12 כוכביא: השתלשלות ההחלטות באשר לקביעת הגדרת כוכבי הלכת

צוות בן שבעה חברים שמונו על ידי ארגון האסטרונומיה העולמי ה-IAU, הסכימו ביניהם על ההגדרה החדשה לכוכב לכת: "כל גוף שמקיף כוכב ואינו עצמו כוכב, או שהוא עצמו אינו מקיף כוכב לכת גדול, וכן שהוא גדול דיו כדי להיראות בעל צורה כדורית בקירוב"

בשבוע הבא, בהצבעה פשוטה בהרמת יד, במהלך מפגש אסטרונומי, יכול כדור הארץ להפוך מחבר במשפחה של תשעה כוכבי לכת לחבר במשפחה של תריסר גופים, ומספר רב נוסף של גופים שעומדים בתור, ועוד כאלו שטרם התגלו.
צוות בן שבעה חברים שמונו על ידי ארגון האסטרונומיה העולמי ה-IAU, הסכימו ביניהם על ההגדרה החדשה לכוכב לכת: "כל גוף שמקיף כוכב ואינו עצמו כוכב, או שהוא עצמו אינו מקיף כוכב לכת גדול, וכן שהוא גדול דיו כדי להיראות בעל צורה כדורית בקירוב".
טיוטת ההצעה הוגשה ביום שלישי, ה-16 באוגוסט, והוויכוחים יימשכו עד 22 באוגוסט, בדיון פתוח במפגש בפראג. יומיים לאחר מכן, ברוב של אדם אחד לפחות ממבין חברי ה-IAU, זו תהיה גם הקביעה המדעית הרשמית.
במסגרת הגדרה זו, מרבית העצמים שהמסה שלהם עולה על 51 אלף קילוגרמים, וקוטרם כ-800 קילומטרים יהיו זכאים להיחשב כוכבי לכת, אלא אם הם ירחים כשלעצמם. כפי שכבר פרסמנו אתמול, החלטה זו תעלה את האסטרואיד קרס ואת ירחו של פלוטו כארון לדרגת כוכבי לכת, מכיוון שקרס כמעט כדורי ופלוטו וכארון יכולים להיות מתוארים כמערכת כוכבי לכת כפולה. כוכב הלכת ה-12 יהיה העצם 2003 UB313, שכינויו הוא זינה, אחד מהעצמים הרבים שמעבר לנפטון, השטים להם בשולי מערכת השמש.

לא הכל מסכימים על עיקרון הצורה הכדורית. "זה לא מה שחושבים, כאשר חושבים על כוכב לכת," אמר מייקל בראון, אסטרונום מקאלטק שהיה שותף לגילוי זינה. "איננו חושבים על דברים שקוטרם אלפית מזו של כדור הארץ."
גילוי זינה מעבר למסלול פלוטו, לפני כשלוש שנים, גרם כאב ראש למדענים. האסטרונומים העריכו כי קוטרו לפחות 2,400 קילומטרים – גדול מפלוטו, אך עדיין קטן מכל אחד משמונת כוכבי הלכת האחרים.
היו שביקשו כבר אז לקבוע הגדרה חדשה למונח "כוכב לכת". "אם לא יוחלט דבר," יהפוך הכינוס הרציני למושב לצים. חייבים לשנות את המצב המגוחך, לפיו פלוטו עונה על ההגדרה של כוכב לכת, ואילו UB313 אינו כוכב לכת". אומר איוון ויליאמס, אסטרונום באוניברסיטת המלכה מרי בלונדון.
ויליאמס עמד בראש ועדה קודמת של ה-IAU , שהיתה אמורה להגדיר את כוכבי הלכת, אך הדיונים בה הגיעו למבוי סתום בנובמבר האחרון. "אנשים באו עם רעיונות מוגדרים מראש באשר לכל מה שכוכב לכת צריך להיות, הביעו אותם בקול-רם, ואיש לא שינה את דעתו," אמר חבר הועדה אלן בוס, אסטרונום במכון קרנגי בוושינגטון, בראיון לאתר האינטרנט של כתב העת נייצ'ר. הדעות היו חלוקות בין שלוש הגדרות שונות: כוכב לכת מקיף כוכב, ובנוסף; כל עצם שקוטרו מעל 2,000 קילומטרים; עצמים מסיביים מאוד, כך שהכבידה תגרום להם להיות עגולים; או כל עצם השולט באזור שלו, בחלל.
בעקבות המבוי הסתום מינה האיגוד ועדה חדשה בראשותו של האסטרונום וההיסטוריון אוון גינגריץ' מאוניברסיטת הארוארד. הקבוצה התכנסה ב-30 ביוני ליומיים במצפה בפריס. "הגענו להתכנסות רעיונית כבר בתום היום הראשון," אומר חבר הפאנל ריצ'ארד בינזל, מ-MIT.
הוועדה החליטה שההגדרה מבוססת על כוח המשיכה, דבר בעל היגיון מדעי. לדברי בינזל, מרבית הפיסיקאים תמכו בכיוון הזה.
על מנת להדגיש כי העצמים הטרנס נפטוניים שונים משאר כוכבי הלכת, הציעה הוועדה להכריז על תת קטגוריה של כוכבי לכת המכונים "פלוטוניים" – כוכבי לכת שלהם נדרשים יותר מ-200 שנה כדי להקיף את השמש, הכוללת את פלוטו, כארון וזינה.
מספרם של כוכבי הלכת יוסיף ויגדל, ככל שיתגלו עצמים טרנס נפטוניים נוספים. לאחר קרס, ייבחנו אף אסטרואידים נוספים. שינוי כזה עשוי להרגיז דורות שגדלו על המונח "תשעה כוכבי לכת". "אני מודאג באשר למה שיקרה, אם הציבור יקבל זאת," אומר האסטרונום רון אקרס, נשיא ה-IAU.

בינזל סבור שיש דרכים לעקוף את הבעיה. "הייתי מצפה שילדי יזכרו את שמונת כוכבי הלכת הקלאסיים, שידעו שקרס הוא כוכב לכת בחגורת האסטרואידים, ויש אוסף גדול של כוכבי לכת מעבר לנפטון, שבהם פלוטו הוא הראשון.
ההערכה היא שלחברי הועדה לא יהיה קל לשכנע את חבריהם האסטרונומים. "יהיה תור גדול של אנשים שיבקשו את המיקרופון ויביעו את מחאתם, ולכן יש סיכוי שלא תתקבל החלטה," כך מעריכים חברים בוועדה. "זה הדבר המפחיד ביותר," אמר בינזל, והוסיף: "זו פשרה טובה מאוד וזה הזמן להתקדם הלאה."

ניסוח ועריכה: ח. י. גליקזם, תרגומים וכתיבה טכנית

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן