כך אומר פרופ’ דן מעוז מאוניברסיטת ת”א החוקר בדיוק את אותו התחום שפיתחו עמיתיו שזכו בנובל על גילוי האצת התפשטות היקום. ד”ר דב פוזננסקי, אף הוא מת”א מזכיר כי אוניברסיטת ת”א הכירה כבר ב-2004 באחד הזוכים אדם ריס, כשהעניקה לו את פרס סאקלר
ד”ר דן מעוז, מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת ת”א חוקר את הסופרנובות מסוג Ia (ואפילו היה שותף בפרסום מדעי שפורסם בעיתוי מדהים – היום) ואפילו מבצע פרויקט משותף עם פרופ ריס בימים אלה, במהלכו הם חוקרים סופרנובות מסוג זה בסיוע טלסקופ החלל האבל.
“זו פעם ראשונה שפרס נובל מוענק לעבודה אסטרונומית בתחום האור הנראה. אם עד היום פרסי נובל באסטרופיזיקה היו בתחום המיקרוגל (כגון קרינת הרקע הקוסמית), אסטרונומית הרדיו (פולסארים), הרנטגן \. בכל ההסטוריה של הפרס זו הפעם הראשונה שהוא ניתן דווקא על שיטת התצפית העתיקה ביותר באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה – האור הנראה.”
כמי שמכיר אותם מה ההתרשמות שלך?
“הם חברים שלי, אני מכיר אותם טוב ופגש אותם כל הזמן ועם אדם ריס אני גם שותף לפרויקט של חיפוש סופרנובות עם האבל המתבצע עכשיו. שלושתם אנשים מאוד צעירים נחמדים. “מדובר על אותן סופרנובות גם במחקר שלי וגם במחקרים שזכו בנובל, אפשר להשתמש בהם כסרגלים קוסמיים בזכות העובדה שעוצמת ההארה שלהם ידועה וקבועה ולכן ההבדל בבהירות חייב לנבוע אך ורק מדבר אחד – המרחק.”
ואולם עצם הענקת הפרס על גילוי האצת התפשטות היקום, הפתיעה את ד”ר מעוז: “הפרס מפתיע במובן זה, שידוע שועדת נובל היא ועדה מאוד שמרנית. הם מעניקים פרסים על דברים שוודאו והובנו עד הסוף. תופעת האצת היקום היא תופעה שהיא נצפית וכולם משוכנעים עכשיו שהיא אמיתית אבל אף אחד לא מבין אותה. האנרגיה האפלה זה איזשהו שם אבל אין מאחוריה הרבה תוכן פיזיקלי. לכן הרבה אנשים הופתעו למרות שהיו כאלו שציפו שהשלישייה הזו תקבל את הפרס.”
“אחד הדברים המטרידים הוא שאותן סופרנובות שהתבררו ככלים כאלה שימושיים כדי למדוד מרחקים גדולים מאוד בדיוק רב, ואיפשרו את ההבנה הזו שאנחנו חיים ביקום שמאיץ, אותן סופרנובות מסוג Ia עצמן הן מאוד לא מובנות אנחנו לא יודעים מה בדיוק מתפוצץ שם. אחת האפשרויות היא שיש כוכב שלאט לאט מואכל על ידי כוכב בן זוג, עד שהוא אוכל יותר מדי ומתפוצץ, כלומר מת מאכילת יתר, ואפשרות שניה היא שזוג ננסים לבנים – שרידים של כוכבים — הולכים ומסתחררים אחד לתוך השני עד המיזוג הסופי המוביל להתפוצצות.”
“יש אפשרויות אחרות למשל פרופ’ נועם סוקר מהטכניון הציע אפשרות שלישית, שהסופרנובה היא כוכב רגיל שבלע ננס לבן ושאז הוא יסתובב מאוד מהר ורק כשהוא לאט לאט מאבד את הסיבסוב שלו הוא יכול להתפוצץ וזה יכול לתת השהיה מאוד ארוכה. למודל שלו ניתן לקרוא – פצצת זמן או פצצת השהיה. אבל שני הרעיונות שתיארתי קודם הם העיקריים. בכל אופן, קצת מדאיג שאנחנו מגיעים למסקנות כל כך מרחיקות לכת לגבי האנרגיה האפלה בעזרת כלי שאנחנו בכלל לא מבינים איך הוא עובד, לא מבינים בכלל מהו. עד שהדבר הזה לא יפתר בעזרת מחקר נוסף , נמשיך להיות לא שקטים.”
ד”ר דובי פוזננסקי, אף הוא מביה”ס לפיזיקה ולאסטרונומיה, ואשר שב ממש לאחרונה מפוסט דוקטורט בברקלי, שם עבד עם השותפים במחקר: “דן צודק בדאגות שלו. אבל מדידה היא מדידה. המדידות שנעשו בסוף שנות התשעים אמנם לא היו סופר חד משמעיות אבל היום קשה מאוד לסתור את כל המסה של העבודה שנעשתה מאז. יש עוד שאלות פתוחות. יש לנו עוד הרבה עבודה להבין הרבה מאוד מהאלמנטים, להבין מהן הסופרנובות הללו, האם ניתן לבצע מדידות טובות יותר, וכמובן להבין מהי אנרגיה אפלה -שאלה יותר לתיאורטיקנים בפיזיקה, אפילו לא באסטרונומיה – זו שאלה בפיזיקה יסודית. אבל עצם העלאת הנושא של אנרגיה אפלה זה בזכות העבודה של האנשים הללו. אף אחד לא שמע, לא חשב ולא דיבר על אנרגיה אפלה לפני שהעבודות שלהן נעשו. לכן על אף ההסתייגויות של דני, אלו דאגות המפרנסות אותנו כי אנחנו עובדים על השאלות הללו, אני חושב שמגיע להם.”
“באתי עכשיו מברקלי. אדם ריס הציע לי פוסט דוקטורט לפני ארבע שנים. היססתי ובסוף הלכתי לעבוד עם אלכס פיליפנקו – אחד הבודדים השותפים לעבודות של שתי הקבוצות, והוא היה המנחה של אדם ריס בפוסט דוק – כשריס כתב את המאמר ב-1998, והקבוצה השניה נמצאת במעבדות לורנס, של משרד האנרגיה האמריקני, הצמודה לאוניברסיטת ברקלי שם נמצאים סול פרלמוטר והקבוצה שלו, גם אותו הכרתי היטב אף כי לא עבדתי איתו ישירות. עם בראין שמידט אכלתי ארוחת ערב רק לפני ששה שבועות בכנס בשטוקהולם. שמידט הוא גם יינן, יש לו יקב די גדול, מייצר כמה אלפי בקבוקים בשנה, זה התחביב שלו.
“הם היו ברשימת המועמדים הפוטנציאליים כבר כמה שנים וכולם חיכו לזה. אדם ריס, קיבל על הגילוי הזה את פרס סאקלר ב-2004 מאוניברסיטת ת”א למדענים צעירים שתרמו תרומה ייחודית ויסודית בתחום שלם. אוניברסיטת תל אביב היתה הראשונה להכיר בעבודה כפורצת דרך.”
“הפרס טוב לתחום, זה מאיר זרקור ומראה שהעבודות הן חשובות. זה מביא כבוד ותמיכה לתחום שהוא בסך הכל חשוב ומעניין.”
בהמשך היום נביא לכם ראיון שערכנו עם פרופ’ אבישי דקל, המאיר את נקודת המבט התיאורטית.
אגב אתר הידען היה כבר פעיל בתקופה הזו אך בקצב הרבה יותר חלש מאשר המצב כיום. האזכור הראשוני למחקר שהיום התברר שזכה בנובל נמצא בראיון עם פרופ’ אבישי דקל שהתפרסם ב”הארץ” (אני עבדתי אז בעיתון, ככתב הייטק ומעט גם תרמתי לתחום המדע) אף כי מדובר בפרסום שהתבצע שנה לאחר מכן במעין ידיעת פולוו אפ.
31 תגובות
עצבר!
החסר סבלנות אתה?!
אם כך, מדוע תלך סחור סחור?
הב לנו את רעיונך הפלאי כאן ועכשיו, בקיצור נמרץ, ונעשה דיון. למשל, אם אתה טוען (כמוני) לקיומו של חלקיק מסוים שיש לו התנהגות פשוטה מסוימת אשר ממנה אפשר לגזור את כל תופעות העולם הפיזיקלי הידועות, זה מקום טוב לדבר עליו. מאידך, אם אתה חושש מדיון פתוח, אפשר גם באימייל.
ר.ח, ויובל שלום רב לכם
כל תיאוריה המנסה להציג את מבנה היקום, חייבת להתבסס לפחות על רעיון פלאי אחד בלתי מובן.
הרעיון הפלאי הבלתי מובן הניוטוני הוא כוח המשיכה של החומר
עיקום גיאומטרי של המרחב , הוא רעיון פלאי של איינשטיין
תיאוריה מתחלפת, כאשר רעיונות פלאיים (הנמצאים במסד של התיאוריה) מתחלפים.
החלפה של רעיונות פלאיים היא פרי של בחירה חופשית.
בחירה חופשית היא מתנה טבעית של כל אדם,
במאמר “אסטרופיסיקה עצברית” תמצאו לפחות רעיון פלאי חדש אחד.
אני מאחל לכם בחירה חופשית טובה של תיאוריה הדנה במבנה היקום.
א.עצבר
ר.ח,
להיפך! נראה לי כי היותר ביקורתי בינינו הוא אני. את רעיונותיו של סבדרמיש (רק אלה שקראתי) כבר פסלתי, ורוב הסיכויים כי אפסול גם את של עצבר. אך עד שאקרא את דבריו הוא אצלי בחזקת פורץ דרך גאון.
לא מעטים מאיתנו סובלים (או שמא נהנים) מסוג כזה או אחר של שיגעון שעיקרו דרישה לתשומת לב. לשם סיפוקו הם מפציצים את הבמה שאנו מעמידים לרשותם. הענווה מהם והלאה. כל תגובה תספק אותם. גם עגבניות רקובות.
טוב היה עצבר עושה אם היה פועל, כדבריך, בדרכים המקובלות. אך אולי הוא אינו מסוגל לכך, לא בגלל אי-נכונות של דבריו אלא מסיבות אישיות. אם יתברר כי דבריו בגו, אפשר ואפילו כדאי לעזור לו להתבטא.
יובל,
אולי לא הייתי ברור. לא העברתי שום ביקורת עניינית על הרעיונות, ייתכן שעצבר הוא איינשטיין וסברדמיש הוא ניוטון חדש, אין תלות מוחלטת בין דרך הצגת הרעיון או מי מציג אותו לנכונותו, לא זו הנקודה. מה שניסיתי לייעץ להם הוא שאם הם רוצים התייחסות רצינית יש דרך להציג את הדברים.
אנו היום בעולם קצת שונה מימיו של לאונרדו דה-וינצ’י והמדע היום נתון לכללים שהסדירו את דרכי העבודה והעלו את רמת האמינות שלו בצורה ניכרת. זה לא שאין בשיטה המדעית פגמים אולם נכון להיום היא הטובה ביותר והראיה היא שאנו מתכתבים באינטרנט מרחק יבשות בזמן אמת והכל פרי ההתקדמות המדעית, כך שכנראה השיטה עובדת.
אז שוב אם הם רוצים להעלות רעיונות זה טוב ויפה אולם אם הם רוצים הערכה או התייחסות רצינית לעבודתם (והם עובדים קשה וכולי הערכה אליהם) הם חייבים לעשות זאת במסגרת הכללים. המאמר צריך להיות לפי כללי כתיבה מדעית עם הרפרנסים המתאימים והפורמט הנכון ואז יישלח למקום הנכון שם יישפט כמו שצריך. באמת שהביקורת שלי מנסה להיות בונה ולא התלוצצתי כשאמרתי שיש לי הערכה לפועלם.
אני מאד מעריך אנשים שמפנים את שכלם וזמנם לרעיונות מדעיים ולא לשטויות פסאודו מדעיות כגון הניו אייג’ למינהו כמו שנהוג היום במקומותינו.
רק נקודה אחת שהם צריכים לזכור זה קצת ענווה ולהבין שיש סיכוי ניכר שהם טועים ואם מעמידים אותם על טעותם אסור להם להיצמד לתאוריה שלהם בצורה סנטימנטלית רגשית קשה, קורה, טועים. גם גדולים מאד טעו.
שלום ר.ח,
טרם קראתי את מאמרו של א.עצבר ומשום כך אני נמנע מלהביע עליו דעה. פרסום בספרות המקובלת אינו נראה בעיני תנאי הכרחי לנכונותו של רעיון. על מנת לפרסם משהו לא די ברעיון טוב אלא נחוץ גם כוח להתמודד עם קשיים סובייקטיביים. יתכן וא.עצבר באמת ניסה בצינורות המקובלים ונדחה, כהשערתך, ואז עומדות בפניו שתי אפשרויות: האחת, להמשיך לבדוק בעצמו. השניה, להגיש אותו לנו לבדיקה.
קראתי מספר תגובות של סבדרמיש, ולא מצאתי בהן אמת מוצקה. את תגובותיו של חזי כבר שכחתי אך אני זוכר במעורפל שלא התרשמתי מהן לחיוב.
אנחנו מעלים השערות אשר רובן, למעשה כמעט כולן, מוצא את עצמו בפח האשפה. א.עצבר שולח אותנו להשערה היושבת במאמר ארוך יחסית, וזו אחת מן הבעיות בהתייחסות אליו. אבל בגלל הסיכוי הקלוש שיש ברעיונותיו משהו, אני נותן לו כבוד לפחות עד שאתחיל לקרוא.
עצבר,
האם ניסית לתרגם ולפרסם את רעיונותיך בספרות המקובלת? אם כן אני מבין שהם נדחו ולא מופיעים כמאמר, אם כך מה הייתה הביקורת?
אם לא, מדוע? קצת קשה לשפוט מאמר שמופיע out of the blue באתר אינטרנטי שלא עובר ביקורת ע”י המתמחים בנושא.
ביקורת דומה מופנית גם לאדון סברדמיש שמנסה להפיץ את רעיונותיו כבר כמה שנים באתרים כמו הידען או אותו חזי שפתר את כל בעיות החורים השחורים אולם שניהם ונמנעו מנסיון לפרסם את התאוריות ולהעמידן לשיפוט המקובל.
אם אתם רוצים התייחסות רצינית לרעיונותיכם נסו להשיג גושפנקה מדעית מקובלת ואז גם יתפתח דיון מדעי אמיתי וראוי.
ראשית ..שלום רב לך ( השם לא ידוע לי)
שנית, הצלחה בבחינות
ושלישית, טיול נעים במרחבי יקום חדש.
א.עצבר
א. עצבר!
כאמור, בהזדמנות קרובה (עם סיום עונת בחינות קצרה שאני בפתחה) אכנס לעוביו.
אינני אבי.
אבי שלום רב
אני שמח שאתה מתעניין במאמר, ויש לי זמן המתנה בשפע.
הרבה שנים אני הולך בדרך הלא סלולה הזו,שבסיומה הופיע יקום חדש.
אתה מוזמן להכירו, דרך המאמר ” אסטרופיסיקה עצברית”.
המאמר הוא חדשני, ולא קל לקבל רעיונות המופיעים בו.
לדוגמה: חומר רציף עם תנועת גל חומר נצחית שאינה מובחנת בחושים
מחליף חומר בעל מבנה אטומי בעל תנועת חלקיקים נצחית שאינה מובחנת בחושים.
החומר הרציף הזה כבר לא זקוק “לכוח משיכה” כדי לנוע, והוא נע באמצעות האנרגיה הפנימית הקינטית שלו, של גל חומר נצחי.
ומכיוון שהמאמר הוא חדשני נזקקתי למלים חדשות , לדוגמה מקפת , מלקפת , אנכנים, זמן מחזור של כדור הארץ, ומשמעותן מובהרת היטב במאמר.
המאמר הוא חדשני, אבל הוא נשען על מחקרי קפלר וגלילי, ועל הברקה ניוטונית.
קשה מאוד לתמצת את המאמר, אך הוא ערוך בצורה שיטתית ברורה ואין כל קושי להבינו.
כל זאת בתנאי…. שהקורא משתחרר מרעיונות קודמים שנתקבלו מדעות מקובלות.
בהצלחה
א.עצבר.
עצבר!
חבל מאד שהתמצות שאתה נוקט פוגם בהבנת דבריך. אפילו כאן, בתגובותיך ב”הידען”, אתה ממעיט בהסברים, ומותיר לי הרבה מקום לניחושים.
אין לי ברירה אלא להיכנס לעובי הקורה של מאמרך, אולם אינני יודע מתי אמצא לזה די זמן. הוא אינו פשוט, ומכיל הגדרות מקוריות ובלתי מוכרות.
אני גם חושש כי הוא לוקה בשגיאות הקלדה. האם “אנכן” ו”אנגן” הם שני דברים שונים? מעצם סמיכות מיקומם של המקשים “ג” ו-“כ” אני חושש כי אלה שני שמות של אותו דבר. אם יש מקום להגיה מחדש את הדברים, אנא עשה זאת והעלה לרשת קובץ מתוקן.
כאמור, אשתדל ללמוד את מאמרך כמות שהוא, אך אינני יכול להתחייב על זמן סופי.
בברכה.
ביקום החדש מושג האנרגיה מחליף את מושג הכוח הניוטוני.
הנוסחה המפורסמת של ניוטון כוח = מסה כפול תאוצה
אינה מקיימת את חוק שימור האנרגיה.
ביקום הניוטוני קיימת נוסחת קפלר
ביקום החדש קיימת נוסחה נוספת, שהיא המקור לנוסחת קפלר
היקום הניוטוני עוסק בתנועות מדומות (הנתפסות כאמיתיות בעיני צופה נע )
היקום החדש דן בתנועות אמיתיות, שמהן נובעות התנועות המדומות
קשה מאוד לתמצת את המאמר, הוא עצמו מנוסח בהמעטה, אף על פי שהוא מכיל מהפך.
בברכה
א.עצבר
חן חן עצבר.
ותהייה לי: “מהפך נוסף נוצר, ברגע שמקבלים את הרעיון שתנועת הכוכבים הטבעית היא במסלולים בורגיים
עתה, היקום הניוטוני מתחלף בהכרח ביקום חדש , שכוח המשיכה לא מופיע בו”. זה שתנועת הכוכבים היא במסלול דמוי בורג כבר אינו חדש והוא מוסבר באמצעות הפיסיקה הניוטונית. אולם לא ברור לי מדבריך כיצד היקום הניוטוני מתחלף בהכרח ביקום חדש , שכוח המשיכה לא מופיע בו. אנא הבא הסבר קצר או הפנה אותנו אל העמוד במאמרך.
בתודה מראש
סיכום קצרצר של המאמר ” אסטרופיסיקה עצברית”
ברגע שהתקבל הרעיון הניוטוני שתנועת הכוכבים הטבעית היא במסלול ישר, המתעקם בהשפעת כוח המשיכה, (נדחה הרעיון האריסטוטלי שתנועת הכוכבים היא במסלולים מעגליים מושלמים) ונוצר מהפך בתפיסת היקום
מהפך נוסף נוצר, ברגע שמקבלים את הרעיון שתנועת הכוכבים הטבעית היא במסלולים בורגיים
עתה, היקום הניוטוני מתחלף בהכרח ביקום חדש , שכוח המשיכה לא מופיע בו
חילוף זה מסלק בעיות מדומות הנושאות את השמות “התפשטות היקום” “מסה חסרה ” ” אנרגיה אפלה”
חילוף זה מוסיף נוסחה קוסמית שהיא המקןר של נוסחת קפלר.
חילוף זה יוצר יקום חדש, השונה מהיקום הניוטוני והשונה גם מהיקום של איינשטיין.
א.עצבר .
