כלכלת ארץ ישראל

שרידי חנויות ובהן בריכות דגים שנחשפו במגדל (מתוך ויקיפדיה)

כלכלת א"י 34 ואחרון – ענף הדיג

המדיניות המכוונת הרומית להגברת כוחות הייצור הביאה לכך שיותר ויותר יהודים הפכו לבעלי קרקעות; התפתח ונפוץ משק אינטנסיבי על כל הכרוך בו; איכלוס כפרים ועיירות ביהודים; מרכזי ייצור תעשייתיים נקלטו בכפרים; העיר מתגבשת ועימה תחומיה החקלאיים ושגשוג כלכלי

כלכלת א"י 33: מרבץ הצאן והבקר

תחום נפרד ומיוחד בנושא הבהמה הדקה והגסה כרוך בשימוש ב"תוצרת" הבהמה הגסה והדקה לטובת החקלאות לבד מן החריש והדיש והוא הזיבול.

מפת האימפריה הרומית בשיא גודלה, שנת 117 לספירה. צילום: depositphotos.com

כלכלת א"י בעת העתיקה 29: מסים ומכסים

עד תקופתו של הקיסר הדריאנוס (138-117 לספ’) אנו עדים למציאותם של חוכרי מיסים שהיו אחראים על גביית המיסים. ואילו מכאן ואילך התמנו פקידים אימפריאליים שהיו כפופים לרומא והיו אחראים על נושא הגביה. ולכך נמצא לא מעט הוכחות מספרות חז"ל

הקיסר הרומי ספטימיוס סוורלוס. מתוך ויקיפדיה

כלכלת ארץ ישראל: מיסים ומחויבות למלכות –אנגריא וליטורגיה

ה"אנגריא" הנזכרת במקורות חז"ל פירושה – חובת אדם ובהמה לעבודת הדואר (cursus publicus, הובלה ופעילות כלשהי לצורך השלטונות. ממועקה זו סבלו בעיקר האיכרים מכיוון שפעמים היו מעבידים את בהמתם עד כדי נכות ועייפות יתר כדי שייפסלו למחויבות כלפי השלטונות.

By G.dallorto - Own work, Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1336844

כלכלת א"י 27: טירוניא – מס ה"טירונים" היהודים בצבא הרומי

החובה לספק מגוייסים-טירונים לצבא הרומי, ולא ליחידות השיטור, נחה על הכפר בכללותו, וכי גובה הסכום המשתלם על ידי האוכלוסיה מבהיר כי הוא מיועד למימון ציוד ומצרכים לטירוני הכפר ולא למען השגת פטור לכפר מן החובה לגייס אותם טירונים

הדגמה של לבוש חיילים רומאים. מתוך Jumpstory

כלכלת א"י 26: ארנונא ואכסניא – המסים הרומיים

כדי לקיים את הצבא המוצב ביהודה, וכדי להעשיר את הקיסרים, גבה השלטון הרומי סוגים שונים של מסים, חלקם כלליים ואחרים העיקו במיוחד על היהודים – אחרי המרידות

מטבע "יהודה השבויה שנית" לאחר דיכוי המרד הגדול. מתוך אוסף מוזיאון ישראל בירושלים

כלכלת א"י בעת העתיקה 24: מס היהודים

ב – "המס היהודי" – יוסף בן מתתיהו פורש לפנינו את היריעה ההיסטורית בזיקה ל"מס היהודי" בעקבות דיכוי המרד הגדול על ידי ווספסיאנוס וטיטיוס משנת

מתקני תעשיית הדגים מהתקופה הרומית באשקלון. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

יין ורוטב דגים – באשקלון נחשפו עדויות להעדפות הקולינריות של הרומאים לפני 2000 שנה

בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות בדרום אשקלון לפני הקמת פארק אקו-ספורט ביוזמת עיריית אשקלון והחברה הכלכלית אשקלון, התגלה אזור תעשייה קדום שחושף: התפריט הרומי הגיע

תבליט המתאר ספינת מסחר רומית, ב-Leptis Magna, לוב

כלכלת א"י: מכנעני לפרגמטי – מבוא

אם פעם היה הכנעני ביטוי מושאל ומשאיל לסוחר, הרי במאות הראשונות לספירה נבלעים אף היהודים בכלל ההשתייכות הכלכלית והפרופסיונלית של כנעני=פרגמטי (ולא בכדי בלשון היוונית).

שרידי חווה חקלאית בגן הלאומי סתף. צילום: shutterstock

כלכלת א"י עד ימי הביניים 14: יודע חקלאי פיקח

לאחר מרד בן כוסבה סבלה יהודה מאובדן קרקעות מה עוד שהתנועה המרדנית האנטי-רומית היתה כפרית בעיקרה, אלא שתוך זמן לא רב התאוששה זו והשתקמה ומולה

מפעל לייצור מוצרי עור בבנגלדש. צילום: shutterstock.com

כלכלת א"י עד ימי הביניים 12: מלאכת העור והעץ

יהודים רבים התמחו במאה הראשונה לספירה בבורסקאות – ייצור מוצרי עור, עבור הצבא הרומי שחנה בארץ, הפקידות הרומית, הגופים העשירים והאוכלוסיה הנכרית בעיקר

מפת מידבא, בה נראות ספינות מעמיסות מלח. מתוך ויקיפדיה

"מלח הארץ …" ומחצביו

פרק עשירי על כלכלת ארץ ישראל בימי הביניים, ומסתבר שמפעלי ים המלח אינם המצאה חדשה

דילוג לתוכן