סיקור מקיף

איך זה שכוכב יורד בדרגה

יתכן שפלוטו, כוכב הלכת התשיעי, כלל אינו כוכב לכת

4.2.1998
מאת: אבי בליזובסקי (פורסם בשעתו על ידי בהארץ)

"תשאירו אותו במקומו ככוכב לכת, עזבו אותו במנוחה", מגיב בחיוך יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, יגאל פתאל. הוא מתכוון לכוכב הלכת פלוטו, שבאחרונה עומד במוקד ויכוח קולני המתנהל בקהילת האסטרונומים – ויכוח על עצם מעמדו ככוכב הלכת התשיעי של מערכת השמש.
כתב העת ""THE ATLANTIC MONTHLY דיווח בגיליונו האחרון, כי פלוטו עשוי לאבד את מעמדו ככוכב לכת. בשנים האחרונות, מדווח הכתב דיוויד פרידמן, לאחר אין-ספור מחקרים וצילומים של טלסקופי חלל, התברר עד כמה פלוטו קטן. בעת גילויו, ב-,1930 ייחסו לפלוטו גודל השווה לזה של כדור הארץ. בשנות ה-60 הוא קוצץ בספרי הלימוד לחצי. ב-'78 גילו אסטרונומים שלפלוטו יש ירח גדול יחסית, שבהירותו התערבבה בטעות עם זו של כוכב הלכת. כאשר הדבר הובא בחשבון, פלוטו נשאר עם קוטר של כשישית מזה של כדור הארץ, 2000 ק"מ, שהוא אפילו חצי מהקוטר של כוכב חמה (מרקורי), שנחשב קודם לכן לכוכב הלכת הקטן ביותר במערכת השמש.
שבעה ירחים במערכת השמש גדולים מפלוטו עצמו. בנוסף לכך, הוא שונה באורח משמעותי משכניו הכוכבים שבקצה מערכת השמש. ארבעת כוכבי הלכת הארציים הם סלעיים ובגודל בינוני, ארבעת כוכבי הלכת האחרים הם ענקים גזיים. מה עושה כדור קרח קטן בקצה מערכת השמש? תשובה מפתיעה לשאלה זו התקבלה בשנים האחרונות. מסתבר שפלוטו הוא רק אחד מכ– 60 ויש טוענים שאף מאות ואלפים – גופים קטנים, דמויי כוכבי שביט, השוכנים בחגורה המתפשטת מעבר למסגרת כוכבי הלכת. אלא שגילוי זה, המספק תשובה לתעלומה רבת שנים, היה כרוך בשאלה נוספת, כאובה יותר לאסטרונומים רבים: האם פלוטו הוא באמת כוכב לכת? מספר גדל והולך של מדענים החוקרים את מערכת השמש כוללים היום את פלוטו במשפחת האסטרואידים והשביטים. אחרים מרגישים פגועים מהרעיון, ומתעקשים כי אף שזהותו השתנתה, הורדתו בדרגה תהיה עלבון לאסטרונומיה, ולא פחות מכך, תזרע בלבול בציבור. ואכן, בסופו של דבר, נסוב כיום הוויכוח בעיקר על עניין סנטימנטלי: העובדות ידועות, צריך להסכים על השם והמעמד.
לדברי פתאל, השיקולים בעד הפסילה הם רבים. גודלו הקטן של פלוטו, הקטן בהרבה מכוכב חמה, מהירח שלנו, מארבעת הירחים הגדולים של צדק וכן מטיטאן. למעשה הוא פחות או יותר בגודלו של טריטון, ירח של הכוכב נפטון, ודי דומה לו במשקלו הסגולי ובהרכבו (קרח). מבחינת משקל סגולי וגודל יש לו מאפיינים של ירח. נטיית המסלול שלו היא 17 מעלות יחסית למישור בו מקיפים כדור הארץ ומרבית כוכבי הלכת האחרים (להוציא את כוכב חמה שהנטייה שלו היא שבע מעלות) את השמש. מישור זה נקרא מישור המלקה (מלשון ליקויים).
המסלול שלו גם אליפטי מאוד. כרגע, כוכב הלכת הרחוק ביותר ממערכת השמש הוא נפטון. המסלול של פלוטו כל כך מוארך, שהוא מצטלב עם מסלולו של נפטון, ורק בשנת 2000 הוא ישוב להיות כוכב הלכת המרוחק ביותר. המשקל הסגולי שלו, 2.1 גרם לסמ"ק, נמוך מזה של כוכבי הלכת הארציים (5-4 גרם לסמ"ק). כוכבי הלכת הגזיים נעים סביב 1 גרם לסמ"ק. מבחינה זאת, דומה פלוטו לירחים הגדולים של צדק, אורנוס או נפטון. יותר ירח קרח מאשר כוכב לכת. המסלול שלודומה יותר לזה של כוכב שביט מאשר לזה של כוכב לכת. פלוטו גם שונה בהרכבו מכוכבי הלכת הרחוקים, שלרוב הם ענקי גז. הקטן
