סיקור מקיף

היום ההצבעה על הגדרת כוכבי הלכת במערכת השמש * הצעה: הוספת האטמוספירה כקריטריון

לפני שבוע הציעה ועדה הכוללת אסטרונומים בכירים שמונתה על ידי האגיוד, הגדרה המאשרת את מעמדו של פלוטו ככוכב לכת, ומקדמת את ירחו של פלוטו כארון, את האסטרואיד קרס, ואת העצם שהתגלה לא מכבר, UB313 למעמד זהה. הצעה זו נפלה בהצבעה מדגמית יומיים לאחר מכן, אך ההצבעה המכריעה תתקיים ביום חמישי הקרוב (היום)

פלוטו. צילום מטלסקופ החלל האבל
פלוטו. צילום מטלסקופ החלל האבל
ג'ורג' ווייטסיידס (Whitesides), יו"ר אגודת החלל הלאומית האמריקנית, מדווח מכנס איגוד האסטרונומיה הבינלאומי (IAU) הננעל היום, ה' בבפראג.
במאמר שהופיע בכמה אתרי חדשות בתחום המדע הוא כותב: "הויכוח האסטרונומי הגדול ביותר של המילניום הצעיר יגיע לשיאו ביום חמישי, כאשר נציגי המדינות השונות יחליטו האם לאשר או לשלול את הצעת ההגדרה הנוכחית של כוכבי לכת שהציע ה-IAU.
לפני שבוע הציעה ועדה הכוללת אסטרונומים בכירים שמונתה על ידי האגיוד, הגדרה המאשרת את מעמדו של פלוטו ככוכב לכת, ומקדמת את ירחו של פלוטו כארון, את האסטרואיד קרס, ואת העצם שהתגלה לא מכבר, UB313 למעמד זהה. הצעה זו נפלה בהצבעה מדגמית יומיים לאחר מכן, אך ההצבעה המכריעה תתקיים ביום חמישי הקרוב (היום).
אף כי ההצעה המקורית נראית פשוטה ומבוססת על עקרונות פיזיקליים (כוכב לכת שהוא בעל מסה מספיקה כדי להיות עגול, להקיף כוכב ולא להיות כוכב בעצמו או ירח של כוכב לכת אחר), ההגדרה הזו שנויה במחלוקת בין הקהילה של חוקרי כוכבי הלכת. האתגר שמציבה ההצעה הוא שתחת ההגדרה החדשה יכולים להיות בקרוב עשרות כוכבי לכת חדשים במערכת השמש שלנו. תוצאה לא רצויה לאסטרונומים רבים.
בו בזמן, אושרו לפרסום בכתב העת המקוון arXiv.org שני מאמרים חדשים. במאמר הראשון, ד"ר סטיבן סוטר, מהמחלקה לאסטרופיסיקה במוזיאון האמריקני להסטוריה של הטבע בניו יורק, הוא פירט את התפיסה של הדומיננטיות הכבידתית באיזור המסלול של הגוף הפלנטרי, בעוד המדען הקרואטי ד"ר בויאן פצ'ניק מהמחלקה לפיסיקה באוניברסיטת ספליט, טען כי קריטריון חשוב לכוכב לכת צריך להיות היכולת שלו להחזיק אטמוספירה.
החלופה הפופולרית ביותר להצעה של האיגוד – זו שהובילו החוקרים טנקרדי ופרננדז, דורשת כי כוכב הלכת יהיה הגוף הגדול בסדרי גודל בקרב האוכלוסיה המקומית שלו, ומסיבי מספיק כדי להיות עגול. גוף המתעגל בשל הכבידה העצמית שלו אך מלווה בעצמים בגודל דומה לא יוכלו להיות כוכבי לכת ויצטרכו למצוא להם הגדרה אחרת. דבר זה יהרוג את השאיפות הפלנטריות של פלוטו, ושאר העצמים העבר נפטוניים וכמובן את כל האסטרואידים.
הגיון דומה לחלופה זו הוצעה בידי סטיבן סוטר בעבודה שהוגשה לאסטרופיסיקל ג'ורנל. סוטר טען כי "כוכב לכת הוא התוצר הסופי של צמיחת הדיסקה שסביב כוכב ראשי או תת כוכב. להגדרה זו ניתן להוסיף גם שהגוף הוא דומיננטי על המסות של שאר הגופים באיזור ההקפה שלו.
פצ'ניק הסכים להגדרה זו ואמר: "דומיננטיות כבידתית באיזור הקפה סביב כוכב או שאריות כוכב, צריכה להעניק לגוף המחזיק בה מעמד של כוכב לכת, אך כוכב לכת צרכי שיהיו לו תכונות פיסיקליות פנימיות שלו, שאינן קשורות לדימניקה של סביבתו."

נכון לעכשיו, התכונה הפופולריות היא הצורה הכדורית הנגרמת בשל כוח המשיכה של הגוף. הבעיה היא שעצמים יכולים להפוך עגולים באמצעות תהליכים שונים מאלו שקבעה הועדה. למשל אירוע קינטי אלים יכול לחתוך אסטרואיד דמוי תפוח אדמה לערמת שברים (זה מה שקרה לדקטיל, ירחו של האסטרואיד אידה, שקוטר כקילומטר אחד) או מטאוריט ברזל שיכול לעבור התכה ולהתמצק בחזרה ככדור.
אפליית גופים שכדוריותם נגרמה מסיבות אחרות לעומת אלו שהכדוריות שלהם נובעת מכוח המשיכה עשויה להתברר כבעיתית עבור עצמים בגבול שבין כוכבי לכת רגילים לכוכבי לכת מינוריים, במיוחד לגופים הנמצאים הרחק בחגורת קויפר, ואפילו עוד יותר – לכוכבי לכת מחוץ למערכת שמש" אמר פצ'ניק.
זו הסיבה שפצ'ניק רוצה להציע תכונה פיסיקלית נוספת – היכולת של הגוף לשמור על האטמוספירה שלו כנגד הריק הבין פלנטרי. בעבודות קודמות, פיתח פצ'ניק את התפיסה הדרושה לכימות הקריטריון שלו. היה זה צעד קריטי משום שנסיונות קודמים לקשר אטמוספירה למצב הכרחי לכוכבי לכת נכשל – הקריטריון לא היה ניתן לכימות, ואי אפשר להבדיל אטמוספירה דלילה מריק.
לפי עבודתו של פצ'ניק שפורסמה בכתב העת ג'ורנל אוף פלנטרי אנד ספייס סיינס, לגליון מיוחד שעסק בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש: "רק היכולת לשמור על האטמוספירה היא החשובה, לא האטמוספירה עצמה לפיכך כוכב חמה, למרות שהאטמוספירה שלו גבולית ישמור על מעמדו הפלנטרי.
דבר אחד בטוח לאחר ההצבעה היום – מערכת השמש לא תיראה כפי שהיתה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן