"שני כוכבי הלכת שהתגלו השבוע סובבים ננס אדום בקרבת השמש הם מועמדים טובים לחיפוש אחר חיים"
כך אומר בשיחה עם אתר הידען פרופ' עמרי ונדל, אסטרופיסיקאי ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית. פרופ' ונדל וד"ר לב טל-אור מאוניברסיטת תל אביב שהיה שותף
כך אומר בשיחה עם אתר הידען פרופ' עמרי ונדל, אסטרופיסיקאי ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית. פרופ' ונדל וד"ר לב טל-אור מאוניברסיטת תל אביב שהיה שותף
שניהם קרובים מאוד לכוכב שלהם: אחד משלים הקפה סביבו ב-4.9 ימים בלבד, והאחר ב-11.4 ימי ארץ. ואולם, מכיוון שמדובר בכוכב שעוצמת הקרינה שלו היא פחות
כוכבי הלכת החדשים דורשים עדיין אימות נוסף כדי שיוגדרו בוודאות ככאלה. מתוכם, 10 הינם דמויי ארץ שמקיפים את הכוכב שלהם במרחק המתאים, שבו יכולים להתקיים מים
חוקרים ממשימת ניו הורייזונס, שחקרה את כוכב הלכת הננסי פלוטו, פרסמו לאחרונה מאמר בו הם קוראים להגדרה חדשה של כוכבי לכת, יותר מעשור לאחר החלטת
לאורך ההיסטוריה חישובים רבים הראו שכוכבים במערכת השמש מושפעים מכוח הכבידה של כוכב נוסף שטרם התגלה, כך התגלה נפטון, חגורת האסטרואידים ופלוטו. חישובים חדשים מעידים
תזכורת ב-6 ביוני 2012 נוכל לצפות לאחרונה במעבר של הפלנטה נגה (ונוס) על פני השמש. גופים רבים בארץ יארגנו תצפיות לקהל הרחב והקרנה של המעבר
אסטרואידים הם הגופים המגוונים ביותר במערכת השמש, חלקם זעירים, חלקם מחזוריים, אחרים בעלי יממה ארוכה מאוד. במאמר זה ריכזנו מידע על כמה מהסוגים הללו
מתי נצא להפלגה על ספינה בין-כוכבית? ראש נאס"א סבור שבעתיד הלא כל כך רחוק. וגם: מה עומד מאחורי תוכנית לשגר אסטרונאוטים למאדים בלי להחזירם לכדור
כוכב לכת מרוחק מאתגר את התיאורטיקנים וממריץ אותם לחשיבה עמוקה על אודות חיים חוצניים
טלסקופ החלל שפיצר המצלם בתדרי האינפרה אדום, איתר גוש המקיף כוכב צעיר, שעתיד להפוך לכוכב לכת המקיף כוכב במרחק של כאלף שנות אור מכאן
בקרוב מודלים המשחזרים את היווצרותם של צדק ושבתאי יראו לגמרי אחרת
מדובר בספקטרומטר שמכניסים אליו אבני בזלת במצב פלסמה (בטבע או במעבדה) ומפרידים את הברזל לאיזיטופים שונים. בכוונת המדענים לבדוק באמצעותו סלעים מכדור הארץ, אבנים מהירח
בכך מנסים באיגוד לשכך את הויכוח שהתעורר מאז הוחלט להדיח את פלוטו ממעמדו ככוכב לכת במליאת האיגוד שהתקיימה בפראג באוגוסט 2006
כדי שהדבר יקרה חייב להיות מרחק גדול בין הירח לבין כוכב הלכת. ירח גדול יחסית שנע הרחק מכוכב הלכת עשוי לשמור על ירח משלו
כך אומרים אסטרונומים שהחלו בפרויקט מיפוי איזורי החיים סביב הכוכבים הסמוכים שיהוו מטרה לאיתור כוכבי לכת דמויי כדור הארץ, כאשר הטכנולוגיה תאפשר זאת
האם השינויים בהגדרות כוכבי הלכת היו חיוניים ועד כמה תרומתם משפיע על מדעי החלל
הדי ההחלטה שהתקבלה ביום חמישי האחרון, בענין נטילת התואר "כוכב לכת" מפלוטו, עודם מהדהדים, וכבר יש הקוראים להחזרתו למעמד הקודם
רק 424 אסטרונומים השתתפו בהצבעה, מתוך 2,700 שהיו במהלך הכינוס בפראג ומתוך 10,000 חברי האיגוד בכל העולם
פלוטו יהפוך לגוף הראשון בקטגוריה חדשה – "כוכבי לכת ננסיים", דרגה פחותה מכוכבי לכת רגילים, אך גבוהה מ"כוכבי לכת מינוריים" שבמסגרתה כלולים האסטרואידים והשביטים. לכולם
האסטרונומים דחו את ההצעה שניסחה ועדה מיוחדת שהקימה הנהלת האיגוד שלפיה ישאר פלוטו כוכב לכת ויתווספו למעמד זה עוד שלושה גופים – ירחו של פלוטו
לפני שבוע הציעה ועדה הכוללת אסטרונומים בכירים שמונתה על ידי האגיוד, הגדרה המאשרת את מעמדו של פלוטו ככוכב לכת, ומקדמת את ירחו של פלוטו כארון,
חלוקה שווה בין התומכים והמתנגדים בהצעה להרחיב את מערכת השמש * ההכרעה – ביום חמישי הקרוב עם נעילת כנס ה-IAU בפראג
צוות בן שבעה חברים שמונו על ידי ארגון האסטרונומיה העולמי ה-IAU, הסכימו ביניהם על ההגדרה החדשה לכוכב לכת: "כל גוף שמקיף כוכב ואינו עצמו כוכב,
לתשעת כוכבי הלכת של מערכת השמש יצטרפו גם כארון שיחד עם פלוטו יוצרים מערכת של כוכב לכת כפול, זינה (2003 UB313 ) וההפתעה – האסטרואיד
המומחים חלוקים בשאלה – האם פלוטו, המרוחק והקטן משמונה כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש, זכאי לתואר "כוכב לכת". השאלה עלתה לאחר שהתגלה גוף גדול יותר