הסינגולאריות קרובה… בישראל

ב- 17 לאוקטובר, יום שני, יתקיים במרכז חמד”ע שבתל-אביב כינוס מיוחד שנושאו המרכזי הינו הסינגולאריות על כל הזוויות השונות שבה

העתידן ריי קורצווייל מאמין שהוא יחיה לנצח.

ויכול להיות שהוא צודק.

השאיפה לחיי-נצח אינה יוצאת דופן בהיסטוריה. היא זוהתה עוד במאה ה- 18 על-ידי המדינאי רוברט גרין אינגרסול, שטען כי “תקוותנו לחיי נצח לא צמחה מן הדתות, אלא שכל הדתות צמחו מתוך תקווה זו.”

קשה לומר האם העתידן ריי קורצווייל הכיר את האמרה כאשר התחיל לקדם את רעיון הסינגולאריות בתרבות הפופולרית. קורצווייל ידוע כבר שנים רבות כממציא רב-פעלים וכחוקר עתידים מחונן ומוכשר. אך בעשורים האחרונים הפכו תחזיותיו לפרועות וגרנדיוזיות יותר מכל דבר שנחלם לפני כן. וכך כונן קורצווייל את ‘כת הסינגולאריות’, כפי שיש המכנים אותה. הדוגלים ב- ‘סינגולאריות’ מאמינים כי היא נוצרת בחובה את הסיכוי לחיי נצח, או לכל הפחות לחיים ארוכים יותר מכל שהעזנו לקוות עד עתה.

נקודת הסינגולאריות

נקודת הסינגולאריות המפורסמת מתארת מצב עתידי בו הטכנולוגיה הופכת להיות מורכבת ועוצמתית מספיק כדי להתחיל לחשוב בעצמה. רשמית, אנו עדיין רחוקים מרחק שנים רבות מנקודה זו בזמן. אך האמת לאמיתה היא שבעשרות השנים האחרונות אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה טכנולוגית שרק הולכת וצוברת תאוצה. המחשבים הולכים ונהיים משוכללים יותר, חכמים יותר וזולים יותר מדי שנה. כחול עמוק, מחשב העל שניצח את גארי קספרוב בשנת 1997 היה אחד המחשבים העוצמתיים ביותר בזמנו. היום ניתן להריץ תוכנה בעלת יכולות דומות על נטבוק. בקיצור, העולם מתקדם, וקצב ההתקדמות עצמו הולך וגובר.

לפי הוגי רעיון הסינגולאריות, תהליך ההתקדמות הטכנולוגי עתיד להמשיך ולהאיץ קדימה עד לשלב בו תיווצר התכנה הראשונה המסוגלת להתחרות באינטליגנציה האנושית. למרות שהמחשבים מסוגלים לעשות זאת כבר כיום בתחומים מסוימים – כגון זיכרון ומהירות חישוב – הם אינם קרובים להתחרות ביכולת האנושית להפיק משמעויות מהעולם שמסביבם או להגיע למסקנות שקולות מתוך שקלול אלפי הגורמים הנכנסים לחישוב המציאות – יכולת שהתממשותה אצל בני-האדם זוכה לעיתים גם לכינוי אינטואיציה.

ברגע שתיווצר אינטליגנציה מלאכותית ברמה גבוהה שכזו, נוכל להשתמש בה יומם וליל. נוכל להריץ אותה על אלפי מחשבים בו-זמנית, מבלי לתת לה מנוח. קשה לומר האם יהיו לה רגשות משלה, או אפילו האם תשאף לחופש ולעצמאות – סביר מאד כי לאלו לא יהיה מובן אמיתי עבורה, מכיוון שהם התהוו במהלך האבולוציה במוחותיהם של היצורים החיים בלבד. ובהנחה שאותה אינטליגנציה תהיה לפיכך בשליטתנו המלאה, נשאלת שאלה אחת חשובה: מה תהיה הבעיה הראשונה שנבקש ממנה לפתור?

והתשובה של קורצווייל חכמה ממש כשם שהיא אלגנטית: נבקש ממנה ליצור את האינטליגנציה המלאכותית של הדור הבא. ניתן לה לתכנן ולעצב את השכלולים שהיא עצמה זקוקה להם כדי ליצור את התכנה והחומרה הבאות שיהיו מהירות יותר, חכמות יותר וזולות יותר. זה לא אמור לקחת לה יותר מדי זמן. אחרי הכל, נוכל להעביד אלפי מחשבים כאלו בו-זמנית, וכל אחד מהם יהיה בעל כל האינטליגנציה של מהנדס מחשבים ממוצע. וכאשר הם יצליחו לתכנן את הדור הבא של האינטליגנציה המלאכותית שתהיה חכמה אפילו יותר, נעביד גם את הדור הבא ביצירת אינטליגנציה מלאכותית חכמה עוד יותר, שייצור את הדור הבא הגאון ממש, שייצור את הדור הבא…

עידן המכונות החושבות

ובכן, הנקודה ברורה. מהרגע בו נגיע ליצירתן של תוכנות שיהיו בעלות אינטליגנציה של אדם ממוצע, יתחיל תהליך התפתחות מהיר עוד יותר שיביא לכך שתוך שנים ספורות יתפתחו מתוכן מכונות בעלות אינטליגנציה גדולה יותר מזו של כל האנושות גם יחד, אם ניתן בכלל לאמוד או לכמת רמת אינטליגנציה כזו במונחים הנמצאים ברשותנו היום.

מכונות ‘גאונות’ שכאלו יוכלו לנתח את העולם שמסביבנו ולהבין אותו ברמה שטרם נחשפנו אליה בעבר. אנו סבורים כיום כי מדד ה- IQשל איינשטיין היה 160 – ציון גבוה להפליא למוחו הייחודי, באמצעותו הצליח לבחון מספר רב של ניסויים ולגבש מתוכם את ההבנה אודות תכונותיו הייחודיות של האור והזמן הידועות היום כתורת היחסות. אם זו הייתה מידת ההצלחה של אדם עם IQשל 160, מה יוכלו לעשות מכונות בעלות IQשל 1,000? של 10,000? מכונות החמושות בכל הידע הקיים ברשת, המסוגלות לנתח את כל המאמרים המדעיים שנכתבו עד היום ולהצליב ביניהם לפי קריטריונים שאיש מאיתנו עוד לא העלה במחשבתו? לאן הן ייקחו את האנושות, ומה יקרה לנו בדרך?

התשובות לכל אלו אינן ידועות. למעשה, אפילו איננו יכולים לנחש אותן. זוהי משמעותה האמיתית של ‘נקודת הסינגולאריות’. מונח זה משמש בפיזיקה כדי להגדיר אזור במרכזיהם של חורים שחורים, אשר בו כל החישובים מתבלבלים ומסתבכים, ולא ניתן לדעת מה מתרחש בו. ‘נקודת הסינגולאריות’ הטכנולוגית הינה הנקודה בזמן בה המכונות החכמות מתחילות לנתח, לתכנן וליצור עבור המין האנושי את עתידו. איננו יכולים להבין את דרך החשיבה של ישויות שכאלו, יותר מכפי שהנמלים, בעלות מערכת העצבים שמקנה להן רק את היכולת לפעולות אוטומטיות פשוטות, היו יכולות לפענח את דרך החשיבה של איינשטיין.

הלו”ז של הסינגולאריות

עד כמה אנו קרובים לנקודת הסינגולאריות של הטכנולוגיה?

קורצווייל מאמין כי עד שנת 2045 נצליח ליצור את המכונות החושבות שיעלו בחוכמתן על האנושות כולה. ייתכן שהוא צודק. כבר היום קיים מחשב-על הידוע תחת השם ווטסון, שהצליח לנצח בטריוויה את שני האלופים של ארצות-הברית, לאחר שקרא ספרים של ממש והפיק מתוכם משמעות ותובנות. ואין מדובר בטריוויה רגילה, אלא כזו שהשאלות בה כללו למשל – “מה משותף לחולצה ולמקלדת?”

אל תתביישו לחשוב קצת ולבדוק האם אתם מצליחים להגיע בעצמכם לתשובה.

הצלחתם?

התשובה הינה “כפתורים”.

אולי מרשימה לא-פחות העובדה שבאחת מהשאלות האחרות, השיב ווטסון תשובה שגויה – אך היא הייתה זהה לתשובה שהשיב גם אחד המתחרים האנושיים. האם המשמעות היא שתהליכי החשיבה והעיבוד שלו היו דומים לאלו של המתחרה האנושי, עד כדי כך שהשניים עשו את אותה טעות מסיבה דומה?

המחשב שניתח אותי

לאחרונה החליטו מפתחיו של ווטסון מחברת IBMלהעביר את תשומת הלב שלו לרפואה. בחודשים האחרונים הוא עסוק בקריאת ספרי רפואה רבים ושונים ככל האפשר, וחברות הביטוח כבר עומדות בתור כדי להזין לתוכו את פרטיהם של חולים ולקבל ממנו הערכות אודות למחלות הפוקדות אותם ולתוחלת הצפויה של חייהם. ואם יצליח ווטסון להבין את תחלואיו ופגעיו של הגוף האנושי, בוודאי לא יעבור זמן רב עד שיקדיש את זמנו גם למעבר על מאמרים מדעיים בתחומי הפיזיקה והכימיה שעשויים להניב תובנות חדשות ומרתקות, ולא פחות חשוב – טכנולוגיות מתקדמות עוד יותר, בהן נשתמש כדי לבנות את ווטסון הצעיר הבא.

ווטסון עשוי להיות אחד מהצעדים החשובים בדרך לנקודת הסינגולאריות, אך קיימות גם מדרגות אחרות. פרויקט המוח הכחול המתקיים בימים אלו בשווייץ מהווה ניסיון ליצור מוח סינתטי באמצעות חיקוי דרך הפעולה של כל אחד ממיליארדי תאי העצב שבמוח. המחשב מורכב מעשרות-אלפי מעבדים, כאשר כל מעבד מדמה את פעולתו ותצורתו של תא עצב בודד, וכולם ביחד מתקשרים ומתפקדים זה מול זה, ויוצרים את תמונת הפעולה של חלק קטן מהמוח.

סרטון קצר מתוך הסימולציה העצבית שמריץ פרויקט המוח הכחול

הפרויקט עדיין רחוק עד מאד מהדמיה של מוח אנושי שלם, אך כבר כיום מנסים המתכנתים להשתמש בו כדי להבין כיצד פועלים חלקים מהמוח וכיצד הם מגיבים ברמה התאית וברמת רשת העצבים לתרופות. לא מן הנמנע כי בעשרות השנים הקרובות נוכל ליישם את התובנות שהתקבלו מן הפרויקט ולהטמיען במערכת מחשוב משוכללת יותר שתדמה את המוח האנושי כולו, על רגשותיו, תקוותיו, מאווייו וחלומותיו. האם מוח ממוחשב שכזה יהיה ‘חי’? האם יהיה זכאי לזכויות האנושיות הבסיסיות? האם יהיה מותר לנו ‘להריץ’ מוח מלאכותי שכזה במהירות עצומה ולאורך ימים ולילות כדי לפתור בעיות מורכבות, תוך שאנו יודעים כי הוא מתייסר בתוך המחשב ושואף לחופש?

לסינגולאריות הפתרונות. לא לנו.

חיי הנצח של ספינתו של תזאוס

במידה ונצליח להשלים את ההישג המדהים של יצירת מוח ממוחשב, הרי שאנו עשויים להשתמש בו להשגת המטרה המיוחלת – אותה אחת שיקדה בחלומותיהם של המאמינים מכל הדתות והכתות לאורך הדורות – להגיע לחיי נצח של ממש. לעזוב את הגוף האנושי החלוש, הנוטה לזיהומים ולפציעות ולהשפעות הורמונאליות, ולהעתיק את תבנית מוחנו לדגם הווירטואלי הנמצא במחשב.

לכאורה מדובר כאן ברמאות – שהרי גם אם תבנית מוחי תועתק במלואה לתוך המחשב, לא אני הוא זה שאזכה לחיי נצח. יהיה זה כפילי הוויטרואלי, הטמון במעגליו הסיליקוניים של המחשב, שיזכה לצפות בגופי מזדקן, מת ונקבר באדמה. אני עצמי אמות, אך הכפיל שיצרתי לעצמי ייוותר במחשב.

ייתכן שקיים פיתרון לבעיה זו, אשר הוצג בפרדוקס מהמאה הראשונה לספירה בשם ‘ספינתו של תזאוס’. תזאוס היה גיבורם של אנשי אתונה, לאחר שהציל את צעירי העיר שנשלחו כקורבן למינוטאור שבמבוך. הוא שב מהמסע על סיפון ספינתו, ואנשי העיר הגאים החליטו לשמר את הספינה לעולמי עד. אלא שהטבע עושה את שלו, ומקץ מספר שנים היה צורך להחליף את אחד מהקרשים שהרכיבו את הספינה, בקרש חדש וחזק יותר. ואולם – עדיין הייתה זו ספינתו של תזאוס, הלא כן? וכך הוחלפו לאורך השנים בהדרגה עוד ועוד קרשים, עד אשר הספינה כולה הייתה מורכבת מקרשים חדשים ואיתנים – אך עדיין הייתה זו ספינתו של תזאוס.