עצבר! חג שמח ומועדים לשמחה
על פניו, המאמר שלך מסקרן מאד. אולם הזמן דוחק וחומר הקריאה ארוך. האם תוכל להביא סיכום קצר?
לחילופין, אשמח לחלוק איתך רעיונות שלי.
היקום “פועל ” ללא כוח משיכה
הקישו בגוגל ” אסטרופיסיקה עצברית” ועיינו במאמר
המתאר יקום חדש, שאינו היקום של ניוטון,
ואינו היקום של איינשטיין.
חג שמח
א.עצבר
המסקנה כי היקום מתפשט בקצב גדל והולך ככל שהוא רחוק מעין הצופה מתקבלת, בין היתר, מן ההנחה שחלל היקום הוא ריק ואינו משפיע על האור. אולם אם יתברר כי “החלל הריק” אינו ריק, כי אם מכיל חומר המשפיע על האור בדומה להסטה לאדום של קרני השמש על ידי האטמוספרה שלנו, הרי זה ייתן הסבר פשוט יותר מן הטענה שהיקום מתפשט במהירות גדלה והולכת.
אבי2:
1. ההתפוצצות מתרחשת במצב בו המסה היא עדיין בסביבות 1.4 מסות שמש.
2. ראה פרק Classification במאמר בויקיפדיה העוסק בסופרנובה http://en.wikipedia.org/wiki/Supernova
אולי ההאצה מקורה בכח שמגיע מחוץ ליקום?
מאין כח כבידה שמאיץ את התרחבותו.
לוק,
אנרגיית הריק הינה תפעה קוונטית בבסיסה וניתן לגזור אותה מעקרון אי-הודאות. אנרגיית הריק משמעותה כי מצב היסוד של מערכת, המצב המתקבל בטמפרטורת האפס המוחלט (שאגב לפי החוק השני של התרומודינמיקה לא ניתן להגיע אליו) אינו אפס אנרגיה. אגב מאנרגיית הריק לא ניתן להפיק עבודה.
לוק,
כאן תמצא קצת מידע בנושא:
http://en.wikipedia.org/wiki/Vacuum_energy
מדובר בקונספט ישן למדי (1934 על ידי למטר ונדמה לי שאפילו קודם על ידי איינשטיין) שיש לו אישושים טובים בדמות תופעות כגון אפקט קזימיר (כח משיכה בין לוחות קרובים שאינו נובע מכח המשיכה של מסתם). הבעיה העיקרית בנושא זה לדעתי הוא שבתהליך התפשטות היקום נוסף עוד ועוד ריק ב”חינם” וזה לדעתי בלתי נסבל אם לריק יש תכולת אנרגיה כי אז אנרגיה נוצרת יש מאין. זה עניין אחד כיצד כל האנרגיה הזו נוצרה מלכתחילה ברגע המפץ הגדול אבל זה הרבה יותר בעייתי לדעתי שאנרגיה מתווספת לה ככה סתם בתנאים “רגילים” ברחבי היקום. זו לדעתי אחת מהשאלות המעניינות ביותר שקיימות כיום בקוסמולוגיה – מהות המרחב הפיזיקלי. ואולי זו אחת מהשאלות הכי מעניינות שהיו אי פעם (אבל זו רק דעתי האישית… :-))
למיכאל רוטשילד
אני מכיר את הציטוט ואת העקרון עליו מתבססת המדידה.
עדיין קיימות שתי בעיות
1. ההנחה כאילו כל סופר נובה מסוג IA נעשית באותה מסה. נכון שהכוכב מתחיל להיות לא יציב ברדיוס צ’נדראסקאר אבל ההתפוצצות יכולה להיות בשלבים שונים לאחר מכן
2. כיצד יודעים איזה סוג של סופר נובה אירע? אם הידיעה נובעת מהבהיקות של הסופר נובה, חוזרים שוב לטיעון הטאוטולוגי – המרחק נקבע לפי הבהיקות ולהיפך
לפי מה שהבנתי עד כה מתוך הקריאה באתר אליו הפנית השאלות עולות גם שם ומצויין בבירור שאכן אין תשובות טובות מספיק אלא שזוהי ההנחה הטובה ביותר שיש. אני מוצא את זה ספקולטיבי מעט. אין לי מספיק ידע כמובן בשביל תיאוריה אחרת, אבל הייתי מצפה לקצת זהירות בקביעות חד משמעיות על סמך ההנחות.