שבהם, נפטון, גדול מפלוטו בערך פי .25 מבחינת המאפיינים איפוא, סביר יותר לומר שפלוטו הוא שביט ענק, מאשר כוכב לכת ננס. גם העובדה שיש לו ירח, מה שנחשב עד לא מזמן כמאפיין של כוכב לכת בלבד, לא אומרת כלום, שכן באחרונה התגלה שלאסטרואידים אידה וטקטיל יש ירחים. לוויינים (ירחים) יכולים להיות גם לשביט.
העובדה שלפלוטו יש ירח, שהתגלה בשנת 1969 ונקרא כארון, אינה מפריעה לו, אם כך, להיות שביט או אסטרואיד גדול. מעבר למסלול של נפטון שוכנת חגורת קוויפר. זהו אזור שממנו מגיעים שביטים. שם שוכן גם פלוטו. לאחרונה, התגלו שם שביטים שקוטרם מאות קילומטרים. למשל 1996TL66 שקוטרו כ-500 ק"מ. קוטרו של פלוטו כ-2000 ק"מ, קוטר ירחו כ-300 ק"מ.
אם כך, מדוע לא להוריד את פלוטו בדרגה? הנימוק נשמע מוזר מעט: זכות אבות. הרי, טוענים המסנגרים על פלוטו, מדובר פה בויכוח על סמנטיקה, לא על עובדות. ומכיוון שהציבור התרגל לראות בפלוטו כוכב לכת, אין טעם לשנות פתאום את המצב. חסידיו של פלוטו גם לא חוסכים השמצות מגרמים אחרים: גם בין האסטרואידים יש כאלה שהם סלעים, ואחרים מתכתיים. יש גם מספר סוגים של כוכבי לכת גזיים וסלעיים. אז מדוע לא לומר שפלוטו הוא פשוט דגם של כוכב לכת מסוג שלישי – רק שאת האחרים הדומים לו טרם גילינו כי הם רחוקים. "אני בעד להשאיר אותו, ולו רק משום שלהתחיל ללמד עכשיו שלמערכת השמש יש שמונה כוכבי לכת לא מסתדר לי", מסכם פתאל.
בראש הדורשים להדיח את פלוטו ממשפחת כוכבי הלכת, עומד בריאן מארסדן, ששימש במשך 30 שנה כבכיר באיגוד האסטרונומי הבינלאומי – גוף שייעודו דיווח על גילוי שביטים ואסטרואידים. אבל אפילו מארסדן, ככל שהוא שוטח את נימוקיו, מתחיל לגמגם. "פלוטו הוא מיתוס ארוך שנים ששקשה לחסל", הודה בראיון למגזין.
לא, אין לו למארסדן טינה כלפי פלוטו. להפך, הוא בילה את מרבית חייו בניסיון לחשב את המסלולים המסובכים של הגופים הקטנים במערכת השמש, מה שגרם לו לחבב את כוכב הלכת היחיד שמיקומו גורם לו להקיף את השמש במסלול בן מאות שנים, ושקשה לחזותו בדיוק. כך או כך, אומר מארסדן, אנשים לא ימצאו את ההיסטוריה הפלנטרית של פלוטו מתאימה לחגיגה, במיוחד אם ייוודעו להם הנסיבות שבהן הוענקה לו הדרגה הבכירה.
פרסיוול לוול, כהן דת ברהמיני מבוסטון ואסטרונום חובב, הפך, לקראת סוף המאה ה-,19 אובססיווי בחיפושיו אחר כוכב לכת שאותו כינה "איקס". לאחר שהניח שההפרעות שנצפו במסלוליהם של אורנוס ונפטון מעידות על קיומו של כוכב לכת מאסיווי – הוא בנה מצפה כוכבים באריזונה, בין השאר כדי לאתר את אותו איקס. גם לאחר מותו של לוול ב-,1916 ללא שגילה את מבוקשו, המשיך מצפה הכוכבים לפעול. חובב האסטרונומיה הצעיר קלייד טומבו, שעבד במצפה, הצליח בשנת '30 לשלות את איקס מתוך שדה עבה של כוכבים, במבצע שעדיין נחשב כאחד המרשימים ביותר של התצפית האסטרונומית. על השם פלוטו הוחלט משום שהוא מכיל את האותיות – PL ראשי התיבות של פרסיוול לוול. האיגוד האסטרונומי העולמי, מושפע לא מעט מהאופוריה ששררה בארה"ב בעקבות הגילוי, מיהר לתת גושפנקה רשמית לפלוטו ככוכב לכת. זו היתה החלטה סבירה אז. לפי טענת המצפה, פלוטו נמצא קרוב למקום, שבו צפה לוול את קיומו של כוכב הלכת איקס. באותה תקופה סברו, שאם העצם כל כך קטן, לא היה ניתן לראות אותו מכדור הארץ. לכן הניחו שהוא גדול. בדיעבד מסתבר, שרואים אותו משום שהוא מורכב בעיקר מקרח, המחזיר את אור השמש בדומה לשביטים. ובכל מקרה, פלוטו אינו איקס. הוא קטן מכדי לגרום לסטיות במסלול כוכבי הלכת החיצוניים, כפי שסבר לוול, שתצפיותיו היו, כנראה, מוטעות. היה זה, אם כך, צירוף מקרים טהור. פלוטו נמצא במקרה באזור שבו חשבו, בטעות, שצריך להיות כוכב לכת. ולכן הוכנס לרשימת כוכבי הלכת.


פלוטו – לא ממש כוכב לכת?

4/2/1998
איגוד האסטרונומיה הבינלאומי יתבקש, כנראה, להתערב בוויכוח החוצה את קהילת האסטרונומים: האם כוכב הלכת פלוטו הוא אכן כוכב לכת, או שיש להורידו בדרגה – ולצייר את מפת מערכת שמש המוכרת לנו, כך שתכלול רק שמונה …
איגוד האסטרונומיה הבינלאומי יתבקש, כנראה, להתערב בוויכוח החוצה את קהילת האסטרונומים: האם כוכב הלכת פלוטו הוא אכן כוכב לכת, או שיש להורידו בדרגה – ולצייר את מפת מערכת שמש המוכרת לנו, כך שתכלול רק שמונה כוכבי לכת, ולא תשעה.
את פלוטו גילה ב-1930 קלייד טומבו, אסטרונום חובב, במצפה כוכבים באריזונה, ארה"ב, ומאז הוא נחשב אחד מתשעת כוכבי הלכת במערכת השמש. כתב העת Atlantic Monthly דיווח בגיליונו האחרון על מהלך שמוביל אסטרונום אמריקאי בכיר, בריאן מארסדן, להוצאת פלוטו מקבוצת כוכבי הלכת. מארסדן ואסטרונומים נוספים מסתמכים על שורה ארוכה של ממצאים, שלטענתם שוללים מפלוטו את התואר. גודלו, הרכבו, משקלו הסגולי ונטיית המסלול של פלוטו – כל אלה שונים באופן משמעותי מאלו של שאר כוכבי הלכת המוכרים (כוכב חמה, נגה, ארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אוראנוס ונפטון).
אף שאין מחלוקת באשר לממצאים, אסטרונומים רבים יוצאים נגד היוזמה. טענותיהם נשענות בעיקר על נימוקים סנטימנטליים ומסורתיים. פלוטו נחשב כוכב לכת זה 68 שנה, הם אומרים, ואין טעם לשנות זאת כעת. יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, יגאל פתאל: "אני בעד להשאיר אותו, ולו רק משום שלא מסתדר לי להתחיל עכשיו ללמד שלמערכת השמש יש שמונה כוכבי לכת".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן