרופ’ מתמיקאי מצרפת – כולם כתבו איתי את המאמר הראשון שעשה הרבה הדים, פרופ דב לוין מהטכניון ופרופ’פול שטיינהרט מפרינסטון שהציעו את המודל המתמטי הראשון לקוואזי גבישים.”
“אני מודה לטכניון – בשנה הבאה ימלאו 50 שנה לקשר שלי עם הטכניון נכנסתי ללמוד בטכניון ב-1962. קשר רב שנים וכמובן למשפחתי לציפי ולנכדי יאיר שיושב כאן. יש לנו תשעה נכדים. ליד ציפי יואב ואשתו תמר, גם הם בוגרי הטכניון במגמה חשמל–פיזיקה. אני חושב שזהו יום גדול. לי כמובן אישית אבל אני לוקח את זה הכי בקלות אם אני בוחן את ההתרגשות סביבי . יום גדול למדע.”
“השיעור הראשון שלמדתי הוא שמדען טוב הוא צנוע ומאזין ולא כזה שבטוח במאה אחוז במה שהוא קורא בספרי הלימוד. זה גם שיעור לסטודנטים, תהיו פתוחים ותהיו מומחים בתחום שלכם.”

שאלה : איך הרגשת בשעה 11:14 כשפנו אליך מהאקדמיה השבדית למדעים?
“קיבלתי טלפון משבדיה והמזכירה של האקדמיה אמרה שיש שיחה חשובה, ואז פנה אלי נשיא האקדמיה, ואחרי כן חבר שלי מהאקדמיה למדעים שאז הייתי בטוח שזה משבדיה, ואחרי זה היתה מסיבת העיתונאים, התבקשתי לא להודיע לאף אחד. הודעתי רק לרעיתי – פרופ’ צפורה שכטמן מאוני’ חיפה. ואחרי זה.אתם יודעים”
עיתונאים: “למה קח קצת זמן למדע העולמי להכיר בהישג שלך? למה זה לקח כל כך הרבה זמן?”
“מדע הקריסטלוגרפיה היה מבוסס על נתונים שהתקבלו מדפרקצית קרני X. מדובר בשיטה מאוד מדויקת והיה סביר שהמדע הזה יתבסס עליו. המדע החל להיות מדע ב-1912 עם תגלית חשובה שעשה מדען גרמני בשם פון לאווה. ב-1895 התגלו קרני X על ידי רנטגן אבל לא היה ברור מהו האופי שלהם, פרופ’ לוואה החליט שהוא מנסה לברר אם יש להם אופי גלי כמו קרני אור, כמו קרינ האלקטרומגנטית אחרת והוא חשב איך אפשר ליצור דיפרקציה של קרני X. כדי ליצור ידפרקציה הוא צריך להיות בערך באותו סדר גודל הוא עשה דיפקרציה של קרני X והראה א. שהגבישים באמת מסודרים, וב. שלקרני X יש אופי גלי.”
“לעומת זאת, לקרני X יש חסרון מסוים כדי ליצור דיפקציה אתה צריך גביש בגודל מסוים – חלקי מילימטר, ולכן בגלל הסיבה הזו – של אבדן התצורה הסיבובית – אי אפשר היה לגלות אותם בקרני X אלא במיקרוסקופטית האלקטרונים. זה יום גדול גם למיקורסוקטפית האלקטרונים.”

“לקהילת הקריסטלוגרפים היה קשה לקבל את התוצאות ממיקרוסקופית אלקטרונים עד אשר ב-1987 שהצגתי דיפרקצית קרני X מקוואזי גבישים כאשר הצלחתי לגדל גבישים יותר גדולים, אז קיבלו את זה. בכל ספרי הלימוד היה כתוב שאל לכם לצפות לסימטריה סיבובית של 5 – רק 1,2,3,4,6. המוביל של ההתנגדות היה לאנס פולינג חתן פרס נובל פעמיים – בכימיה וגם בשלום מגדולי המדענים של המאה ה-20. המכובד הראשי של קהילת הכימאים האמריקנים, אגודה ענקית והוא הוביל גל של התנגדות לתגלית ואלפים רבים האמינו לו כי הוא היה מדען אדיר, והוא טעה, גם בקשר לקוואזי גבישים וגם באשר לסליל הכפול של ה-DNA”

שאלה – איך תסביר שלא שמענו עליך עד היום?
פרץ לביא: “לנו היה ברור שדני יזכה, אפילו הכנו עניבה עם המבנה של הגבישים הקוואזי מחזוריים, זו עניבה שהוצאנו לפני שנה ביום ההולדת שלו וזה היה בציפיה לפרס נהובל כך שהקהילה המדעית ציתפה אבל כל מדען והאישיות שלו ודני לא אחד כזה שיתראיין ויגיד אני מצפה לפרס נובל או מחכה לפרס נובל. אני לא איש תקשורת, אני מדען ובקהילה המדעית אני מוכר, והטכניון מוכר היטב.”

שאלת אתר הידען: איך לתרגם את האירוע הזה לקידום החינוך במדינת ישראל?

“לפני שעה דיבר איתי מר גדעון סער, דיברנו על הנושא הזה – אמרתי לו שצריך להכשיר מורים טובים וצריך ללמוד לשמור על הסדר והמשמעת הכיתה. זה מה שאני אומר גם לכם. אילו הדברים היו נתונים בידיי, אלו שני הדברים שהייתי דואג להם. זהו תהליך ארוך וממושך צריך לחנך מורים ברי אורין ובעלי השכלה וחינוך ודרך ארץ בעלי אישיות שיכולה להוות דוגמה, אני לא רוצה להגיד לכם איך עושים את זה כי אני נכנס לעניינים פוליטיים.”

“בהחלט החינוך המדעי בנוי על תשתית של חינוך יסודי ואם החינוך היסודי יהיה מצויין גם החינוך המדעי יהיה טוב.”

מהן התחושות האישיות שלך?

“קיבלתי את השיחה והרגשתי מצןוין. אני מרגיש שאני חוד חנית במדע שבו עוסקים אלפי אנשים. אני מייצג אותם. לא רק האדם זוכה בו אלא השטח כולו זוכה בו. יש המון אנשים שתרמו להבאת המדע לרגע הזה. אני מרגיש שאני מייצג חבורה מדהימה של אנשים מדהימים בישראל וברחבי העולם, את עמיתי הקרובים והרחוקים. הרגשה מצוינת אבל אני לא טיפוס שרקופץ ורוקד על השולחן אבל הרגשה טובה.”

שאלה לאשתו, פרופ’ צפורה שכטמן על תחושותיה: “אני מותפעת שהשאל המופנית אלי – הרגשה נפלא הואני כל כך במבוכה וכל כך מבולבלת שאני לא יודעת להגדיר את הרגשות. בהחלט האמנתי.אני מאמינה שהגיע לו והנה הגיע לו.”

לסיכום אמר פרופ’ דני שכטמן: “ברור לי שהתקופה הקרובה תהיה סוערת, אני לא מקנא בשום סלבריטי, היום אני מבין שזו עבודה קשה. אני אחזור לשגרה מהר מאוד ככל שאוכל, אני חוקר בטכניון, מרצה בטכניון ואני גם חבר באוני’ בארה”ב – איוה סטייט יוניברסיטי. החיים יחזרו לקדמותם מהר יחסית.”