סיקור מקיף

מדענים: היקום ימשיך להתפשט בקצב גובר

אם מדמים את הגלקסיות ביקום לנקודות המפוזרות על פני שטח של בלון. ההתפשטות המואצת של היקום דומה לתוצאת ניפוח הבלון בקצב הולך וגובר

אבי בליזובסקי

קוסמולוגים ישראלים גילו עדויות לכך שהיקום ימשיך להתפשט לנצח בקצב הולך וגובר. מדענים מנסים כבר שנים רבות להגיע להכרעה בשאלה האם היקום יתפשט עד שלב מסוים, ואז התפשטותו תעצר והוא יחל להתכווץ – או שהתפשטות היקום – כלומר התרחקות הגלקסיות זו מזו – תימשך לנצח.

אולם, באחרונה מצאו פרופ' אבישי דקל וד”ר עידית זהבי, ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית, עדויות המלמדות כי מהירות ההתפשטות של היקום תואץ ותגבר עד אינסוף. אם מדמים את הגלקסיות ביקום לנקודות המפוזרות על פני שטח של בלון. ההתפשטות המואצת של היקום דומה לתוצאת ניפוח הבלון בקצב הולך וגובר.

אלברט איינשטיין העלה בתורת היחסות הכללית רעיון שהוא לכאורה פרדוקסלי, לפיו כוח המשיכה יכול להפוך במרחקים גדולים לכוח דחייה. כוח הדחייה גורם להאצה בקצב ההתפשטות של היקום. ללא כוח דחייה, הפועל במקביל לכוח המשיכה – לא תיתכן התפשטות מואצת ונצחית של היקום.

בשלב מאוחר יותר, נסוג איינשטיין מהרעיון והגדירו כאחת הטעויות של חייו. אבל תוצאות המחקר החדש, המתפרסם היום בכתב העת המדעי “,”Nature מראות כי איינשטיין דווקא צדק.

הרמזים הראשונים לכך התגלו לפני שנה על ידי מדענים אמריקאים. הם מדדו את קצב ההתפשטות של סופר-נובות (כוכבים מתפוצצים שהאור שהם מפיקים יכול להיראות ממרחקים אדירים) היום, והשוו אותם לזה של לפני 4 מיליארד שנים. מתוצאות המדידות הסיקו, שקצב התפשטות היקום כיום, הוא מהיר יותר מקצב התפשטותו לפני 4 מיליארד שנים.

דקל ועמיתיו הלכו צעד נוסף קדימה. הם ניתחו את מהירויות הזרימה של הגלקסיות בכיוונים שונים, מעבר למהירות ההתפשטות האחידה של היקום, והצליחו למפות באמצעותן את התפלגות ה”חומר האפל” באזור נרחב ביקום. זהו חומר בלתי נראה בעל מסה, שכוח המשיכה שלו משפיע על קצב התקדמות הגלקסיות (אם כוח המשיכה שלו חזק, קצב ההתפשטות יואט).

מסקנתם היא שצפיפות המסה הממוצעת ביקום גדולה יחסית, ולכן כוח המשיכה פועל בעצמה רבה גם בין גלקסיות במרחקים גדולים.

כשמלבישים את הנתון הזה על המשוואות העוסקות בכוח הדחיה, המסקנה היא כי גם כח הדחיה יהיה גדול (כמו כוח המשיכה, כי הם כוחות שקולים). “השילוב בין שתי התוצאות מעיד באופן חד משמעי על כך, שכוח הדחייה הפועל במרחקים גדולים הוא חזק”, אומר פרופ' דקל. לדברי דקל, לגילוי כי ביקום פועלים כוחות הפוכים של משיכה ודחייה, השקולים זה לזה ופועלים בעוצמה כה גדולה, אין עדיין הסבר המניח את הדעת. “הרמזים החדשים הם מעניינים ומפתיעים מאוד ומציגים בפני הפיסיקאים אתגר חדש ומפתיע”.

{הופיע בעיתון הארץ, 16/9/1999{

אתר הידען היה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ, אבי בליזובסקי היה אז כתב לענייני הייטק ומדע בעיתון הארץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.