והאם השינויים בהגדרות כוכבי הלכת היו חיוניים ועד כמה תרומתם משפיע על מדעי החלל
לאחרונה התכנסו בפראג אסטרונומים החברים באיגוד האסטרונומיה העולמי (IAU) ואחרי דיונים סוערים הוחלט להגדיר מחדש את ההגדרות הנוגעות לגופים השונים במערכת השמש. הגדרת “כוכב-לכת” עודכנה, נוספה הגדרה חדשה של “כוכב-לכת ננסי” וכל אותם גופים שלא עומדים בשתי ההגדרות הללו הוגדרו “גופים קטנים במערכת השמש”.
מיותר לציין שהיו הרבה מתנגדים להחלטה, אך השאלה הנשאלת היא: מה זה תרם? בעולם בו יש רק 8 כוכבי-לכת ועוד 3 כוכבי-לכת ננסיים הוא לא עולם שונה, מה שהשתנה הוא העניין הרבה שעורר הויכוח המשונה הזה בעולם כולו. תשומת לב גדולה הופנתה לנושא החלל וחשפה אנשים רבים לעולם האסטרונומיה המרתק ולחקר מערכת השמש, לפתע אנשים פשוטים מתחילים להתעניין והסקרנות נמצאת בשיאה.
מבחינת האיגוד העולמי לאסטרונומיה, אוגוסט 2006 ייזכר כנקודת מפנה – סוף כל סוף החוקרים עשו סדר במבוך הגילויים שהתגלו בעשורים האחרונים, ופלוטו שמאז שנת 1930 נחשב ככוכב-הלכת התשיעי הורד בדרגה כיוון שזה פשוט זה לא היה מקומו. דבר דומה קרה לפני מאתיים שנה כאשר בשנת 1801 האסטרונומים גילו את האסטרואיד קרס השוכן בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק, הוא הוגדר יחד עם אסטרואידים הגדולים פאלאס, וסטה ויונו ככוכבי-לכת. בחלוף השנים, והמשך המחקר של אותו האזור, והחוקרים גילו כי אותו אזור מכיל כלפי גופים שלפני כן לא היה ידוע על קיומם – דבר שעורר דיון בשאלת מעמדם של האסטרואידים הגדולים ככובי-לכת ומעמדם נשלל. מאז שנת 1930, בה גילו את פלוטו הוא נחשב כוכב-לכת ואולם בשנת 2003 עם גילויו של הגוף השמימי אריס בחגורת קויפר (שגדול מפלוטו), שוב פעם התעורר ויכוח האם גילינו כוכב-לכת נוסף (העשירי במספר) או שפלוטו ככל אינו ככוכב-לכת. גם הפעם, כמו מלפני מאתיים שנה, הוחלט לא לתת לפלוטו מעמד של כוכב לכת היות וישנם הרבה עצמים דומים באזור ההוא של מערכת השמש שטרם התגלו.
תהליכי הדיונים וסיעורי המוחות בריאים לכל קהילה אקדמית ולחוקרים השונים, נקודות מפנה אלה חשובות מאוד למדע, ומדי פעם יש לעורר דיונים כאלה למען הקידמה.
12 תגובות
כן זה משנה כי אני עושה תשב”ץ על כוכבי לכת וטעיתי כי חשבתי שיש תשעה וזה היה טעות כי החשבתי גם את פלוטו אבל עכשיו הוא נחשב ככוב לכת ננסי, הכי גרוע שעשיתי את זה עם עט וזה לא קל בכלל לשנות את המילים ולא את המשבצות
וכנראה לא ישנתי טוב באותו יום כי אני תמיד בודק עם זה נכון מה שאני חושב בקיצור התעצלתי בגלל חוסר השינה.
יש 8 ולעזאזל איתכם!! חמה,נגה,כדוה”א,מאדים,צדק,שבתאי,אוראנוס ונפטון.
בשנת 2006 החליטו להחשיב את פלוטו ככוכב לכת ננסי שלא כמו השאר.
כובי הלכת מחזירים אור מהשמש. בדיוק כמו הירח…
את הירח לא רואים בתחילת חודש עברי. והוא מלא באמצע החודש העברי.
ויש לי עוד שאלה באיזה תאריך בחודש לא רואים את הירח בכלל ?
שלום אני רוצה לשאול האם כוכבי הלכת מוארים ואם לא כיצד ??
למה הכתב גדול כל כך אתם לא מבינים שמבינים רת זה גם בלי הכתב הגדול!!!!!!!!!!!!!!!!
היבטים נוספים מעבר להשפעה בכוחות המשיכה בסביבה הקרובה יכולים להיות ניכוי האזור מחומר/מאסה, ואף יצירת ענן חדש באזור, רסיסים וכדומה.
קריסת מערכת כוללת, הוא תרחיש לא סביר, אם כי הוא אפשרי. כוכב לכת בגודל של "כוכב חמה" לא יגרום לקריסת מערכת אבל אם צדק או שבתאי יעלמו או יתפוצצו, כל מערכת השמש תרגיש את השינויים.
לעניין ההשפעה על מערכות קרובות, לדעתי, (ואני מסייג את דבריי – זו רק דעתי), לא תהיה לכך השפעה בטווח הקצר, ואולי השפעה מזערית לטווח הארוך יותר.
"כוכבי הלכת" קטנים מכדי שתיהיה להם השפעה על מערכות קרובות. אבל אם יתפוצץ "כוכב" (כמו השמש), ההשפעה תהיה הרבה יותר גדולה על הסביבה.
שאלות לרמי:
מהם ההיבטים הנוספים שמשפיעים?
והאם זה יכול לגרום לקריסת המערכת כולה?
האם קריסת מערכת השמש יכולה להשפיע על מערכות קרובות לה בגלקסיית שביל החלב, באותה הצורה?
תשובה לעדנה:
כמובן שיש השפעה, קיימת מערכת של איזונים ובלמים שנבנתה במשך מיליוני שנים. קחי לדוגמא את השינויים בכוח המשיכה של כוכב לכת אחד שמשפיע על כוכב לכת אחר, ואז תסירי אח מהם מהמשוואה, הדבר ישפיע כל מסלולו של כוכב הלכת השני ובתורו הזה ישפיע על מסלולם של הגופי האחרים באזור.
כמובן שמלבד היבט זה, ישנם היבטים נוספים שמשפיעים.
האם ישנה השפעה כלשהי על מערכת השמש כאשר אחד מכוכבי הלכת מתפוצץ או נעלם מסיבה כלשהי?
גודלו של ”קרס” הוא כ1/3 {945}ק”מ הירח גדול ממנו פי 3. אחרי 2 עשורים מאדים יהפוך לקרש הקפיצה שלנו לאסטוראידים ולצדק ומשם הרחק יותר כי אם לא נעבור לכוכב אחר אז גזע המים האנושי ייכחד מפני סכנת אסטרואידים וההתחמות יתר זיהום מחלות .
ממה עם ZX81?