אנו חיים כבר היום בעידן בו פרותזות מוחיות הופכות לחלק מהטיפולים הרפואיים המוצעים לאנשים שמוחם נפגע. אלקטרודות המתחברות למוח מסוגלות להעביר מידע בינו לבין המחשב, ורק לאחרונה נחשפנו למחקר מאוניברסיטת תל-אביב במהלכו החליפו אלקטרודות ושבבי מחשב חלק מהמוח הקטן של חולדות. במחקר אחר מהחודשים האחרונים, הצליח המחשב למלא חלקית את מקומו של אלגוריתם יצירת הזיכרונות של ההיפוקמפוס. כלומר, יש כבר פרותזות – התחלתיות ורעועות ככל שיהיו – לחלק מהמוח הקטן ולהיפוקמפוס.

היה ונחליט יום אחד, משתבוא עלינו הסינגולאריות לטובה, להעביר את עצמנו למחשב, לא נצטרך לעשות זאת באמצעות העתקה גסה של מוחותינו. להפך – נעשה זאת בהדרגה. בדומה לספינתו של תזאוס, נחליף רק אזור אחד במוח בפרוטזה מלאכותית המדמה את התהליכים העצביים הרגילים, אך מתפעלת אותם דרך המחשב. ועדיין – אין ספק שמוחנו הוא זה, אלא שהוא מצויד בפרותזה. אז נחליף חלק נוסף מהמוח בפרותזה ממוחשבת. ועוד חלק, ועוד חלק ועוד חלק. וכך עד לתא החי האחרון, ולכל אורך הדרך נמשיך ונשאל את עצמנו – האם עדיין עצמנו אנו? והתשובה, באופן בלתי-נמנע, תהיה כן ודאי. כך עד אותו תא אחרון, וכאשר נכבה את אור חייו נגלה כי העברנו את מלוא מוחנו אל תוך המחשב, ושם גם ניוותר, לגלוש לעד ברשת האינטרנט, או לשרת כעבדים את בני-האדם שטרם עברו את התהליך.

כל אלו הינם חזונות של עתיד רחוק מאד, אם בכלל, אך הם מעסיקים חוקרי עתידים רבים, ולא רק אותם. הם טורדים את דמיונותיהם של ציירים, מוזיקאים, מתכנתים, מדענים ומהנדסים בכל רחבי העולם. הם פותחים בפנינו פתח לתקווה אמיתית לזכות בחיי הנצח בהם חפצו בני-האדם מאז ומתמיד.

ועתה, בפעם הראשונה, החזונות הללו מגיעים לישראל באופן רשמי.

הסינגולאריות מגיעה לישראל

בעוד פחות משבועיים, ב- 17 לאוקטובר, יום שני, יתקיים במרכז חמד”ע שבתל-אביב כינוס מיוחד שנושאו המרכזי הינו הסינגולאריות על כל הזוויות השונות שבה. הכינוס יתקיים בפורמט של ‘אי-כנס’, אליו מוזמן הציבור הרחב כולו, וכל אחד מהמשתתפים יכול לתרום מידיעותיו, לעלות על אחת הבמות ולהרצות בפני כל מי שירצה לשמוע את דבריו.

שלושת הגופים המארגנים הינם אייקון TLV, חמד”ע, והמרכז לניתוח ותחזית טכנולוגית באוניברסיטת תל-אביב. המרכז לחיזוי במיוחד מארגן במהלך האי-כנס פעילות יוצאת-דופן, ושולח את נציגיו (עבדכם הנאמן) להעביר סדנאות של חקר עתידים במהלך הכנס. המשתתפים בכנס יוכלו לחוות תהליך אמיתי של ניסויי מחשבה וחקר על העתידים האפשריים השונים העומדים בפני האנושות, בהנחיית חוקר עתידים מהמרכז.

קורצווייל מאמין כי הסינגולאריות נמצאת ממש מעבר לפינה. ייתכן שעתיד האנושות אכן מוביל אליה מבלי אפשרות נסיגה לאחור. כפי שהעש חג מסביב לנר ויישרף לבסוף, כך גם האנושות תיצור את המכונות החכמות שלה ותתמזג עמן. ואולי – אולי יש גם עתידים אפשריים אחרים.

אני מזמין את כלל הקוראים לבוא, להגות ולחקור את אותם עתידים אפשריים ביחד באי-כנס הסינגולאריות. ההזמנה פתוחה לאמנים, למדענים, לחולמים ולערים.