מתוך ויקיפדיה (*http://en.wikipedia.org/wiki/Standard_candle):
Type Ia light curves
Type Ia SN are some of the best ways to determine extragalactic distances. Ia’s occur when a binary white dwarf star begins to accrete matter from its companion Red Dwarf star. As the white dwarf gains matter, eventually it reaches its Chandrasekhar Limit of 1.4 solar masses. Once reached, the star becomes unstable and undergoes a runaway nuclear fusion reaction. Because all Type Ia SN explode at about the same mass, their absolute magnitudes are all the same. This makes them very useful as standard candles.
אבי:
“אגב אתר הידען היה כבר פעיל בתקופה הזו אך בקצב הרבה יותר חלש”
אז גם אתר הידען מאיץ!
אפשר לקבל פרס על התגלית?
לגבי האצה בהתפשטות היקום, חלק מהמדענים משווים את האנרגיה האפלה לארנרגיית ריק, אשמח לקבל הסבר פשטני על אנרגיית ריק הזאת.
תודה
בוני:”דוני האם אתה מכיר את הטיפוס הנקרא נקודה?!”
דוני:”טיפוס דיי מפוקפק, למה?”
בוני:”אני חושבת שדרסתי אחד כזה היום…”
דוני:”נו ו…?”
בוני:”סתם לא משנה…”
לאבי. אני חושב כי תשובתך לavi2אינה מדוייקת.
למיטב ידיעתי ההתיחסות אל סופרנובה la כאל “סרגל
קוסמי” נובעת, קודם כל מהתיאוריה. התיאוריה צופה כי
הסופר נובה la מתפוצצת כאשר מסת הכוכב מגיעה
לערך מדוייק. הבעיה היא שלתיאוריה אין אימות ניסויי,
ומכאן הספק בנכונותה. בעיה נוספת בהבנת הסופרנובה
כיום, היא העדר תיאוריה המסבירה את עוצמת ההארה
של הסופנובה. חישובי האנרגיה הידועים כיום המתארים
התפוצצות סופרנובה, נותנים ערכים נמוכים בסדרי גודל
של רמות הקרינה, בהשוואה לערכים הנימדדים.
רק אם תימצא תיאוריה המסבירה את רמות הקרינה
הנמדדות, זה יהווה אישוש חזק לתיאוריית היקום האינפלציוני.
יתכן ושאל תוך הכוכב נפל צ’ולנט מששת ימי בראשית שהפך אותו לפצצת זמן מתקתקת.
אבי תודה
תשובתך מעוררת אצלי את השאלה – איך יודעים שאלו סופר נובות מאותה סביבה קוסמית? להבנתי (ויתכן ואני טועה), המרחק הקוסמי נקבע לפי עוצמת האור – כלומר אם הבהירות נניח של שתי סופרנובות דומה, אזי מניחים שהן מאותה סביבה קוסמית. אבל מצד שני יתכן והבהירות הדומה נובעת מהבדלי מרחק מצד אחד ומהבדלי בהירות מצד שני – כלומר יתכן וסופר נובה אחת הרבה יותר קרובה והרבה יותר חלשה. אשמח לקבל הפניה לחומר שיסביר לי את כל נושא המדידות הקוסמיות מאחר ועל פניו על פי הבנתי (המוגבלת כנראה) נראה לי שיש כאן מעין “עסקה סיבובית”
מתצפית בסופרנובות דומות בסביבה הקוסמית הקרובה.
פרופסור דן מעוז אומר כך:
“אפשר להשתמש בהם כסרגלים קוסמיים בזכות העובדה שעוצמת ההארה שלהם ידועה וקבועה ולכן ההבדל בבהירות חייב לנבוע אך ורק מדבר אחד – המרחק.”
איך יודעים שעוצמת ההארה קבועה ואיך יודעים מהי עוצמה זו?